מסי להט, קוטיניו איכזב: ציוני אליפות ברצלונה

ברצלונה זכתה באליפות ה-26 בתולדותיה והרביעית שלה בחמש השנים האחרונות, הישג ענק בכל קנה מידה שמבסס את הקבוצה של ארנסטו ואלוורדה כשליטה הבלעדית של הכדורגל הספרדי בשנים האחרונות. זהו גיליון הציונים המלא לעונת 2018/19.

8 מ-11: צפו בחגיגות האליפות של ברצלונה

שוער

מארק-אנדרה טר שטגן – 9
ללא ספק ממצטייני העונה של הקטאלונים. הגרמני השלים עונה רביעית כשוער הראשון של ברצלונה ושם את עצמו בשורה אחת עם הגדולים ביותר. הצליח לטשטש גם ימים פחות טובים של ההגנה בזכות הצלות הירואיות והיה לשחקן היחיד בסגל שלא החסיר דקה לאורך כל העונה. בקצב הזה, גם אפודת השוער בנבחרת גרמניה נראית כמו עניין של זמן.

מארק אנדרה טר שטגן (La Liga)

הגנה

ג'רארד פיקה – 9
השחקן האהוב ביותר על חבריו, והשנוא ביותר על יריביו. לאחר עזיבת אנדרס אינייסטה, הבלם נותר אחד השרידים האחרונים מהקבוצה של פפ גווארדיולה יחד עם ליאו מסי וסרחיו בוסקטס. בעלה של שאקירה הנהיג ביד רמה לא רק את חוליית ההגנה של האלופה, אלא את הקבוצה כולה. האיש שמפקח על העבודה מאחור גילה שקט וקור רוח יוצא דופן ואף סיפק תרומה בצד ההתקפי עם מספר שערים קריטיים. אולי עונתו הטובה בקריירה של מספר 3.

ג'רארד פיקה. המנהיג של ההגנה (רויטרס)

קלמנט לנגלה – 8
לא מעט גבות הורמו כשברצלונה הוציאה 35 מיליון יורו תמורת הבלם הצרפתי, אך הן ירדו מהר מאוד כשהשחקן בן ה-24 הציג שיתוף פעולה מצוין עם פיקה במרכז ההגנה. השכיח לחלוטין את הפציעה של סמואל אומטיטי ונראה כמי שמשחק שנים בקאמפ נואו. בארסה הרוויחה בלם מצוין לעוד הרבה שנים. עם זאת, היה שותף לכמה תצוגות הגנתיות פחות טובות של הקבוצה ולכן הציון נמוך מזה של פיקה.

לנגלה. ואפילו התכבד בשער (La Liga)

סמואל אומטיטי – 5.5
מי שהיה ממצטייני נבחרת צרפת במונדיאל האחרון סבל מפציעה קשה שהשביתה אותו לחצי עונה. חזר בפברואר ולמען האמת, התקשה לשחזר את היכולת שאפיינה אותו בזכייה של הטריקולור ברוסיה בקיץ האחרון כשהיה נראה מעט חלוד, באופן מובן. למרות זאת, הבלם רק בן 25 ועוד צפוי לחזור לעצמו ולאייש את מרכז ההגנה של הקטאלונים בצורה טובה כפי שעשה זאת בשתי העונות הקודמות.

אומטיטי. עונה לא פשוטה (La Liga)

ג'ורדי אלבה – 9
בלי ששמנו לב, המגן הנהדר כבר בן 30, אך לפי ההתלהבות הוא נראה בכל הופעה כמי שעלה זה עתה מקבוצת הנוער. אלבה אימלל כל מי שעמד בדרכו באגף שמאל ורשם עונת שיא בקריירה עם עשרה בישולים, כשההופעה הזכורה ביותר הייתה ב-1:5 על ריאל מדריד בקלאסיקו הראשון של העונה, אז פשוט עשה בית ספר לנאצ'ו שלא הצליח לעמוד מולו. כמו לא מעט שחקנים בסגל, גם הספרדי הבין לאומי יכול להיות מרוצה מאחת העונות הטובות בקריירה שלו.

ג'ורדי אלבה. עונתו הטובה בקריירה (רויטרס)

נלסון סמדו – 7
בפעמים בהן הגנת ברצלונה פישלה העונה, מרב חיצי האשמה נורו לעברו של המגן הפורטוגלי, לעיתים בצדק ולעיתים לא. רשם 22 הופעות ולרוב הציג יכולת טובה. הרבה לעזור לחלק הקדמי אך עדיין נראה לוקה מעט בפיזיות ומתקשה מול שחקני כנף דומיננטיים. רשם שני בישולים, הוסיף שער אחד ובסך הכל, הראה שהוא ראוי למקום בסגל של אלופת ספרד.

