ספרד מתקרבת להיסטוריה ושכל המבקרים יירגעו

אלופת העולם ואלופת אירופה, מאזן של חמישה ניצחונות ותיקו ביורו 2008, 10 ניצחונות ב-10 משחקים במוקדמות המונדיאל בדרום אפריקה, שישה ניצחונות ועוד אחד בהארכה במונדיאל 2010, שלושה ניצחונות ושני תיקו ביורו 2012 ויש עוד שטוענים שהם משעממים, צפויים ולא מרגשים.

הביקורות על נבחרת ספרד ממשיכות להיות לא הגיוניות לנבחרת שמגיעה בפעם השלישית ברציפות לגמר של טורניר גדול. גם אם הם ישלימו טריפיט היסטורי יגידו שהם משעממים? כמה הזוי שדווקא שווייץ הבינונית היא האחרונה שניצחה את הספרדים.

הביקורת נובעת בעיקר מחוסר התכליתיות, אז ניתן למספרים להמשיך לדבר אולי ביחס המסירות בינם לבין היריבות עד כה. 672 מול 341 נגד האיטלקים, 810 מול 198 נגד האירים, 639 מול 231 נגד קרואטיה, 638 לעומת 429 נגד צרפת ו-658 לעומת 331 מול פורטוגל. עליונות ברורה באחד באלמנטים המרתקים של המשחק. רק חבל שהעולם דורש כל הזמן יותר. כמה אירוני שהאחרונה שהחזיקה מולם יותר בכדורגל היא נבחרת גרמניה בגמר 2008.

הספרדים כועסים ובצדק. במשחקי רבע וחצי הגמר חצי אצטדיון שרק נגדם בזמן עוד החלפת מסירות במרכז השדה ואלו שהעריכו אותם, מתרצים ב"היעדר חלוץ מרכזי" את היכולת שלהם. בראשון ב-21:45, ספרד הגדולה תפגוש את איטליה כדי לעשות היסטוריה וכדי להשתיק את כל העולם.

המספרים מדברים גם בניסיונות הכיבוש: נגד איטליה – 18 ניסיונות לכיבוש לעומת 10. נגד קרואטיה – 14 ניסיונות לכיבוש לעומת 5, נגד אירלנד – 26 ניסיונות לעומת 5, נגד צרפת 9 לעומת 4 ונגד פורטוגל 11 ניסיונות לעומת 10. אולי כדאי שהמבקרים יחפשו מתי נבחרת סיכנה יותר ואז תיקראו להם משעממים.

לאימון המסכם הספרדים יצאו במצב רוח נהדר. למסיבת העיתונאים נשלחו כרגיל נציג אחד מריאל מדריד (איקר קסיאס) ונציג אחד מברצלונה (צ'אבי). הפעם ויתרו על נציג שלישי של "שאר העולם", כנראה כי המכסה נגמרה. קשר בארסה שלח מסר למבקרים ("הכי חשוב לנו שהאוהדים שלנו אוהבים את הסגנון שלנו ונמשיך איתו") ואיקר דאג לפרגון המסורתי ליריבה ("איטליה הוכיחה שהיא ראויה להיות בגמר"). על הדשא הם יהיו פחות נחמדים.

ואולי דווקא הביקורות זה מה שהספרדים היו צריכים. על פניו, עדיפה כמעט בכל עמדה על המגרש (מלבד השוער שבלתי אפשר להעדיף את בופון על איקר או להפך) אבל הדריכות אצל ה"לה רוחה" בשיאה. ברבע השעה הראשונה של האימון, הרצינות שלטה, משחק המסירות ריתק גם כשזה היה בתרגולים של הגנה-התקפה והתחושה היא שהקבוצה שלא מחזיקה בכדור סוף סוף מרגישה מה שהיריבות שלה מרגישות.

צ'אבי: "נמשיך עם הסגנון שלנו" (יוסי ציפקיס)

במהלך כל האליפות, ספרד התמודדה עם אלו שמאסו בסגנון שלה, דבר שהיא לא הייתה רגילה אליו. אבל באותה נשימה גם לאלופת העולם המדהימה קרה משהו שדווקא גורם לה לחזור לפוקוס. נגד פורטוגל, ספרד שיפרה את המשחק שלה כשהיא התקרבה לדבר שהכי מסוכן עבורה ובגמר היא בהחלט קרובה לסכנה ולאיבוד זמני של ההגמוניה. איטליה שאין לה מה להפסיד מול נבחרת שנמצאת על סף כניסה להיסטוריה של המשחק.

מי יפתח בחוד?
ההתלבטות הרגילה בעמדת החלוץ. פרננדו טורס ראה את אלברו נגרדו פותח לפניו נגד פורטוגל (בינוני ומטה), שמע עיתונאים ספרדים שטענו שדווקא פרננדו יורנטה צריך לפתוח ונראה שגם הפעם הוא יפתח על הספסל. ב-2008 הוא כבש את שער הניצחון בגמר נגד גרמניה. שער נוסף נגד בופון יכניס אותו להיסטוריה. אבל בספרד מאמינים שנגמרו הניסויים ודל בוסקה יחזור לשיטת ששת הקשרים שהוא כל כך אוהב עם ססק פברגאס שגם כבש את שער הניצחון בדו הקרב הפנדלים מול פורטוגל. "אנחנו אוהבים לשלוט, גם אם לא כולם אוהבים את זה", אמר המאמן ורמז לגבי המערך שיפתח בגמר.

פיקה עם חסוס נבאס באימון. הקיצוני יחכה על הספסל (יוסי ציפקיס)

כששאלנו את חאבייר מאתרלנס, עיתונאי מה"אס" אם יש שחקן מפחיד באיטליה, הוא הבהיר שהם כבר התמודדו עם כל החלוצים בעולם, אז גם באלוטלי וקסאנו הם שניים שאפשר להתמודד מולם. מי שהכניע בפעם האחרונה את קסיאס הוא דווקא די נטאלה במשחק הפתיחה של הטורניר. מאז, 419 דקות בלי לספוג.

ועל רקע כל זה, ה"לה רוחה" נערכים לגמר השלישי ברציפות שלהם. אחרי שהתבקשנו לצאת מהאימון, הגנבנו מבט אחרון לכר הדשא המטופח של האצטדיון האולימפי בקייב. על הדשא ראינו נבחרת שמשחקת במהירות מחשבה יוצאת דופן. מצד אחד, זכות להיות עדים בעידן של אחת הנבחרות המפוארות בהיסטוריה של המשחק. מצד שני, כל עידן דינו להסתיים. ואיטליה, אלופת העולם ארבע פעמים, היא נבחרת שיכולה לעשות את זה. מישהו מוכן להמר נגד הספרדים?   

טורס. יחכה על הספסל (יוסי ציפקיס)