התופת שהנחיתו מחבלי החמאס על תושבי עוטף עזה זעזעה גם את אמין נואה. הפורוורד בן ה-26, שהגיע בקיץ להפועל חולון, התראיין בצרפת מולדתו וסיפר על רגעי האימה ומה שהתרחש בישראל. לפני סוף השבוע הזה הכול הלך היטב בחולון”, פתח בדבריו. “בקיץ חיפשתי פרויקט שיהיה לי בו דקות משחק והמון אחריות. מעל לכל המטרה העיקרית שלי הייתה ליהנות, משהו שאיבדתי בשנים האחרונות. זה היה הדבר שהיה הכי קרוב לליבי.
“היו לי כמה הצעות מכל מיני מקומות אבל מנקודת מבט של כדורסל, של חולון הייתה הכי קוהרנטית. לפני שכל זה קרה חשבתי שיהיה נוח למשפחה שלי לחיות בתל אביב. הייתי מודע לקונפליקט, להיסטוריה, כך שהביטחון היה הדאגה הראשונה שלי לפני החתימה וקיבלתי מהם ביטחון. נאמר לי שאף אחד לא נמצא בסכנה, שלכולם טוב שם. קיבלתי רק פידבקים חיוביים. עכשיו כשאני מדבר על זה אומרים לי שאף אחד לא ראה את זה מגיע.
“המועדון שלי לא יכול לשלוט בדברים מהסוג הזה. אלו אירועים מחוץ לעולם הכדורסל, אלו הן שאלות פוליטיות. כאשר נחתי באמצע אוגוסט, זכיתי לקבלת פנים של כוכב. בזמנו זה ממש חימם לי את הלב. לראות שחקן יורוליג מגיע היה גדול עבור האוהדים, שהם הכי מטורפים במדינה כמו שרטין אובאסוהן הזהיר אותי לפני. מהצד שלי, לא הייתי רגיל לקבלות פנים כאלו בצרפת, זה שימח אותי.
אמין נואה שומר על עוז בלייזר (איציק בלניצקי)“חולון ממוקמת בערך עשרים דקות מתל אביב. אני גר ליד ההיכל, התמקמתי בשלמות. סביבת המחייה מדהימה, זו לוס אנג’לס במרחק ארבע שעות מצרפת. הרושם הראשוני היה חיובי, התחלתי להתרגל ולהשתלב. שיחקנו שני משחקי גביע רשמיים, שם הפסדנו לירושלים, קבוצה גדולה בחצי הגמר. הדברים הלכו היטב והיינו מוכנים לתקוף את העונה שהייתה אמורה להתחיל ביום שני.
“ביום שישי אחר הצהריים היה לנו אימון לאחריו כרגיל חזרתי הביתה למשפחה, הייתה לנו ארוחת ערב והלכנו למיטה, הכול היה טוב. בסביבות שש בבוקר שמענו סירנה, לא ידענו מה זה היה, לא ידענו מהיכן זה הגיע, לא ידענו כלום. הסירנה הייתה כל כך חזרה שלא יכולת לחזור לישון אבל היא נעצרה לאחר מספר דקות כך שלא התייחסנו לכך. בזמנו שזה היה התראה ושזה יכול להיות מסוכן אבל לא מעבר. זה המשיך כך במשך חצי שעה, ואז שוב חצי שעה וכו’. באותה הנקודה התחלנו לדאוג מעט וראינו ברשתות שהמדינה הייתה תחת התקפה, שטילים נורו לכל עבר ישראל.
“בסביבת שמונה בבוקר קיבלתי הודעה ממנהל הקבוצה שמסביר שהייתה מתקפה ושצריך לתפוס מחסה. כל דירה מצוידת בממ”ד, לא ידענו את זה, זה נכון שכאשר נכנסנו לדירה ראיתי חדר עם דלת משוריינת אבל מעולם לא שאלתי את עצמי את השאלה של האם יש לזה שימוש. עד לאותה הודעת הטקסט. למעשה ברגע ששמענו את הסירנות יש לנו דקה וחצי לתפוס מחסה בחד הזה, לסגור את הדלת ולחכות שהסירנות יפסקו. גילינו את זה רק לאחר מכן.
אמין נואה ושחקני הפועל חולון (איציק בלניצקי)“למזלנו לא היה נזק לתל אביב בהפגזות הראשונות, הם הצליחו ליירט את הטילים. מאותה הנקודה אמרו לנו להישאר בבית, להיות מוכנים ולתפוס מחסה ברגע ששמענו את הסירנה. עשינו זאת לכל אורך שבת והיה די שקט. הסירנות נשמעו שוב בערב, פעמיים החל מהשעה תשע, היו טילים שפגעו בשכונה שלנו וגרמו לפציעות, במרחק 10 דקות מהבית שלי בבת ים. מאותה הנקודה זה הפך מדאיג, מאוד מדאיג, אמרתי לעצמי שאנחנו חייבים לעזוב.
