ג'ורדי קרויף, הג'נטלמן שלא ישכחו בדונייצק

יש משהו מיוחד בלהיות אוהד של אספניול, אברטון, ראיו ואיקאנו, מינכן 1860, טורינו ועוד קבוצות שנמצאות בצל ענק של המועדון הגדול בעיר ולכן כמעט ואינן מקבלות את תשומת הלב המשכרת שמקבלים המועדונים הגדולים. אולי זה סיפורו של מועדון הכדורגל של מטאלורג דונייצק, שחוסה בצל הענק של שחטאר.

"אתם מישראל?", שואל אחד מעוברי האורח ששמע אותנו מדברים עברית. "מה אתם עושים פה? אם באתם ליורו אין לכם באמת מה לעשות פה. המגרש שאתם מחפשים בהמשך", הוסיף כשהגענו לאצטדיון הישן והמעופש של מטאלורג. אמר ונראה כאילו מאשים אותנו שהפרנו את הדממה היחסית באזור. "הדונבאס ארינה זה בכיוון הזה", הצביע והלך. רק כשאמרתי לו את השם "ג'ורדי קרויף" הוא הסתובב ונעץ מבט מחשיד כאילו אמרתי מילה גסה.

המנג'ר החדש של מכבי ת"א לא היה שחקן מוביל בקנה מידה אירופי והרבה בזכות הייחוס המשפחתי הוא יוכל לספר שהוא שיחק במנצ'סטר יונייטד ובברצלונה. אחרי שלא מצא את דרכו בגדולות ואחרי קדנציות באלבס, סלטה ויגו ואספניול, נחת ב-2006 באצטדיון המיושן "הבן של" לקריירה בין השנים 2006 ל-2008. הרבה הוא לא שיחק, בסה"כ 28 משחקים, אבל ברשימת שחקני העבר הגדולים של המועדון האפור, הוא נחשב לאחד המובילים, כאשר גם יאיא טורה, אאילטון הברזילאי, הארונה באבנגידה, לצידו. רוצים עוד שם מוכר? טון קאנן שאימן גם פה.

האצטדיון של מטאלורג ישן, מלא חרקים מעופפים שחוגגים את החום ולא נותנים להתקרב לכר הדשא וליציע הכבוד צריך להגיע בטיפוס על סולם. הכניסה לשערים צרה ומזכירה את הקופות בקופסא. והדשא? המכתש ביום טוב. שחקני מחלקת הנוער מסתובבים עם מגבות אחרי מקלחות והתחושה היא של מתקן בליגה הלאומית. אחד מהמקומיים סיפר שכבר לא מרבים לשחק במגרש הזה ואת האימונים הקבוצה עורכת במתקן אחר.

כשרצינו לדבר עם היו"ר סרגיי טארוטה או עם המנג'ר ולדימיר פאייאטנקו, ראש מערך השמירה (עם טי-שירט בצבעי מרינס וכפכפים) הודיע שהם באוסטריה ומתכוננים לעונה הבאה. "היורו לא מעניין אותם יותר מדי". יש להם קבוצה להכין לעונה הבאה אחרי עונה סבירה ומקום שביעי בליגה והגעה לגמר הגביע האוקראיני.

קרויף הגיע לדונייצק לפני שש שנים ומה שזוכרים שם הוא בעיקר את ההילה שלו כשחקן. כלי התקשורת שמסקרים את הקבוצה סיפרו על התרגשות גדולה בעיר כש"הבן של" נחת באוקראינה ורבים רואים בו כאחד מפורצי הדרך למבול הזרים האיכותיים שהגיעו למדינה בשנים האחרונות.

אז מי היה ג'ורדי קרויף באוקראינה? העורך הראשי של "מגזין הכדורגל של אוקראינה", ארטיום פרונקוף, מספר: "ג'ורדי לא שיחק הרבה כאן. הוא היה אלגנטי, ג'נטלמן אבל לא בלט. מתקבלות במטאלורג הרבה החלטות מוזרות וכולנו התפלאנו למה הוא לא שיחק יותר. ג'ורדי היה שקט מאוד, מקצוען מאוד ולא יכולנו למצוא דבר אחד לא טוב בהתנהלות שלו".

