גראף עליה: גרמניה חוזרת לצמרת טניס הנשים

אם תשאלו כיום חובב טניס ממוצע על מדינות בולטות בענף הספורט הלבן, קרוב לוודאי שיעלו שמות כספרד וסרביה בין הגברים, ורוסיה בין הנשים. אם הייתם שואלים חובב טניס ממוצע לפני 25 שנה, לצד ארה"ב ושבדיה, עמדה בראש מורם, גרמניה.

בוריס בקר ואחריו מיכאל שטיך בין הגברים כבשו את ווימבלדון ואילו בין הנשים היתה זו כמובן שטפי גראף, ששלטה באופן מוחץ וב-1988 אף זכתה בארבעת הגראנד סלאמים כולל מדלית זהב אולימפית.

אבל מאז שהדור ההוא פרש, הפך הטניס בגרמניה לעוד ענף בינוני שלא הצליח לספק כוכבים חדשים. כל זאת עד השנה האחרונה בה שוב צצה גרמניה כמעצמת טניס ועם קבלות. ברולאן גארוס 2011, נכנסו להגרלה הראשית בין הגברים לא פחות מ-14 טניסאים גרמנים. אצל הנשים לעומת זאת, הכמות קטנה יותר, אבל שלוש טניסאיות פרצו אל 20 הראשונות בעולם, וכולן כוכבות.

אנדריאה פטקוביץ', סבינה ליסיצקי ויוליה גורגס פסעו בשנה האחרונה אל תוך משבצת של טניסאיות אטרקטיביות גם מבחינת הטניס וגם מבחינה אישית. כולן מציגות טניס התקפי, אגרסיבי שכיף לראות וכל אחת גם צברה לה כמות אדירה של אוהדים.

אנדראה פטקוביץ´ רוקדת ומרקידה (רויטרס)

השלוש פרצו בזו אחר זו, כשאלמנט מפתיע הוא שכל אחת הגיעה ממקום אחר ולא מאיזה פס ייצור של מועדון טניס מצליח. אם נוסיף אל השלוש את אנג'ליק קרבר, טניסאית בינונית, שהגיעה בקיץ עד חצי הגמר באליפות ארה"ב הפתוחה והניפה לפני כשבוע את הגביע היוקרתי של טורניר האולמות בפאריס, ואת מונה ברטל שזכתה בתחילת 2012, בטורניר הוברט אותו התחילה כאלמונית משלב המוקדמות, הרי בסה"כ אפשר בהחלט להמר על גרמניה כמעצמת טניס הנשים בשנים הקרובות.

מעצמה שמרימה את הראש לראשונה מאז שטפי גראף
שטפי  גראף פרשה ב-1999 אחרי שזכתה ב-22 טורנירי גראנד סלאם, בחלק גדול מהם היא פשוט הביסה את כולן בדרך. גם משחקי הגמר שלה היו ברובם חד צדדיים. גראף היתה זו שנישלה את מרטינה נברטילובה מפסגת טניס הנשים, עד שקמה לה מתחרה כמוניקה סלש. כידוע, סלש הדיחה את גראף מהמקום הראשון בעולם ונדקרה בידי אוהד טניס גרמני, בפרשיה המזעזעת ביותר של הטניס העולמי מאז ומתמיד.

שטפי גראף. השאירה זכרון מתוק אצל הגרמנים (רויטרס)

אחרי שגראף פרשה, אנקה הובר ניסתה ללכת בעקבותיה, היא הגיעה אל המקום הרביעי ב-1996, זאת אחרי שהגיעה לגמר אליפות אוסטרליה באותה שנה. ואחרי שפרשה עם 12 תארים, הפכה לאחת הדמויות הבולטות של הטניס הגרמני מאחורי הקלעים.

השם הגרמני הראשון שצץ בצמרת ב-1996 היה של אנה לנה גרונפלד. זו הגיעה אל 20 הראשונות, אבל לא הצליחה להתמודד עם הלחץ. שורת הפסדים ומאבק קשה במשקל עודף, ניפצו את התקווה הגרמנית לכוכבת חדשה וזו נשרה אל מחוץ ל-200 הראשונות בעולם.

ליסיצקי, פטקוביץ', גורגס וקרבר - התקווה החדשה
כמה שנים חלפו וסבינה ליסיצקי היתה הראשונה מהדור החדש שפרצה לצמרת הטניס העולמי. ליסיצקי הגיעה לרבע הגמר בווימבלדון 2009, אבל שורת פציעות אכזרית הרחיקה אותה מהזירה עד שב-2011 היא חזרה בגדול וכבשה את חצי גמר ווימבלדון. ליסיצקי, שהסרב שלה כיום הוא המהיר והעוצמתי בסבב, התפתחה בפס הייצור של האקדמיה של ניק בוליטרי בפלורידה, ארה"ב. פס הייצור הזה סיפק לעולם הטניס את מריה שראפובה, מרטינה הינגיס, מוניקה סלש ורבות אחרות.

סבין ליסיצקי. אימת שחקניות הצמרת (רויטרס)

ליסיצקי החלה את 2011 מחוץ ל-200 הראשונות בעולם, היא סיימה את השנה בטופ20, כשאף שחקנית, כולל האחיות וויליאמס, לא רוצה אותה באותו צד של ההגרלה.

