אז המשטר הסעודי מנסה כעת להביא לאל איתיחאד את מוחמד סלאח, ועם יד על הלב חייבים לומר – זו העסקה ההגיונית ביותר שהמדינה הזו יכולה לעשות. בניגוד מוחלט לכוכבים הרבים שעבר עשו את דרכם לסעודיה כדי להרוויח שכר אסטרונומי בלי לעבוד קשה מדי, למצרי יש סיבות טובות נוספות להגיע למפרץ הפרסי. כולם רוצים לעשות שם את המַכָּה, אך עבור סלאח יש חשיבות גם לקרבה למֶכָּה.
הצרה המרכזית והגדולה של ההוצאות הראוותניות, שגורמות לעשרות כדורגלנים לנטוש את קבוצותיהם ולנדוד לליגה שהייתה עד לא מכבר זניחה, היא שמדובר במדינה עם ערכים מוסריים מפוקפקים בלשון המעטה שמנצלת את הכדורגל על מנת להפיק רווח פוליטי. במסגרת זו, היא הורסת את הסדר הקבוע בכדורגל העולמי, וזה מזעזע אותנו ומפריע לנו. אולם באופן עקרוני אין פסול בשינויים כאלה, אם לא לוקחים בחשבון את הפוליטיקה.
כי הרי הסדר הזה, שאנחנו כה רגילים אליו, אינו בהכרח טבעי. אין שום היגיון כי כל הכדורגלנים בעולם ישאפו לשחק באירופה, במיוחד במספר ליגות מצומצם במדינות המפותחות ביותר וביתר שאת בפרמייר ליג, שהשתלטה לחלוטין על שוק ההעברות עם עליונות פיננסית שיצאה מכל הפרופורציות. אין שום היגיון בכלל ששחקנים המייצגים מועדונים היסטוריים מפוארים כמו ריבר פלייט, פלמנגו, פניארול וקולו קולו יראו קידום במעברים לישויות כמו ג'ירונה, בורנמות’ ולוריין, אשר ערכם ההיסטורי אפסי. יש עוד פחות היגיון בכך שמדינות רשאיות להשתלט על מועדונים, לפזר כספים בלי הכרה וליצור מציאות בה מילאן דוחפת סמל ואוהד כמו סנדרו טונאלי לעבור לניוקאסל בניגוד לרצונו. ואגב, יהיה מגוחך להעמיד פנים שניוקאסל "טובה" במשהו בהשוואה לאל נאסר – זה אותו הרוע.
סנדרו טונאלי (רויטרס)מאזן הכוחות בכדורגל העולמי והאירופי מעוות. פעם, לא ממש מזמן, לליגות בהולנד או שווייץ היה ערך גדול הרבה יותר בהשוואה לעכשיו. בשנות ה-80, כמעט כל הנבחרות ברחבי תבל התבססו על השחקנים בליגות המקומיות וזה היה תקף גם לברזיל וארגנטינה. בשנות ה-90, הליגה האיטלקית הייתה העשירה מכולן, וכל השחקנים – כולל הכוכבים האנגלים הבכירים – חלמו לעבור לארץ המגף. שינויים מתרחשים כל הזמן. אנחנו בקושי זוכרים את המציאות שהייתה לפני חוקי בוסמן שהעניקו כוח גדול הרבה יותר לשחקנים ומחקו את הגבולות בעקבות הסרת המגבלות על זרים. גם אז התרחש זעזוע גדול ומועדונים רבים מאוד נפגעו.
לו הייתה הליגה הסעודית כוח כלכלי "תמים" וחדש, היה קל יותר להשלים איתו. זו גם לא שיטה חדשה – היא פשוט עוצמתית הרבה יותר מבחינה כלכלית בהשוואה למשטרים שניסו לקנות כוח פוליטי באמצעות כדורגל בעבר, דוגמת רוסיה וסין בעשור הקודם. העוצמה הזו יוצרת את הפחד הגדול ביותר ומבחינה מוסרית זו באמת סכנה ממשית, אבל מועדונים אנגלים אינם רשאים להתלונן על כך ש"לוקחים" מהם לפתע את השחקנים הבולטים, אחרי שהם עצמם "לקחו" אותם מכל הליגות האחרות.
