נגד כל הסיכויים: אוסקר והאתגר של המאמן הזר

"כדי להצליח, הגישה חשובה כמו היכולת...אתה צריך ללמוד את הכללים של המשחק ואז אתה צריך לשחק יותר טוב מכל האחרים".

המשפט שנשמע כאילו יצא מפיו של מאמן טקטיקן בכדורגל הישראלי, נאמר דווקא על ידי הפיסיקאי היהודי הנודע, אלברט איינשטיין. אם נשליך את המשפט 100 שנה קדימה, הרי שבימים בהם מכבי תל אביב החתימה מנהל ספורטיבי בעל שם מחייב, ג'ורדי קרויף, ומאמן שמגיע מביה"ס לכדורגל הטוב בעולם, אוסקר גארסיה, בהחלט אפשר לומר שלמידת כללי המשחק שלהם יכולה להפוך את הכדורגל שלנו לטוב יותר.

אבל כמו שאומר איינשטיין, הגישה היא כלי מפתח לא פחות מהיכולת. קרויף וגארסיה לא יהיו הזרים הראשונים שנחתו בישראל כדי לנסות ולשפר את הכדורגל שלנו. ב-15 השנים האחרונות נחתו כמה וכמה כאלה.

מאמן סגנית אלופת אירופה ב-1996, דושאן אוהרין, הגיע ב-1998 לקריית אליעזר והצליח להביא אותה לרבע גמר גביע המחזיקות. "דושאן היה בסה"כ מאמן מצוין, שהגיע עם הרבה ידע", נזכר אבישי ז'אנו ששיחק תחתיו, "עשינו עונה יפה אז כנראה הוא שידרג אותנו, את זה אי אפשר לקחת ממנו".

לקראת סוף שנת 2000 החלה נבחרת ישראל את המילניום החדש עם מאמן דני, ריצ'ארד נילסן, מי שהוביל 8 שנים לפני כן את נבחרת דנמרק לזכייה באליפות אירופה. את הקדנציה שלו סיים הדני בהחמצה של הדקה ה-90, בשער שספגה הנבחרת מול אוסטריה, רגע לפני השתלבותה בשלב ההצלבה של מוקדמות המונדיאל. "הוא היה אלוף אירופה, ובכל זאת לא בא עם האף למעלה", מספר אורי אוזן, "היה מנומס, מדבר בגובה העיניים. ידע להחדיר את הנקודות שהוא רוצה בראש של השחקן. זה היה בהחלט משהו מרענן".

בנובמבר 2005 נחת בבית וגן, המאמן הצרפתי והסוכריה, לואיס פרננדז. בית"ר שהייתה בתחילת העונה על סף פירוק, זכתה לבעלים אוליגרך בדמותו של ארקדי גאידמק ולמאמן עם רקע מכובד שהוביל את הקבוצה לסיום עונה מוצלחת. "לזכותו ייאמר שמהרגע שהגיע בית"ר נראתה עוד יותר טוב ככה שבוודאי זה קשור אליו", מציין אלירן דנין, אז מגן הקבוצה. מיד אחריו הנחית גאידמק בבית"ר את המאמן הארגנטינאי, אוסי ארדילס שהחזיק מעמד 4 חודשים בלבד.

אוהרין. המאמן הזר האחרון של חיפה (רויטרס)

בעונת 2008 נחת בנתניה קפטן נבחרת גרמניה לשעבר, לותר מתיאוס שהחל בקריירת אימון. בתום עונה ראשונה, שאת רובה בילה בראש טבלת הליגה, סיים מתיאוס באקורד צורם במקום הרביעי עם הכרטיס לאירופה אך ללא תואר. בתום העונה עזב את הקבוצה. "הוא שידרג אותי כמעט בהכל, במקצוענות בפס, בחוזק", אמר אלמוג כהן, קשר נירנברג, שנותן לא מעט קרדיט למתיאוס על השיפור בקריירה שלו, "הוא היה קשה באימונים ולא ויתר על שום דבר. הוא היה מעיר על פס לא טוב".

אם להתבסס על הרשימה הנ"ל אפשר לומר שלא מעט שחקנים ישראלים הספיקו לשחק בארץ תחת הדרכתם של מאמנים זרים, שחלקם הצליחו בתום הקדנציה הראשונה, אך לא המשיכו לשנייה. בדרך כלל לא מעט ביקורת הושמעה על הפערים בין המאמן הזר לשחקן הישראלי. השפה השונה מקשה, המנטליות השונה מרחיקה והאופי האירופאי לא מתאים, אלה היו רק חלק מהתירוצים שהומצאו ל'כישלון' של אותם ניסיונות.

