נראה מישהו אומר שהם לא ינצחו את ספרד

מאז אותו חצי גמר מונדיאל בדרבן שבדרום אפריקה, אז נבחרת גרמניה הפסידה לספרד וסיימה מסע מוצלח במיוחד ליבשת השחורה, הבינו כנראה הגרמנים שאם הם רוצים לזכות באליפות אירופה, הם צריכים לבנות את עצמם כדי לנצח את ספרד. על הדרך יגיעו שאר הניצחונות. אחרי הניצחון 1:2 אמש (רביעי) על הולנד אפשר להגיד שהמכונה הגרמנית מוכנה גם לספרדים. כי לא נראה שיש מישהו באירופה שיכול לעצור את הקטר.

רוב הכדורגל העולמי עבר מזמן לשחק עם חלוץ בודד, אבל השאלה איך מבצעים את זה. גרמניה עושה את זה בצורה מושלמת. חלוץ שפיץ עצום אחד (טוב שנזכרת לפרוח כדי שנהנה ממך, אדון גומז), שני קיצונים אדירים כמו תומאס מולר ולוקאס פודולסקי, קשר התקפי אחד (מסוט אוזיל) שעושה מה שבא לו שזה מביך וקישור אחורי שמחליט מתי הגרמנים מפרקים ומתי נחים. וד"ש לכל החוכמולוגים שטענו ששוויינשטייגר נמצא בדעיכה.

מעל הכל עומד אחד: "יוגי" לב שסיים את המשחק יותר מזיע מכל שחקן בנבחרת הולנד. הרגע המשמעותי שמספר על אופיו של המאמן היה בדקה ה-50. שוויינשטייגר, שכבר הספיק לבשל פעמיים, נתן מסירת עומק לא טובה לפודולסקי.

לב השתולל על הקווים, החזיק את הראש וזרק אין סוף מילים לאוויר בקצב מהיר שמן הסתם לא נשמעו כמו תפילה לשבת. זה הסיפור של גרמניה. שואפת לשלמות והיא מאוד קרובה לשם.

הרגע אולי של גרמניה כולה היה בירידה למחצית. "ילד" העונה לשם מירוסלב קלוזה, עם 63 שערים בנבחרת עומד וטופח על השכם של כל שחקן כשגם האיש שאחראי לספסול שלו, מריו גומז, מקבל מילה טובה. בצד השני ההולנדים מאשימים אחד את השני בסגירות להגנה והחזית הגרמנית נראית עצומה מתמיד כשקלוזה מראה מה זו מקצוענות.

לב. המנצח של המקהלה (יוסי ציפקיס)

המאמן ברט ואן מרוויק נכשל בכל מהלך שלו במשחק. המערך שהעלה התרפס מול הגרמנים. מארק ואן בומל ונייג'ל דה יונג לא מסוגלים לתת פס לעומק גם מול נבחרת בינונית, רובין ואן פרסי כחלוץ בודד מול הגנה כזו הולך לאיבוד ואריאן רובן? מה כבר אפשר להגיד עליו. כל כך רוצה, אבל זה פשוט לא יוצא.

דה יונג עצבני. לא מסוגל לתת מסירה אחת לעומק (יוסי ציפקיס)

ואז הגיעה הדקה ה-30. המכונה הגרמנית כותשת ומקצצת את ההולנדים ומגיעה פציעה וטיפול באוזיל. רובן ניגש למאמנו ומדבר בעצבים יוצאי דופן עם תנועות ידיים. אפשר היה לנחש שהוא אומר שאולי הוא היה צריך "לטפל" בפיליפ לאם באחד מאימוני באיירן מינכן כי הוא מנטרל אותו לחלוטין. ואולי הוא ביקש לראשונה בטורניר לברוח מצד ימין לצד שמאל של ההתקפה כי כל ילד יודע שהוא נכנס לאמצע ובועט בשמאל.

המאמן מיד נתן את ההוראה ורובן עבר ימינה. עוברות שלוש דקות והוא עובר לאמצע, עוד חמש והוא חוזר ימינה. ואיפה לעזאזל משחק כל אחד?! פתאום רובן חלוץ מרכזי ו-ואן פרסי קיצוני שמאלי. מזל ששטקלנבורג היה רחוק כדי לא להכניס אותו לקלחת. ברדק אחד גדול אצל הנבחרת שהייתה אולי המסודרת ביותר במונדיאל.

רובן. ברדק אחד גדול (יוסי ציפקיס)

רגע שני ואולי משמעותי לא פחות: החילוף של רובן. המאמן מקפיץ למערכה את דירק קאוט האפרורי (שתרם כלום ושום דבר) וקשר באיירן אפילו לא הלך לעיגול האמצע אלא יצא מהמגרש מול עמדת החילופים. המשחק משוחק וכל האצטדיון צמא לראות האם האוהדים ההולנדים יקבלו אותו או ישרקו לו כפי שעשו במחצית. רובן הולך לאיטו ואוהד כתום אחרי אוהד כתום קמו והודו לכוכב שלהם על המאמץ. רובן התבייש ורק אחרי כמה שניות הרים את ידו ואמר "תודה" כאילו מתנצל כשהוא חוצה את המגרש מסביב באיטיות וכל המצלמות רק עליו. הסיפור של הולנד וכרגע אולי הסיפור של הטורניר.

רובן מתוסכל ליד הספסל (יוסי ציפקיס)

רובן הגיע לספסל ולא לחץ את ידו של המאמן. אולי הם היו רחוקים, אולי המאמן לא שם לב, אבל החום האדיר של אוקראינה פתאום קיבל משב רוח קפוא. ואן בומל הקפטן ניגש אליו, ניחם וחזר למושבו. האיש שהיה אמור להפוך את הולנד לאלופת אירופה, הפך אולי לבדיחה של אירופה. ורק לו הפנדל נגד צ'לסי בגמר האלופות היה נכנס.

ביציאה מהאצטדיון האוהדים ההולנדים שברו את הראש. "איך ייתכן שאנחנו, סגני אלופת העולם, הנבחרת היחידה שלא הפסידה ב-90 דקות במונדיאל, עם שני הפסדים ביורו?". שילוב של מאמן יהיר, שחקנים יהירים, כוכבים בדעיכה אחרי עונה קשה ואובדן עשתונות ברגעים המכריעים. אם אתם חושבים שהם מאמינים, תשכחו מזה.

גומז חוגג עם החברים (יוסי ציפקיס)

הגרמנים? צריכים רק תיקו נגד דנמרק כדי לסיים ראשונים ולטייל ברבע הגמר מול כל נבחרת שהם יקבלו בבית א'. מי שחשב שספרד מעל כולם, שיחשוב שוב. תראו מה קרה לנבחרת האחרונה ששיחקה נגד גרמניה בלי חלוץ טבעי.