עונת 2018/19 הביאה לנו את אחת מקבוצות הכדורגל המרגשות והמרתקות ביותר של הדור הנוכחי, הלא היא אייאקס אמסטרדם. נכון, אותה קבוצה צעירה שהגיחה לחיינו ושלפה בן רגע מהבוידעם את כל נוסטלגיות ה’טוטאל פוטבול’ ההולנדי המפורסם, אמנם היא לא הצליחה להשלים את הסנסציה כשהודחה בצורה דרמטית בחצי גמר ליגת האלופות באותו משחק בלתי נשכח מול טוטנהאם, אבל היא כן הביאה לחיינו כמה כדורגלנים נפלאים. אחד מהם, הוא פרנקי דה יונג.
בגיל 25, דה יונג נמצא במקום עליו חלם מילדות. במקום שאליו הוא היה מיועד להגיע, במקום שאמור להיות לבית עבור ילד הולנדי מוכשר, בעל אינטליגנציית משחק יוצאת דופן, שמגיע מאייאקס ומצית בן רגע את אותן השוואות ליוהאן קרויף האגדי, אפילו שמדובר בסוג שונה לחלוטין של שחקן. למען האמת, רבים מכנים אותו כמשהו ש”בין אנדרס אינייסטה ליוהאן קרויף”. נכון להיום, כמובן שההשוואה הזאת עדיין רחוקה שנות אור.
לוקח את ההחלטות לבד, מגיל קטן
כדי להבין לעומק את הסיפור של דה יונג עוד הרבה לפני שברצלונה פתחה את הכיס ונפרדה מ-75 מיליון אירו כדי לקבל את שירותיו, צריך לחזור אחורה, לארקל, עיירה קטנה בהולנד, שידועה בעיקר כמקום שבו ילד בלונדיני צעיר עשה את צעדיו הראשונים על מגרש הכדורגל. “הוא היה הולך לבית הספר עם כדור וחוזר עם כדור”, סיפר בראיון יופ דירקס בן ה-82, ששיחק בעברו בארקל, ועד היום נוהג לבקר במתחם האימונים מספר פעמים בשבוע על מנת לסייע בהתנדבות. אגב, אחיו הצעיר של פרנקי, יורי, עדיין משחק בארקל, אך מי שהותיר את המורשת של משפחת דה יונג במועדון היה דווקא האב, ג’ון דה יונג, שיאן ההופעות של המועדון הצנוע מהעיירה שעל גדות נהר הלינגה.
פרנקי דה יונג. תמיד קבע על עצמו (רויטרס)דה יונג הוא עוף מוזר בנוף הכדורגל ועל כך מעידה כל הסאגה סביבו בקיץ האחרון בברצלונה. הרי, המועדון עליו חלם מהרגע שרגלו פגשה לראשונה את הכדור עשה הכל כדי להראות לו את הדרך החוצה, ויתר עליו, אבל את דה יונג זה לא עניין. בברצלונה, שדחתה את המשכורת שלו פעמיים בתקופת הקורונה, רצו שיעזוב, אך הוא רצה להישאר. המאמן תחתיו עשה את הפריצה לטופ של הכדורגל העולמי, אריק טן האח, היה נחוש להביאו ליונייטד שכבר סיכמה את כל הפרטים מול הקטלונים, אבל גם זה לא שכנע את הקשר, שבחר לקבל את משכורת הרטרו שלו מתקופת הקורונה בתשלומים ולא במכה אחת, מה שהיה קורה אם כן היה עוזב, כשעל פי כל הפרסומים האחרונים, הוא מוכן אפילו לקיצוץ נוסף.
לדה יונג היו את כל הסיבות להרגיש “כוכב” לאורך הקריירה. כבר בגיל חמש צלצל הטלפון של אביו לראשונה. “לילד שלך יש כישרון טבעי, זה משהו לא רגיל” אמרו אנשי קבוצת RKC לג’ון, שהעדיף לתת לבנו להשתפשף עוד מספר שנים בקבוצה של העיירה הקטנה בה גדל. הוא תמיד סומן, גם כמי שהגיע ממשפחה של כדורגל, אך זה מעולם לא גרם לו להרים את האף. אביו מספר שנהג ללכת לישון מוקדם ו”לא לאכול יותר מדי צ’יפס”.
גם ההחלטות של דה יונג, מגיל צעיר, הראו שהוא מבין את המשחק ואת עולם הכדורגל בכלל בצורה שלא הייתה מביישת כדורגלן בוגר שכבר נמצא שנים במקצוע. בגלל זה, הוא אפילו בחר לוותר על האופציה לשחק בפיינורד, מועדון פאר במושגים הולנדים ואפילו אירופיים יש שיגידו, כדי ללכת לשחק בגיל 7 בווילם || הקטנה, רק כי הרגיש שהוא יכול לקבל שם יותר הזדמנויות לשחק וזאת בניגוד לדעת המשפחה, שרצתה שימשיך להתאמן בפיינורד. כל מה שפרנקי רצה היה ליהנות עם הכדור ולהשתפר באיך שהוא משתמש בו. אגב, גיל 7 הוא גם הגיל בו פגש לראשונה את אהבת חייו מיקי, בת זוגו עד היום.
