קרלוס אולראן, היה מהזרים הראשונים ששיחקו בכדורגל הישראלי כשבעונת 1990-1991, הוא הובא להפועל פ"ת ע"י המאמן אברהם גרנט, לאחר קריירה עשירה בארחנטינוס ג'וניורס ובראסינג קלוב מארגנטינה.
שלוש עונות שיחק הארגנטינאי במדי המלאבסים, אך הספיק להותיר חותם רב, כשבעונתו הראשונה הוא היה קרוב מרחק משחק אחד בכל מפעל כדי לזכות בדאבל, אך פספס זאת, רק כדי לזכות בגביע עונה לאחר מכן. בתום שלוש עונות, הוא עזב ושיחק במדי הפועל חיפה, סקציה נס ציונה, הכוח עמידר ר"ג ומכבי הרצליה, בטרם חזר לשתי קבוצות נוספות במולדתו ואז פרש בשנת 2001.
למרות ששיחק רק שלוש עונות במדי הקבוצה מפ"ת, אולראן, שהיה הזר השני שהגיע למועדון מאז הקמתו, הספיק להותיר חותם. שחקן ההגנה, הפך לאחד מיקירי האוהדים ועד היום הוא גם שומר על קשר עם חלק מהשחקנים בקבוצת וואטסאפ מיוחדת שהוקמה לגיבורי הזכייה בגביע בעונת 1991/1992.
קרלוס אולראן (תומר חבז)למפגש שנערך לגיבורי הזכייה בעונה שעברה, הוא לא יכול היה להגיע ממספר סיבות, ביניהן עבודתו בעיירה סנט תומאס, שם הוא מאמן כיום שחקנים צעירים בעיקר, אך המזכרות נשלחו אליו במיוחד. כיום, בגיל 61.5, אולראן, עדיין שומר על חזות מרשימה, כאשר הוא עזב את בואנוס איירס ומתגורר בעיירה דונסילאר.
במהלך ביקורי בארגנטינה, יצא לי לפגוש אותו למפגש עטוף זיכרונות על התקופה ההיא, כשניכר בכל רגע ורגע כי מקומה של פ"ת נמצא עמוק בליבו וגם הוא ידע להגיד תודה על הזיכרונות שהצפתי בו. "אתם העיתונאים, שומרים אותנו בחיים גם לאחר כ"כ הרבה שנים עם ראיונות שכאלה", הוא אמר לי לפני שבירך אותי לשלום ממגרש האימונים בו הוא מאמן. רגע לפני שעזבתי, גם אופיר חיים, ששיתף איתו פעולה בנס ציונה (חיים אז רק עלה לבוגרים) שוחח איתו בשיחת וידאו מרגשת.
קרלוס אולראן (תומר חבז)"אני ידעתי שהפנים שלך מוכרות לי. אם הייתי יודע את זה בוודאות שאתה המאמן, הייתי מגיע ללה פלאטה ומחבק אותך. כולם פה מדברים על מה שעשית בטורניר הזה. אתה ניצחת את ברזיל ואני מאחל לך שכמו שהצלחת עם נבחרת הנוער, תזכה להיות במונדיאל של הנבחרות הבוגרות כמאמן".
חיים, שהתרגש מהשיחה, אמר לאולראן: "כשעליתי לבוגרים ושיחקתי איתך בנס ציונה, אתה היית המודל לחיקוי שלי. איך אתה כיום? נשארת חסון כמו שהיית אז? מה שלום הילד שלך ובן כמה הוא היום? (ילדו של אולראן נולד בישראל כששיחק בנס ציונה)".
