כאשר ברצלונה קיבלה בהגרלת רבע גמר ליגת האלופות את פאריס סן ז'רמן, סביר להניח שאנשי הקבוצה חשבו על ההתמודדות שמחכה להם מול אזקייל לבאצי, חאבייר פסטורה, בלייס מאטווידי, דייויד בקהאם והחברים, אך אף אחד שם כנראה לא עצר רגע כדי לחשוב על הר הגעש שמחכה להם במשחק הראשון כשהחניכים של טיטו וילאנובה יתארחו בפארק דה פרינס.
רוצים לטוס עם לופטנהזה לחצי גמר ליגת האלופות? לחצו כאן כדי להשתתף בטריוויה שלנו.
שלא תטעו, האצטדיון שמוכר היטב לחובבי הכדורגל הישראלי הרבה בזכות צעקת ה"שער" של מאיר איינשטיין ב-2:3 ההיסטורי של הנבחרת ב-1994 או ה-2:4 של הפועל תל אביב על פ.ס.ז' שלאחריו נורה אוהד הקבוצה למוות על ידי השוטרים במהומות שפרצו בסיום המשחק, הפך מזמן למבצר ממנו מפחדות כל קבוצות הליגה הצרפתית.
ובואו לא נהיה דמגוגים, הרי ברור שמה שמפחיד באמת את הקבוצות אלו השחקנים הנפלאים שיש בסגל של קרלו אנצ'לוטי, אך כמו שהקאמפ נואו הפך למבצר עבור הקטאלונים, גם הפארק דה פרינס הפך להיות אחד המגרשים החמים ביותר באירופה ולבטח בטופ של הליגה הצרפתית, כשרק הוולודרום של מארסיי מצליח להתחרות עימו על התואר.
קיים מ-1855, הפך לסמל בפאריס
הפארק דה פרינס קיים למעשה עוד מסוף המאה ה-18, אז שימש כמבצר עבור המלך והנסיכים כשאלו היו עסוקים במשימות הציד שלהם. המקום, שהיה טבעי לחלוטין, הוגדר רשמית כציבורי רק ב-1855, אז נסלל הכביש הראשון אליו.
 |
| אוהדי פ.ס.ז´ בעוד אחת מהופעות העידוד שלהם (רויטרס) |
|
| |
הוא הפך לאצטדיון לכל דבר ב-1897, אך כניסת אוהדים אליו נאסרה מהחשש שהיציעים שנבנו לא יוכלו להכיל את העומס והם יקרסו. הוא נפתח רשמית בסוף המאה ה-19 ואירח אירועי ספורט מגוונים, מכדורגל ועד ראגבי. תכולתו המקורית עמדה על 3,200 כיסאות בלבד.
ב-12 בפברואר 1906 ערכה הנבחרת הצרפתית את משחק הכדורגל הראשון שלה באצטדיון מול שווייץ וניצחה 0:2. רק 3,000 אוהדים יכלו לצפות במשחק ולאחריו הוא שופץ ונוספו לו עוד 7,000 מקומות.
ב-1922 הוא הוגדל ל-20,000 מקומות לקראת המשחקים האולימפיים, אך לבסוף הוחלט שלא לאפשר לארח באצטדיון המדובר. הוא היה הפארק דה פרינס הראשון, כאשר השני נפתח מחדש ב-1932 ואירח את גמר אליפות הראגבי העולמית בו הפסידה צרפת לבריטניה.
הפארק דה פרינס נפתח מחדש בפעם השלישית כאצטדיון כדורגל לכל דבר ב-1972 והפעם גם בלי מסלול ריצה בין היציעים למגרש. במשך שנים הוא שימש כנקודת הסיום למירוצי הטור דה פרינס. את משחקה הראשון בו ערכה פ.ס.ז' ב-1973.
 |
| בקהאם וזלאטן. כוכבי הפארק דה פרינס (רויטרס) |
|
| |
כשהמבצר הפך למבצר
דווקא במדינה שלא מוזכרת יותר מדי בגלל האווירה במגרשיה, הסטאד דה פרינס הפך בשנים האחרונות למבצר של ממש וידוע באווירה הנפלאה שמחכה לכל הבאים למשחקים. עם כמעט 49 אלף מקומות, קירבה למגרש וגג שדואג להעצים את שירי האוהדים, מה שהיה מבצר למשפחות המלוכה הפך לכזה עבור המלך מקטאר שרכש את פ.ס.ז'.
העיתונאים הצרפתיים קוראים כיום לאצטדיון "סאונדבוקס", בעקבות הרעש הנהדר שמספקים אוהדי פאריס במשחקים, אלא שבעבר הוא נודע יותר דווקא בגלל אירועי האלימות שבו. מחנות אוהדים שנוצרו הובילו לעימותים רבים בין אוהדי פאריס בתוך האצטדיון וגררו שתי מהומות אלימות מפורסמות ב-1990 ב-2009.
כשהבעלים הקטארי, נאסר אלחאליפי רכש את פ.ס.ז', הוא החליט לאמץ את המודל של ארסנל כאשר זאת פתחה את אצטדיון האמירויות, בו היא מספקת מנויים אטרקטיבים יותר למשפחות ובכך ממתנת את ההתפרעויות, שבשנים האחרונות נעלמו מהנוף.
 |
| אוהדי פ.ס.ז´ מדליקים את הפארק דה פרינס. הלו, תיזהרו על הגג (רויטרס) |
|
| |
אז מה מחכה לברצלונה במשחק המדובר? מעבר לחיסרון של זלאטן איברהימוביץ', עליו לבטח מברכים בקטאלוניה, הם יתמודדו עם קהל חם שמספק ממוצע של 42,882 אוהדים למשחק.
ומי שירצה להגיע למשחק של פ.ס.ז' באצטדיון ולאו דווקא לזה מול בארסה, יהנה מפריסה רחבה של מלונות באיזור, נגישות גבוהה בעזרת המטרו המפורסמת ולאלו שממש ירצו לפנק את עצמם מחכים גם תאי צפייה מפוארים, מסעדות באצטדיון עצמו ומרכזי קניות מסביבו.
רוצים לטוס עם לופטנהזה לחצי גמר ליגת האלופות? לחצו כאן כדי להשתתף בטריוויה שלנו.