המתחזה: סוארס השחקן הכי שנוא בכדורגל העולמי

ביולי 2010, כשהוא עדיין לא כוכב בקנה מידה עולמי, לואיס סוארס חדר לתודעת חובבי הכדורגל, על הבמה הכי יוקרתית בעולם. נבחרת אורוגוואי פגשה ברבע גמר המונדיאל את נבחרת גאנה, ובדקה ה-120 היו הגנאים קרובים לכבוש את שער הניצחון בדרך למפגש חצי הגמר מול הולנד. סוארס, חלוץ שמצא עצמו בהגנה, נגע בידו על קו השער, הורחק וראה מהמנהרה איך הפנדל לא נכנס, בדרך לניצחון בדו קרב מהנקודה הלבנה.

באותו יום השתנתה הקריירה של החלוץ. במדינתו הוא הפך לגיבור לאומי, אך בלא מעט מדינות אחרות, הוא הפך לסמל לרמאות, והיו שאף העזו להשוות את המעשה שלו לשער של מראדונה עם היד, או לבישול של תיירי הנרי מול אירלנד בפלייאוף העלייה לאותו מונדיאל.

למי שתוהה (וטועה), אין מקום להשוואות – שניהם רימו בעזרת היד ונהנו מכך, סוארס קיבל על המעשה את הכרטיס האדום ואף נענש בפנדל לחובת נבחרתו. הוא לא הראשון, ולא האחרון שנגע וייגע בידו על קו השער.

מאז אותה נגיעת יד, הספיק סוארס (אז שחקן אייאקס ומלך שערי הליגה בהולנד) לנשוך שחקן יריב, לעבור לליברפול, להיות מעורב בתקרית גזענית, לשמוע שהוא יותר צוללן מכדורגלן ולהיקרא 'סרטן' בפי בכיר בפיפ"א.

אז איך הפך בתוך שנתיים אחד השחקנים הכי מוכשרים שיש, לאחד השחקנים שאף יריב לא רוצה לפגוש, וכל אוהד אוהב לשנוא?

התחיל בנשיכה
ארבעה חודשים בלבד לאחר המונדיאל, סוארס והאופי הבעייתי נחשפו לראשונה. בדקה ה-92 של המשחק היוקרתי בין אייאקס לפ.ס.וו איינדהובן, ניסה עותמאן באקל למשוך זמן (0:0 הייתה תוצאה טובה לקבוצתו), והאורוגוואי לא ממש אהב את זה, בלשון המעטה.

"הקניבל מאמסטרדם", כפי שקראו לו בעקבות המקרה, קיבל השראה ממייק טייסון ופשוט נשך את יריבו מתחת לעיניו של השופט, שהחליט להתעלם למרות שבקאל הראה לו בבירור את הסימנים על צווארו.

"אני לא מצטער על מה שעשיתי", אמר סוארס לאחר המשחק והוסיף: "בדרך כלל אני נשאר רגוע אבל הפעם זה לא קרה. עבר עליי שבוע קשה והייתי מעט עייף".

רגע הנשיכה של סוארס

והעונש? אייאקס השעתה אותו משני משחקים באופן אוטומטי, ומיד לאחר מכן ההתאחדות השעתה אותו משבעה משחקים, עונש עליו אייאקס בחרה שלא לערער.

סימן הנשיכה על צווארו של בקאל

7 פעמים שחור, 8 משחקים בחוץ
תקרית הנשיכה בהולנד, הייתה סוג של חותמת לכך שהגיע זמנו של החלוץ להתקדם הלאה, ובקיץ שלאחר מכן הוא עבר לאנגליה, לליברפול.

החלוץ פתח את העונה טוב יחסית, והיה המוציא לפועל העיקרי של ליברפול האנמית, אך ב-15 באוקטובר, במשחק מול מנצ'סטר יונייטד, נקלע לסערה נוספת. סוארס התעמת עם אברה באותו משחק, ועל פי הדו"ח קרא לו "שחור" 7 פעמים במהלך המשחק.

עונש ההרחקה שספג, משמונה משחקים, היה חמור אפילו יותר מעונש ההרחקה שקיבל בהולנד בגין הנשיכה, אך החלוץ, שנולד למשפחה מעורבת באורוגוואי, הבהיר: "אני לא מצטער על כך".

מנג'ר יונייטד, סר אלכס פרגוסון, טען: "בושה למדים של ליברפול. אסור שהוא יילבש פעם נוספת את החולצה של המועדון המפואר הזה, הוא מבזה את המורשת שלו".

סוארס ואברה. הורחק ל-8 משחקים (רויטרס)

אם כל בעיית הגזענות לא הספיקה, חלוץ ליברפול הספיק להסתבך גם עם אוהדי פולהאם לאחר שעשה 'אצבע משולשת' לכיוונם בהפסד 1:0 בדצמבר 2011. למזלו, קני דלגליש, המנג'ר דאז, יצא להגנתו והוסיף: "הגיע הזמן שאנשים יתנו לו קצת יותר כבוד וישמרו עליו".

אתר מיוחד מציע: קורס צלילה בהדרכת סוארס
אחרי שבילה חלקים נכבדים משתי העונות (10/11 ו-11/12) מחוץ לכר הדשא, בעונה הנוכחית סוארס אמנם לא מורחק, ולא מושעה בגלל עימותים כאלו או אחרים, אך לצד חוסר ההצלחה של המרסיסיידרס בולטת עובדה נוספת - החלוץ הפך לשנוא בצורה שקשה לתאר.

בסיום ה-0:0 עם סטוק, בו סוארס נראה צולל לפחות פעם אחת בנסיון להשיג פנדל, יצא מנג'ר הפוטרס, טוני פוליס, לתקשורת ואמר: "הגיע הזמן שישעו את סוארס על כל ההתחזויות הללו".

סוארס מול סטוק. לפיפ"א נמאס ממנו (GettyImages)

מי שנהנה להצטרף לחגיגת ההאשמות נגד הקניבל מאמסטרדם, הוא לורן קוסיילני, בלמה של ארסנל. בראיון בארצו סיפר הצרפתי: "סוארס הוא החלוץ שאני הכי פחות רוצה לפגוש. זה מעייף לשחק נגדו. הוא מרמה, מושך לך בחולצה ונושף עליך כדי לעצבן אותך. מתחשק לך לבעוט בו אבל צריך להיזהר לא לקבל כרטיס אדום. הוא אוהב לצלול בכל פעם שיש מגע בינו ובין הבלם".

אם כל זה לא מספיק, ברשת נפתחו אתרים/בלוגים מיוחדים שמציעים ללמוד צלילה בהדרכת לואיס סוארס, ואיך לסחוט פנדל ברמאות על פי ספר מיוחד שהחלוץ הוציא (הכל כמובן פרי דמיונם של היוצרים).

ואיך סוארס מגיב לכל זה? "לא מעניין אותי, העיקר שברנדן רוג'רס מרוצה ובקבוצה אוהבים אותי".