אופיר חיים וקרלוס אולראן (צילום מסך)קרלוס, ספר מה עבר עליך מאז שעזבת את ישראל? חלפו כבר קרוב ל-26 שנים…
"הגעתי לעונה האחרונה שלי באתלטיקו אולד בויס מהליגה השנייה ושתי קבוצות מהליגה השנייה רצו אותי. אבל הייתה לי בעיה בברך והרגשתי נבוך, כי לכל אורך הקריירה שלי הייתי אחד שמתאמן כל הזמן. החלטתי לפרוש וחודש אחרי הפרישה, דיברתי עם אחד השחקנים שאיתו שיתפתי פעולה בראסינג קלוב והוא סיפר לי שהוא עובד בסנט טומאס ושאל אם אני פנוי. אמרתי לו שכן ושפרשתי הוא אמר לי שהוא מחפש מאמן שיאמן את קבוצת הילדים והחלטתי ללכת על זה, כדי לא להרגיש רע אחרי הפרישה".
"אחרי תשע שנים, ב-2009, ראסינג קלוב פנתה אליי שאעבוד במחלקת הנוער ועבדתי שם במשך ארבע שנים עד שנת 2012. אבל במקביל, אני עדיין עובד פה בסנט טומאס, כבר למעלה מעשרים שנים. מדובר באגודה בה השחקנים עצמם משלמים בה וזו פחות קבוצה מקצוענית אלא יותר טיפוח של הדור הצעיר"
אחרי שעזבת את ראסינג, לא היו חסרות לך הרמות הגבוהות?
"הייתה לי פניה מהליגה השלישית לאמן קבוצת בוגרים בשם טריסטן סוארס. עשיתי חושבים ואמרתי לעצמי שאצטרך לעזוב פה. בסופו של דבר, לא עשיתי מספיק כסף בקריירה שלי ואם אני אעזוב את סנט תומאס ובעתיד יפטרו אותי מטריסטן, לא תהיה לי עבודה, אשב בבית ואחכה. התגרשתי בחיים שלי, הבאתי את הבית שלי לאשתי הראשונה ולילדים ורק לקחתי את הרכב שלי".
קרלוס אולראן (תומר חבז)"אולי ארוויח בקבוצת הבוגרים הזאת פי 3 מבחינת המשכורת לעומת היום, אבל בארגנטינה המאמן גם צריך לתת כסף לאוהדים (משהו הנהוג בארגנטינה) ועוד כמה דברים. ואז אחרי שלוש תוצאות תיקו יפטרו אותי ומה אז? אני שמח בעבודה הנוכחית שלי כאן: אני אולי מרוויח פחות, אבל מצד שני אני נהנה פה".
לא היית בישראל מאז שעזבת?
"לא, לא חזרתי. התחלתי לעבוד פה וישראל מאוד רחוקה מארגנטינה. בנוסף, המחיר הוא מאוד יקר. אני גם עסוק בעבודה שלי, יש לי פה שלוש קבוצות שאותן אני מאמן וזה כמעט בלתי אפשרי עבורי לעזוב פה את העבודה ולנסוע לישראל".
"יש לי קבוצת וואטסאפ עם כל ותיקי הפועל פ"ת שהיו גיבורי הזכייה לפני 30 שנה בגביע המדינה. לפני שנה ארגנו משחק הוקרה, אבל לא יכולתי להגיע. אני כן בקשר מצוין עם כל השחקנים: אני מדבר כל הזמן עם בני קוזשוילי שאומר לי שאני כמו אח שלו, עם אלי מחפוד ועוד. אלו אנשים שיהיו בלב שלי לכל החיים ופשוט בא לי לחבק אותם. אם מישהו מהם ירצה לבוא לבקר אותי פה, אני אפתח את הבית שלי עבורם".
אלי מחפוד (שי לוי)המקרה של מני בסון ז"ל היה מאוד טראגי... מה אתה זוכר ממנו?
"הייתי בהלם כשקראתי את זה בקבוצה שלנו. הוא היה בחור מדהים. אני זוכר שתמיד הוא היה הולך עם חיוך, הוא היה נכנס לחדר ההלבשה ואומר בספרדית: "אהלן קרלוס, מה שלומך", זה היה בהומור. הוא היה בחור אופטימי לאורך כל הדרך ובלי קשר הוא היה שחקן מצוין".