פרנקי דה יונג (רויטרס)בכלל התחיל כבלם
הכישרון של דה יונג לא נעלם מאייאקס ששמה את ידה על היהלום הצעיר ב-2015, תמורת אירו אחד. בדיעבד, זו הייתה עסקה חלומית עבור ווילם, שהבטיחה לעצמה 10% מהכנסות המכירה העתידית של הקשר. בחישוב מהיר, היא הרוויחה כמעט 8 מיליון אירו מעסקת העברתו לברצלונה ב-2019.
באייאקס, דה יונג עשה הכל. הוא שיחק תקופה ארוכה כבלם שיוצא קדימה עם הכדור ואף כובש ומבשל שערים, שיחק במרכז השדה, כקשר אחורי או כקשר 50/50, אבל מעבר לכישרון שהפגין על כר הדשא, ראיון אחד שהפך לוויראלי במיוחד הספיק כדי לגלות שדה יונג עשוי מחומר אחר. אחרי אחד המשחקים, כשהוא עדיין לא בן 20, הקשר עמד מול המצלמות וסיפק ניתוח טקטי עמוק, יש שיגידו מבריק. הוא ויתר על הקלישאות הרגילות שהן לרוב מנת חלקם של רוב הכדורגלנים שפשוט נחושים לסיים את הראיון כמה שיותר מהר ולרדת לחדר ההלבשה, אלא דיבר כדורגל בצורה מרשימה ביחס לגילו ולקילומטראז’ שעבר עד אותה נקודה ספציפית בקריירה.
פרנקי דה יונג (רויטרס)אחרי שהצטיין בקבוצת הנוער של אייאקס, היכולת של דה יונג לא נעלמה גם מעיניו של פטר בוס. אקס מכבי תל אביב מספר כי באחד האימונים, בתרגול של הגנה מול התקפה, הוא ביקש משחקני ההגנה לשחק כמו שמצופה מיריבות שמשחקות נגד אייאקס. משמע – לשחק על כדורים ארוכים. ומה עשה דה יונג שהיה ביניהם? לקח את הכדור והתקדם איתו ממרכז ההגנה, תוך שהוא משאיר מאחור ארבעה שחקנים בדריבל. “אמרתי לו, ‘פרנקי! אתה לא באמת תעשה את זה במשחק, נכון?!’, והוא אמר לי ‘למה לא?’. הוא גילה אומץ וזה היה הרגע שבו הבנתי שהוא צריך לשחק”. בשלהי אותה עונה, דה יונג עלה כמחליף בהפסד למנצ’סטר יונייטד של ז’וזה מוריניו בגמר הליגה האירופית, אך העונה שאחריה הייתה כבר העונה בה פרץ לתודעת כלל הכדורגל העולמי.
בעונה שלאחר מכן, כבר תחת אריק טן האח, דה יונג המשיך לשחק בתפקיד ה’ליברו’. הוא הוגדר כבלם, אך למעשה שיחק כ’פיבוט’ לכל דבר. היכולת שלו לפרוץ קווי קישור בעזרת מסירות חכמות ולא פחות מכך, חוסר הפחד שלו לקבל את הכדור עם הגב למשחק ולהשתחרר תחת לחץ בעזרת הטכניקה הנהדרת שלו, סימנו שחקן שלא גדל בכדורגל ההולנדי שנים ארוכות וזיכו אותו בהשוואה מחייבת לכוכב ומאמן ברצלונה לשעבר, פרנק רייקארד.
דה יונג היה פנטסטי בעמדת הבלם, בה תרם רבות בבילד אפ (בניית המשחק מהקו האחורי) אך ההגעה של דיילי בלינד בחזרה ממנצ’סטר יונייטד הזיזה אותו קדימה, לקישור. באייאקס, באותה עונה מדהימה שבה היה חלק משמעותי ביותר בהגעה הסנסציונית לחצי גמר הצ’מפיונס, הוא שיחק כקשר אחורי במה שמוגדר כ-’4-3-3 הולנדי’ יחד עם לאסה שונה הדני, כשדה יונג היה המעט יותר אחורי מבין השניים. היכולת שלו לבלוט מבלי ניסיון לגנוב את ההצגה הייתה משהו שגרם לאנשי המקצוע בכל רחבי היבשת להתפעם. הוא שיחק בנגיעה בכדור, כשלעתים נראה שהוא פשוט מרחף על המגרש, עם ניסיון של שנים. כאן, ברצלונה שעקבה מקרוב כבר לא הייתה יכולה להתאפק, ורכשה אותו.
