עוזרי המאמן מנתחים: גלבוע/גליל מול אשדוד

במשך כל העונה הם עוסקים בסקאוטינג של קבוצות הליגה ומנסים ללמוד בעל פה כל תרגיל של כל קבוצה, אבל לרגל הפלייאוף החליטו עוזרי המאמנים בליגת לוטו להתגייס לטובת קוראי ONE ולנתח עבורכם את סדרות רבע גמר הפלייאוף.

לאחר שאמש היו אלה ברק פלג (גלבוע/גליל) וליאור רוזן (מכבי אשדוד) שניתחו את הסדרות של הפועל ירושלים והפועל חולון ושל מכבי ראשל"צ ועירוני אשקלון, הפעם יהיו אלה רובן נייברגר (עירוני אשקלון) ואלעד חסין (הפועל חולון), שניתחו את הסדרה המסקרנת בין גלבוע/גליל למכבי אשדוד.

אם אתם מחפשים את הניתוח של הסדרה בין מכבי ת"א למ.כ הבקעה, אז הפעם החלטנו לחסוך עבור כולם את המבוכה ולהתעסק בכזו שאנחנו עוד לא יודעים איך תסתיים.

אלעד חסין: "הסדרה תוכרע בגארדים"
הסדרה בין גלבוע/גליל לאשדוד אמורה לספק את הסחורה ולהיות מאוד מעניינת. מדובר בשתי קבוצות עם הרבה דברים דומים. במשחק הראשון הביסה גלבוע/גליל את אשדוד בבית ואילו בסיבוב השני זה כבר היה צמוד יותר ונראה שזה הכיוון אליו הסדרה הולכת.

גלבוע/גליל
יתרונות - ללא ספק, גלבוע/גליל היא אחת הקבוצות המאומנות בליגה. בכל במה שקשור למשחק העומד, יש לקבוצה יתרון בעיקר בזכות שני הגבוהים, רומיאו טראוויס וג'וזף ג'ונס שיוצרים מיס-מאץ' לרוב הקבוצות בליגה. בנוסף, יש להם קלעים כמו קורטני פלס ודגן יבזורי שמקשים על ההגנה לעזור. האקס פאקטור יהיה הזר החדש בעמדת הרכז, וויליאם האצ'ר, שיכול ליצר לעצמו מצבי קליעה. דבר נוסף שגליל מצטיינת בוא זה ריבאונד התקפה.

חסרונות - גליל פחות טובה במגרש הפתוח. זו קבוצה שאוהבת לשחק משחק עומד בהגנה וג'ונס מתקשה בפיק-אנד-רול ומול הרכב גבוה. פלס, שהוא השומר המצטיין בקבוצה, יצטרך לשמור את הגארד הגבוה (ג'וש קרטר).

פלס. יצטרך לשמור את ג'וש קרטר (עמית מצפה)

אשדוד
יתרונות - אשדוד, כמו גלבוע/גליל, הרבה יותר טובה בהתקפה העומדת והכלים הבולטים שלה הם מאיר טפירו בפיק-אנד-רול ודאנקן שהוא ללא ספק השחקן הכי יציב של הקבוצה. הוא קטלני באחד על אחד מתחת לסל והאופציה הנוספת היא קרטר, לו קליעה משובחת. האקס פקטור של אשדוד הוא דרור חג'ג', שמאז עזיבת בראדלי הרים את רמת המשחק שלו.

חסרונות - אשדוד שומרת טוב מבחינה קבוצתית, אבל באחד על אחד היא פגיעה. אלכס טיוס מתקשה בפיק-אנד-רול וטפירו מעדיף לשמור שחקנים פיזים ופחות זריזים ולכן היא שומרת הרבה איזורית.

לסיכום, יש הרבה דברים דומים בין הקבוצות, כשההבדל הוא בעיקר בגארדים, ושם תוכרע הסידרה לדעתי.

רובן נייברגר: "העומק של גלבוע/גליל יכריע"
גלבוע/גליל סיימה את העונה הסדירה וגם את הפלייאוף במקום השני ובצדק. נבנתה שם קבוצה טובה, אך בעיקר מאוזנת. יש לה שחקני פנים טובים ומנוסים, גארדים צעירים (נמרוד טישמן, אופיר פרחי) לצד שחקנים עם ניסיון מוכח בליגה שלנו (דגן יבזורי, אבישי גורדון, ועידו קוז'יקרו). לכל אלה מצטרף קורטני פלס, שהוא שחקן מוכשר מאוד אבל לא יציב.

ליובין. בנה קבוצה מאוזנת (משה חרמון)

הכדורסל שהיא מציגים הוא מגוון מאוד. משחק הפיק-אנד-רול וקריאת המצבים בשילוב משחק הפנים הקטלני ובתוספת משחק ריצה מבוקר אך מסוכן הופך אותה לקבוצה מסוכנת מאוד בהתקפה. נוסיף לכל זה את השתתפותם בליגה הבלקנית, שעשתה להם רק טוב ודאגה לשפר את השחקנים הצעירים, לתת דקות משחק לשחקנים שהיו צריכים את זה והרימה את מי שהיה מתוסכל במהלך העונה. יתרה מזאת, החוויה של זכייה בתואר ביחד רק גורמת לקבוצה להתחבר ולהתגבש עוד. אל כל זה הצטרף עוד שחקן שהיה נהדר בשנים הקודמות שלו בצ'כיה כמו וויליאם האצ'ר, שיוכל לעזור להם הרבה בסדרה אם ישתלב נכון בשטף הקבוצתי.