זה נכון שהליגה הסעודית חלשה הרבה יותר מקצועית בהשוואה לליגות הבכירות באירופה ומעבר לשורותיה הוא הסכמה לירידה חדה ברמה המקצועית בתמורה לעלייה חדה לא פחות ברמה הכלכלית. לא במקרה הגדיר טוני קרוס את ההחלטה של גברי וייגה, הכוכב העולה בן ה-21 של סלטה ויגו שהעדיף את סעודיה על פני הקבוצות האירופיות הגדולות שחשקו בשירותיו, כ"מביכה". היא באמת מביכה ומצערת, אבל באותה מידה מצערת גם העובדה כי שחקן אותנטי מגליסיה, שגדל באקדמיה של סלטה ואוהד את המועדון מגיל אפס, חייב לעזוב את הבית ו"להתקדם" כבר בגיל 21. בעולם טוב יותר, האוהדים המקומיים בוויגו שמעריצים אותו היו זוכים ליהנות ממנו בעצמם. זה נחמד כי ברייטון היא בחירה "מוסרית" ו"נכונה" יותר בהשוואה לאל אהלי, אבל גם ברייטון היא לא אופציה כה מוסרית ונכונה בפני עצמה.
גברי וייגה חוגג (רויטרס)כאשר מדובר באפריקה, המעבר לאירופה נחשב להכרחי עבור כדורגלנים על מנת לזכות לרמת חיים נאותה. זה נכון במידה קצת פחותה במצרים, כי לקבוצות הבכירות בקהיר יש כוח כלכלי סביר יחסית, אבל זו המציאות גם שם – וסלאח מעולם לא יכול היה להפוך לכוכב על לו היה נשאר במולדתו. לצורך העניין, הוא לא היה מגיע לרמת ההערצה הנוכחית גם לו היה נשאר בבאזל, או אפילו בפיורנטינה וברומא. רק הליגה האנגלית העבירה אותו לדרגה החדשה ובליברפול הוא גם המשתכר הבכיר במועדון. אבל האם המגורים בליברפול נכונים עבורו מבחינה תרבותית ומשפחתית? האם באמת חלם לשחק דווקא באנפילד ולא במדינה מוסלמית? לאיזו ליגה הוא היה מעדיף לעבור בגיל 20, לו כל האופקים הכלכליים והמקצועיים היו זהים מבחינתו – לשווייץ או לסעודיה?
כעת תעמידו את עצמכם במקומו בימים אלה. המשטר הסעודי שופך כמות הזויה של מזומנים, עד כדי כך שמתנגדיו העקרוניים הגדולים ביותר כמו ג'ורדן הנדרסון רצים לזרועותיו. לקפטן ליברפול, שתמך באופן כה בולט בקהילה הלהט"בית עד לא מכבר, באמת אין מה לחפש בסעודיה חוץ מכסף קל. אבל סלאח? הוא ירגיש בבית בריאד הרבה יותר מאשר במרסיסייד. זו האמת הפשוטה. ואם יש לו הזדמנות להרוויח הון עתק בנסיבות אלה, אחרי שהשיג כבר המון בכדורגל האירופי ומיצה את רוב הפוטנציאל המקצועי, הרי שאת ההחלטה הספציפית שלו ליהנות מכל העולמות אפשר להבין בקלי קלות. אם ליברפול שיווקה את הנדרסון ואת פאביניו לסעודים, יהיה לה קשה להסביר לסלאח מדוע היא מונעת דווקא ממנו את המעבר שכה טבעי עבורו.
מוחמד סלאח (רויטרס)במעבר של סלאח לסעודיה אפשר לראות אפילו סוג של תיקון היסטורי. אם הכדורגלנים הערבים הטובים ביותר יכולים לשחק בקבוצות הערביות הטובות ביותר, זה בסדר גמור. בעולם מאוזן יותר, גם הכדורגלנים הדרום אמריקאים הטובים ביותר היו משחקים בדרום אמריקה והכדורגלנים הסקנדינבים הטובים ביותר היו משחקים בסקנדינביה. זה אותו העיקרון בדיוק.
לכן, אם ירצה הכוכב המצרי לכפות את המעבר לסעודיה, לא תוכל ליברפול לעמוד בדרכו. היא רק צריכה לנהל משא ומתן קשוח ככל הניתן מול המשטר הסעודי, על מנת לקבל תשלום גבוה תמורת שחקן שנמצא בכל מקרה מעבר לשיאו בגיל 31. וסלאח, בניגוד לרוב הכדורגלנים שמוכרים את עצמם לסעודים, ממש לא צריך יהיה להצטער.
שער ניצחון דרמטי לאקס ברצלונה באל-אהלי