טדי, גורש ופערי גישה: המכשולים של באר שבע

קבוצה ששופכת כספים על רכש מול בנייה מקומית: הפועל באר שבע תפגוש הערב (חמישי) ב-20:00 את ת'ון השוויצרית בסיבוב השני של מוקדמות הליגה האירופית ולמרות כי ההבדלים המקצועיים בין שתי הקבוצות אינם גדולים מדי, ניתן לשים לב להבדלי הגישה בין שני המועדונים.

בעוד הבעלים של הקבוצה מבירת הנגב, אלונה ברקת, מרבה לשפוך כספים מדי שנה על שחקני רכש יקרים (מאור בוזגלו, שלומי ארבייטמן, מאור מליקסון ואחרים בשנים האחרונות) ורק העונה הגיעו לדרום גם שיר צדק, טוני וואקמה, מהראן ראדי ובן שהר, הכול במטרה להביא תארים ולזכות באליפות, אצל היריבה השוויצרית שלה הדברים שונים בהרבה.

בכר: מול ת'ון ייראו את השיפור שלנו

במסיבת העיתונאים לפני המשחק אמר מאמן ת'ון צ'יריאקו ספורצה (אליו עוד נגיע בהמשך) כי המועדון שלו הוא צנוע בלי הרבה משאבים וזה נכון. מדובר במועדון שהתנדנד בשני העשורים האחרונים בין הליגה הראשונה לשנייה בשוויץ והמטרה שלו היא לרכוש שחקנים צעירים בסכום נמוך יחסית (עיינו ערך לוטם זינו) להשביח אותם תוך כמה שנים ולמכור אותם לאחר מכן (סוג של מועדון ספורט אשדוד, אם תרצו).

לא תמצאו בת'ון שמות גדולים ונוצצים, אפילו בקנה מידה של הכדורגל השוויצרי ו"הרכש" שעשה העונה ספורצה היה להביא שחקנים מליגות נמוכות (שניים מהם מקבוצת וולן מהליגה השנייה אותה אימן), להשביח אותם ולמכור. אין זה אומר שבת'ון לא רוצים להצליח ולראייה הקבוצה כבר הגיעה בעבר לשלב הבתים של ליגת האלופות וגם לשלב הבתים של הליגה האירופית אבל תהיו בטוחים ששחזור של המקום הרביעי העונה לא ייחשב לכישלון (בניגוד לב"ש, כמובן).

ספורצה כמשל: מאמן ת'ון, צ'יריאקו ספורצה, הוא למעשה השם הגדול ביותר בקבוצה הזו. כוכב העבר האגדי של נבחרת שוויץ (7 שערים ב-79 הופעות בינלאומיות כולל במונדיאל 1994 וביורו 1996), אינטר האיטלקית, באיירן מינכן וקייזרסלאוטרן הגרמניות נחשב לאחד השחקנים הגדולים בכדורגל השוויצרי מאז ומעולם.

"רוצים להעביר את ההכרעה לשווייץ"

ספורצה היה פליימייקר במלוא מובן המילה (סוג של אייל ברקוביץ', אם תרצו), הכול במגרש עבר דרכו וגם כמאמן הוא דמות מאוד דומיננטית אבל כמאמן, לעומת זאת, הוא עדיין לא הצליח לשבור את תקרת הזכוכית.

לאחר שפוטר מלוצרן, מונה למאמן גראסהופרס ולאחר שלוש שנים בינוניות פוטר גם ממנה ב-2012. הוא ירד לליגה השנייה וניסה לשקם את עצמו עם וולן, הצליח להשאיר אותה בליגה בעונתו הראשונה והוביל אותה אשתקד למקום השלישי בטבלה מה שהקנה לו קידום ממשי.

ספורצה מקבל כעת הזדמנות נוספת לחזור לבמה המרכזית של הכדורגל המקומי כשמונה בתחילת העונה במקומו של אורס פישר שתפס את מקומו את פאולו סוזה בבאזל. המשימה הראשונה שלו תהיה להתמודד מול מאמן עוד יותר צעיר ממנו גם בגיל וגם בניסיון, פחות מצליח אמנם כשחקן אבל עד עכשיו מצליח יותר כמאמן.

צ´יריאקו ספורצה. שוב בבמה המרכזית של הכדורגל השווייצרי (אורן בן חקון)

ההגנה של ת'ון מול ההתקפה של ב"ש: הליגה השוויצרית מונה רק עשר קבוצות ות'ון הקטנה הצליחה להתברג בעונה שעברה במקום הרביעי (איבדה את המקום השלישי רק במחזור האחרון לציריך של אבי ריקן) ואם ננתח את ההצלחה שלה נוכל לראות שמדובר בקבוצה עם הגנה חזקה שממעטת לספוג שערים.

47 שערים בלבד כבשה הקבוצה בעונה שעברה (רק שתי האחרונות ואדוז ואראו כבשו פחות ממנה) ולכן ניתן להבחין שהחלק החלש שלה הוא הקדמי ואם חשבתם שיגיע בקיץ חיזוק לעמדה הזו אז ההפך הוא הנכון.

