שישה ניצחונות רצופים ושבעה בתשעת המשחקים האחרונים, זה המאזן הנפלא של הפועל באר שבע בחודש האחרון. הקבוצה מבירת הנגב הפכה ללהיט החם של הליגה ולקבוצת ההתקפה הטובה ביותר מאז החזרה מפגרת המלחמה, עם 27 שערים בתשעה משחקים, שלושה בממוצע למשחק, ומי זוכר עכשיו בכלל את היכולת האפורה שהציגה בתחילת העונה, כשהתקשתה אפילו להגיע למצבי הבקעה.
למאמן אליניב ברדה מגיעות כל המחמאות על ייצוב הקבוצה בצורה מרשימה תוך זמן קצר למדי, אך אם מחפשים קשר ישיר בין השינוי הגדול ביכולת ההתקפית, הרי שאותו אי אפשר שלא לייחס לרותם חטואל. מאז שהתאושש מהפציעה הקשה שעבר, כשהוא אחראי על שבעה שערים ובישול, ונראה בדיוק כמו מה שהיה חסר לאדומים בפתיחת העונה הנוראית שלהם – חלוץ.
“אבא אתה רציני? מי הם בכלל?”
כדי להבין את סיפור הסינדרלה של חטואל צריך לצלול 26 שנה אחורה. הסיפור שלו התחיל באפריל 1998 בחצור הגלילית. כילד, כל מי שהקיף אותו זוכר אותו מאז ומתמיד עם הכדור ברגליים. הרומן עם הכדורגל התחיל בגיל 10, אז נרשם להפועל עירוני חצור, מועדון שאביו, יהודה, הוא אחד ממייסדיו. זמן קצר מאוד לקח לכל מי שראה אותו להבין שהילד, שהיה מבקיע בצורות אפילו כמויות דו ספרתיות של שערים במשחק, ראוי לרמות הרבה יותר גבוהות. בשביל קפיצת המדרגה הזו, הוא היה צריך לנסוע כל יום מעל שעה דרומה למתחם האימונים קצף של מכבי חיפה.
מחצור למכבי חיפה. רותם חטואל (רדאד ג'בארה)“אבא אתה רציני? מי רואה אותם בכלל?”, זו הייתה התשובה של חטואל לאביו כשהאחרון הגיע עם בנו לראשונה למתחם האימונים של האימפריה מהכרמל, שם ראה את בניהם של שחקני העבר הגדולים ביותר של המועדון. את חטואל, בחוצפה שמאפיינת אותו עד היום גם על המגרש, זה ממש לא הרשים. מה שכן הרשים את כל מי שצפה בו מהרגע הראשון היה היכולת שלו לעבור בדריבל כל שחקן שעומד בדרכו ויכולת הבקעת השערים, שהייתה טמונה ברגליו מגיל ילדים.
אומרים שתמיכה מהבית היא אחד הדברים ההכרחיים לכדורגלן צעיר בתחילת דרכו, אבל ספק אם ניתן למצוא הורה שהקריב מעצמו למען החלום של הילד כמו יהודה חטואל. רותם הוא הפרויקט האישי של אביו, שהיה מסיע אותו כל יום מחצור הגלילית לחיפה, כ-100 קילומטרים הלוך חזור. ולא, אף אחד לא מימן לו את טנק הדלק שהיה צריך למלא כל יום מחדש, ובשביל זה, בנוסף לעבודתו כמנב”ט בקניון של חצור, הוא לקח על עצמו גם לנקות כיתות לימוד בבית הספר בעיר. ליהודה יש עוד שלוש בנות, אך גם הן ידעו שהן צריכות לעשות התפשרויות למען החלום הגדול של ה”יהלום” של הבית. השקעה לטווח ארוך שבסוף תניב את הפירות. והם יהיו טעימים במיוחד.
הרומן עם מכבי חיפה נגמר בנערים ג’. כמו לא מעט שחקנים גדולים בכדורגל הישראלי, גם הוא נאלץ לשמוע שהוא “קטן מדי”, “לא פיזי” ושלל טיעונים כאלה ואחרים שהביאו לפספוס של לא מעט שחקנים. בשונה מהם, חטואל לא ויתר והתחנה הבאה כבר הייתה הרבה יותר קרובה לבית – עירוני קריית שמונה.