לותר מתיאוס. האימונים שלו היו קשים מדי? (אלעד ירקון)

האם באמת השפה השונה משפיעה? האם המאמן הזר הצליח בכל זאת לשדרג את הכדורגלן הישראלי? ומה צריך כדי שמאמן זר יצליח בארץ? אין כמו בעל ניסיון בשביל לענות על כל אלה ולכן פנינו לשחקנים ששיחקו תחת אותם מאמנים.

עברית שפה קשה. ואנגלית גם?
"שפה היא לא בעיה ולא מהווה מכשול", הסביר דנין שהספיק לשחק גם בקדנציה הקצרה והמוצלחת של לואיס פרננדס וגם בקנציה הקצרה יותר והפחות מוצלחת של ארדילס בבית"ר ירושלים. "כשטוב והכל מצליח אז מן הסתם קשיי שפה לא מהווים בעיה. חוץ מזה מדובר בכדורגל לא באיזה מדע מדוייק. השחקנים בסה"כ יודעים לדבר אנגלית ויש מתורגמן ככה שבמהלך האימון והמשחק הכל מובן לכולם".

גם אורי אוזן, שנזכר באימונים תחת ריצ'רד נילסן בנבחרת מסכים: "אם המאמן לא יודע אנגלית יכולה להיות בעיה, למרות שיש מתורגמן בדרך כלל. אבל אם המאמן יודע אנגלית, אז השחקנים כמעט כולם מצליחים להבין אותו. גם שחקנים שאנגלית זה לא הצד החזק שלהם יצליחו להבין מה הוא אומר, ובמקסימום תמיד יש שחקנים שעוזרים לאחרים ומתרגמים גם במגרש".

אורי אוזן. "לא קל למאמן זר בארץ" (משה חרמון)

אבישי ז'אנו, מודה שהשפה לא בהכרח הבעיה, אבל דווקא מסמן בעיה אחרת: "זה לא בעיה באמת. בדרך כלל יש מתורגמן או שחקן שמתרגם. אפשר להתגבר על הבעיה הזו. מה שיכולה להיות בעיה היא המנטליות".

מנטליות – בעיה פטאלית?
לא מעט שחקנים ישראלים יצביעו על הבעיה המנטלית כבעיה מרכזית בתחילת דרכו של המאמן הזר. אגב, אם תשאלו אותם, הבעיה היא לאו דווקא במנטליות של המאמן אלא יותר במנטליות של הישראלי.

"זה פחות מכשול בין המאמן לשחקנים אלא יותר מכשול בין המאמן לאוהדים ולתקשורת שלא רגילה למנטליות של המאמן האירופאי", מסביר אוזן, "בדרך כלל באירופה מאוד סבלניים עם המאמן, בישראל התקשורת ממש לא סבלנית. אי הצלחה בשלב הראשוני וכולם יתחילו לבקר ולפעמים בלי צדק ובלי לתת זמן. השחקנים יכולים בהתחלה לקטר על האימונים הקשים ועל השינוי בשיטת האימון שהם לא רגילים אליה, אבל בכל המקרים תמיד השחקנים עבדו בסופו של דבר".

בניון ונילסן. אפילו אלוף אירופה נכשל (יופ ציוני)

ז'אנו התכוון דווקא לזמן שלוקח למאמן הזר כדי להחדיר את האני מאמין שלו: "זה יכול לקחת חצי שנה ואז כבר הלכה העונה הראשונה. אם אין סבלנות של ההנהלה והאוהדים אז יש לחץ וזה בא על חשבונו של המאמן".

דנין רואה בבעיה תירוץ זהה לתירוץ של פער השפה ומבהיר: "כל פעם שנכשלים מחפשים את התירוץ. כשיש מאמן זר זה נראה כאילו קל לזרוק את האחריות עליו ולהאשים אותו. אז מתחילים לתרץ בקשיי שפה, מנטליות ואחרי זה בבחירת שחקנים וכל השאר. הכל תלוי בהישגים הראשונים של המאמן".

גם אלמוג כהן מספר על בעיה אחרת שליוותה את מכבי נתניה בתקופה של מתיאוס ומהווה בעיה למאמנים הזרים שמגיעים מהליגות הבכירות: "הבעיה הייתה שלותר ביקש מאיתנו מקצוענות. התאמנו שעתיים כל אימון ושחקנים התחילו להיפצע זה היה שינוי ששחקנים לא היו רגילים. לא היה סגל כמו שהוא היה רגיל והוא היה חייב להוריד מקצב האימון".

