על פי הנתון שנחשף לאחרונה בכנסת, בעקבות הרפורמה בחלוקת כספי התמיכה לספורט הישראלי נסגרו כ-150 אגודות בספורט הישראלי. זה קורה בגלל שמשרדי הממשלה מזלזלים בספורט ולא מחלקים בזמן את הכספים שמגיעים לאיגודים ולאגודות. אם בעבר הכל היה שקוף, ברור והכסף הגיע בזמן דרך הצינורות של הטוטו - מאז הרפורמה, שנכנסה לתוקפה באופן מלא בתחילת השנה, הכסף לא עובר בזמן ממשרד התרבות והספורט.
בממשלה לקחו מנגנון שעבד מצוין והחליטו להרוס אותו ולפגוע בספורט הישראלי. זו כבר עובדה, כי יש פגיעה באגודות שמגדלות את הספורטאים ואפילו באיגודים ששולחים את הנבחרות לתחרויות בינלאומיות. בעקבות הרפורמה, הגופים הללו נאלצים לבזבז זמן וכסף על מילוי טפסים רבים רק כדי לקבל את התקציבים שמגיעים להם מהמדינה. האבסורד הוא שמשרד האוצר ניזון מהצלחות הספורט הישראלי – הרי שהוא שואב את רווחי הטוטו לקופת המדינה, אבל לא מזרים אותם בחזרה לספורט הישראלי. האגודות הרבות, שלעתים מופעלות על ידי מתנדבים, נאלצות למלא טפסים רבים כדי לקבל את הכסף, שלא מגיע בזמן, והן מתחילות לקרוס.
זה קורה בכדורגל, בכדורסל ובענפים האולימפיים. רבים מראשי האגודות החליטו להפסיק לשתוק. “אני מתבייש לומר, אבל לקחתי הלוואה. זה מרגיש כאילו לאף אחד לא אכפת מאיתנו”, אמר יו”ר של קבוצת כדורסל שסירב להזדהות. “יש ספונסרים, אבל גם הם כבר לא יכולים לשלם הרבה. סיימתי עונה ואין לי יכולת לפתוח עונה חדשה בגלל שהוצאתי כבר הכל. אנחנו עמותה, אסור לנו להיכנס לגירעון”.
גם אגודות גדולות וחשובות נמצאות על סף קריסה. זאב גלאובר, שמנהל את אגודת השייט הפועל מכמורת, מיואש מהמצב. “בסוף הם משלמים, אבל השיטה גרועה. בתקופת הטוטו קיבלתי את הכסף כול שלושה חודשים כמו שעון שווייצרי, בהתאם לסכום שידעתי שנקבל מראש לאורך השנה. עכשיו אני צריך למלא ניירת וטפסים חדשים בשביל לקבל את זה, כשאין לי מושג מתי אקבל את הכסף וכמה אקבל. אני חייב להתנהל לפי תקציב וסדר, אבל כל עוד תזרים המזומנים לא קבוע זה מקשה עלינו. אני מעסיק מזכירה שכל תפקידה הוא רק לסדר ולמלא את הטפסים למשרד הספורט. גם ברכישת ציוד, אני צריך לרכוש אותו ורק אחר כך אני מקבל 50% מהכסף. משמידים אותנו”.
אגודת השייט על סף קריסה (קרדיט: גל פרדימן)הפועל מכמורת היא אגודה שגידלה את לי קורזיץ, גולשת הרוח שזכתה ארבע פעמים בתואר אלופת העולם והופיעה פעמיים במשחקים האולימפיים. כיום יש לה בנבחרת ישראל את שחר רשף ושרון קנטור, שתי גולשות רוח מצטיינות שזכו במדליות בתחרויות גדולות בקמפיין האולימפי לפאריס 2024. ועדיין, גם אגודה שכזאת, מתקשה לתפקד.