על אופיו סיפר: "הכרתי אותו ואני יכול להגיד בבירור שג'ורדי הוא בחור מאוד חיובי. הוא לא מדבר הרבה אבל הוא אדם שעושה יותר ממה שהוא מדבר. אדם מאוד מתורבת. אולי הבעיה שלו היא שהוא הבן של יוהאן קרויף הגדול, אבל השתיקה שלו רועמת. שמעתי שהוא המנג'ר הספורטיבי של מכבי ת"א וכאחד שמכיר אותו היטב, יש לו את כל מה שצריך כדי להצליח בתפקיד בישראל, בוודאי יותר מכמה שהצליח כשחקן".

המתחם של מטאלורג. השקט בהשראת המנהל הספורטיבי של מכבי (יוסי ציפקיס)

העיתונאי אלכסנדר גבולניקה שסיקר עבור "מגזין הכדורגל של אוקראינה", את מטאלורג הוסיף: "הביאו אותו כצעד יחצ"ני, אבל הוא מקצוען לחלוטין. הוא הגיע אמנם בסוף הקריירה שלו ולא שיחק טוב אפילו בשביל הליגה האוקראינית. עם זאת, האוהדים המעטים של מטאלורג זוכרים אותו היטב עד היום והם אהבו אותו מאוד".

אלכסנדר זוזלייה, מהאתר "דינמו מאניה", חיזק את הדעה על ההולנדי וגם הוא מצא עליו רק מילים טובות: "הוא היה פופולארי מאוד באוקראינה ובדונייצק. האוהדים ציפו ממנו להיות כמו אבא שלו ולהראות להם מה הביא אותו למנצ'סטר יונייטד וברצלונה. הוא היה הכוכב של הליגה שלנו כי הוא אחד השחקנים הבולטים הראשונים שהגיעו לאוקראינה".

"האוהדים אהבו אותו כי הוא אמנם לא היה איש רגשן או אמוציונלי, אבל הוא היה מקצוען. היה מדבר תמיד עם עיתונאים, התארח בתוכניות אירוח בטלוויזיה, חילק חתימות לאוהדים צעירים ובדונייצק הוא כוכב, גם מבלי לבלוט על הדשא. אבל תמיד בפאסון, בשקט ובקלאסה האירופית שלו".

מגרש האימונים של מטאלורג דונייצק (יוסי ציפקיס)

האכזבה במטאלורג מג'ורדי נבעה בעיקר מכך שהוא לא כבש בקבוצה, שחקן שקיוו במועדון הקטן של העיר שיחזיר אותם לימים הגדולים מהעבר. למרות זאת, עבור הילדים מספרים שכל מפגש איתו הייתה חגיגה גדולה.

מבחינת האופי שלו, מציין זוזלייה: "קשה לי לענות כי הוא די מסתורי. הוא הזכיר לכולנו ג'נטלמן אנגלי ואחד מהמנהיגים של מטאלורג כי הוא היה מנוסה. הוא עזר מאוד לשחקנים המקומיים בשיחות, בפרגון ובהכוונה על המגרש. משמעתית? לא היו אף בעיות. אני זוכר שתוכניות הטלוויזיה והעיתונים מעולם לא דיברו נגדו. הוא לא בילה, הגיע תמיד לאימונים בזמן. מקצוען".

אחרי שכיבינו את המצלמה, הוסיף זוזלייה שעבור האוקראינים הוא תמיד היה סימן שאלה. רוב השחקנים התחברו אליו והוא נחשב בעיני רוב ל"מנהיג השקט" של מטאלורג, דבר לא פשוט על רקע האפרוריות הגדולה של המועדון הקטן.

דבר אחד בטוח ואולי מעודד עבור יושבי שער 11 בבלומפילד. קשה למצוא דברים שליליים, אופיו נראה ללא רבב, כולם מספרים על אדם נוח, אחד כינה אותו "מסתורי" ובעיקר שקט. אולי זה אותו שקט שמכבי ת"א כל כך צריכה אחרי עשור ללא אליפות.