מסע נדודים בלאומית
בקריית שמונה חטואל הרגיש בבית מהרגע הראשון. הוא היה מלך השערים בכל עונות הנערים והנוער, אך כמו רבים, “חטף את הכאפה” במעבר לבוגרים. חטואל גילה על בשרו שמה שבא לו בקלות בנוער בלי השקעה גדולה, לא יבוא בלי עבודה קשה בבוגרים. לקח לו זמן להבין את זה. הוא אמנם התחיל את העונה בליגת העל במדי קריית שמונה ואפילו כבש שער אחד מול רעננה, אך מיעט לשחק, ואחרי שמאמנו בנוער, אלון זיו, רצה אותו בהשאלה בהפועל עכו, הוא עבר בינואר. לצערו, זיו סיים את תפקידו מהר מאוד והמאמן שהגיע אחריו לא נתן לחטואל לשחק.
רותם חטואל בקריית שמונה (ניסן עייש)למרות הקושי, יהודה חטואל האמין לאורך כל הדרך שהבן שלו שווה ליגת העל. בקריית שמונה רצו להשאיל אותו לעונה נוספת בליגה הלאומית, אך אביו לא הסכים ונאלץ להתעמת עם אנשי המועדון כדי לקבל את הכרטיס של הילד בחזרה. לבסוף הוא הצליח, והמעבר לליגת העל היה קרוב מתמיד. היה זה אשר אלון, הבעלים של הפועל רעננה, התרשם מהילד מהצפון שהבקיע מולו, וחטואל כבר היה בדרכו לקבוצה מהשרון, ששיחקה באותו תקופה בליגת העל. אלא שדווקא אז, כשהכל נראה היה בכיוון הנכון, אביו נאלץ לספר לו שאחרי חודש של אימונים, המאמן דאז, מנחם קורצקי, בחר שלא לצרפו, כל זה כשהמזוודה של הילד כבר ארוזה לנסיעה למחנה אימונים בחו”ל לפני תחילת העונה.
אז לחטואל היה כרטיס ביד, אבל הצעות נוספות מליגת העל ממש לא. לא נותרה לו ברירה אלא להמשיך לחפש את מקומו בליגה השנייה. הוא עבר לרמת השרון, אבל לא רשם אפילו דקת משחק אחת תחת נועם שהם, לפני שעבר לאום אל פאחם בתחילת העונה. עד ינואר הדברים סוף סוף התחברו עבור חטואל, ששיחק, אלא שאז שהם, שלא ספר אותו ברמת השרון, מונה למאמנו שוב והגלגל חזר על עצמו. חטואל שוב לא שיחק, ובינואר נדד ליעד הבא, גם כן בלאומית – אחי נצרת.
רותם חטואל באום אל פאחם (עמרי שטיין)הלהיב את ברדה כבר מההתחלה
חצי שנה באחי נצרת, בה הבקיע ארבעה שערים ובישל עוד אחד ב-14 הופעות, הספיקה לסוכן השחקנים עידו קרן להבטיח לחטואל שהוא לוקח אותו לליגת העל. וכך היה. חטואל עשה את כל הדרך מהצפון למבחנים בבירת הנגב, הרשים את הצוות המקצועי בראשות אליניב ברדה ששימש אז כמנהל המקצועי, והתקבל.
יחסית לשחקן שהגיע מהליגה הלאומית בפרופיל נמוך, חטואל קיבל לא מעט הזדמנויות להוכיח את עצמו בתחילת הדרך בבאר שבע תחת יוסי אבוקסיס. בפעמים ששיחק, חטואל הצליח לבלוט לא פעם ואפילו כבש שער ניצחון ב-0:1 היוקרתי של הקבוצה מבירת הנגב על ניס בליגה האירופית. חטואל, ששיחק אז בעיקר בכנף, כבש מול הקבוצה הצרפתית שער של חלוץ ‘9’ קלאסי, עם מיקום נהדר וסיומת מושלמת ממרכז הרחבה מול הקבוצה העשירה מצרפת.
גם רוני לוי, שהגיע בחודש פברואר כדי להחליף את אבוקסיס, התלהב מחטואל. המאמן, שישב ביציע בהפסד 1:0 למכבי ת”א בגביע בו שיחק חטואל 90 דקות, נתן לחטואל לא מעט דקות משחק בתחילת הדרך, אך בהמשך, בפלייאוף העליון, השחקן פתח בהרכב פעמיים בלבד וגם בהן, הוחלף במחצית.
המגמה נמשכה בעונה שלאחר מכן. אז, הפועל ב”ש בנתה סגל משופע בשחקנים ותיקים ומנוסים בדיוק כמו שרוני לוי אוהב דוגמת ניקיטה רוקאביצה שהגיע אחרי שנתיים של מלכות שערים במכבי חיפה ואיתי שכטר שהגיע ממכבי ת”א והשניים באופן טבעי הועדפו על פני חטואל, שסיים את העונה הקודמת עם 5 שערים ב-29 הופעות בכל המסגרות ולא בדיוק מצא את מקומו, עד הפיטורים של המאמן ומינויו של אליניב ברדה, שזיהה את הפוטנציאל הגדול שבו, למאמן הקבוע.