אתה באמת עדיין מאוד מעורב בקבוצת הוואטסאפ ושומר על קשר. אפילו איחלת לאלון חזן החלמה מהירה כשהוא היה חולה לפני משחק הנבחרת מול בלארוס…
"אני זוכר כשהייתי בישראל, ניר לוין הזמין אותי לאכול אצלו, כך גם קוזשוילי ומחפוד. תשמע, בראסינג לקחנו את הסופר קופה של דרום אמריקה לפני 30 שנים ואנחנו כל שלושה חודשים נפגשים ואוכלים ארוחת צהריים. ובהפועל פ"ת אני מרגיש את אותו הדבר: הרי חלפו כ"כ הרבה שנים מאז הזכייה שלנו בגביע ועדיין אני משווה בין שתי הקבוצות הללו ומרגיש את אותו הדבר כלפי החברים שלי".
ניר לוין (איציק בלניצקי)איך אתה מסביר את הקשר בין ישראל לארגנטינה?
"הארגנטינאים הם אנשים מאוד פתוחים: הם מזמינים אותך לקפה, מדברים איתך על כדורגל, מזמינים אותך לאסאדו. לפני שהגעתי לישראל, שיחקתי עם שחקנים יהודים, אבל רק כשהגעתי לישראל, הבנתי כמה האנשים בישראל גם כן פתוחים ומקבלים אותך. אני עד היום שומר על קשר עם אנשים מישראל: הייתי השחקן הראשון שרונן קצב טיפל בו ועד היום אנחנו שומרים על קשר ביחד עם אחיו גלעד".
לאור הזכייה של ארגנטינה במונדיאל אי אפשר בלי לשאול: מי יותר גדול? מראדונה או מסי?
"אני שיחקתי עם מראדונה, כששיחקתי בארחנטינוס ג'וניורס. אני זוכר שראיתי אותו באחד האימונים, במגרש שהיה נוראי וראיתי שהוא עושה דברים מטורפים עם הכדור. הוא עשה את זה בבוקה, בברצלונה, בנאפולי ובנבחרת הלאומית. הוא היה שחקן תחרותי בכל מועדון או נבחרת בהם הוא שיחק. כשהוא שיחק בארגנטינה, הוא הפך את השחקנים שלצידו לשחקנים פשוט יותר טובים".
"אני חושב שזו לא השוואה הוגנת בין מראדונה למסי, כי הם שיחקו בשנים שונות. אני חושב שהגדולה של מסי היא שהוא הצליח להפוך את הנבחרת: סקאלוני יצר שחקנים שיעבדו בשבילו ושהוא יהיה המנהיג, מה שלא עשו בעבר בנבחרות של מסצ'ארנו וכו'".
מסי ומראדונה (רויטרס)אי אפשר בלי לשאול מה דעתך על הנבחרת הישראלית בטורניר?
"הייתי מופתע לקרוא שכל העיתונים פה וכלי התקשורת דיברו על הנבחרת הישראלית. ראיתי את המשחק על מקומות 3-4 מול קוריאה ואנשים בטלוויזיה אמרו: "וואו, זו הפעם הראשונה שלהם במונדיאליטו ויש להם עתיד גדול". אמרתי לעצמי שהכדורגל בישראל צמח. ראיתי את הגול של הבחור הזה סניור ואמרתי לעצמי איזה שער מדהים בנגיעה אחת. אני ראיתי נבחרת שבאה לשחק כדורגל, נבחרת עם כדורגל טכני. המאמן בחר סגל מאוד אינטליגנטי".
