גמר גביע המדינה. אצטדיון טדי. 25 במאי, 2017. זהו כנראה הרגע השחור ביותר שידעה מכבי תל אביב בשבע השנים האחרונות. מאז 2012, עם הגעת ג’ורדי קרויף ואוסקר גארסיה, הצהובים ידעו בעיקר רגעים שמחים. שלוש אליפויות רצופות, הצלחה בליגה האירופית, הגעה לליגת האלופות, הטרבל, ערן זהבי ואין ספור הרגעים הקסומים שהעניק. והיו גם אכזבות, אך שום דבר לא הכין את הקבוצה מקריית שלום לאותו יום בירושלים.
זה קרה בסיומה של עונה הפכפכה מאוד. עונה שהחלה אחרי אובדן האליפות בפעם הראשונה. רצף שלוש השנים נקטע במחזור הסיום של עונת 2015/16, עונה שגם היא תמה עם הפסד בגמר הגביע מול מכבי חיפה באותו מגרש שלא האיר פנים לצהובים-כחולים. עתה הם חזרו לטדי כדי לסיים עונה בה הם הביסו 0:5 את הפועל תל אביב בדרבי, עלו לשלב הבתים של הליגה האירופית, ניצחו באלקמאר אך גם ספגו את אותו מהפך הזוי נגד זניט סט פטרסבורג והודחו לבסוף מבית בו סומנו ככאלו שיכולים לעלות.
איביץ': "המטרה שלנו היא להביא תואר נוסף"עונה שידעה רגעים טובים אחרי שג’ורדי קרויף ירד לעמדת המאמן במקום שוטה ארבלדזה, אך לא הצליחה להתעלות לרגעי שיא של זכייה באליפות דווקא כאשר המהפך בטבלה היה כל כך מוחשי. אם תשאלו את אלה שהיו שם באותה העונה, הסיבה היא אחת – ליטו וידיגל. ההגעה שלו אל הקווים, במקום ג’ורדי קרויף, הייתה כנראה הרגע שחרץ את דינה של העונה הזו. האנגולי לא הצליח להשתלט על חדר ההלבשה, לא הצליח לתקשר עם השחקנים. מסיבת העיתונאים בה הוצג הפכה לבדיחה.
אחרי ההפסד בטרנר, הליגה ברחה, והצהובים נותרו במקום השני בפעם השנייה ברציפות. את חגיגות האליפות של הפועל באר שבע הם רצו להשכיח על ידי זכייה בגביע המדינה והגורל זימן את בני יהודה. הערב (רביעי, 20:45), זוהי שוב בני יהודה. הפעם התרחיש המקדים הרבה יותר מאיר פנים. אליפות כבר יש למכבי ת”א, גם בגביע הטוטו היא זכתה. עכשיו היא רוצה להגיע לגמר ולסיים את העונה עם טרבל. בכך היא תוכל לסגור את מעגל שלוש השנים הרעות שהחל בעונה בה עמד על הקווים תחילה סלבישה יוקאנוביץ’, על ידי מאמן סרבי מרשים הרבה יותר – ולדימיר איביץ’.
שחקני מכבי ת"א בגמר ב-2017. מחפשים תיקון (משה חרמון)לא סתם מיץ’ גולדהאר טען במסיבת העיתונאים של חגיגות האליפות מול מכבי חיפה ביום שבת כי “עבורי המאמן הוא תמיד השחקן החשוב ביותר”. איזה הבדל בין איביץ’, מי שמופקד על המשימה להחזיר את הגביע למכבי ת”א, לבין האיש שהיה מופקד עליה אז. עבור ארבעה שחקנים שעוד משחקים במועדון וצפויים להיות בהרכב של איביץ’ זוהי טראומה שהם ינסו למחוק, לנקום בכתומים ולהגיע לגמר. יהיו עוד שלושה חברים שלהם שלא ישחקו, כל אחד מסיבותיו.
הזייה בשם וידיגל
פרדראג ראיקוביץ’, אלי דסה, איתן טיבי, שרן ייני, אבי ריקן (נכנס כמחליף בדקה ה-84), אייל גולסה ודור מיכה שיחקו באותו הגמר. השוער, המגן הימני, הקפטן והקשר שגדל בירושלים אמורים לפתוח ולשחק, בזמן שהבלם שנמצא בדרך החוצה ושני הקשרים הפצועים, ייעדרו. אך עבור כולם מדובר בפצע לא פשוט, בפצע שסיים עונה מוזרה במיוחד וסלל במקום מסוים גם את הדרך של מכבי תל אביב לעבר ההצלחה העונה. במועדון טוענים כי על הכישלונות האלה ושל העונה שעברה, נבנו היסודות של העונה הנוכחית וזה הזמן לחזור אל רגעי הכישלון ההוא.