“אנחנו לא כדורגל אז אין לנו הרבה מקורות הכנסה מבחוץ”, ציין גלאובר. “איך אני יכול ללכת להורי הספורטאים ולבקש עזרה? יש לי אנשים טובים שעוזרים לי ואני מחזיר להם, אבל זה לא ייתכן. יש לי כ-230 ספורטאים ויכול להיות שאסגור פעילויות מסוימות באגודה. אין לי ברירה אלא לצמצם פעילות. פניתי למרכז הפועל כדי שיעזרו לי, אבל מסתבר שגם הם לא קיבלו את הכספים שמגיעים להם מהמדינה. בקרוב לא נוכל להתמודד יותר עם הרמות הגבוהות בעולם. המדינה דוגרת על הכסף ולא משחררת. אני על הקצה, בימים האחרונים הייתי בטוח שאני הולך לסגור את הבסטה, אבל ברגע האחרון נכנס קצת כסף. אם לא אנשים מסביב שהכניסו ידיים עמוק לכיסים, לא הייתי שורד”.
ברוך שפירא, יו”ר מכבי באר שבע באתלטיקה שהוא אחד מהמועדונים המובילים בישראל, טען: “כל האגודות במדינת ישראל בבעיה כי משרד הספורט לא מתפקד. כל הזמן אמרו שאין תקציב מדינה ויש בעיה להעביר את הכסף, אבל עכשיו יש תקציב מדינה ועדיין לא קורה כלום. הם אומרים שקיבלתי 40% ממה שקיבלתי בשנת 2022, אבל אני לא יודע כמה אני בכלל אמור לקבל עכשיו”.
הגמר הארצי באתלטיקה לתיכונים, "כל האגודות בבעיה" (ארז עוזיר)שפירא משקיע בפרויקטים רבים באזור הדרום, כולל בפרויקט של המדינה למאמנים. “אני מעורב בפרויקט המאמנים הלאומיים שמחייב אותי להוצאות עצומות מדי חודש, ואני מבצע אותו ועומד בכל, אבל אני עדיין לא מקבל את התקציבים לפרויקט הזה והדבר מכביד עליי מאוד. עד לאחרונה קיבלתי עזרה ממרכז מכבי, אבל הם לא יכולים להחליף את ההבטחות של המדינה, מה גם שהמדינה פתאום מתנגדת לכך שהמרכזים יעזרו לנו, אז נשארנו בלי כלום. בלי אגודות אין איגודים ואין ספורט בכלל. בענפים הגדולים יש תמיכה מהספונסרים, אבל בענפים האולימפיים יש קדחת ואין כלום”, אמר.
יו”ר מכבי ב”ש באתלטיקה הדגיש: “אנחנו מתנהלים למופת 20 שנה רצוף, עם מינהל תקין ובלי שום חובות לאף אחד. אנחנו אגודה שהיא אחת מארבע האגודות הגדולות בארץ, יש לי אלופי ישראל במשוכות, אבל אין לנו ציוד נורמלי למשוכות. אני מוציא מים מהסלע. בסוף החודש הבא תהיה אליפות ישראל, ואם עד אז לא יהיה שינוי - אנחנו סוגרים. לא רק אני, עוד אגודות אומרות את זה. כולם על הקרשים באתלטיקה, זה נורא. נמאס לי, אני בן 77, קיבלתי פרס על מפעל חיים ואם אני הולך אני יודע שזה נגמר כי אף אחד לא ייקח אחריות על האתלטיקה בדרום, אבל אי אפשר להמשיך ככה. אין לי משהו אישי נגד אף אחד ובטח שלא נגד השר, אבל הכול תקוע”.
ערן כהן, מנכ”ל מכבי קביליו יפו בכדורגל, סיפר: “זה לא שיש לנו בעיות, אבל כקבוצה מתוקנת בליגה מקצוענית צריך ודאות כלכלית. כשהכול התנהל דרך הטוטו היו פעימות מוגדרות בתאריכים מוגדרים, כך שידענו בתחילת כל שנה קלנדרית מה הסכום שמגיע לנו, מתי הכסף יגיע ומה הסכומים. משום מה כשזה עבר למשרד הספורט זה הפך לפחות מסודר. לא ברור למה זה מתעכב כל הזמן. כבר סיימנו את העונה, עברה חצי שנה ועדיין אני לא ידוע מה התקציב שלנו לשנת 2023. סיימנו לשלם הוצאות בגין עונת המשחקים, אבל תקציבים לא נכנסו עד כה. זה מייצר בעיות תזרימיות להרבה אגודות”.