בוא נדבר על אלון חזן ששיחק איתך והיום הוא מאמן הנבחרת…
"קודם כל, כשחקן הוא היה יוצא מן הכלל. הוא היה שחקן שמשלב גם טכניקה וגם פיזיות. אם הוא יצליח להנחיל את הכדורגל שהוא שיחק לשחקנים שלו, אז יש לכם עתיד טוב. אם אני מופתע שהוא הפך למאמן? זו לא הייתה הפתעה, אני הופתעתי פשוט מההודעה והעיתוי. דיברנו בקבוצת הוואטסאפ ויום אחד פתאום כולם בירכו אותו בעברית. לקח לי זמן לתרגם את זה ואז כולם אמרו לי שהוא מונה למאמן הנבחרת. אני חושב שזה שההתאחדות מקדמת מאמנים אצלכם מהנבחרות הצעירות לנבחרת הבוגרת זה דבר מבורך".
אלון חזן (שחר גרוס)איך אתה מסכם את התקופה בהפועל פ"ת? זכיתם בגביע אבל היה לכם פספוס עונה קודם לכן שפספסתם את הדאבל…
"אני זוכר שהיה לנו משחק על האליפות בעונה הראשונה ובאותו משחק פסלו לנו שער חוקי של יוסי שושני מול מכבי חיפה. זה היה משחק שקבע מי תסיים ראשונה ומי שנייה. הייתה לנו קבוצה מעולה באותה השנה והמשחק הזה סגר את הסיפור עבורנו. לחיפה היו שחקנים טובים כמו ברקוביץ' ועטר".
הקהל של הפועל פ"ת מאוד התחבר אליך…
"יש לפעמים אוהדים ששולחים לי הודעות בפייסבוק ואומרים לי שהם מתגעגעים אליי. אני זוכר שהלכתי פעם אחת לשוק בפ"ת והיו שם מלא אוהדים של הפועל פ"ת. רציתי לקנות עגבניות והאוהדים אמרו לי: "אתה לא משלם, תיקח כמה שאתה רוצה". אני לעולם לא אשכח את זה ולא בגלל הכסף שחסכתי, אלא בגלל ההערכה".
תפאורה נהדרת של אוהדי הפועל פתח תקווה (שחר גרוס)ספר לי סיפור מעניין מהתקופה שלך בהפועל פ"ת…
"יש הרבה (צוחק). אני זוכר שלפני ששיחקנו במסגרת האירופית עם פיינורד ברוטרדם, אחד העיתונאים פגש אותי ואמר לי: "קרלוס, מחר תפסידו 0:6". הרי כולם אמרו אז שאין לנו סיכוי. הוא ביקש ממני להגיד את התוצאה שלי ואמרתי לו: "1:2 לנו". הוא התחיל לצחוק עליי ואמר שזה לא אפשרי. אמרתי לו שאני מאמין בשחקנים שאיתי וההולנדים הם בני אדם, שמשחקים 11 על 11".
"ניצחנו 1:2. אני זוכר שבמהלך האחרון עמדתי במרכז הרחבה וראיתי את החלוץ שלהם עולה מעל נועם קייסי ומצמק את התוצאה ל-2:1. ניר לוין ומני בסון בעטו לקורה באותו המשחק. אחרי המשחק העיתונאי הגיע אליי ואמר שצדקתי ושהוא לא ציפה שנשחק כך מול פיינורד".
מאיפה הייתה קיימת האמונה הזאת בך?
"אני תמיד אומר שאם אין לך את האמונה אל תשחק. אני רואה את זה בנבחרת הנוער, שבזכות האמונה שאופיר משדר לשחקנים, הם מאמינים שהם יכולים לנצח ולסיים במקום השלישי באליפות העולם. לפני המשחק מול פיינורד בא המאמן הרומני שלנו וביקש ממני לדבר עם השחקנים וזה עבד".
אתה עד היום בקשר מעולה עם אברהם גרנט, המאמן שהביא אותך להפועל פ"ת…
"דיברתי עם אברהם בימים האחרונים ואמרתי לו שהוא הסיבה שהגעתי להפועל פ"ת. הוא צפה בווידאו לפני שהוא צירף אותי והחליט שהוא רוצה אותי וכל הזמן אני אומר לו שאני אסיר תודה כלפיו על כך. אני כל הזמן אומר לו שאני מקווה שהחזרתי לו על המגרש ב-100% בדיוק כמו שהוא ציפה ממני והוא עונה לי שבהחלט עמדתי בציפיות".