אליניב ברדה ורותם חטואל (מיכה בננו)אחרי שכבש תשעה שערים בכל המסגרות ב-2021/22 והיה שותף בכיר לזכייה של הדרומיים בגביע עם חמישה שערים, חטואל סיפק את עונת הפריצה שלו בעונה שעברה. 11 שערים הוא הבקיע, וביחס לדקות ששיחק, הוא קיבע את מעמדו כשחקן הכי יעיל בליגה. שישה שערים הוא כבש לאחר שעלה מהספסל, כשיחס הגולים פר דקות משחק שלו הוא הגבוה ביותר מבין הכובשים הבכירים ובפער, עם שער בכל 133 דקות. העונה, הסיפור דומה, כשהחלוץ שוב השחקן שכובש הכי הרבה ביחס לדקות בהן הוא משחק, עם שער בכל 103 דקות. אחרי שנים בהן חיפש את עצמו כשחקן אגף שבעיקר מונע מהצורך לעבור שחקנים, חטואל הבין איפה נמצא “הכסף הגדול” כמו שאוהבים לכנות זאת.
מליקסון: “הוא הבין שהזרקורים הולכים למי ששם את הכדור ברשת”
אחד האחראים להסבה שעבר חטואל הוא אגדת הפועל באר שבע ומי ששימש כעוזרו של אליניב ברדה, מאור מליקסון. “הוא הבין שאור הזרקורים הולך בסוף למי ששם את הכדור ברשת. הוא הפסיק להתעסק בכל המסביב, בכל הדריבלים המיותרים והלך לאיפה שה’כסף’ והוא ממש טוב בזה” נזכר מליקסון, לו היו הרבה שעות של אחד על אחד עם השחקן, שהתבררו ככאלה שעיצבו אותו להיות השחקן שהוא היום.
חטואל חוגג עם מליקסון (מרטין גוטדאמק)מליקסון על הדרך שעשו הוא ואליניב ברדה עם חטואל כדי להפוך אותו לשחקן של מספרים: “אפשר להגיד על רותם הרבה דברים, אבל הוא מאוד אוהב כדורגל ומאוד אוהב להתאמן. אני זוכר תקופה שהוא לא היה משחק הרבה, גם אצל יוסי אבוקסיס וגם אצל רוני לוי וזה בסדר גמור, הוא עדיין לא התפתח להיות השחקן שהוא עכשיו, ואני זוכר טוב מאוד את התקופה הזאת כי הוא התאמן כמו שצריך, בלי בלבולי מוח, הוא הבין שזו ההזדמנות האחרונה שלו אחרי שהסתובב בכדורגל הישראלי ולא מצא את מקומו. דווקא ברגעים הקשים האלה הוא היה גבר ועשה מה שצריך, ועכשיו הוא קוטף את הפירות”.
מליקסון ממשיך: “לא צריך להיות גאון כדורגל כדי לראות שהוא טוב מול השער. עכשיו גם כשהוא משחק בצד הוא מבין שהוא צריך להיות קרוב לשער. היום אתה לא תראה אותו יותר מדי מחפש לעבור שחקנים ועושה דריבלים על החצי. הוא הולך לאיפה שצריך פעולה אחת ובעיטה, במקום לעשות ארבע פעולות, הוא עושה רק אחת, אבל במקום שהכי חשוב לעשות אותה”.
הרגע בו כבר חשב על פרישה מכדורגל
ודווקא אז, כשנראה שהוא לראשונה בקריירה “עולה על הגל”, הגיעה אותה פציעה קשה בשרירי הבטן, שכמעט וגרמה לחטואל לוותר על החלום. בסביבתו של השחקן מספרים שהוא כבר הודיע לסובבים אותו שהוא לא מסוגל לחזור לשחק כדורגל יותר. בכל פעם שניסה לחזור ולנסות להתאמן, הכאבים ניצחו אותו והוא לא הצליח לתת אפילו פס.
רותם חטואל (רדאד ג'בארה)“היה קטע שהוא ניסה להתאמן לפני שהוא יצא לניתוח. הוא לפעמים היה מנסה להתאמן והיה כואב לו בבטן, הוא היה מנסה להתגבר על הכאבים” מספר מליקסון, “היה איזה אימון אחרי שהוא לא התאמן הרבה זמן שהוא רצה לחזור אחרי שלושה שבועות-חודש. אני לא אשכח את האימון הזה, הוא עבר את כולם פעמיים, עשה שם מה שהוא רוצה, עשה דברים מדהימים. גם אם הוא טועה, מאוד קשה לכעוס עליו כי הוא נורא אוהב להתאמן ויש לו תשוקה גדולה למקצוע וזה משהו שאני מעריך. הוא תמיד היה מתאמן טוב ואני אמרתי לו שזה ישתלם לו בעתיד”.