שחקני מכבי יפו מאוכזבים (ראובן שוורץ)חוסר הוודאות פוגע בקבוצות, לדבריו של כהן: “כשאתה מסתכל קדימה לעונה הבאה, קשה להגדיר איזה סכום נקבל על תמיכות. אומנם בדרך כלל בקבוצה כמו שלנו מדובר בכספי תמיכה של כ-150 אלף שקל בתוך תקציב של מיליונים, אבל זה כסף שאמור לשמש את המועדון לתשלום התחייבויות והוצאות, וכרגע הוא חסר. הבעיה יותר חמורה בליגות שהן לא מקצועניות, שם זה יותר משמעותי כי הכספים הללו הם נתח יותר משמעותי מהתקציב שלהן. כמו שיש ציפייה מאיתנו לעמוד בהתחייבויות ולשלם משכורות בזמן - ככה אנחנו מצפים גם מהמדינה, שיתנהגו בהתאם ויעבירו בזמן את הסכומים עם ודאות קדימה. אי אפשר לנהל מועדון בלי להיות מודע למקורות ההכנסה שלך. המרכזים עוזרים לנו ומלווים אותנו, אבל גם הם לא קיבלו שקל ואנחנו מצפים שהכול ייפתר במהרה לטובת הכדורגל כולו”.
אורה גלזר, מנכ”לית מכבי רמת גן בכדורסל, אמרה: “אני 30 שנה בספורט ולא היו שנים כאלה נוראיות בנושא ההקצבות כי תמיד קיבלתי כסף מהטוטו כמו שעון. מאז שזה עבר למשרד הספורט, החגיגה בעיצומה, לא יודעים כמה כסף מקבלים ומתי מקבלים. כל המידע לא מהימן. אומרים לנו שהכסף ייכנס בשבוע הבא, מחכים ואין כלום. אומרים 20% ומקבלים 10%. אנחנו כבר בחודש יוני וקיבלנו בערך 40% מהכסף שמגיע לנו מהמדינה. אני לא יודעת אם אני יכולה להחתים שחקניות לעונה הבאה, אני לא יודעת איך להכין תקציב ואם יש לי את היכולת להעמיד קבוצה לעונה הבאה”.
אורה גלזר, "לא היו שנים כאלה נוראיות בנושא ההקצבות" (אחמד מוררה)לטענתה, זה משפיע בעיקר על עתיד הספורט הישראלי. “אין לי תקציבים לילדות, לנערות ולבוגרות”, הוסיפה גלזר. “לא היה דבר כזה. חד משמעית, אנחנו במצב של קריסה. זה לא סכומי עתק, לפעמים זה מסתכם אפילו בכמה עשרות אלפי שקלים באגודות קטנות, אבל אתה בונה על זה. יש אגודות שלא קיבלו גם את ה-40%, יש כאלה שלא קיבלו שקל, יש אוגדות על סף סגירה. זה נורא. למה זה צריך להיות ככה? הלוואי והיה אפשר להעביר את התקציבים דרך הטוטו והמרכזים כמו בעבר. הם גומרים את מחלקות הנוער כי אסור להעביר תקציבים מהקבוצה הבוגרת לנערות, ושם אנחנו בעיקר תלויים בתקציבים האלה. זה לא לעניין”.
ממשרד התרבות והספורט נמסר: “המשרד מחלק את תקציב האגודות בהתאם לקריטריונים במבחני התמיכה ולדוחות הביצוע. עד סוף השבוע הקרוב צפוי לעבור כ-60% מהתקציב המגיע לאגודות. המשרד עושה כל שביכולתו לפשט את הבירוקרטיה, עם זאת כידוע, נדרשים כללי מינהל תקין כמקובל”.
לפני כשבועיים התקיים דיון בוועדת הכספים של הכנסת על הרפורמה. מרכזי הספורט, שמייצגים את האגודות, ביקשו שוב ושוב להחזיר את המצב לקדמותו. היו גם חברי כנסת שדרשו להחזיר הכול לטוטו ואפילו עלתה הצעה להפעיל הוראת שעה לארבע שנים. שר התרבות והספורט מיקי זוהר חותר למציאת פתרון ונראה כי יש לו כוונות טובות, אך הזמן הולך ואוזל. כל יום שעובר מוביל לסגירה של אגודה נוספת. המדינה לקחה את הרווחים בהימורים שמייצר בין היתר גם הספורט הישראלי - והחליטה לייבש אותו. אם לא יהיה שינוי בטווח הזמן המידי, הספורט הישראלי יהיה בבעיה. הרפורמה היא כישלון והגיע הזמן להביא לסיומה.