“לאחר כל אזעקה כשהסירנה נפסקה שמענו פיצוצים, הם הגיבו לטילים אבל לא יכולנו לראות מה קורה כי היינו נעולים, אבל אם מעט אפשרות לראות, יכולנו לראות את הטילים מתפוצצים בשמים. ביום ראשון המועדון תכנן אימון קטן כדי לנקות לנו את הראש. הם ביררו לגבי המצב הביטחוני שלא היה טוב באזור אשדוד. העיר שקרובה לרצועת עזה אבל הכל היה בסדר בתל אביב.
“האימון היה מיוחד והרגשנו שאף אחד לא היה רגוע, במיוחד כאשר הם אמרו לנו לקראת הסיום שהאזעקות הולכות להישמע שוב. היינו מוכנים לתפוס מחסה בחדר הבטוח. האזעקה לא נשמעה שוב. כמובן שהיה פחד, במיוחד בגלל שקיבלנו המון הודעות מהמשפחות המודאגות שלנו. למצוא את עצמי בסיטואציה עם המשפחה שלי, עם אשתי והבת שלי שאפילו לא בת 18 חודשים, לא הייתי בשלום עם עצמי.
אמין נואה ושחקני הפועל חולון חוגגים (איציק בלניצקי)“ניסינו לראות אם אנחנו יכולים למצוא טיסה לצרפת אבל כולן התבטלו. רק טיסה אחת מתוך חמישים נשארה ושדה התעופה היה צפוף, הייתה פאניקה כך שזה היה בלתי אפשרי, לא חשבנו שיש לנו אופציה אחרת אלא להישאר שם עד יום ראשון בערב כשקיבלנו טלפון מהמועדון, ארבעת הזרים, בסביבות 19:00: ‘יש טיסה לקפריסין, יש לכם שעה לארוז את המזוודות’. זה היה מאוד מהיר, אכלנו ארוחת ערב, לא סיימנו לאכול אפילו, השארנו שם את הצלחות.
“היה לנו פשוט לקחת כמה דברים ואת יקרי ערך לפני שעזבנו לכיוון שדה התעופה. הטיסה הייתה ב-1 בלילה והגענו לקפריסין בשעה 3 בבוקר עם דאגה אחת אחרונה: כשהיינו בשדה התעופה, שמו אותו למטרה של ירי טילים. זה היה מפחיד, היינו מוכנים לעלות על המטוס ושמענו ששדה התעופה מופגז. למזלנו הטילים יורטו על ידי כיפת ברזל, הספקנו לטוס אבל זה היה רק בדיוק.
“כשאתה רואה את הווידאו באינטרנט, יש הרבה פעמים ששומעים את הסירנות בשדה התעופה ושיש פאניקה וכולם על הרצפה כשהיינו בשדה התעופה עליו נורו טילים. זה היה מפחיד, היינו מוכנים לעלות המטוס ושמענו ששדה התעופה מופגז. עכשיו אנחנו במלון בלרנקה עם שלושה אמריקאים, זו הייתה הליגה שאמרה למועדונים לשלוח את הזרים מחוץ למדינה.
שחקני הפועל חולון מרוצים (חגי מיכאלי)“מכבי ת”א נמצאת בקפריסין גם כן ושני שחקנים מחיפה נמצאים איתנו במלון. קבוצות אחרות נמצאות ביוון והיינו אמורים להישאר שם עד מחר. היום קיבלנו הודעות שאומרות שאנחנו הולכים להישאר שם עד ליום ראשון, אמרתי למועדון שלי שאני רוצה לחזור לצרפת. המקרה שלי שונה משל שאר האמריקאים שבאמת נמצאים הרחק מהבית. עבורי להיות בקפריסין או בצרפת לא משנה יותר מדי עבור המועדון אז הם אשרו לי לעזוב. אני חוזר לליון מחר.
“לגבי השאר, אנחנו מחכים. רק היום שוחחתי עם מנהל הקבוצה שאמר לנו שיש שלוש אפשרויות החל מיום שני. או שאנחנו חוזרים לישראל ביום שני מה שלא סביר לאור כך שהמצב לא משתפר, לאחר מכן זה מצב של יום אחר יום אז אי אפשר לדעת. האופציה השנייה היא שכולם יחזרו הביתה והאחרונה היא להעביר את כולם למדינה אחרת, כדוגמת יוון, שם נוכל לשחק רק בליגת האלופות של פיב”א. ברור שהספורט כבר לא העיקר ברגעים האלו.
“רציתי קודם להגיע לחוף מבטחים ואז יקרה מה שיקרה. אם זה תלוי בי אני מקווה שהכול יחזור להיות כפי שהיה אבל זה לא נראה שזה הולך לכיוון הזה, כך שאני מוכן להכול כולל האופציה של לעבור למועדון אחר. בינתיים ישנה הקלה, ברור שהחיים שלנו היו בסכנה, אין ספק שזה משהו שאתה רוצה להימנע ממנו. לשים את המשפחה שלך בסכנה, לשים את עצמך בסכנה, לכן העדיפות הייתה להגיע למקום מבטחים כמה שיותר מהר. כל מה שקרה ראוי לסרט, מעולם לא דמיינתי שיום אחד אחווה דבר כזה”.
הפועל ירושלים מביסה את הפועל חולון