באשדוד, שלדעתי בטעות לא נכנסה לשישייה הראשונה, השאירו את רוב השחקנים מהעונה שחלפה ועשו רק כמה שינויים קוסמטיים קטנים. בתחילת העונה לקח לקבוצה זמן להציג את הכדורסל שציפיתי שהיא תשחק בעקבות היותה קבוצה שכבר "מחוברת", אך ככל שהעונה התקדמה כך אשדוד הפכה לקבוצה טובה יותר. השינוי הגדול לטובה בא, להפתעתי, לאחר שחרורו של ראמל בראדלי לירושלים והבאתו של רובי בוסטיין על תקן שחקן ישראלי.

לטעמי הקבוצה נחלשה במצבת השחקני, אבל ללא ספק השלם עלה על סך חלקיו. הסיבוב השני היה מרענן ומפתיע לטובה, שיתוף הפעולה של טפירו וחג'ג' המנוסים היה מדהים, ג'וש קרטר הגיע ליותר זריקות וכמובן ג'וש דאנקן היה בלתי ניתן לעצירה. אליהם הצטרפו אלכס טיוס, שמשנה זריקות בהגנה ומתקיף את ריבאונד ההתקפה ביעילות רבה ובוסטיין, שלא מלהיב, אבל שחקן מאוד יעיל לקבוצה.

דרור חג´ג´. גורם לשלם לעלות על סך חלקיו (יוסי ציפקיס)

ישנם כמה פרמטרים שישפיעו ויכריעו את הסדרה:
1. העומק של הגארדים של גלבוע/גליל מול הנסיון של טפירו וחג'ג' - הגלבוע תנסה להתיש את טפירו בעזרת החלפת השומר עליו ואז הוא יצטרך לקבל עזרה מחגג' ובוסטיין.

2. ג'וש דאנקן מול רומיאו טראוויס - שניהם העוגנים של הקבוצות שלהם. שני שחקנים שמשחקים בעמדות הפאוור פורוורד, מאוד מגוונים ומשפיעים מאוד על המשחק של קבוצתם.

3. היכולת של אלכס טיוס להתמודד עם ג'וזף ג'ונס בצבע - הסנטר של גלבוע/גליל הוא סוג של שובר שיוויון בסדרה הזאת בגלל שהוא סנטר אמיתי עם יתרון גדול במימדים הפיזיים והצלחה של אשדוד תלויה במידה גדולה ביכולת של טיוס להצר את צעדיו.

ג´וש דאנקן. המצ´-אפ שלו מול טראוויס יכריע (משה חרמון)

4. אחוזי הקליעה של הקלעים - לשתי הקבוצות יש קלעים מצוינים (רובי בוסטיין, מאיר טפירו וג'וש קרטר לעומת דגן יבזורי, קורטני פלס ו-וויליאם האצ'ר) וכושר הקליעה שלהם בסדרה הוא גורם חשוב בסדרה.

בסופו של דבר הסדרה תוכרע על הדברים הקטנים והבסיסיים במשחק הכדורסל כמו בכל משחק פלייאוף אמיתי. אני מתכוון לסגירה לריבאונד, יחס של איבודי כדור וחטיפות. מי תהיה הראשונה לכל כדור, איזו קבוצה תהיה יותר אגרסיבית ונחושה בהגנה, אחוזי עונשין וקבלת החלטות במאני טיים של כל משחק.

לסיום אנקדוטה קצרה: גלבוע/גליל במחזור האחרון של הליגה הסדירה שיחקה באשדוד ובעצם יכלה להחליט את מי תפגוש ברבע גמר כי אם היא הייתה מפסידה, אשקלון הייתה יורדת למקום השביעי וככל הנראה אשקלון הייתה משחקת נגד גלבוע/גליל, אבל היא ניצחה את המשחק בזכות סל של רומיאו טראוויס שלוש שניות לסיום המשחק וכך למעשה קבעה שהיריבה שלה תהיה אשדוד. אני מאמין שבגלבוע/גליל החליטו לא לעשות את החישובים את מי כדאי לפגוש ופשוט שיחקו בצורה ספורטיבית כדי לנצח. אני מעריך אותם על כך וחושב שבסופו של דבר זה ישתלם להם.

יבזורי וטראוויס. הוכיחו ספורטיביות (עמית מצפה)

לסיכום, אני חושב שתהיה סדרה מעניינית. כל משחק יהיה קשה וילך להכרעה ברבע האחרון, אך לבסוף יתרון הביתיות והעומק של גלבוע/גליל יכריע והם ינצחו 2:3 את הסדרה.