שרן ייני לא מאמין שהגביע חמק מבין ידיו (משה חרמון)הסיפור הזה החל הרבה לפני המשחק. במשך שבועות ששחקני מכבי ת”א לא הסתדרו עם וידיגל. לא יכלו יותר “לראות את פרצופו”, כפי שתיאר אחד מהשחקנים. הסיבה המרכזית הייתה חוסר היכולת שלו לנהל את הסגל. הוא היה לוקח שחקנים לשיחות אישיות, מבטיח להם כי “מחר אתה פותח”, או מפציר בהם “להתאמן חזק השבוע, כי אתה בהרכב שלי למשחק הזה”, ואותם שחקנים היו מגיעים שבוע אחר שבוע, משחק אחר משחק, ומגלים שהם שחקני ספסל או אפילו לא בסגל.
לכך היה צריך להוסיף את השיחות הקבוצתיות שהיה עורך, אותם תדרוכים טקטיים. “למען האמת, לא היינו מבינים מילה. הוא היה משרטט דברים, מנסה להסביר אותם עם האנגלית השבורה שלו, לא היינו יודעים מה הוא רוצה. בהתחלה צחקנו מזה וניסינו לדבר בינינו כדי להבין, אבל זה הלך ונהיה יותר ויותר רע עם הזמן. הוא היה עומד עם פרופסור נקה ושניהם היו צועקים על שחקנים “ביטחון, ביטחון, תשחקו עם ביטחון”, זה היה תדרוך לקראת כל משחק”.
שחקני מכבי תל אביב בזמן הפנדלים (איציק בלניצקי)השיא כמובן היה בגמר. “ליטו הבטיח ל-15 שחקנים שונים שהם הולכים לפתוח. העצוב הוא שכבר ידענו בדיוק מי הוא ומה שוות ההבטחות שלו. הוא היה אומר לשחקן שהוא פותח ואחר כך היינו מדברים בינינו על זה בסוף האימון ומגלים שעוד 3-4 שחקנים שמשחקים בדיוק באותה העמדה, קיבלו את אותה הבטחה. אבל זה היה הגמר וכל אחד רוצה להאמין שהוא הולך לפתוח במשחק כזה, אז ניסינו לא לחשוב על זה אבל אתה מגיע לגמר, השחקנים בלי אמונה, לא יודעים מה הם צריכים לעשות על המגרש ומולם עומדת קבוצה שאימן כפיר אדרי כי לא היה מאמן לבני יהודה, וככה זה גם נראה”, נזכרו השבוע מי שהיו חלק מאותה מכבי ת”א.
סקאריונה כמשל
המציאות היא שגם עם הנחיתות שנוצרה על ידי וידיגל, את הגמר הזה מכבי הייתה צריכה לקחת. רבים נוטים לשכוח, אך המשחק ההוא התחיל עם רגע משמעותי מאוד עליו היה אחראי שחקן הצהובים בימים אלה. כבר בדקה הראשונה, מאור קנדיל תיקל בצורה חריפה את טל בן חיים ופצע אותו. החלוץ, המוציא לפועל העיקרי יחד עם וידאר קיארטנסון, כבר לא הצליח לשחק כמו שצריך. הוא אומנם הוחלף רק אחרי 108 דקות, אך זאת כי נשאר לשחק עם הפציעה מתוך הרצון הגדול לעזור לקבוצה לזכות בגביע, אולם כל מי שראה את המשחק יודע כי זה כבר לא היה אותו בן חיים אחרי התיקול ההוא.
90 הדקות הראשונות וגם ההארכה הסתיימו ב-0:0. שתי הקבוצות לא מצאו את השער וגם החילופים לא עזרו יותר מדי, וכך הלכו לפנדלים. מהר מאוד לוח הפנדלים הראה 0:2 לקבוצה של וידיגל. גל אלברמן ואבי ריקן דייקו מהנקודה הלבנה, בעוד פרדראג ראיקוביץ’ עצר פנדל של נריוס ואלסקיס. וידאר קיארטנסון קבע 1:3 אחרי שהכתומים סוף סוף עלו על הלוח, אלמוג בוזגלו קבע 2:3, ואז הגיעו שתי הזדמנויות רצופות לקחת את הגביע. את הפנדלים האלה לקחו אוסקר סקאריונה ויוסי בניון. דווקא הם, החמיצו אחד אחרי השני.
