בכדורגל העולמי אנחנו אוהבים לייחס את הניצחונות לגיבורים מיתיים ופחות למאמנים. מה לעשות שחוץ מהטירוף של ז'וזה מוריניו והקסם של פפ גווארדיולה אנחנו אוהבים להתאהב במסי, רונאלדו, זלטאן ושאר הכוכבים. הם יפים יותר, מרגשים יותר, מצטלמים יותר ומטריפים יותר. אבל נבחרת איטליה והמאמן הנהדר שלה, צ'זארה פראנדלי, הוכיחו שיש דבר יותר נוצץ גם מכוכבים.
רוצים להכיר את באלוטלי כשהיה רק ילד? הצטרפו אלינו לפייסבוק
בואו נפתח את הרשימה של המאמן שעבור רבים לא היה שם דבר בכדורגל העולמי: פראנדלי החליט לבנות נבחרת סביב שחקן אחד מיוחד - אנדראה פירלו. אחד שראה הכל בקריירה ובמונדיאל האחרון שיחק רק כמחליף בהפסד לסלובקיה (בגלל פציעה) שהעיף את האיטלקים מהגביע העולמי אחרי שלב בתים מביך במיוחד. הוא קיבל המפתחות והראה קלאסה אחרת. הוא לא מסי ורונאלדו, אבל תזכרו שראיתם את אחד מעושי המשחק הגדולים בהיסטוריה. כשאיטליה פישלה במונדיאל, זה היה בגלל שהוא לא היה שם.
נעבור למריו באלוטלי: מטורף, לא יציב, בעייתי ומלא פרשיות והילד רק בן 21. הוא לא אוהב שמחליפים אותו, רב עם דניאלה דה רוסי במחצית נגד אנגליה, שורף בתים ואפשר עוד להמשיך. הפיתרון הקל? להעיף אותו למילאנו. הפיתרון הקשה? לגרום לו לכבוש צמד אדיר. תחשבו כמה מאמנים היו מעיפים אותו כבר בתירוצים של "בעיות משמעת". רק לראות את הפנים של הילד הזה עם שריקת הסיום הזכירו לי איזה מזל היה לנו לראות אותו בגיל 17 מפרק את הנבחרת הצעירה שלנו בבלומפילד.
 |
| באלוטלי וקסאנו. מי יותר משוגע? (רויטרס) |
|
| |
ונקנח עם אנטוניו קסאנו: לפני קצת יותר מחצי שנה הוא עבר שבץ וספק היה אם הוא יחזור לשחק. אז הוא חזר ובגדול. פראנדלי אמר לו פעם שהוא שחקן אהוב עליו במיוחד וכמו שהוא עשה עם באלוטלי, כך גם עם קסאנו. באיטליה השוו לא פעם בין השיגעונות של קסאנו לזה של באלוטלי וגם פירלו זכור כשאמר שבאלוטלי לא משוגע כמו שותפו לחוד. כמה מאמנים היו מהמרים עליו ועוד יחד עם באלוטלי?! כנראה שרק אחד.
ומעל כולם שניים. על פירלו כבר דיברנו ואם נוסיף את ג'יג'י בופון זה הופך את הנבחרת לחבורת לוחמים עם שני מבוגרים אחראיים, שני משוגעים וכל השאר משלימים את מה שצריך. הקונצרט (כן, קונצרט) נגד גרמניה הוכיח שאחת הנבחרת הפחות מוכשרות ביורו, היא נבחרת נוצצת גם בלי כוכב מלא פוזה שחושב בעיקר על עצמו ואם אפשר הוא ימשוך את הנבחרת קדימה. את האיטלקים זה פשוט לא מעניין וזה מה שהופך אותם לנבחרת מלאת רגש. אין פה רוברטו באג'יו, לואיג'י ריבה, אלסנדו דל פיירו. יש פה חבורת משוגעים שמשגעת את היורו.
 |
| בופון. המבוגר האחראי (GettyImages) |
|
| |
המציאות לימדה אותנו לחשוב שאיטליה זה שם נרדף לבונקר ומשחק מכוער. אז הגיע הזמן שנלמד משהו חדש. הם הביכו את הספרדים, שלטו נגד האנגלים ופירקו את גרמניה שניצחה 15 משחקים ברציפות כולל דילוג מעל "בית המוות". 10 ניסיונות כיבוש, 5 למסגרת ומתפרצות כמו שלומדים בקבוצות הילדים הוציאו את הגרמנים מהכלים. סיוט 2006? סיוט 2012.
שבועיים לפני הטורניר הייתה לי שיחה עם אוהד איטלקי מטורף. אמרתי לו שאין צ'אנס לנבחרת שלו אחרי הבלאגן, המעצרים וכל מה שהיה סביב מכירת המשחקים. הוא חייך ושתק. שאלתי לפשר ההתנהגות והוא אמר לי במשפט: "תזכור את 2006". אז, האיטלקים זכו באליפות העולם אחרי ה"קלאצ'יופולי" הזכור לשמצה. האם הכדורגל האיטלקי מתעורר דווקא אחרי שערוריות? אם כן, מעניין מה הם מבשלים לקיץ של 2014.
 |
| יוגי לב. שיחק יותר מדי עם ההרכב (GettyImages) |
|
| |
והגרמנים? השחצנות שלהם עלתה להם ביוקר רב. אוהד גרמני שצפה איתי במשחק אמר שלדעתו הם יכולים לעצור את הספרדים. הלו? מה עם איטליה? יוגי לב שינה הרכבים, שילב יותר מדי שחקנים ברוטציה והכניס מקלות בגלגלים של המכונה שלו. בניצחון על יוון הוא סיפסל את גומז הלוהט, את מולר היעיל ואת לוקאס פודולסקי שפתח טוב את הטורני בשביל שורלה, רויס וקלוסה. אמנם הגרמנים ניצחו, אבל זה השאיר שלושה שחקנים חמים שלא שיחקו בהרכב מאז הניצחון על הדנים לפני 11 ימים.
ייתכן שכל העולם רצה לראות קרב אדיר בין גרמניה לספרד, אבל בשביל מה צריך קרבות כשיש סיפורים מלאי רגש כמו של הסקואדרה אזורה. ביום ראשון בקייב הלהקה המשוגעת והמשגעת של פראנדלי יכולה להיות זאת שתעצור את ספרד בדרך להיסטוריה. אחרי הניצחון של ה"לה רוחה" על פורטוגל, הרבה ספרדים אמרו לי: "רק לא איטליה. הם יודעים לעצור אותנו. רוצים את גרמניה". הסקואדרה אזורה מגיעה לקייב כשיש לה רק מה להרוויח. וגם לנו יש: או שספרד הנוכחית תכתיר את עצמה כנבחרת הגדולה בכל הזמנים, או שאיטליה "הקטנה" תוכיח שיש בכדורגל הרבה יותר ממשחק של 11 על 11.
 |
| שחקני ספרד. איטליה תעצור אותם? (יוסי ציפקיס) |
|
| |