חיפה מציגה: עוד הפסד מאכזב אך כ"כ ידוע מראש

לא משנה מה יגידו האופטימים שבאוהדי חיפה, הכתובת היתה על הקיר. הרי בית עם יובנטוס, באיירן מינכן ובורדו על הנייר הוא בית בלתי אפשרי. אבל מאיפה שלא נסתכל על זה, 360 דקות בלי שער זכות זה יותר מידי לכל קבוצה, בעיקר לאלופת ישראל שכבר היתה במעמד העצום הזה שנקרא שלב הבתים של ליגת האלופות.

כל מי שהיה באצטדיון ר"ג, והאלפים שעקבו דרך מסכי הטלוויזיה, ידע היטב שיובנטוס ניצחה את המשחק בתוספת הזמן של המחצית הראשונה. גם אם היו משחקים עוד 100 דקות, הירוקים לא היו משווים כי לא היתה סכנה ולו הקטנה ביותר על שערו של ג'יג'י בופון הנפלא.

יובנטוס? היא באה במטרה אחת ויחידה: לדפוק כרטיס וללכת הביתה. צ'ירו פרארה יכול להגיד כמה שהוא רוצה שהוא כיבד את חיפה, אבל עובדה שהוא נתן לפאביו קנבארו מנוחה, דויד טרזגה שיחק דקות ספורות, הנסיך דל-פיירו עשה בטן גב בטורינו וג'יובינקו הנפלא בכלל לא ראה מגרש. 

האיטלקים זלזלו בחיפה, גנבו גול (בצדק מוחלט) והלכו הביתה. אפילו הם לא האמינו שבורדו תעשה להם את העבודה מול באיירן מינכן. מזל שדייגו הפנטסטי הזכיר שעדיין מדובר ביובה הגדולה.

לא התקפה ולא הגנה
בקדנציה הראשונה של הירוקים בליגת האלופות עם יצחק שום, חיפה היתה קבוצת התקפה נפלאה. קבוצה שכל אוהד ידע שהיא לא עוברת כמעט משחקים בלי לכבוש לפחות פעם אחת.

הפועל ת"א הגדולה של גביע אופ"א עם דרור קשטן היתה קבוצה הגנה אדירה וכדי לכבוש מולה, כל יריבה, גדולה ככל שתהיה, היתה צריכה לירוק דם.

דייגו בין שחקני חיפה. הזכיר שמדובר עדיין ביובה (אמיר לוי)

ומה מאפיין את חיפה של אלישע לוי? אין תשובה. קבוצה עם הגנה בינונית, קישור בינוני והתקפה בינונית, כמובן הכל בסדר גודל אירופי. לעכו ולרעננה זה מספיק. חיפה לא הפתיעה את יובנטוס בשום דבר כי היא לא מבריקה בחלק הקדמי. אם היה לה חלק אחורי טוב, יכול להיות שזה היה מספיק.

אלישע לוי. לקבוצה שלו אין מאפיין בולט (עמית מצפה)

קצב המשחק היה של האיטלקים, הם הגיעו למצב כמעט מתי שבא להם וגם כשהם הלכו אחורה במחצית השניה, הם לא נתנו לחיפה לנשום. פה ושם מצב נייח מקרי, אבל זהו. הקבוצה של אלישע לוי היתה חייבת לגרום לאיטלקים להזיע. לא יכול להיות שבאיירן ויובנטוס לא ממש התאמצו במגרש עם 40 אלף ירוקים ומול אלופת ישראל. קל מידי...

לא טובים לליגה אבל משחקים באלופות
עלי עותמאן שחקן נחמד והיתה לו מחצית לא רעה על קו ימין של התקפת חיפה. במחצית השניה, הוא שיחק כקשר אחורי והשאלה היא איך שחקן, שבקושי משחק בליגת העל, משחק נגד אחת הקבוצות המפוארות בעולם במפעל הכי יוקרתי ביבשת?הוא לא אשם. הוא נזרק למים העמוקים מהר מידי.

