העולם שייך לצעירים: על המחזור האחרון בכדורסל

נכון, הדרבי התל אביבי חזר אחרי שש שנות היעדרות וסיפק משחק לא רע, ממנו זכורה בעיקר התקרית של קפטן מכבי תל אביב, גיא פניני, עם פורוורד הפועל, יונתן שולדבראנד. אבל במחזור השמיני בליגת ווינר סל היו עוד משחקים מלבד הדרבי. הפועל ירושלים ומכבי חיפה שניצחו, עירוני אשקלון שהפתיעה בחולון וגלבוע/גליל המתאוששת. סיכום המחזור השמיני בליגה.

הישראלי של המחזור - גל מקל (מכבי חיפה)
נתחיל בתואר "הישראלי של המחזור". קרב קשה היה השבוע על התואר בין מספר לא קטן של שחקנים מקומיים שהובילו את קבוצותיהם לניצחון כאשר לכל אחד מהם יש את הסיפור המיוחד שלו. גל מקל, שחזר רק לאחרונה למחוזותינו אחרי שנה בבנטון טרוויזו, הראה במשחקו השני במדי חיפה שהוא משדרג את הקבוצה של בראד גרינברג בצורה משמעותית כשהוביל אותה לניצחון על בני הרצליה עם 16 נקודות ו-9 אסיסטים.

יועד בית יוסף הפציץ חמש שלשות משישה ניסיונות בניצחון של גלבוע/גליל על אשדוד ורשם את משחק הפריצה שלו בליגה הבכירה עם שיא קריירה של 15 נקודות ב-16 דקות. ויש גם את דודו שמריז, האשקלוני הצעיר שהדהים את הפועל חולון (ולא רק אותה) עם ארבע שלשות ברבע האחרון ושיא קריירה של 14 נקודות ב-15 דקות. גם בן רייס, שקלע שיא קריירה של 27 נקודות והוסיף גם 7 כדורים חוזרים בהפסד של בני הרצליה ברוממה היה יכול לזכות אלמלא ההפסד של קבוצתו.

שני שחקנים נוספים שאיימו על התואר הם הגארדים הבכירים, אפיק נסים (10 נקודות ו-9 אסיסטים) ורביב לימונד (13 נקודות, 5 ריבאונדים ו-5 אסיסטים), אך בסופו של דבר גל מקל זכה בפוטו פיניש והסיבה העיקרית לכך היא התרומה הכללית של הרכז לניצחון קבוצתו כבר במשחקו השני במדיה.

הזר של המחזור - ג'וש דאנקן (הפועל ירושלים)
גם בין הזרים היה מאבק צמוד על הזכייה בתואר השבועי כאשר המתמודדים העיקריים היו ג'וש דאנקן, שהוביל את הפועל ירושלים לניצחון חוץ חשוב על מכבי ראשל"צ עם 26 נקודות. גם שחקן הפנים של אשקלון, מרקוס דאב,,שחזרתו מפציעה שינתה לחלוטין את פני הקבוצה הדרומית היה מועמד רציני. דאב היה השחקן המצטיין בניצחון החוץ על חולון עם דאבל דאבל של 18 נקודות ,12 ריבאונדים, 4 אסיסטים ו-2 חסימות.

מועמד נוסף היה אלי הולמן, הסנטר המצוין של הפועל אילת, שקלע כמעט שליש מהנקודות של קבוצתו. הוא רשם דאבל דאבל של 21 נקודות (8 מ-9 מהשדה) ו-12 ריבאונדים בניצחון על ברק נתניה. עוד זר הוא ג'מאר סמית' (הזוכה של השבוע שעבר), שאפילו רשם שורה סטטיסטית טובה יותר מבמחזור הקודם כשהוביל את גלבוע/גליל לניצחון שני ברציפות עם 22 נקודות באחוזים מדהימים,7 ריבאונדים ו-6 אסיסטים, אבל לצערו זה לא הספיק עבור זכייה שנייה ברצף. 

ג'וש דאנקן התעלה במשחק חוץ מול אחת הקבוצות הטובות ביותר בליגה והציל את הירושלמים מהפסד שלישי ברציפות כשניצח במאצ' אפ החשוב ביותר של המשחק את ג'וליאן רייט הנהדר, ולכן קטף את התואר.