סרחיו רגילון מול נלסון סמדו (La Liga)

סרג'י רוברטו – 7.5
ברוב הפעמים בהן היה בריא, היה האיש המועדף על ארנסטו ואלוורדה לאייש את אגף ימין. שיתוף הפעולה שלו עם מסי מצוין ובאופן כללי, גם הוא מסיים עונה נהדרת שכללה שישה בישולים. בשונה מעונות קודמות, עדיין לא כבש, אך גילה שיפור בצד ההגנתי שכיפר על כך.

סרג'י רוברטו (La Liga)

קישור

סרחיו בוסקטס – 8.5
יש דברים שלא משתנים בברצלונה כבר עשר שנים, אחד מהם הוא הקשר האחורי, שבין שלל הכוכבים שכולל הסגל של האלופה, מגלה יציבות וצניעות שמאפיינות רק אותו. הוא לא כובש וגם לא מרבה לבשל, אבל על חשיבות הנוכחות של הספרדי הבינלאומי במרכז השדה אין עוררין. כשכולם רצים קדימה, הוא נמצא במרכז המגרש כדי לעצור את המתפרצות של היריבה ולחלץ אין סוף כדורים, ולא בכדי הוא מוביל את האלופה בתיקולים מוצלחים למשחק (3.6). בנוסף, המנהיג הבלתי מעורער של חוליית הקישור חנך בצורה פנטסטית את ארתור.

בוסקטס. עדיין העוגן (La Liga)

ארתור – 8
עם אחוזי דיוק במסירות ששואפים לשלמות, הברזילאי שהגיע כהבטחה גדולה מגרמיו בקיץ האחרון מתחיל להצדיק את ההשוואות לצ’אבי. אלא שבשביל לעמוד בשורה אחת עם האגדה, הוא יהיה חייב לבוא יותר לידי ביטוי בצד ההתקפי. על הכישרון אין עוררין, אך בישול אחד ואפס בעמודת השערים הם יבול דל מדי עבור שחקן בתפקידו. עם זאת, הוא בסך הכל בן 22 ובעונתו הראשונה בזירה האירופית מקרין במשחק שלו בגרות וניסיון כמו אחד שעבר דבר או שניים בכדורגל ואין ספק שעוד יתרום לבארסה המון בשנים הבאות, גם בצד ההתקפי.

ארתור. חייב לשפר את המספרים (רויטרס)

איבן ראקיטיץ' – 8.5
הקרואטי המשיך באופן ישיר את היכולת מהמונדיאל שהובילה את נבחרתו לגמר היסטורי ורשם עונה נהדרת. תמיד מוזכר כמי שעשוי לעזוב את הקבוצה אך הוכיח גם העונה שהוא חלק משמעותי במכונה של האלופה. לא מרבה לכבוש, אך כשזה קרה הוא דאג שזה יהיה בצורה הכי יפה שרק אפשר, ואפילו התכבד בשער ניצחון בקלאסיקו. אחד השחקנים היותר יציבים בסגל של ואלוורדה, שיודע בדיוק למה לצפות מהדינמו שלו במרכז המגרש ומקבל את התפוקה ממנו כל פעם מחדש.

ראקיטיץ'. השמועות על עזיבה היו מוקדמות (La Liga)

ארתורו וידאל – 8.5
אגרסיבי, קשוח, חזק ובקיצור - הילד הרע שברצלונה כל כך הייתה זקוקה לו במרכז המגרש. אמרו עליו שהוא מעבר לשיא, אך הקשר שהגיע מבאיירן מינכן הצדיק כל רגע שהיה על המגרש והפך לחבר של קבע ב-11 עם 28 הופעות סך הכל. חילץ כדורים, רץ ללא הפסקה והביא לידי ביטוי את כל הניסיון שרכש בשנים בהן שיחק בשתיים מאריות היבשת (באיירן ויובנטוס). כל שחקן שהצליח לחלוף על פניו במרכז השדה שילם על כך כהוגן עם כניסה אחת או שתיים, כמו שהצ'יליאני חם המזג יודע לעשות טוב מכולם.

ארתורו וידאל. האיש הרע שהיה חסר (La Liga)

פיליפה קוטיניו –  5
לא הרבה חזו את זה, אך סימן שאלה גדול מרחף כעת מעל ראשו של הברזילאי, שכיכב במדי נבחרתו במונדיאל, אך היה רחוק העונה מהיכולת שהציג בטורניר ברוסיה. לאורך מרבית שלבי העונה התנדנד בין ההרכב לספסל והשמועות על עזיבה לאריות היבשת שהשתוקקו לקבל את שירותיו לא איחרו להגיע. אחד השחקנים שיותר כיף לראות על המגרש לא מצא את עצמו ולמעט הבלחות, כמו התצוגה מול ריאל מדריד בקלאסיקו הראשון של העונה, לא הצליח לממש את הכישרון העצום שיש לו ברגליים. 100 מיליון יורו מפרידים בינו לבין התחנה הבאה, אך ספק אם במועדון ימהרו לוותר עליו כל כך מהר.