סקאריונה. החמיץ פנדל (עמרי שטיין)סקאריונה היה סממן לאותה עונה מוזרה. באנקר אצל ארבלדזה, אך אז נפצע ויצא לגמרי מהעניינים. איבד כל חיבור לקבוצה. הניסיונות להחזירו לא צלחו, גם הוא היה מאלה שקיבלו הבטחות כאלה ואחרות שיחזור לשחק וכבר כשעלה לגמר היה ברור כי בעונה הבאה הוא לא ימשיך. הכנסתו כמחליף בדקה ה-108 וההחלטה לתת לו לבעוט פנדל, עד היום מסומנות כאלה שחרצו את גורל הדו קרב. גם היום יש מי שבטוח כי אם היה מדובר בבועט אחר שהיה על הדשא, כמו שרן ייני, זו הייתה הבעיטה שמעניקה ניצחון. אך הארגנטינאי החמיץ והתוצאה עמדה על 2:3. “זו חוכמה בדיעבד להגיד ששרן היה צריך לבעוט, אבל זה מה שחשבנו גם באותו הרגע”, שחזרו מי שהיו חלק מאותו משחק.
“באים שני שחקנים שהיו במקומות הכי גדולים בעולם, שנים של קריירה באנגליה ובביטחון רוצים לבעוט, מה תגיד להם, לא? אז הם בעטו והחמיצו והגביע הלך לקבוצה שבה משחקים שחקנים שלנו, צעירים מושאלים שאחד מהם גם הבקיע פנדל חשוב כמו גדול”, הוסיפו במכבי. הרגע הזה, הוא גם אחד מאלה שהובילו לרעיון הגדול אשר יושם העונה - החזרת שחקני הבית למועדון, כי אם הם מביאים תארים, עדיף שיביאו אותם לקבוצתם ולא לשואלות שלהם.
וידיגל. אף אחד לא הבין אותו (אורן בן חקון)רועי גורדנה המשיך את ההחמצות של בני יהודה ולצהובים שוב היה צ’אנס לקחת את הגביע. אלא שאחריו הגיע יוסי בניון וסיפק בעיטה נוראית. אמיליוס זובאס לקח ויונתן כהן, המושאל ממכבי שכיום עתיד לשחק במדי הצהובים בחצי הגמר, השווה ל-3:3. זה לא היה הסוף. טל בן חיים הבלם ניגש, והחמיץ גם הוא. הכדור שלו טס לעמוד ויצא החוצה ופתאום לכתומים הזדמנות לנצח. סתיו פיניש בעט, ראיקוביץ’ נגע בכדור אך לא הצליח למנוע את כניסתו והגביע הגיע לשכונת התקווה.
“שלושה פנדלים רצופים, שלושתם בחוץ, במקום לנצח ולזכות בגביע. התחושה הזאת לא שחררה אותנו גם חודש אחרי. היינו בהלם, לא הצלחנו לעכל”, נזכרו במכבי ת”א. “הדבר הגרוע עוד יותר היה שבעקבות ההפסד הזה, נגמרה העונה ושבועיים אחרי שהיא נגמרה כבר היינו שוב על הדשא בקריית שלום. לא האמנו שאנחנו מתחילים הכל מחדש כל כך מהר. זה היה רגע שלקח לנו הרבה זמן להתגבר עליו”.
ולדימיר איביץ' חוגג. איתו זה אמור להיראות אחרת (נעם מורנו)אלא שהערב מדובר בסיפור אחר לחלוטין. מכבי תל אביב של העונה היא הקבוצה הכי דורסנית שידע הכדורגל הישראלי בשנים האחרונות וגם כשהיא מציגה משחקים פחות טובים, היריבות לא מצליחות להתקרב אליה. כעת תהיה זו ההזדמנות של ארבעה מתוך השבעה ששיחקו באותו המשחק, להשיג את הנקמה ולקחת את מכבי ת”א לגמר, ובכך, לסגור סופית את המעגל שהחל את בניית הקבוצה הנוכחית.