דרכה של מכבי תל אביב באירופה עלולה להגיע הערב (שלישי, 21:05) לסיומה כאשר בפיגור של 2:0 בסדרת ההצלבה של היורוליג, תארח האלופה הישראלית את ריאל מדריד למשחק שלישי שעשוי להיות גם זה שיקבע את עתידם של הצהובים ויכריע האם העונה הנוכחית תחשב ככישלון או שמא דווקא כהצלחה גדולה.
המשחק של מכבי ת"א, כמו כל משחקיה ביורוליג, יועבר באתר ONE בשידור ישיר בחינם וללא תשלום. ניתן לצפות במשחקים גם בסמארטפון וכן בטאבלט.
לכבוד המשחק המדובר ואולי הגדול ביותר של הסדרה החלטתי לפתוח בנימה אישית. לא מעט פעמים בעבר ניגשו אליי אוהדי כדורסל שטענו כי אני לא מספיק אופטימית בדעותיי. בתגובה, אני משיבה להם כי עליי לשקף את המציאות מהפן הביקורתי ולא מהפן האוהד - כי אין מה לעשות כך הביזנס הזה עובד. אני לא חושבת שאצליח לשנות את דרכיי אך דווקא ערב המשחק החשוב, ניגש אליי אחד מאנשי הכדורסל בארץ שביקש להעלות בפניי אנקדוטה אשר החלטתי במיידית להעלות על הכתב.
"תני לי להזכיר לך משהו. מכבי אמנם במצב גרוע אבל אל תשכחי שבספורט אסור להספיד אף פעם - בטח לא את מכבי". לתומי הנחתי כי הוא צועד בבטחה בדרך לגולל בפני את כל סיפורי הגבורה של הצהובים לאורך השנים ואת הקאמבק המופלא שלה רק לפני ימים ספורים, אך לא כך היה הדבר והופתעתי לגלות שאת מצבה של מכבי כחיה פצועה מושל אותו איש כדורסל דווקא לעולם הכדורגל המוכר.
ג'יימס: נצטרך עזרה בריבאונד
"את זוכרת את רונאלדו השמן?", שאל, "איך אפשר לשכוח", עניתי ואז נפתח הסכר שלא נעצר: "שני קרעים ברצועה הצולבת הוא עבר, הראשונה ב-1999 והחמורה ביותר ב-2000, אחריה אמרו כי לא יחזור לשחק כדורגל אבל הוא חזר בענק. כספורטאי הגדול בעולם הוא הוכיח שגם מפציעה אנושה ומקריירה שנמצאת רגל וחצי בקבר אפשר להתאושש. במונדיאל 2002, אחרי שכולם הספידו אותו, הוא הוביל את ברזיל לזכייה גדולה עם 8 שערים שמתוכם שניים הובקעו מול גרמניה בגמר - הוא לעולם לא ויתר. הגיע הזמן שבמכבי יתחילו ללמוד ממנו וישאירו את הכל על הפרקט כי להיות ספורטאי זו מתנה".
הקשבתי לבחור שעבר הרבה בכדורסל, ההקבלה לרונאלדו נשמעה לא קשורה. הבנתי כי ניסה להעביר מסר לחיים מלאים באמונה, אבל נכון לעכשיו רונאלדו ומכבי בכלל לא נמצאים על אותה מפה. אם מכבי תצליח להגיע לפיינל פור יהיה זה אחד מהקאמבקים הגדולים בכדורסל וכבר עתה אני מתחייבת לציין את אותו רונאלדו הגדול בערב חצי הגמר.
כל אחד בוחר לשאוב אמונה מהדברים שהוא אוהב, אבל מהיכן ישאבו שחקני מכבי את האמונה שלהם? כאן בדיוק נכנס השימוש באנקדוטה שלהלן. מסתבר כי שחקני מכבי כבר מזמן הכתירו את רונאלדו כסמל להצלחה, כל שנותר להם הוא לעשות שימוש בסיפור שלו הערב ולהפוך את הפנטזיה למציאות ברורה.
בלאט: "אין חזרה ממשחק כזה"רוחו של רונאלדו והקאמבקים הגדולים של מכבי
אז בעוד שאותו איש כדורסל מעדיף להתבונן על המציאות בדרכו שלו החלטנו להיזכר לרגל יום העצמאות ולרגל המשחק החשוב בכמה מהקאמבקים הגדולים ביותר של מכבי אי פעם.
1967, נס בדאלונה - רבע גמר גביע המחזיקות מכבי פוגשת את חובנטוד בדלאונה לשני משחקים, בית וחוץ. דורות שלמים של חובבי כדורסל צהובים גדלו על הסיפור הנושן של נס בדאלונה. אותו משחק גדול גם היה זה ששנים מאוחר יותר הפך לסמל המובהק של רוח המכבים.
במפגש הראשון באותה סדרה מכבי קרסה לחלוטין במשחק החוץ והפסידה 101:69, מה שנדמה היה כי סיים את העונה האירופית של הצהובים. כמעט 6,000 צהובים שהגיעו למשחק הגומלין ביד אליהו כלל לא האמינו כי מהקבר הזה מכבי תצליח לצאת. במחצית המשחק כאשר מכבי הובילה רק 24:28 זה כבר היה נראה בדרך הבטוחה להגדיר את המפגש כאחרון באירופה אלא שאז קרה הבלתי ייאמן.
