מונדיאל 1950, שנערך בברזיל, היה המונדיאל הראשון שהתרחש לאחר מלחמת העולם השניה - מלחמה שגרמה להפסקה של 12 שנים במשחקי הגביע העולמי. תוצאותיה הקשות של המלחמה גרמו לכך, שמדינות רבות שהשתתפו במלחמה לא הסכימו לארח את הטורניר והעדיפו להשקיע את הכספים בשיקומן ובשיפור חזותן, מאשר באירוח הטורניר.
בעקבות חוסר היענות המדינות באירופה לארח את המונדיאל, הטורניר היה בסכנת ביטול לתקופה מסוימת, אבל אז הגיעה משום מקום הצעתה של ברזיל. המדינה מדרום אמריקה, שלא מפסיקה לייצר כוכבי כדורגל עד היום היתה המדינה היחידה שהציגה את מועמדותה לאירוח הטורניר ובסופו של דבר גם נבחרה עקב חוסר במועמדות נוספות לאירוח.
לאחר שנמצאה מדינה שתארח את הטורניר, החלה פיפ"א במסע הניסיונות לשכנע מדינות להשתתף בו. איטליה, שזכתה בשני הטורנירים הקודמים, ב-1934 ו-1938 היתה בחורבן אחרי המלחמה, ולראשונה מאז החלו להתקיים משחקי הגביע העולמי, לא הסכימה ארץ המגף לשלוח את נבחרתה להשתתף בטורניר.
לאחר ויכוחים לא מעטים עם פיפ"א הסכימו האיטלקים לשלוח נבחרת וזאת רק לאחר שפיפ"א הסכימה לממן עבורם את הוצאות הנסיעה, במטרה לשכנעם להשתתף בטורניר.
גרמניה ויפן לא הורשו ליטול חלק בטורניר כיוון שמדינותיהן היו תחת כיבוש, טורקיה ביטלה את הופעתה ואם בכך לא הספיקו הצרות של פיפ"א, גם הודו לא הסכימה להשתתף כיוון שאסרו על שחקניה לשחק יחפים.
מצב הדברים הביא בסופו של דבר לכך שרק 13 נבחרות הופיעו במונדיאל הרביעי, כולל אנגליה, לה היתה זו הופעה ראשונה במונדיאל. מונדיאל 1950 הביא עימו גם לא מעט עובדות היסטוריות. אצטדיון המרקנה בריו דה ז'נרו, שנבנה במיוחד עבור הטורניר, נחשב לאצטדיון הכדורגל הגדול ביותר שנבנה אי פעם והכיל 220,000 מקומות ישיבה.
בנייתו החלה באוגוסט 1948, חמישה שבועות לפני מועד סיום הבניה המתוכנן, האיצטדיון לא היה מוכן וברזיל נכנסה ללחץ. לעזרתה נחלץ ד"ר אוטורינו בראסי, נשיא התאחדות הכדורגל האיטלקית, שזכה לשבחים על ארגון המונדיאל באיטליה ב-1934, ושהצליח, למרות הכל, לדאוג שהמרקנה יהיה מוכן בזמן.
 |
| כרזת מונדיאל 1950 |
|
מספרים כי אותו בראסי החזיק במהלך מלחמת העולם את הגביע בתוך קופסת נעליים שהחביא מתחת למיטתו ובכך מנע מהכוחות הצבאיים להשתלט עליו. כמו כן, ייזכר מונדיאל 1950 בשל העובדה שהיה היחיד בהיסטוריה שלא נערך בו משחק גמר ובנוסף בזכות העובדה שבמשחק הקובע והמכריע של הטורניר בין ברזיל לאורוגוואי נמדדה כמות צופים במגרש של לא פחות מ-199,854 צופים!!! (כמות שיא של צופים במשחק כדורגל בכל הזמנים).
הנבחרת הזוכה היתה אורוגוואי, שזכתה בגביע בפעם השניה בתולדותיה, לאחר שזכתה גם בטורניר הגביע העולמי הראשון ב-1930. שלב הבתים של הטורניר כלל ארבעה בתים כשבבתים א' ו-ב' הכילו 4 נבחרות כל אחד, בית ג' הכיל 3 נבחרות ובית ד' הכיל 2 נבחרות בלבד. חוסר האחידות במספר הנבחרות בכל בית נבע מהעובדה, שנבחרות מסוימות ביטלו את השתתפותן ברגע האחרון.
הנבחרת שסיימה ראשונה בכל בית העפילה לבית הגמר של הטורניר, שבסיומו נקבע כי הנבחרת שתסיים במקום הראשון בבית הסופי תזכה בגביע העולמי. אנגליה, שהביסה את נבחרת שאר אירופה במשחק הכנה לטורניר בתוצאה 1:6, נחשבה כאחת המועמדות הבטוחות לזכיה בתואר.
למרבה ההפתעה, הפסידה אנגליה כבר במשחקה הראשון 1:0 לארה"ב, ומאוחר יותר גם לנבחרת מספרד באותה תוצאה. בעקבות ההפסדים הבריטים סיימו במקום השני את שלב הבתים אחרי ספרד, שסיימה ראשונה, והודחה מהמונדיאל.
לבית הגמר עלו כל הנבחרות שסיימו ראשונות בכל בית: ספרד, שבדיה, ברזיל ואורוגוואי. ברזיל, שהביסה את שבדיה 1:7, ואת ספרד בתוצאה 1:6, נראתה כמועמדת הבטוחה לסיים את הבית במקום הראשון ולזכות בתואר לראשונה בתולדותיה.
המשחק האחרון והקובע בבית הגמר הפגיש ב-16 ביולי באיצטדיון המרקנה את נבחרות ברזיל ואורוגוואי, כשברזיל מקדימה את יריבתה בהפרש של נקודה אחת בלבד. למרות שלא קוים משחק גמר בטורניר, מצב הנקודות בבית יצר מעיין משחק גמר כשהנבחרת שתנצח בו, תזכה גם בתואר.
 |
| אצטדיון המראקנה. כ-200 אלף צופים חזו במשחק בין אורווגאי לברזיל (רויטרס) |
|
המשחק המכריע היה מותח במיוחד. ברזיל עלתה ליתרון 0:1 ונראה היה כי היא בדרך הבטוחה לזכיה בתואר. הצופים היו בטוחים כי המשחק גמור, אך לפתע, הצליחה אורוגוואי להשוות את התוצאה ו-11 דקות לסיום אף נטלה את היתרון משער ניצחון של אלסידס אדגארדו ג'יג'ייה, שהקנה לה את הניצחון ואת הזכייה השנייה שלה במשחקי המונדיאל.
בכך הוסיפה אורוגוואי עוד סממן היסטורי: למעט מונדיאל 1958, בו זכתה ברזיל, היה מונדיאל 1950 היחיד בהיסטוריה בו הגיעה הקבוצה המארחת לגמר הטורניר ולא הצליחה לזכות בו. ממוצע הצופים למשחק בטורניר הזה עמד על כ-61,000, שיא שלא נשבר עד 1994, כשארצות הברית אירחה את הגביע העולמי.
מלך השערים של הטורניר עם 9 כאלה, היה אדמאיר מנבחרת ברזיל, כשהרחק מאחוריו עם 5 שערים כל אחד עומדים חואן צ'אפינו האורוגוואי ובאסורה הספרדי. גם לישראל הקטנה יש זיכרון טוב מהשנה הזו. ב-1950 הוקם איצטדיון רמת-גן שמשמש את נבחרת ישראל עד עצם היום הזה לאירוח משחקים בין לאומיים.