איתי זפרני בן ה-15, שחקן קבוצת הפועל רעננה נערים ב' על, התחיל לשחק כדורגל בגיל חמש בבית ספר לכדורגל בני הרצליה בעיר שבה הוא גר. "כדורגל זה מה שעושה אותי מאושר", כך הוא קובע בקול צעיר ונרגש. "זה הדבר שאני הכי אוהב, אני כל היום סביב זה וכל היום חושב על זה".
הכוכב הצעיר הבקיע כבר 10 שערים בליגה העונה ובסך הכל 11 בכל המסגרות, פתיחה מצוינת לעונה. זפרני מספר שהתחושות טובות, אבל הוא מצפה מעצמו להרבה יותר: "מכוון הכי גבוה שאפשר ועובד מאוד קשה, כדי להמשיך את העונה הטובה שלי". בין הסיבות להצלחתו הוא מציין את קבוצתו המצוינת, שעוזרת לו לדבריו, להתקדם ולהתפתח. במקביל לאימונים בקבוצה, הוא שותף גם לתכנית האקדמיה. איתי מסביר שהמעטפת שם חשובה לו, היא עוזרת לו להמשיך לעבוד קשה ולהתפתח.
כעת בתום המחזור האחרון ששוחק, קבוצתו הפועל רעננה, ממוקמת חמישית בליגה. זפרני שותף לשאיפתה לסיים גבוה בצמרת. הוא מאמין שכל שחקן בקבוצה, מעוניין להפיק מעצמו את המקסימום ולהתקדם ממשחק למשחק. או במילותיו: "לשחק את הכדורגל שלנו וכל הזמן להשתפר כקבוצה וכיחידים".
יחסיו עם ג'וליאן המאמן, הם מצוינים: "הוא סומך עלי ונותן לי את כל הביטחון שאני צריך". איתי, מתרגש מכך שהמאמן כל הזמן בודק מה אתו, ממשב אותו ומעדכן בהתרחשויות באימונים, בזמן שהוא מחסיר בשל חובותיו לאקדמיה. "ג'וליאן מצפה ממני להמשיך לעבוד קשה, להתפתח, תמיד להיות שם בשביל הקבוצה ולהיות מנהיג על הדשא".
איתי זפרני (נזיה סולטן)בהיבט החברתי, הוא מתאר את היחסים בחדר הלבשה כמצוינים. "כולם חברים, צוחקים, אבל גם יודעים לעשות את ההפרדה בין מקצוענות לצחוקים". מספר שכקבוצה הם מאוד מגובשים, גם בוואטסאפ מדברים הרבה מחוץ לשעות האימון ומאוד מכווני מטרה, להצליח כקבוצה ככל שניתן.
אך לא הכול ספורט ושעשועים. הצלחתו בלימודים חשובה מאוד לו ולהוריו, הוא מבין שצריך להשקיע גם בזה כדי להתקדם ולהתפתח בחיים. זפרני מודע לכך שהעיסוק שלו בכדורגל, לא בהכרח ילווה אותו כל חייו. הוא מצליח לשלב את הכדורגל והלימודים באקדמיה. הספורטאים באקדמיה מקבלים תגבורים במקצועות הנדרשים ובבית ספר מתחשבים באימונים ובמשחקים ונכונים להעניק את כל התמיכה.
הוריו, מעודדים את המחויבות שלקח על עצמו בכדורגל. לדבריו, זה משום שהם יודעים כמה זה חשוב לו וכמה הוא אוהב את המשחק. ההורים מלווים אותו בפעילויות. כל משחק הם הראשונים שבאים לעודד ולתמוך: "הם עוטפים אותי כשאני צריך ותמיד שם בשבילי".
ארלינג הולאנד, הוא הכדורגלן הנערץ עליו. "חיית רחבה" הוא קורא לו וההתנהלות שלו, מלהיבה את זפרני הצעיר. "הולאנד, לוחץ מטורף, פיזי מאוד, עם הבנת משחק ומיקום ברמה מאוד גבוהה", הוא מסביר. "יש לו תשוקה ורעב שלא נגמרים", מובן לגמרי מה במאפיינים האלה מדבר אליו.
על המועדון, יש לו רק מחמאות: "הפועל רעננה בשבילי זה בית, משפחה, חברים, תמיכה, ליווי, מקצועיות. זה מקום שנתן ונותן לי כל כך הרבה כדי שאגשים את החלום שלי – להיות כדורגלן מקצועני". הוא חש שכולם במועדון מעוניינים בהצלחתו וגם מרגיש שהוא מקבל את כל הכלים כדי להשיג אותה. במבחן התוצאה עד כה, הוא צודק.
ביקשנו, שישקיף אל העתיד וידמיין איפה יהיה בעוד שנתיים? לבחור השאפתן יש אופק מסומן היטב: "אני רואה את עצמי כחלוץ מוביל בארץ וחלק מנבחרת ישראל". הוא צופה שימשיך להבקיע כמו בחלק הראשון של העונה. מקווה להגיע לנבחרת הבוגרת בתוך חמש שנים. "נבחרת ישראל זה החלום הכי גדול והכבוד הכי גדול – לייצג את המדינה שלך. אני אעשה את הכול כדי להיות חלק מהנבחרת ולהביא להצלחתה".
הרחקנו לכת ושאלנו אותו לגבי משחק בקבוצה מחו"ל, אך איתי יותר מאופק בפן הזה: "ברור הייתי רוצה, אבל כרגע אני פה. צריך להמשיך להוכיח את עצמי בארץ ואם תגיע הזדמנות שהיא מתאימה אני אשמח מאוד".
בשנה שעברה עם שנתון 2006, תרם לקבוצתו לא מעט בשערים ובבישולים אך לא סיפק את כמות השערים שציפה מעצמו ושהוא רגיל אליה. השחקן התאכזב, אך לא התייחס לכך כמשבר, בעיקר תפס את זה כגורם מחשל לעתיד.
ג'וליאן מלאך מאמן הפועל רעננה ומאמנו של איתי מוסיף: "איתי, מעבר להיותו שחקן נהדר, הוא קודם כל בן אדם מדהים, בחור מאד חיובי ופופולרי בקבוצה ואחד המנהיגים שלה. כמובן שהוא גם שחקן מצוין. מעבר לכישרון שלו והנתונים המרשימים, הדבר הכי בולט אצל איתי זאת הגישה שלו, נחישות אדירה ומקצוענות בלתי מתפשרת, מה שיוצר אצלו חוסן מנטלי מאד מרשים, שבא לידי ביטוי גם בדרך שבה הוא מתנהל ביומיום וגם על המגרש. הוא עשה פתיחת עונה פשוט פנטסטית, אך רואים שזה לא סחרר אותו, הוא מבין שהוא חייב להמשיך לעבוד קשה והוא תמיד מחפש איפה להשתפר ולהתקדם. שחקן עם פוטנציאל אדיר, כולנו ברעננה מאד מרוצים ממנו".