צל"ש - לישראלים הצעירים
אין ספק שזה היה השבוע המוצלח ביותר עבור השחקנים הצעירים המקומיים ולא רק בגלל דודו שמריז ויועד בית יוסף אלא גם בגלל שכמעט בכל משחק השבוע אפשר היה להבחין בצעיר מקומי שהשפיע בצורה משמעותית על המשחק. אם זה שון דאוסן ואור סולומון בראשל"צ, אייל שולמן וטמיר אריאלי בנתניה, בר טימור ויותם שירן בהפועל ת"א, אחיעד בוקרא ושמריז באשקלון, עמית ביר-כץ, עמית שמחון ובית יוסף בגלבוע/גליל, יחזקאל סקוורר באילת ובחולון זאק רוזן, שלומי הרוש ושון דניאל. גם שחקנים בכירים כמו בן רייס וגל מקל צריכים להיכלל ברשימה. אומנם הם כבר נחשבים ותיקים בליגה שלנו אבל מקל בסה"כ בן 24 ורייס רק בן 22.

מוסינזון חונק את שמריז. משחק מצוין לשחקן הצעיר (משה חרמון)

אפשר לראות העונה מגמה שבה שחקנים צעירים זוכים ליותר קרדיט מהמאמנים מאשר בשנים האחרונות ובינתיים מחזירים להם על כך עם ריבית. תצוגות הקליעה המדהימות של יועד בית יוסף ודודו שמריז רק הוכיחו שוב כמה פוטנציאל מתבזבז מדי שבוע על הספסל בגלל ריבוי הזרים וההתפוצצות של שני הקלעים המוכשרים היא רק דוגמא לכך שיש לא מעט שחקנים צעירים שיכולים לתרום לליגה הבכירה ורק מחכים להזדמנות.

טר"ש - בני הרצליה
מה קורה לקבוצה מהשרון? בתחילת השנה דיברו בהרצליה על חזרה לצמרת של הכדורסל הישראלי אך בינתיים הפרוייקט של לני רקנאטי ואלדד אקוניס נראה תקוע. ההפסד של הרצליה ברוממה היה הרביעי שלה ברציפות ולמרות הקאמבק הנאה במחצית השנייה והיכולת הנהדרת של בן רייס וניב ברקוביץ', אפשר להבחין שהקבוצה של אריאל בית הלחמי פשוט לא מספיק טובה כרגע בשביל להיות בצמרת. בשבוע שעבר שיחררה הרצליה את מילט פלאסיו המאכזב אבל מחליף בינתיים עוד אין וגם אם יהיה לא בטוח שזה יספיק כדי לעמוד בציפיות הגבוהות שהעמידו אנשי השרון בתחילת העונה.

רקנאטי ואקוניס. מה קורה לקבוצה מהשרון? (מור שאולי)

ובנימה אישית
רק לפני שבועיים נכתב כאן על האלימות המילולית הגואה בענף אבל אז היו אלה בעיקר אוהדי הקבוצות שהואשמו בביזוי הענף. אך השבוע במהלך הדרבי התל אביבי נחצו שוב הגבולות ולא רק ע"י אוהדי שתי הקבוצות אלא ע"י הקפטן של האלופה. העונש שקיבל פניני ע"י מנהליו הוא ראוי ומתבקש אבל אי אפשר שלא להאשים את מכבי ת"א בכך שידעה גם לפני שמינתה את פניני הקיץ לתפקיד הקפטן, על אופיו הבעייתי והעובדה שיש לא מעט אנשים בכדורסל הישראלי שרואים בו כפרובוקטור כרוני.

לכן נשאלת השאלה - האם במכבי הענישו את פניני בחומרה רק בשל הלחץ הציבורי והתקשורתי הכבד או באמת כדי לחנך את שחקניה וקהל אוהדיה? את התשובה כנראה שלעולם לא נדע אבל בכל מקרה אין ספק שאת הדרבי הזה יזכרו לא בגלל הכדורסל.

גיא פניני ודייויד פדרמן לאחר הפגישה שהכריעה מה יהיה העונש (חגי ניזרי)