אפילו בתור אחד שחיפש את עצמו לא מעט בכדורגל הישראלי, אפשר להגיד שהפציעה האחרונה בשרירי הבטן ממנה סבל הייתה המשבר הגדול ביותר שלו. היא הקשתה עליו ברמת התפקוד היום יומי, והעובדה שהיא הגיעה דווקא בשיא שחלם עליו כל כך הרבה זמן, גרמה לו לדיכאון של ממש ולילות ללא שינה.
מהיעילים ביותר בליגה
אבל חטואל חזר, וחזר בגדול. אחרי שמשחקו האחרון היה מול הפועל ירושלים, הוא סגר מעגל מול הקבוצה של זיו אריה, במה שהיה משחק החזרה שלו. ואז הגיעה המלחמה. בנסיבות מצערות מאין כמותן, הכדורגל הישראלי עצר כל פעילות לחודשיים, ואפשר להגיד שהתקופה הזו דווקא עזרה לחטואל להשלים את שלבי השיקום האחרונים שלו. אחרי שלושה משחקים שבהם עלה מהספסל, הוא פתח בהרכב לראשונה מול מכבי פתח תקווה וסיים עם שער ובישול בניצחון 1:4 על המלאבסים, שלימים יתברר כזה שהוציא את הפועל באר שבע ממשבר פתיחת העונה העמוק שלה.
רותם חטואל חוגג (ראובן שוורץ)החזרה של חטואל הפכה את הפועל באר שבע לקבוצה הכי קטלנית בליגה מבחינה התקפית בחודש האחרון. עם חמש רביעיות בתשעה משחקים, מתוכם ניצחה בשבעה (שישה ברציפות), בהם הבקיע חטואל שבעה שערים. כדי להבין את השינוי הגדול שעשה החלוץ במשחק שלו, מספיק לראות שמתוך שבעת שעריו, שישה הובקעו בנגיעה אחת בכדור, כאשר היחיד שלא, הובקע בשתי נגיעות.
חטואל אמנם לא נראה כמו ה-”9 הקלאסי”. הוא לא הכי מהיר, לא גבוה ולא הכי חזק, אבל כל אלה נראים כשוליים כאשר הוא מציג תנועה חכמה ללא כדור וערמומיות שמאפשרות לו להגיע למצבים מסוכנים פעם אחר פעם, כשבדומה לעונה שעברה, גם העונה אחוזי ההמרה שלו הם מהגבוהים ביותר בליגה, כשהוא נזקק ל-27 מצבים כדי להגיע לשבעה שערים. לצורך הדוגמה, רק ליאור רפאלוב נמצא מעל חטואל בקטגוריה הזאת מבין השחקנים להם שבעה שערים ומעלה, כאשר לשחקן מכבי חיפה שבעה שערים ב-23 איומים לשער. ערן זהבי לצורך ההשוואה, כבש את 11 שעריו ב-84 איומים לעבר השער, ועשה את זה ב-1,405 דקות, לעומת חטואל שהגיע לסך שעריו ב-708 דקות. כמעט חצי.
ההצלחה של חטואל, עוד בעונה שעברה, הובילה גם להצעה אחת גדולה מעבר לים, כאשר היידוק ספליט הייתה מעוניינת להחתים את השחקן, אבל אז הגיעה אותה פציעה ארורה. חטואל לא מרוויח חוזה עתק בהפועל באר שבע. לצורך העניין, שחקן במעמדו במכבי ת”א או מכבי חיפה, ישתכר פי ארבעה או חמישה ממנו.
אבל חטואל לא מתרגש מהעניין הכלכלי. למקורביו הוא מספר שאם ימשיך לשחק בישראל, זה יהיה אך ורק בהפועל באר שבע. החיבור לקהל, והוקרת התודה למקום שידע לזהות את הפוטנציאל שלו ולתת לו את ההזדמנות, בדגש על אליניב ברדה, גורם לו להעריך ולאהוב בכל לבו את המועדון מבירת הנגב. בקצב הזה, ההצעה הבאה מחו”ל לא תאחר להגיע, ומי יודע, אולי החלום של הילד קטן הממדים בחצור, זה גם בליגה הלאומית בקושי האמינו בו, יתפתח לממדים שהוא אפילו לא חלם עליהם.
רותם חטואל חוגג (רדאד ג'בארה)