לפני תחילת אליפות אירופה לנבחרות עתודה עד גיל 20, סגל נבחרת ישראל נראה יחסית אלמוני במיוחד לאלו שלא עוקבים אחרי ליגות הנוער השונות. עם זאת, שני שמות היו בולטים יותר מהשאר. הראשון הוא נועם יעקב, שהיה הכוכב של נבחרת הנוער בשתנה שעברה, חתם בווילרבאן הצרפתית ואת חצי העונה האחרונה העביר בקצה הרוטציה של הפועל ירושלים. השני הוא רון ציפר, שמעטים מחוץ לאזור אשקלון הכירו את שמו עד לסוף הקורונה והוא עצמו בכלל חלם להיות כדורגלן.
ציפר (20, 1.93) נכנס לתודעת הכדורסל הישראלי בצ'אלנג'ר של נבחרת הנוער שנערך בתל אביב. בטורניר, שהחליף את אליפות אירופה המסורתית בעקבות מגפת הקורונה, ישראל זכתה אחרי שניצחה ארבעה משחקים והפסידה רק אחד לאחר הבטחת האליפות. מבין שחקני ליגת העל לנוער שהיו שם, מי שבלט מעל כולם היה דווקא שחקנה של א.ס אשקלון מהנוער לאומית עם 25.2 נקודות ו-2.6 שלשות למשחק ב-52%, מה שהביא לו את תואר השחקן המצטיין והכניס אותו לפנקסים של קבוצות ליגת העל והקולג'ים בארה''ב.
הגארד, שהחל לשחק כדורסל בעקבות החלטת אביו גילי להעבירו מחוג כדורגל מאחר ולא אהב את הסביבה של בנו, קיבל לאחר הטורניר הצעות לשחק בקבוצות מליגת העל וקולג’ים בארצות הברית. למרות זאת, הוא נשאר אמונים למועדון אליו הגיע מבאר טוביה בכיתה ח' ובחר להמשיך בקבוצת הבוגרים שמשחקת בליגה הארצית במקביל להיותו חריג גיל בנוער לאומית. הפועל באר שבע הסכימה לתנאי וציפר העביר את עונת 2021/22 באשקלון כשהוא אפילו לקח איתם את תואר גביע האיגוד עם ממוצע של 16 נק' בשני המשחקים מול הפועל מגידו.
רון ציפר חוגג (איציק בלניצקי)מי שאימן אותו עד לעונה שעברה, עידן דניאל, סיפר ל-ONE על תחילת הדרך שלו: “הוא הגיע אלינו בחור קצת קלמזי, מאוד שקט ולא מדבר. באזור כיתה י’ הוא החל לקלוע בקצב מסחרר. העליתי אותו לקבוצת הבוגרים שלנו בארצית בגיל 17 והבאתי שחקני רכש שהיו אמורים להוביל את הקבוצה, אבל הוא פתאום החל להתפוצץ על המגרש. הוא סיים את העונה הזאת עם ממוצעים של בערך 18 נקודות ומעל 50% לשלוש”.
“ההחלטה שלו להישאר באשקלון היא משהו שאני מאוד גאה בו”, המשיך דניאל, “אחרי טורניר כזה והרבה מאוד הצעות, וכשפיני גרשון אומר לך לעזוב את המועדון ולהתקדם… אין דברים כאלה. הוא בא בחינם וסיים אצלנו את כל גילאי הנוער. ילדים אחרים היו קופצים על ההצעות של הקבוצות הגדולות אחרי המספרים שעשה בנבחרת הנוער. אני כבר הרבה שנים בליגות האלו ולא נתקלתי בדבר כזה”.
רון ציפר (האתר הרשמי של פיב"א)ציפר סיפר בעבר שנפצע בידו בתאונת סקי בכיתה י”א ומשם החל להמשיך לעבוד קשה כדי לנסות ולהגיע כמה שיותר רחוק, אבל למרות הכישרון, הוא נאלץ להיאבק עד ההגעה לנבחרת: "מה לא עשינו כדי שהוא יהיה שם" מספר דניאל, “התקשרנו לאורן אהרוני (מאמן נבחרת הנוער דאז), שלחנו שליחים. רון כבר ויתר, אבל אני ואבא שלו גילי המשכנו לנסות ובסוף זה השתלם”. אהרוני זימן אותו בסופו של דבר לסגל המורחב והוא שרד את כל הנשירות עד שלבסוף השתלט על הנבחרת.
העונה החולפת הייתה גם הראשונה שלו מחוץ אשקלון, אבל השם שלו לא מפסיק להסתובב באולמות האזור: “הוא פרץ את כל המחסומים ונתן לאלפי ילדים מהאזור תקווה שאפשר להגיע לרמות הגבוהות ולהמשיך לשחק כדורסל” אומר דניאל, “באגודה שלנו יש 700 ילדים ו-26 קבוצות, אנחנו מייצרים שחקנים אבל מגיעים לו כל הקומפלימנטים על הגישה והדרך ארץ שלו. כל ילד צריך להבין את המשמעות של הכרת הטוב ואת הערך המוסף שזה מביא”.