אנדריאה פטקוביץ', בת ה-24 שסוגרת בחודשים האחרונים את הטופ10, פרצה ב-2009 אחרי פציעה מאוד קשה שעברה ב-2008. פטקוביץ', בעלת אישיות מוחצנת ולבבית, כבשה את עולם הטניס, עוד לפני ההצלחות הגדולות על המגרש, עם טור קבוע בעיתון גרמני שתאר את אחורי הקלעים בסבב הנשים ובעיקר עם בלוג חושפני שתאר את כל מה שקורה איתה. הטניסאית הגרמניה יצרה קשר אישי עם הנכנסים לבלוג, ניהלה תחרויות מצחיקות עם הקהל ברשת, ובעיקר כבשה את כולם עם ריקוד ניצחון סוחף, ה"פטקו דאנס" אחרי ניצחונות.

פטקוביץ´. מעצבנת את היריבות שלה (רויטרס)

הטניסאית הגרמניה מנהלת ערוץ משלה ב-"יו טיוב" ואספה לעצמה לאט לאט אוסף אוהדים אדיר ברחבי העולם שצמא לכל סרטון חדש שלה ברשת ולכל גירסה חדשה של הריקוד שהפך "להיט". אין חובב טניס בעולם כיום שלא מכיר את התנועות שאגב, מעצבנות לא מעט את הטניסאיות שיורדות מנוצחות ונאלצות לראות אותה רוקדת מיד לאחר שלחצה את ידן.

פטקוביץ' נולדה בבוסניה-הרצגובינה לפני שהוריה היגרו לגרמניה. היא החלה לשחק בגיל 6. ב-2011 הגיעה לרבע הגמר בשלושה טורנירי גראנד סלאם ונכנסה לראשונה לטופ10. אגב, לפטקוביץ' יש גם אומץ לדבר על פוליטיקה ויש לה תוכניות גדולות בתחום כקריירה שניה.

יוליה גורגס. כיכבה במגרש הביתי (רויטרס)

מירב הציפיות של העם הגרמני הוא לראות את הטניסאיות שלו מצליחות בטורניר הביתי הגדול שנערך פעם בשנה בשטוטגרט. דווקא יוליה גורגס, שעמדה עד אז בצילן של ליסיצקי ופטקוביץ', היתה זו שב-2011 הלכה עד הסוף בטורניר, כשהיא מנצחת בגמר בלתי נשכח, עם רייטינג שיא בגרמניה, את קרולין ווזניאקי.

"זה לא תמיד היה קל בשבילנו לשמוע כל הזמן את ההשוואות לשטפי גראף", הודתה גורגס, "אבל זה כיף לראות את הפוקוס סביבנו לאחרונה. הטניס חוזר לעורר עניין גדול, ובשביל זה אנחנו עובדות כ"כ קשה". גורגס בת ה-23 היא הגרמניה הראשונה שזוכה בשטוטגרט מאז אנקה הובר ב-1994.

גורגס, שנחשבת כיום גם לאחת הטניסאיות היפות בסבב, הגיעה לא מזמן לדרוג שיא, 16 בעולם ולשמינית גמר אליפות אוסטרליה הפתוחה וגם הסרטונים שלה מציפים את הרשת.

אנג´ליק קרבר (רויטרס)

מי שהצטרפה לאחרונה לחבורה הזו היא אנג'ליק קרבר, בת ה-24. קרבר, טניסאית ממוצא פולני, לא הצליחה עד השנה להמריא, והניצחון היחיד שלה על שחקנית טופ20 בקריירה הוא בווימבלדון 2010 על שחר פאר.

ב-2011, אחרי משבר, היא הגיעה לאקדמיית הטניס באופנבך שליד פרנקפורט ושם היא פגשה את פטקוביץ' שהתאמנה איתה במשך כל הקיץ והחזירה לה את הבטחון. קרבר הגיעה בכושר גופני טוב לאליפות ארה"ב הפתוחה בשנה שעברה, וניצחון מפתיע על אגה רדוונסקה בתחילת הטורניר, פתח לה את ההגרלה עד חצי הגמר. ההישג הזה נחשב כחד פעמי, אבל לפני שבועיים קרבר גברה בשבוע אחד על חמש טניסאיות צמרת וביניהן מריה שראפובה ומריון ברטולי בדרך לזכיה בטורניר פאריס וכיבוש המקום ה-22 בעולם, בדרך הבטוחה אל הטופ20.

בוריס בקר. מאמין בבנות של גרמניה (רויטרס)

ההצלחות האחרונות של הטניס הגרמני הביאו ללא פחות ממיליון וחצי שחקני טניס רשומים באגודות השונות בגרמניה. המספר הזה אמנם עוד לא מגיע ל-2.3 מיליוני השחקנים שהיו רשומים בגרמניה בתקופת בקר וגראף, אבל עם הפנים קדימה, גרמניה ללא ספק עושה צעד גדול לחזור להיות שוב מעצמת ספורט גם בטניס.

"אני לא אתפלא אם אנדריאה, או סבינה יצליחו בשנה הקרובה לא רק להגיע לחצאי גמר בטורנירים גדולים, אלא אף לנצח גראנד סלאמים. יש להן את הניצוץ הזה בעיניים, כזה שיש לאלופים", מסכם בוריס בקר, כיום בן 44, ומי שהניף כבר כבן עשרה את גביע ווימבלדון.