מתיאוס ואלמוג כהן (אמיר לוי)

"עד הסיבוב האחרון היינו מקום ראשון בליגה", הוסיף כהן. "היה לנו כושר גופני מטורף אבל לקראת הסוף שחקנים כבר נפצעו. היה קשה לתמרן והסגל לא היה מספיק עמוק".

טיפ למאמן הזר
אז מה בכל זאת צריך לקרות כדי שמאמן שגידל את הנוער של ברצלונה בשנתיים האחרונות ומנהל ספורטיבי שלמד כדורגל שכאן טרם למדו יצליחו? כל אחד מהמרואיינים שלנו, באופן מפתיע, מציע את הנוסחא שלו.

"בארץ לא קל למאמן זר. לא מבחינת השפה, בעיקר מבחינת התנאים", סיכם אוזן שדווקא רואה במחלקת הנוער מטרה נעלה עבור השניים. "מזג אוויר שונה, מתקנים לא באותה הרמה שהוא היה רגיל להם, לחץ מצד תקשורת לא סבלנית ואוהדים שרוצים הישגים ומהר. אני חושב שמה שמכבי תל אביב עשתה זה צעד אדיר שיצליח רק אם השניים (ג'ורדי קרויף ואוסקר גרסיה ל.ט) יעבדו לא רק בקבוצה הבוגרת אלא יעשו את השינוי כבר ממחלקת הנוער. הם בטוח יצליחו לשנות הרבה בגישה של השחקנים, בעבודה שלהם, כמו לדוגמא בחדר הכושר. כדי להצליח הם יצטרכו לשנות גם את מה שמסביב ולהתאים אותו לרמה שהם מצפים כמו צוות רפואי ומעקב צמוד אחר מצבם של שחקנים, כושר גופני ודברים דומים".

אלירן דנין במדי בית"ר. "צריך מזל" (גיא בן זיו)

"אני חושב שצריך לשמור על השחקנים וחדר ההלבשה, זה הכי חשוב בקבוצת כדורגל ישראלית", אמר כהן שמביא זווית קצת שונה. "בחו"ל מאמן יכול לשים שחקן בהרכב ושבוע אחרי זה הוא יהיה על הספסל והשחקן יגיע לאימון למחרת ויישאר מקצוען. בארץ השחקנים קצת אחרת, יש כאלה שיעשו פרצופים ולא ייתנו 100 אחוז בגלל שהם מרגישים נפגעים. לכן חשוב מאוד לדעת לנהל את חדר ההלבשה. האוהדים של מכבי בוודאי שמחים שהביאו אותו וזה מבורך שמגיעים מאמנים עם הרבה ידע וניסיון. אני מאחל להם רק עונה טובה ושקטה ושייקחו תואר אחרי הרבה שנים".

אם תשאלו את דנין, הוא יציע למאמן לקוות שאלילת המזל תלווה אותו בחודשים הראשונים בארץ: "אני חושב שכדי שמאמן זר יצליח בארץ הוא צריך בהתחלה לא מעט מזל. אם הקבוצה מנצחת בהתחלה אז אף אחד לא מדבר על קשיים אחרים שצצים לפעמים. צריך שיהיה שקט בעיקר מצד הקהל, השחקנים והתקשורת שבדרך כלל אין לה סבלנות".

פרננדז עם המתורגמן. זו באמת הבעיה? לא בטוח (מור שאולי)

ז'אנו סימן דווקא את השקט התעשייתי: "אני לא אוהב להמליץ למאמן מה לעשות כדי להצליח כי קטנתי מלהיות זה שממליץ, אבל אין ספק שמה שצריך מאמן כדי להצליח זה שקט נפשי, תעשייתי והרבה ביטחון. את אלה הוא יכול להשיג אם יגובה כל הזמן על ידי ההנהלה, וגם על ידי האוהדים".

אגב, למי שתוהה, קשה היה להימנע משאלת מיליון הדולר: האם יש הבדלים גדולים בין מאמן ישראלי לזר? התשובה של כל המרואיינים הייתה חד משמעית: "מאמן זר מביא איתו תכונות שאולי אנחנו לא רגילים אליהם, אבל בסופו של דבר, התאמנו אצל לא מעט מאמנים ישראלים מקצוענים לא פחות". אז מי אמר שאין פטריוטיות בכדורגל הישראלי.