רון ציפר (חגי מיכאלי)תחת מאמנו בב”ש, ליאור ליובין, ציפר התקשה לקבל דקות, אבל פרח בליגה הבלקנית עם 11.6 נק' בממוצע. אמנם בליגת העל הממוצעים נמוכים בהרבה, אבל דניאל מאמין ששם זה המקום של בן טיפוחיו להמשיך לצמוח: "ההנהלה וכל האנשים שם מאוד אוהבים אותו ומאמינים בו. אם הוא רוצה להצליח בליגת העל, אז שיהיה שם".
רון ציפר מול מירון רוינה (לילך וויס-רוזנברג)התפקיד של ציפר בנבחרת העתודה משמעותי ובשניים משלושת הניצחונות של ישראל הוא הוביל את רשימת הקלעים של שתי הקבוצות: מול טורקיה הוא צלף חמש שלשות וסיים עם 20 נקודות, כאשר מול גרמניה ברבע הגמר קלע 23 נק' ורשם 4 חטיפות. הגארד המוכשר (11.6 נק’ בממוצע בטורניר) גם ניחן בתזמונים טובים בחיתוך לסל, בעלייה לזריקה מכדרור, ביטחון עצמי בשמיים וגם בהגנה הוא נותן רגליים, שם את הגוף כשצריך וממוקם במקום השביעי בטבלת החטיפות בממוצע למשחק עם 2.2.
כל היכולות הללו לא הגיעו משום מקום: "אצלנו אנחנו שמים דגש על הקליעה” מסביר דניאל, “הוא היה חוזר ממחנות עם טכניקות מוזרות, אז היינו יושבים ומסדרים לו אותן עם הרבה אימונים אישיים. כשאתה משלב את הטכניקה הנכונה עם עבודה קשה ומאמן שנותן לו גב לזרוק באופן חופשי, אז יש תוצאות. הדברים הסתדרו לו ואנחנו שמחים על כך".
רון ציפר זורק לשלוש במשחק הקודם מול בלגיה (קרדיט: האתר הרשמי של פיב"א)הכינוי שהוא קיבל לאחר הצ’אלנג’ר ברשתות החברתיות ובתקשורת היה “סטף קרי הישראלי”, אבל אם צריך להשוות אותו ביחס לספלאש בראדרס מגולדן סטייט, הוא דווקא יותר דומה לקליי תומפסון. מספר 11 של הווריירס בעל טכניקת זריקה מהנקיות שיש בכדורסל, הוא יודע לחתוך בזמן כדי לקבל את המסירות בצבע לקרש סל, הוא יכול ליצור לעצמו מכדרור במידת הצורך וגם זורק את מירב הזריקות שלו מחוץ לקשת. ציפר מחזיק ביכולות דומות ואולי גם סגנון משחק קצת דומה, אבל עדיין צריך למצוא את היציבות שלו.
אותה יציבות מהווה גורם מרכזי בהצלחת הנבחרת. לצד התצוגות מול טורקיה וגרמניה, יש גם הופעות חלשות. במשחק הקודם נגד בלגיה, אותה הוא יפגוש הערב (שבת, 18:30) בחצי הגמר, הוא קלע רק 2/16 מהשדה וסיים עם פלוס מינוס שלילי (5-). בהפסד לאיטליה קלע נקודה בלבד לאחר שזרק רק ארבע זריקות. אבל ציפר לא פראייר. גם אחרי משחקים טובים הוא דואג להישאר על הרגליים על הקרקע: "ניצחון גדול, אבל זאת רק ההתחלה, יש לנו עוד משימה חשובה" אמר דקות אחרי ה-64:75 ברבע הגמר. סיים משימה אחת, עובר לבאה בתור.
רון ציפר (איציק בלניצקי)אחד הפתגמים שמתארים בצורה טובה את ציפר הוא ‘מים שקטים חודרים עמוק’, שמתאר אדם שמבחוץ נראה שקט ורגוע, אבל מבפנים יש לו אישיות חזקה שמסוגלת להגיע לגדולות. בנבחרת העתודה דני וולף ויעקב מרכזים את רוב תשומת הלב, כאשר ההופעות הנהדרות של הקלע בניצחונות פחות מדוברות. ימים יגידו האם הוא באמת יהיה סטף קרי הישראלי כמו שקבעו בגיל 18 ויצליח לחסל הגנות עם הקליעה שלו, אבל אפשר להגיד שהוא הרוצח השקט של העתודה שמסוגל בשבריר שנייה להטות את גורל המשחק, וזה בדיוק מה שינסה לעשות גם בחצי הגמר.