הקבוצה נפרדה בקיץ ממלך השערים שלה, החלוץ הפיני בראט סאדיק, (שהיה גם מועמד לב"ש) וכבש בעונה שעברה 12 שערים ב-35 הופעות וגם מהקשר מונצואלה אלכסנדר גונזאלס (4 שערים) שחזר ליאנג בויז לאחר שנת השאלה. החיזוק? רומאן בואס וסימונה ראפ – שני שחקנים בני 22 מהליגה השנייה זה התחליף לסאדיק. יספיק מול באר שבע? לא בטוח.

טוני וואקמה. הגיע יחד עם שהר לחזק את ההתקפה (רדאד ג´בארה)

ב"ש עוד התחזקה בבן שהר וטוני וואקמה בחלק הקדמי וזאת כשהיא כבשה אשתקד 63 שערים (רק ארבע פחות מהאלופה, מכבי ת"א) ו-16 יותר באותו מספר משחקים (36) מהיריבה השוויצרית שלה. פשוט מדהים.

החלק החזק, כאמור, אצל חניכיו של ספורצה הוא החלק האחורי. להוציא את האלופה באזל, ספגה ת'ון את כמות השערים הקטנה ביותר בליגה (45) אבל בהשוואה לבאר שבע, גם כאן הקבוצה מהנגב טובה יותר כשספגה רק 40 שערי ליגה. אז מי כאן הפייבוריטית?

פאולו סוזה. ההגנה הכי טובה בשווייץ (רויטרס)

שאלת דודו גורש: רבים הרימו גבה כאשר בבירת הנגב החליטו "להמר" על דודו גורש כמחליפו של אוסטין אג'ידה. הרי מדובר בשוער עם הרבה ניסיון בזירה המקומית אבל שיחק 14 שנה ברציפות במועדון קטן שנלחם על חייו בליגה. גורש אמנם שיחק בחלק ניכר מהקריירה שלו בליגות הנמוכות אבל הפגין יציבות יוצאת דופן ועזר לקבוצתו לשרוד מדי שנה עם תקציב קטן והרבה בעיות מסביב.

חרף הביקורות שהופנו כלפי השוער הניגרי במקרים מסוימים ובעיקר על ההופעה שלו בגמר הגביע המדינה, אג'ידה היה שוער יציב שמיעט לעשות טעויות ורשם גם משחקים יוצאי דופן. הנוכחות שלו והעובדה שידע "להפחיד" את החלוצים שבאים מולו באחד על אחד היו חלק מהסיבות להצלחה של הדרומיים בשנים האחרונות. גורש יצליח להיכנס לנעליו?

דודו גורש ואוהדי ב"ש. החתמה מפתיעה של בכר (מרטין גוטדאמק)

כעת, בגיל 35, בו רבים מהשחקנים (גם שוערים) כבר חושבים על פרישה ועל קריירה חלופית מקבל גורש את הזדמנות חייו. להוביל קבוצת צמרת מלאה בשאיפות וציפיות לזכייה בתארים ורצון להתקדם גם במסגרת אירופית, מפעל שהוא לא היה שותף אליו לעולם.

פרט פיקנטי בהיכרות בין בכר לשוער החדש שלו הוא ששניהם שיחקו ביחד בנוער של נווה יוסף חיפה (כן, כן שניהם בני 35) וכבר אז הבין את הפוטנציאל הטמון בגורש. כעת, שניהם חוזרים מעגל דווקא בב"ש ובכר סומך על השוער שלו בעיניים עצומות וגם בבאר שבע מפרגנים.

ברק בכר. מכיר את השוער שלו מגיל נוער (רדאד ג´בארה)

אצטדיון טדי והיעדר הביתיות: אמנם הקהל של הפועל ב"ש כבר הוכיח בשנים האחרונות שהוא מלווה את הקבוצה לכל מקום ולכל מגרש, אך היעדר הביתיות באירופה עלול להיות משמעותי עבורה. בכר וברדה אמרו אתמול שהיו מעדיפים לשחק באצטדיון החדש והאמת? הם היו מעדיפים אפילו לשחק בווסרמיל המיושן.

בעונה שעברה אצטדיון טדי האיר פנים לדרומים כיוון שהוא היה מגרש החוץ היחיד (להוציא את המושבה) בו היא רשמה ניצחון ליגה, נתון מדהים בהתחשב בכך שהקבוצה סיימה את העונה במקום השלישי בטבלה והיא המשיכה להרשים שם בהצגה גם בחצי גמר הגביע עם שביעייה לרשת של הפועל עפולה. אולי במועדון היו צריכים להתעקש לקיים את הגמר בבירה ולא בסמי עופר?

מליקסון חוגג. בפעם האחרונה בטדי זה נגמר עם שביעייה (אורן בן חקון)

ההרגשה הביתית, הימנעות מנסיעות, תשישות ועייפות בשלב כזה מוקדם הם מרכיב חשוב במפעלים האירופיים. נכון שזה לא יהווה תירוץ במקרה של הדחה מוקדמת, אבל אחרי 18 שנה שהקבוצה חוזרת לאירופה והמשחקים גם יכולים להתקיים בישראל ישנה צביטה מסוימת עבור האנשים בדרום שהם לא יכולים לארח קבוצות מחו"ל בעיר ונאלצים לנדוד. בעונה הבאה זה יהיה בטרנר ומי יודע? אולי אפילו בשלב הבתים.