פיליפה קוטיניו. סימן שאלה גדול (חגי מיכאלי)

התקפה

מלקום – 5.5
איש המריבה, שבסופו של דבר נחת בקאמפ נואו בקיץ לאחר סאגה מתמשכת עם רומא שרצתה לזכות בשירותיו, לא הצליח להצדיק את הרעש שיצר במעבר מבורדו. לזכותו יאמר שבהזדמנויות שקיבל היה לא רע בכלל, אך עדיין משהו היה חסר לברזילאי, שהיה האופציה הפחות מועדפת על ידי ואלוורדה לאורך כל העונה. לא ברור מדוע לאחר שכבש והיה הטוב על המגרש ב-1:1 עם ריאל מדריד בחצי גמר גביע המלך חיכה כחודש כדי לקבל שוב את ההזדמנות, מה שמסמל את חוסר האמון הטוטאלי מצד מאמנו. אולי מעבר לאיטליה היה עדיף?

מלקום. לא קיבל הרבה הזדמנויות (La Liga)

אוסמן דמבלה – 7
ילד הפלא הצרפתי פתח בסערה את העונה, אך שטויות שעשה מחוץ למגרש ואיחורים לאימונים הזכירו לכולנו ולאנשי ברצלונה בעיקר שעדיין מדובר בילד. מפוצץ בכישרון ודאג להראות אותו כמעט בכל פעם שהיה על המגרש, סיפק מספרים לא רעים ביחס לעובדה שסבל ממספר פציעות לאורך העונה אך כל אוהדי ברצלונה שותפים לדעה שעדיין לא ראו אפילו חצי ממה שהיהלום הצעיר מסוגל. אם יסדר את הראש, צפוי לממש את הפוטנציאל ואת התקוות שתלו בו מי ששמו עליו 105 מיליון יורו כדי שישמש תחליף ראוי לניימאר.

לואיס סוארס – 9
כשאתה משחק ליד ליאו מסי, קשה מאוד להיות באור הזרקורים, אלא שבמקרה של האורוגוואי הנפלא, זה ממש לא המצב. גם פתיחת עונה פחות טובה עם לא מעט החמצות והביקורות שלא איחרו להגיע בעקבותיהן לא עניינו את החלוץ, שניפץ אותן ברגע הראשון בו הארגנטינאי לא היה בסביבה כשניצח על התזמורת עם שלושער בלתי נשכח ב-1:5 בקלאסיקו בתחילת העונה. משם, הכל השתחרר אצל סוארס. שערים דרמטיים וקריטיים (ע"ע מול ויאריאל ואתלטיקו מדריד) ועוד כאלה שגרמו לנו ללקק את האצבעות (ע"ע מול בטיס) הזכירו לכולם שעדיין מדובר באחד החלוצים הגדולים בתבל, אם לא הגדול שבהם. פשוט הסיוט של כל בלמי לה ליגה.

ליאו מסי – 10
את הטוב שמרנו לסוף. כל מילה שתיאמר רק תגרע ממה שהגאון הארגנטינאי עשה העונה על המגרש. היה אחראי לאין ספור רגעי קסם והשאיר אין סוף פיות פעורים ולסתות שמוטות אחרי כל מהלך. דווקא לאחר עוד כישלון עם הנבחרת, מסי הגיע לעונה הנוכחית במטרה להזכיר, למי שהעז לשכוח, שהוא הגדול מכולם. הציב רף יכולת חדש ובלתי עביר ולנו רק נותר לומר מילה אחת - תודה!

מסי וסוארס. היו מעל כולם (רויטרס)

ארנסטו ואלוורדה – 9
נכון, הוא לא עמוס בכריזמה ולא מרבה לספק כותרות לתקשורת, אך המאמן פשוט יודע לעשות את העבודה בצורה שקטה ובעיקר, צנועה. ניהל את הסגל בצורה מושלמת והגושפנקה לכך היא העובדה שהגיע לשלבי ההכרעה של העונה כשכולם בריאים. ידע להתמודד גם עם פציעות של שחקני מפתח במשך העונה, מצא פתרון לכל בעיה שצצה ושמר על חדר הלבשה בריא, לא דבר של מה בכך לאיש שמנהל את המערכת הלחוצה ביותר בעולם הכדורגל. לצערו, התבוסה לרומא והכישלון ברבע גמר האלופות בעונה שעברה שרשומים לדעת רבים על שמו עדיין יושבים חזק בראש של האוהדים וההנהלה, שלא יניחו לו עד שישיב את הגביע בעל האוזניים הגדולות לקאמפ נואו.