וילי רוטנשטיינר הוא אחת הדמויות שאולי ייקח זמן לאנשי בישראל לפענח האם הוא אהוב עליהם או לא. למה? ובכן, המנהל הטכני של ההתאחדות לכדורגל הינו אדם שקשה לפיצוח, אחד כזה שיכול לחייך לך בפנים חיוך רחב, אבל אין לדעת מה מסתתר מאחוריו. רוטנשטיינר אוהב להרשים אנשים, מנסה “לקנות” את כולם בדבריו ומאוד מזכיר פוליטיקאי שרץ בבחירות, אפילו בתנועות ידיים. במשך שבוע עקבנו אחר הדמות המעניינת כדי לגלות – מי אתה וילי רוטנשטיינר?
את מסיבת העיתונאים פתח רוטנשטיינר בטקסט ארוך שכתב מראש, ונראה כי עבד בין היתר על עבודת הידיים במהלך נאומו, כך שלא צריך להיות מומחה בשפת גוף כדי להבין שבעזרת תנועות אלה הוא לוקח את תשומת הלב אליו ומצליח “להפנט” את היושבים בחדר עם דיבורים על חלומות, שאיפות וטורנירים גדולים. ממש כמו כל מה שצריך עבור הישראלים שמאזינים לו.
הרצוג: "אגן על ערן זהבי בימים הקרובים"כבר באימון הראשון נראה האוסטרי כאחד שרוצה להתבלט, להראות כי ידו בכל, גם אם הדבר אומר לדחוק הצידה את מי שהוא מינה כמאמן תחתיו, אנדי הרצוג. המנהל הטכני ישב על כסא, אומנם מרוחק מכר הדשא אבל מספיק קרוב כדי להראות לכולם: "אני כאן הבוס הגדול. על פי יישק דבר ואם אראה משהו שלא מתאים לי, אז אשנה אותו", אבל כמובן שהכל בחיוך גדול. רוטנשטיינר קם מדי פעם ממקומו וניגש לשוחח מעט עם הרצוג, על אף שהוא מודע לנזק התדמיתי שזה יוצר אצל המאמן, שכונה בין היתר כ"בובה של רוטנשטיינר".
אל נמל התעופה הוא הגיע זקוף ודאג לברך לשלום את כל הנוכחים, וידא שוב על פי מבט מי מבין העיתונאים נוסע עם הנבחרת כדי לרכוש את אמונם בטרם הנסיעה. בעת השהייה בטרקלין יצא המנהל הטכני לדבר עמנו קצת וסיפר על התוכניות העתידיות והתהליך הארוך אותו התחילו. בנוסף דיבר על על ההתרגשות מהנסיעה, ההכנות שביצעו וגם זרק בין השורות מספר מילים על הסטנדרטים הגבוהים שהוא דאג שיהיו החל מעכשיו בנבחרת.
רוטנשטיינר והרצוג בנחיתה (עמית קרקו)מרגע ההגעה לעיר טירנה לא ראינו אותו יותר, למעט בוקר אחד שבו הלך לחדר הכושר מוקדם. רוטנשטיינר עבד קשה אי שם בקומות הגבוהות בהן התבצרה כל המשלחת הישראלית. רשימות על רשימות, העט תמיד ביד, המשקפיים על העיניים והגלגלים במוח לא מפסיקים לרוץ. כך התנהלה שגרת יומו של האוסטרי – אסיפות בבתי קפה עם האנליסטים, בלובי המלון עם הרצוג ועם מאמן השוערים, קלאוס לינדנברגר.
באימון הראשון עמד רוטנשטיינר קרוב, קרוב מאוד, כך שיכול להיות כי אפילו הצוות עצמו התבלבל בזהות המאמן. אפילו בחימום השחקנים לפני המשחק דאג המנהל הטכני לעמוד על כר הדשא ונראה כי היה רוצה להישאר שם, אך לבסוף עלה ליציע, רשם במחברתו וירד במחצית לחדר ההלבשה. לאחר ההפסד 1:0 לאלבנים כבר אי אפשר היה למצוא את רוטנשטיינר שהשאיר את ההסברים למאמן שעל הקווים. גם לאימון הצהריים הוא לא הגיע, בחר להישאר במלון ונראה כי ההחלטה הזו עשתה טוב להרצוג, שנראה ונשמע, שזה בכלל הישג כמאמן הראשי, אולי לראשונה מזה כמעט שבוע, לפחות למתבוננים מהצד.
וילי רוטנשטיינר באימון נבחרת ישראל (עמית קרקו)גם לאחר ההפסד ציין המנהל הטכני בפני הסביבה כי הוא ראה דברים חיוביים, ראה שיש עם מה לעבוד ולמרות האכזבה, ביקש (שוב) שלא נשכח שמדובר בתהליך שלוקח זמן. רוטנשטיינר ניהל שיחות אישיות עם שחקנים בדרך למטוס ואף לאחר מכן, כשניתן היה לראות את הערכתו הגדולה בעיקר למונס דאבור, אליו הוא פנה די הרבה ואף עבר לעמוד לידו, והשניים שוחחו ארוכות. נראה כי לראשונה מזה זמן, הגיע צוות שבאמת מכבד את החלוץ ונותן לו את הבמה שלו.
בניגוד אולי לחלק מאנשי המשלחת שנראו בהלם, רוטנשטיינר דווקא הגיע לצפון אירלנד עם אנרגיות טובות. אולי זה הצד החיובי שבו, אולי היציאה סוף סוף סוף מהמלון, או הגשם שהחל לרדת באימון וגרם לו לפצוח בשירה בקולי קולות. גם מאוחר יותר בארוחת החג, האוסטרי נראה מחויך מתמיד, קשוב להסברים על המסורת היהודית ואף מצא את הרגע שלו כמובן בכדי לגנוב את הפוקוס עם חלוקת קמעות אישיים לכל השחקנים על פי המסורת האוסטרית.
רוטנשטיינר, חזן והרצוג באימון (רדאד ג'בארה)באימון המסכם המנהל הטכני לא נצפה באיזור, אך על פי גורמים בנבחרת הוא הפציע על כר הדשא מיד לאחר שהתקשורת יצאה בתום 15 הדקות שהוקצבו לה. במשחק עצמו שוב היה על הדשא בעת החימום ודאג לתת את ברכתו לשחקנים כשירדו לחדר ההלבשה, כאשר הוא ירד ממש אחריהם ולאחר מכן עלה ליציע. ואם לרגע חשבנו שהוא יהיה באזור לתת הסברים על התבוסה הקשה, זה ממש לא היה הכיוון. הוא נעלם כלא היה.
האדם הנחמד עם החיוך הגדול עוד יצטרך לתת הרבה הסברים בעתיד אם לא יצליח לעמוד במשימותיו, אבל עד אז נצטרך פשוט להמתין ולחכות לראות האם יש במי לתלות את התקווה. האם "הפוליטיקאי" החדש של הכדורגל הישראלי יביא עימו את התוצאות המיוחלות? נחכה ונראה.