אברהם גרנט (האתר הרשמי של ההתאחדות הזמבית)כמה הוא גדול כמאמן? אנחנו רואים איזו קריירה גדולה הוא עושה…
"כשיש כתבות כאן בעיתונים שמדברות על אברהם, האנשים פה יודעים לספר לי על כך כי כולם יודעים שהוא היה המאמן שלי. כשהוא הלך לאנגליה, כולם שאלו אותי מי זה אברהם וסיפרתי להם הכול עליו. אני כ"כ שמח שבן אדם שהיה מעורב בחיים שלי הפך למאמן נבחרת או למאמן של קבוצות באנגליה. תמיד ידעתי שהוא מאמן טוב ושיש לו את היכולות להגיע לרמות הללו".
מה הכוח העיקרי שלו?
"אני חושב שהוא יודע לדבר לשחקן שלו מבחינה מנטלית קודם כל. הרי הכדורגל הוא תחום משוגע ואני תמיד אומר לשחקנים שלי שבכדורגל, זה לא רק הכישרון וזה הכול אלא גם העבודה בראש. זה חשוב מאוד לכל שחקן שיהיה לו מאמן שכזה".
תן דוגמה למקרה שקרה איתו…
"דוגמה? אני זוכר שכשהגעתי לפ"ת, שיחקתי בעיקר בצד כמגן. פעם אחת הוא אמר לי שאני יכול לשחק גם באמצע ולא רק כמגן. אני זוכר שהוא פשוט שידר לי בראש שאני יכול לשחק באמצע. אולי אברהם לא יודע על זה, אבל היו לי כמה חוקים: לפתוח את האוזניים ולסגור את הפה כשאני מדבר איתו. בסוף, הקשבתי לו וזה עבד. בכלל, אברהם גרנט וגם זאביק זלצר היו שני מאמנים אדירים".
הכוכב של זאביק זלצר (איציק בלניצקי)בטח התעדכנת שהפועל פ"ת חזרה עכשיו לליגה הראשונה אחרי שמונה שנים בלאומית…
"אתה יודע, כשהצטרפתי לקבוצת הוואטסאפ, דיברתי עם בני ומחפוד ושאלתי אותם מה קרה להפועל שהיא נשרה עד לליגה השלישית? לא יכולתי להאמין. אני לא יכול לדעת מה קרה בפנים, אבל תהיתי לעצמי מה כבר קרה שם. זה היה עצוב עבורי".
"אתה יודע משהו? ראיתי את האצטדיון שלהם עכשיו (אצטדיון המושבה) וכ"כ בא לי לשחק שם. זה לא נבנה במקום האצטדיון הישן? הייתי בטוח שכן. אבל בכל מקרה, האצטדיון החדש הוא מאוד יפה. באותן שנים בהן שיחקתי, היה מאוד קשה לשחק על הדשא. היו לנו שחקנים טכניים והיה קשה לשחק על המגרש הזה (באורווה)".
איזה מסר יש לך לאנשים בישראל ולאוהדי הפועל פ"ת?
"אני מקווה שבעתיד אוכל לבוא לישראל. עבורי, החוויה בישראל הייתה שווה לחוויה בראסינג קלוב, שזכינו בסופר קופה הדרום אמריקאי. היום, אחרי 30 שנים, אני מבין שעשיתי משהו טוב בישראל. אמרתי לכל החברים בקבוצת הוואטסאפ, שהם נמצאים בלב שלי לתמיד. הם נתנו לי להרגיש שנולדתי בישראל ואני לא אשכח את זה לעולם".
קרלוס אולראן עם שחקנים שהוא מאמן (תומר חבז)