אחרי 10 שנים במחלקת הנוער של בית"ר ירושלים, עמית קורנפיין, הבן של שוער העבר איציק קורנפיין, קיבל בסוף השבוע האחרון את ההזדמנות הראשונה שלו בין הקורות בקבוצת הנוער של המועדון, המשחקת בליגת העל לנוער, במשחק מול בני סכנין.
מעבר לכך שהמשחק הסתיים בתיקו 2:2, הרגע הזה הביא ללא מעט התרגשות בבית קורנפיין, שכן זוהי תחילתה של קריירה של שוער שרוצה להגיע לטופ – ומי יודע, אולי גם להידמות לאביו ולהיות לאחד מהשוערים הגדולים בכדורגל הישראלי שנזכור בעתיד. מאמנו של השוער הצעיר, דני היימן, אמר ל-ONE: "עמית ושחקנים נוספים שעבורם זאת השנה הראשונה בנוער הם חלק מהעתיד של הקבוצה הזו והמועדון".
עמית, בן 17, מתנשא לגובה של 1.83, סנטימטר אחד מתחת לאביו. למרות זאת, זה לא מפריע לו להמשיך ולהתמיד בדרכו כדי להגשים את חלומותיו. המנהל המקצועי של מחלקת הנוער בבית”ר, יוסי מזרחי, שמכיר היטב את אביו של השוער, אמר עליו בפשטות כי מדובר בילד נבון שעובד קשה ויודע לאן רוצה הוא להגיע: "דבר ראשון, הוא ילד מקסים. למרות שהוא יושב רוב הזמן על הספסל, הוא משקיע הרבה מאוד ומתקדם טוב מאוד בעיניי. הוא צריך סבלנות, בוודאי לאור העובדה שיש שחקן חריג גיל בקטגוריה שלו. הוא מוכשר ואם ימשיך בדרך הנכונה נראה לאן זה יתפתח".
עמית ואיציק קורנפיין (פרטי)לעמית יש עוד הרבה מאוד שנים בכדורגל, ואם יתמיד, הוא עשוי להפוך להיות שוערה של בית"ר ירושלים מליגת העל, אלא שעד אז, הוא יצטרך להמשיך להשקיע. בשיחה עם ONE, השוער הצעיר התייחס בתשובות קצרות אך ממוקדות, כיאה לנער מתבגר, להתפתחותו במועדון וכמובן גם על עתידו ושאיפותיו להמשך.
פתחת השנה את העונה העשירית שלך במדי בית"ר ירושלים, עברת בכל שכבות הגיל מאז היית בן 8. אם תמשיך להתמיד, תגיע לדבר האמיתי, לבוגרים.
“מגיל צעיר החלום שלי היה להגיע לבוגרים של בית"ר ירושלים. אני משחק עכשיו בקבוצת הנוער של המועדון, שזה הכי קרוב לבוגרים. אני אמשיך לעשות הכל על מנת להגשים את החלום שלי ללבוש את החולצה של הבוגרים בבית"ר במשחק בטדי".
שנה ראשונה שלך בקבוצת הנוער בבית"ר ירושלים, בעונה שעברה לא קיבלת הזדמנות לדקות בנוער והשנה, שיחקת בגביע, אבל הדבר האמיתי הגיע במסגרת המחזור האחרון, בו עמדת לראשונה בין הקורות במשחק מול בני סכנין. איך היית התחושה בעבורך, וכמה התרגשות הייתה?
"אכן, זו שנה ראשונה שלי בנוער, ואני מתאמן קשה כדי להיות מוכן בכל הזדמנות שייתנו לי. התרגשתי לפני המשחק מול בני סכנין בשבת האחרונה, אבל אני שמח שהצלחתי להתגבר על ההתרגשות, לעשות משחק טוב ושבסופו של דבר הוכחנו אופי כקבוצה".
יוסי מזרחי, מאוד אוהב אותך. הוא אמר עליך שאתה ילד חביב ומשקיען, וכך גם המאמן שלך, דני היימן. הם יודעים טוב מאוד מה יש להם בידיים, אבל מדגישים כי הכל עניין של טיימינג. אני בטוח שאתה לא רוצה להיות רק הילד החביב והמשקיען. אתה רוצה להוכיח לכולם, ובייחוד לך, שכל 10 השנים שעברת במועדון - מובילות לדלת הנכונה.
"הבחירה להיות שוער באה ממני. אני מקבל תמיכה והכוונה מאבא שלי כל הזמן וברור שזה עוזר, אבל מעבר לכך אין שום מעורבות של אבא שלי ביום יום. כמובן שאני אשמח להגיע יחד עם בית"ר ירושלים לאותם הישגים שאבא שלי הגיע עם הקבוצה ההיא. שחקן כדורגל מקצוען צריך לעמוד גם בלחצים וגם בציפיות, על אחת כמה וכמה בקבוצה גדולה כמו בית"ר ירושלים. זה משהו שגורם לי למוטיבציה כפולה".
ביולי הקרוב יימלאו לך 18 שנים. מלבד הבגרויות והלימודים על הראש, בקרוב גם תתגייס לצבא ההגנה לישראל. אתה חושב שזה יכול לקטוע לך את השאיפות?
"השירות בצה"ל זה דבר שחשוב לי לעשות, ואין לי ספק שאצליח לשלב בין הצבא לבין הכדורגל בארץ, כמו שעושים לא מעט כדורגלנים בארץ. גם בקבוצת הבוגרים של בית"ר יש לא מעט שחקנים שמשרתים בצבא ומצליחים לפתח את הקריירה שלהם במקביל".
השוערים של ישראל מפעם - כמו אביך, שביט אלימלך, שורה (אלכסנדר) אובארוב, לירן שטראובר, ניר דוידוביץ', דודו אוואט ואחרים טובים, אתה חושב שיש תחרות בדור של היום, בעידן הטכנולוגי אליו גדלת, אתה וחבריך? כמה התחרותיות קשה?
"כל השוערים שצוינו עשו כאן קריירות גדולות בקבוצות שלהם ובנבחרת. גם בדור הנוכחי יש הרבה שוערים טובים מאוד בקבוצות שלהם ובנבחרת ותמיד יש תחרות קשה ובריאה על מקום בקבוצות הגדולות ובנבחרת ישראל. בלי קשר לאבא שמוכר לרבים, אני חושב שהקריירה שלי הייתה נראית אותו הדבר כי היא שלי ואני זה שמנווט אותה ובוחר את הדרך, אבל כמובן שהיא כוללת גם טיפים ואימונים אישיים מאבא שלי".
איך זה להיות שוער כדורגל? כמה קשה זה להיות מאשר שחקן שדה מבחינת ההתמודדות שלך עם דברים, הראייה המרחבית שלך והבנת המשחק?
"תפקיד השוער הוא תפקיד מיוחד. הוא מחייב הרבה מאוד אחריות וריכוז. זה תפקיד שעשיתי כל חיי ורק אותו אני מכיר. אני אוהב להיות שוער".
כבר אמרנו, שנה עשירית בבית"ר ירושלים. אחרי עשור, מה לא יודעים עליך בבית"ר ירושלים? או, מה כן צריכים לדעת עכשיו?
"יש לי מנהג קבוע, שלפני כל תחילת משחק אני עומד בין קורות השער ואומר שמע ישראל".