הקשר שרוצה לעשות את קפיצת המדרגה, כבר בעונת 2023/24. בעונה החולפת שיחק בהפועל כאוכב, הקבוצה שמצאה את עצמה בחלקה התחתון של ליגה א' צפון. לא מזמן הוא חתם בצעירי אום אל פאחם, הקבוצה שהעפילה מליגה ב' לליגה א' צפון, זו שנבנתה על חורבותיה של מכבי המיתולוגית, והפעם תחת הדרכתו של נידאל שלאעטה, אחד המאמנים המוכרים והטובים במחוז.
הכירו את בשאר שאהין, הקשר 50/50 בן ה-22, שבעונה החולפת היה שחקנה של הפועל כאוכב, שבימים כתיקונם, הייתה לקבוצת פלייאוף עליון לגיטימית. בעונה החולפת מצאה את עצמה כאוכב בחלקו התחתון של הטבלה ואף נפרדה מיו"ר המועדון, איאד עודה אחרי שמונה שנים. מאז עזב את בני סכנין, המקום שגידל אותו, שיחק ב-3 מועדונים, כולל כאוכב מהעונה החולפת.
"אני מאוד מאוכזב מהמצב שהגיעה אליו הפועל כאוכב", סיפר שאהין ל-ONE. "הבעיה העיקרית בקבוצה הייתה כלכלית וזה השפיע לרעה על השחקנים. אני, באופן אישי, חושב שהייתה לי עונה טובה. השאיפות שלי הן תמיד להתקדם, אבל כשלא הולך לקבוצה זה גם משפיע על ההתקדמות של השחקנים בגלל שקשה להם לבלוט במצב הזה, עם עבודה קשה אני מאמין שזה עוד יגיע".
שאהין ממשיך: "אני מתכוון להשקיע מאמץ גדול בעונה הקרובה בעבור הקבוצה החדשה שלי, בכדי שתצליח. עם ההצלחה של הקבוצה תבוא גם ההצלחה האישית שלי. כרגע, אני מרוכז במטרה העיקרית והיא הצלחת הקבוצה. מאוד נהניתי בסיבוב הראשון בכאוכב, כשהייתה היא קבוצת צמרת והאווירה הייתה טובה. בטמרה היו לי מספר משחקים בודדים בפלייאוף, אבל האווירה שם מחבקת ותומכת".
שאהין היה לקפטן בקבוצת הנוער של בני סכנין, המקום שגידל אותו במרוצת השנים. בעונת 2020/21 קיבל הזדמנות אחת בבוגרים כשעלה מן הספסל בדקה ה-78 להתמודדות. "הייתי אחד מהשחקנים המרכזיים בכל שנותיי מהילדים ועד הנוער. הרבה שנים הייתי הקפטן, בשנה האחרונה שלי, שהייתה אמורה להיות שנת חשיפה לבוגרים, כמעט ולא שלחו אותי לאימונים בבוגרים וזה מסיבות שאני לא אפרט כאן, אבל בטח הן לא סיבות מקצועיות".
"אין לי ספק שכשחקן שגדל במחלקה מילדות ועד לנוער, הגיעה לי יותר חשיפה ותמיכה במועדון גדול וכזה שמכבד את עצמו כמו בני סכנין מליגת העל. כאב לי שעזבתי ואני מאמין שאלוהים מסדר את הדברים שיהיה הכי טוב לאדם, ועל כן החלטתי להוכיח את היכולות שלי עם עבודה קשה ולעלות בצורה מבוקרת במעלה הליגות", מציין שאהין על התקופה בסכנין ועל שעתיד לבוא.
לגבי חזרתו לבני סכנין אמר "כשנגיע לגשר, נחצה אותו", כך שנדמה כי לא סגר סופית הדלת למועדון שהיווה בעבורו בית במרוצת השנים. השאלה האם בני סכנין בעצמה תפנה לשחקן ותרצה לקבל אותו בחזרה בבוא היום. מעבר לכך, מחכה ליום בו יעלה מהליגות הנמוכות. "זה בהחלט מעניין אותי ואני שואף להגיע לפסגה באמצעות עבודה קשה, אימונים אישיים, אימוני כושר ומשמעת עצמית".
רגעים שנצרבו לך בזיכרון?
"הרגע המאושר שלי היה כשעליתי לשחק בבוגרים בבני סכנין, אומנם זה היה קצר אבל מרגש. הרגע שהכי קשה שעובר לי בראש זה כששיחקתי בבועיינה, אחרי שני משחקים טובים שלי, באה הפציעה שלי בעין ושיבשה לי את העונה ובטח כשאני מדבר על זה שזאת הייתה השנה הראשונה שלי בבוגרים. מאז התגברתי ואני חזק יותר".