כבר בפתיחת המחצית הראשונה מכבי השלימה ריצה של 0:12 ומשם הריצה רק נמשכה עד שבשלב כלשהו של המשחק מכבי כבר הובילה בתוצאה הנדרשת, 45:78, 33 הפרש. ב-25 השניות האחרונות של המשחק צמצמו הספרדים ל-32. מכבי איבדה את הכדור האחרון, המשחק נגמר ונכפה משחק שלישי בו היא ניצחה 51:75 באחד מהקאמבקים הגדולים בהיסטוריה.
 |
| טל ברודי. היה יחק מנס בדאלונה (אלעד ירקון) |
|
| |
1987, קאמבק נוסף מבית היוצר הצהוב - מכבי נקלעה באותה עונה למצב בעייתי מאוד בבית הגמר. במשחק הפתיחה היא השיגה ניצחון על זאדאר, אך לאחר מכן הובסה ביד אליהו על ידי טרסר מילאנו - 97:79. גם במשחק שלאחר מכן מול אורטז מכבי קרסה, מה ששלח אותה לנסות וללקט חמישה ניצחונות משבעה משחקים. מכבי המשיכה באותו קו והפסידה גם לז'לגיריס, מה ששוב סתם את הגולל על עתידה באירופה.
מאותה נקודה החל הקאמבק הצהוב. מכבי ניצחה את אותה ז'לגיריס, השיגה ניצחון חשוב על ריאל מדריד בבית עם סל של מיקי ברקוביץ', אחר כך המשיכה עם ניצחון מול זאדאר בחוץ. מכבי הצליחה גם לנקום במילאנו כשניצחה אותה בחוץ 79:94, אחרי כן ניצחה את אורטז והשלימה עם ניצחון על ריאל מדריד בחוץ. אותה ריאל אותה מבקשת מכבי לנצח ולו רק פעם אחת עתה.
2000, סדרה עם פתיחה קשה - בסדרת הפלייאוף באותה עונה פגשה מכבי את בולוניה האיטלקית. במשחק הראשון ביד אליהו מכבי ספגה מפלה. מכבי יצאה נחושה לאיטליה והצליחה בסופו של דבר אחרי משחק מטורף לחזור עם שוויון ארצה. במשחק השלישי והמכריע מכבי לא אכזבה והעפילה לפיינל פור למרות שכל הלחץ היה עליה.
 |
| שארפ. דריק בעל הנס (אמיר לוי) |
|
| |
2004, נס ז'לגיריס - בעונה זו שיחקו במכבי כוכבים ענקיים שהפכו לסמל מובהק במועדון כגון אנתוני פארקר, שאראס, ניקולה וויצ'יץ', אך המהלך החשוב שסימן את אותה עונה כגדולה ביותר אי פעם היה שייך דווקא לקפטן המיתולוגי - דרק שארפ.
2.2 שניות לסיום המשחק מול ז'לגיריס קובנה, שקבע אם מכבי תעלה לפיינל פור, עוד הובילו הליטאים ב-3 והמשחק נראה גמור, אלא שאז הוציא גור שלף כדור נפלא לשארפ שקלע את השלשה הגדולה בהיסטוריה של המועדון וכפה הארכה. בסיומה מכבי ניצחה ועלתה לפיינל פור בתל אביב. ללא ספק, הרגע אותו לא ישכחו במכבי לעולם, בעיקר לאור העובדה שבאותה עונה זכו בגביע הנחשב.
כחול לבן: יום עצמאות בסימן ישראלים?
ההנחה הרווחת היא כי דייויד בלאט לא מאמין בשחקנים הישראלים. במשחק השני מול ריאל הוא כלל לא שיתף את גיא פניני ומורן רוט וגם ליאור אליהו וסילבן לנדסברג לא ממש שחו בים של דקות. היחיד שעוד זוכה לקרדיט היות שהוא הרכז המוביל של הקבוצה הוא יוגב אוחיון, אך חוץ ממנו לפעמים מתקבלת תחושה של שממה.
 |
| פניני. לא ראה פארקט במשחק השני במדריד (יוסי ציפקיס) |
|
| |
כאן נשאלת השאלה, האם בלאט לא מספיד את השחקנים הישראלים שלו מוקדם מדי כשהם דווקא כן יכולים לספק לו את הסחורה? החלטנו לבדוק עבורכם עד כמה משמעותיים היו הכחולים-לבנים משלנו בקאמבק המופלא של שלב הטופ 16 שלבסוף עבר בהצלחה.
19 דקות בממוצע שיחק פניני בששת הניצחונות של מכבי בסיבוב השני בטופ 16, זאת לעומת 5 דקות בלבד בממוצע בסיבוב הראשון. כל הסיבוב הראשון הוא קלע רק 0.5 נקודות בממוצע למשחק, בסיבוב השני הוא כבר קלע 5.5 נקודות בממוצע. במשחק הראשון מול ריאל הוא היה בין הבודדים שנראו כמי שרוצה לנצח את המשחק, אבל במשחק השני כלל לא נכלל ברוטציה של בלאט.
במשחקים המועטים בהם שותף מורן הוא נתן את כל כולו על הפרקט, יכול להיות שהוא לא מתאים לרמות הללו אך לפחות הוא נלחם, מה שאי אפשר היה להגיד על חלק נכבד מהשחקנים של מכבי בשני המשחקים. פניני ורוט משקפים את המציאות של חוסר האמון בישראלים.
 |
| ליאור אליהו. לא שוחה בדקות (יניב גונן) |
|
| |
אליהו אמנם לא שיחק רבות בסיבוב השני בגלל פציעה, אך אם תבדקו מה מצב הביטחון העצמי שלו נכון להיום אתם תגלו שהוא בנסיגה גדולה. אז האם ברוח חגיגות העצמאות למדינה יחליט בלאט לתת קצת יותר קרדיט לישראלים או שמא נמשיך לתהות על קנקנם ונתלבט בינינו לבין עצמנו אם הם מספיק טובים?