פרנקי דה יונג (רויטרס)הגיע בטיימינג לא טוב
אבל בקטלוניה הדברים היו רחוקים מלהסתדר כפי שדה יונג תכנן. למעשה, הוא הגיע למועדון בתחילת הירידה שלו, סוף עידן ג’וזפ מריה ברתומאו שהחריב את המועדון מבחינה כלכלית עם מספר החתמות שרוששו את חשבון הבנק של הקטלונים והובילו גם לקריסה מקצועית בסופו של דבר. דה יונג עצמו גילה יכולת סבירה, אך הקבוצה כולה הייתה בדעיכה מתמדת עד להגעתו של צ’אבי, שהצליח לייצב את השורות בדרך למקום השני בעונה שעברה, כשפרנקי דה יונג משחק בעמדה מעט יותר קדמית ותחת קשר העבר האגדי, גם מגלה יכולת התקפית לא רעה בכלל בכל הקשור להצטרפות מקו שני לתוך הרחבה. אלא שכבר אז, החלו לצוץ הדיווחים שדה יונג לא בדיוק בתכניות לטווח הרחוק של מועדון הפאר מקטלוניה.
בקיץ האחרון, קשה היה לפספס את חוסר שביעות הרצון של דה יונג. למעשה, הוא גם ממש לא דאג להסתיר אותו, כשאפילו יצא בפומבי כנגד הנהלת דירקטוריון המועדון: “אני מאשים את האנשים שרצו שאעזוב, אבל אין לי מה לעשות עם זה. כן, בשבילי הם ברצלונה כי הם מנהלים אותה”, אמר דה יונג, שגילה בגרות יוצאת דופן. מעבר לעובדה שהיה מוכן לקצץ בשכרו בפעם השנייה, הוא דילג על העובדה שבהנהלה לא רוצים אותו, כשהבין שמדובר בסיבות כלכליות בלבד של אנשים שהוא “לא רואה ביומיום”. הדירקטוריון לא עניין אותו, מה שעניין אותו הייתה דעתו של המאמן, צ’אבי, שלדבריו, אמנם לא הפגין בפומבי את הרצון שלו שדה יונג יישאר (גם כי לא היה יכול לסתור את דברי ההנהלה), אך כן נתן לו את התחושה שהוא רצוי בקאמפ נואו. ההולנדי גם דאג להדגיש שהחיים בברצלונה טובים אליו והוא אפילו מוכן להישאר בבירת קטלוניה “שמונה או עשר שנים”.
פרנקי דה יונג (רויטרס)משחק בתפקיד שלו
בנבחרת הולנד, הסיפור של פרנקי דה יונג שונה לגמרי. שם, הוא עדיין נתפס ככישרון על שצריך להוביל את הנבחרת, כאשר הוא משחק בעמדה הנוחה ביותר עבורו, כאחד מבין שני קשרים אחוריים במערך ה-3-5-2 של לואי ואן חאל. בברצלונה, דה יונג כמעט אף פעם לא שיחק כאחורי מבין הקשרים. לרוב, מי שמאייש את העמדה הזו הוא עדיין סרחיו בוסקטס. “כל עוד בוסקטס שם, דה יונג לא ייקח את מקומו בתור הקשר האחורי של ברצלונה”, אמר ואן חאל, לו קשר מיוחד עם דה יונג, בראיון לתקשורת ההולנדית, “אבל ביום שבו בוסקטס יעזוב, דה יונג יירש את עמדת הקשר האחורי בברצלונה. בכל פעם שהוא שיחק שם, הוא היה הטוב ביותר על המגרש”.
בינתיים עד כה במונדיאל הזה, המציאות מראה אחרת. בוסקטס כבר מזמן בבית, בעוד שדה יונג הוא אחד המצטיינים בנבחרת הולנד וכבר הספיק לבשל, לכבוש ולהתחיל את המהלך הנפלא בגול הראשון נגד ארצות הברית בשמינית. עם זאת, כעת אפשר לומר כי מצפה לו המבחן המשמעותי ביותר עד כה, כשיצטרך לעצור את חברו לשעבר, ליאו מסי, במרכז המגרש. דה יונג, בצניעות האופיינית לו, כבר אמר שהוא לא יודע איך עושים את זה. אבל דבר אחד בטוח: בשביל להצר את צעדיו של הפרעוש, האורנג’ יהיו חייבים את האנרג’ייזר שלהם במרכז המגרש בשיאו, עם משחק שיצדיק את האמירות של ואן חאל, ימחק את סימן השאלה ויציב במקומו סימן קריאה ליד המשפט – דה יונג צריך להנהיג את הקישור של ברצלונה.
במידה מסוימת, דה יונג הוא הפנים של נבחרת הולנד הזאת. היא לא נבחרת שמשופעת בכוכבי על, יש שיגידו אפילו די אפורה. לא, דה יונג הוא ממש לא שחקן אפור, אבל הוא גם לא מסוג השחקנים שזוכים להייפ סביבם, לפחות מאז המעבר לברצלונה. הולנד של ואן חאל היא נבחרת צנועה, של עבודה קשה, כזו שעושה רק את מה שהיא יודעת ואת זה, עושה על הצד הטוב ביותר. אם נבחרת האורנג’ ודה יונג יצליחו לשלוח את מסי ואלביסלסטה הביתה, הגביע המוזהב, בניגוד לכל הציפיות והתחזיות, בהחלט בר השגה עבורם.
פרנקי דה יונג ולואי ואן חאל. קשר מיוחד (רויטרס)