מתקפת הטרור המחרידה של ארגון החמאס, שהובילה להירצחם של למעלה מ-1,400 אנשים במדינת ישראל, לא הותירה עין אחת יבשה, אך בעיקר מצאה כמעט כל בית בישראל עם קשר כלשהו לאחד הנרצחים. אחד מאותם אנשים הוא הקשר הישראלי יואב הופמייסטר, המשחק בקורונה קיילצה הפולנית.
אחת מחברותיו הקרובות ביותר, רויה מנצורי ז"ל, נרצחה במסיבת הדמים "נובה", שנערכה באזור קיבוץ רעים, ביחד עם אחותה נוראל, כשהיא רק בת 22. בחורה צעירה, שרק רצתה ליהנות ולרקוד, כמו עוד רבים, מצאה את מותה לצד אחותה הגדולה.
"כל מה שקרה התרחש בדיוק כשהגעתי לארץ בפגרת הנבחרות. נחתתי בישראל בערך בחמש לפנות בוקר, ממש שעתיים לפני שכל הדבר הזה קרה. אני ורויה מכירים הרבה שנים אחורה. אנחנו חלק ממעין חבורה קרובה ומגובשת במשך הרבה שנים, עוד מהבית בהוד השרון. לי היה משחק יום לפני, אז הראש שלי היה קצת בבלגן, אבל חברים אחרים ידעו שהיא הלכה למסיבה", אמר הופמייסטר.
יואב הופמייסטר (ראובן שוורץ)אתה נוחת בארץ ושומע על מה שקורה שם. מתי אתה מבין שהיא בסכנה?
"דיברנו כל החברים בקבוצת הוואטסאפ שלנו. ידענו שיש קצת בלגן, אבל לא נכנס לנו לראש מה שקרה שם. כולם כתבו שהיא הייתה שם אז כולנו נכנסו לבלבול ולא הבנו את סדר הגודל של הדבר הזה. תהינו מתי היא תתקשר ותגיד שהכול בסדר. ככל שהדקות חלפו והיא לא יצרה קשר, זה התחיל לחלחל ולהפוך למשהו בלתי נתפס. במשך ימים לא ידענו מה איתה ובמשך ארבעה ימים ישבתי מול הטלוויזיה עם חברים ומשפחה. צופים בחדשות, עושים טלפונים ומנסים לראות ולגלות דברים ובעיקר מזועזעים. כשחזרתי לארץ, לא האמנתי שזה מה שיקרה".
ומתי היה הרגע שגילית שמצאו את הגופה שלה?
"ניסיתי להישאר בישראל כמה שיותר ימים כדי לגלות מה איתה ובכלל לא רציתי לחזור, אבל כבר הייתי חייב. בדיוק כשנחתתי בחזרה בפולין, ירדתי מהמטוס וראיתי כמה שיחות שלא נענו מחבר טוב שלי. אחרי זה התקשרתי אליו בחזרה והוא הודיע לי שמצאו את הגופה שלה".
כמה זה קשה לקבל את הבשורה כשאתה לא בישראל?
"זה מאוד מאוד קשה. זה קשה בלי קשר, אבל יותר קשה כשאתה לבד ורחוק מכולם. לא יכולתי לקחת חלק בהלוויה ובשבעה אחרי, שזה משהו שהקשה עליי מאוד. אבל בתקופה הזאת לכולם קשה: מנסים לשאוב כוח מדברים קטנים".
מתי הייתה הפעם האחרונה שדיברתם? שנפגשתם?
"הפעם האחרונה בה התראינו הייתה בביקור הקודם שלי בארץ. ישבנו כל החברים, היינו ביחד. זה פתאום נראה מוזר עכשיו, שהכול היה רגיל אז. מאז, הסתמסנו בקבוצה המשותפת של החברים מתי אני חוזר ומתי הפעם הבאה שניפגש. חשבנו שניפגש, אבל זה לא קרה".
יואב הופמייסטר עם רויה (פרטי)מה אתה יכול לספר עליה?
"אני יכול לספר עליה שהיא מסוג האנשים הנדיר שכשהיא נכנסת לחדר, אתה מרגיש שהכול מואר, הייתה פשוט הילה סביבה. הרבה פעמים כשמנסים לדבר על בן אדם בלשון עבר מדברים רק על הדברים הטובים, אבל במקרה של רויה, היו רק דברים טובים להגיד עליה. זה באמת מה שהיא הייתה. היה בה רק טוב, היא תמיד ידעה להגיד את הדבר הנכון, תמיד הייתה שמחה וחיובית עם חיוך".
במשחק הליגה הקודם, הופמייסטר, שכפי שציין, לא יכול היה לקחת חלק בשבעה ובהלוויה, עשה את המעט שהיה יכול. הוא עלה למשחק מול רדומיאק עם חולצה בה כפי שציין קודם לכן, התייחס לחיוך המיוחד שהיה לה. "רויה, החיוך שלך יישאר לנצח".
יואב הופמייסטר וההקדשה לרויה (פרטי)"הייתי קצת רחוק ולא יכולתי לחלוק לה את הכבוד האחרון שמגיע לה ולנכוח בהלוויה ובשבעה. לצערי, ידעתי שאין לי הרבה מה לעשות, אז אמרתי שאעשה את הדבר הכי קטן שאני יכול. הדבר הראשון שחשבתי עליו זה החיוך שלה. אני יודע שהיא מסתכלת עליי מלמעלה והיה חשוב לי שהיא תראה את זה".
מה היית רוצה שיזכרו ממנה?
"החיוך שלה והחיוביות שלה זה משהו שהוא באמת לא רגיל. היא תמיד הייתה עם אנרגיות, שמחה ומחייכת. היא תמיד ידעה להגיד את המילה הטובה ולהרים אותך כשאתה קצת מדוכדך. כל מי שהכיר אותה וישמע שאני מדבר ככה על מישהי יידע שמדובר בה. תמיד כשהיו ויכוחים, היא ידעה להסתכל על הדברים בצורה חיובית. עכשיו כשאנחנו מסתכלים על זה אחורה, היא תמיד הייתה זאת שמחברת בין כולם. היא הייתה כמו הדבק".
כמה היא התעניינה בקריירה שלך?
"האמת שהיא לא הייתה מבינה גדולה בכדורגל, אבל כן הייתה מפגיעה לפעמים למשחקים שלי. המשחק האחרון שלה היה כשהייתי בארץ. בדיוק אתמול, דיברתי עם החבר הכי טוב שלי שהוא גם חלק מהחבורה. הוא הראה לי תמונה שלה איתו ממשחק שלי. לפני המשחק, היא כתבה לו כמה שהיא רוצה לבוא למשחק שלי וזה היה קצת מצמרר. כמובן שמעכשיו אני אשחק בשבילה. היא לא הייתה אוהדת כדורגל גדולה, אבל הרגשתי שהיא התעניינה בזה בשבילי. אני בטוח שהיא רואה אותי מלמעלה ואני מרגיש שאני משחק גם בשבילה ובשביל כל עם ישראל".
אבוקסיס: חייבים להחזיר את כולם הביתה