עותמאן מתקשה. שיבוץ מוזר (עמית מצפה)

ישראל זגורי הצעיר הוא כישרון גדול, אבל שוב, לא משחק בליגה ורושם הופעה שניה בצ'מפיונס. מה ציפו בחיפה? שפתאום השניים ייתנו את משחק חייהם? ופה האחריות היא של הצוות המקצועי של חיפה: מה שמספיק לליגה, לא מספיק לאירופה. שחקן איכותי אחד טוב במקום שטרכמן (מישהו ראה אותו משחק?), דוטרה ואפילו עותמאן והיה לחיפה ספסל אתמול.

אגב, עותמאן יכול היה לעזור יותר בעמדה הטבעית שלו כמגן ימני במקום אייל משומר החלש.

אם ארבייטמן כ"כ טוב כמחליף, למה לשנות דווקא באירופה?

בכדורסל תמיד אומרים: "לא משנה מי פותח במשחק, חשוב מי מסיים אותו". המשפט הזה תופס גם לגבי שלומי ארבייטמן.

שלומי ארבייטמן. הרכב מנצח לא מחליפים (אמיר לוי)

החלוץ נמצא בכושרו הטוב ביותר בארץ וכניסותיו כמחליף בליגה הכריעו לאלישע משחקים רבים. למה לשנות? עדיף 30 דקות טובות של החלוץ מול בלמים עייפים, במקום 90 דקות שבהם הוא נאבק בפיזיות של הבלמים האיטלקים. ארבייטמן עדיף ויעיל יותר כמחליף וחבל שדווקא מול יובה, המאמן החליט לשנות.

קטן נשאר המנהיג, אבל לא יכול לשחק לבד
יניב קטן היה השחקן הטוב ביותר במערך של חיפה אמש אבל כמו שכולם יודעים שהוא שחקן המפתח של הירוקים, גם האיטלקים ידעו ובכל פעם שהוא קיבל את הכדור בשטחים שבהם הוא פורח, שלושה איטלקים קפצו עליו וסגרו אותו.

יניב קטן. הכל על הכתפיים שלו (אמיר לוי)

הימור על ליאור רפאלוב הטכני יכול היה להוריד את העומס מיניב ולסדר לאלישע עוד שחקן שיביא את הכדור לרחבה האיטלקית. בוקולי היה מרוכז בהגנה, קולמה לא עבר (ובצדק) את מחצית המגרש, עותמאן שיחק כקיצוני במחצית הראשונה למרות שהוא מגן וכל המעמסה והיצירתיות נותרה על כתפיו של הקפטן.

פה נשאלת השאלה מדוע מוחמד גדיר המהיר לא פתח. גדיר יכול היה לעזור לחלק ההתקפי של חיפה כי היצירתיות והמהירות שלו עדיפה על עוד קשר שמגיע רק כדי לסגור שחקן התקפה יריב.

גדיר על הספסל. למה לא ניצלו את המהירות שלו? (עמית מצפה)

180 דקות על הכבוד
יש דבר קטן אבל חשוב בכל ענף ספורט שנקרא השורה התחתונה, פרט קטן שיזכרו עוד 20 שנה, ללא קשר לדרך או יכולת.

חיפה, כרגע, היא הקבוצה היחידה שלא כבשה שער בליגת האלופות וזה פרט די מביך עבור הכדורגל שלנו. לא מדברים על נקודות, מדברים על שער זכות. נכון, הגויים חזקים מאיתנו וטובים מאיתנו אבל אם אלופת הונגריה ואלופת רומניה יכולות, גם חיפה יכולה.

תמונה קבוצתית. שלא תיזכר כאחת הקבוצות הגרועות במפעל (עמית מצפה)

אף אחד במכבי חיפה לא רוצה שיזכרו אותה כאחת הקבוצה החלשות ששיחקו בליגת האלופות, קבוצה שלא צברה נקודה ולא כבשה שער. אפשר להגיד שהיריבות קשות, אבל עוד שני משחקים ללא שער זכות וללא נקודות יהפכו את החוויה העצומה הזאת שנקראת "ליגת האלופות" לחוויה מביכה ועצובה עבור על אוהד של חיפה.