אחד ההימורים המדוברים ביותר בברצלונה בתקופה האחרונה עוסק בשאלה: כמה גביעים יתוספו לארון התארים העמוס בקאמפ-נואו בסוף העונה? שלושה? שניים? אחד? ואולי אף לא אחד?
אם הייתם עוברים ברחובות קטאלוניה רק לפני שבוע ומציגים את השאלה בפני אוהדי כדורגל, סביר להניח שרובם, אולי פרט לאלו שבהר היהודים – משמע: אוהדי אספניול – היו הולכים על טרבל בלי לחשוב פעמיים.
אלא שאז הגיע ה-2:2 מול ולנסיה, שאיפשר לריאל מדריד לצמק את הפער בצמרת ל-4 נקודות בלבד, ערב הסופר-קלאסיקו, וה-0:0 מול צ'לסי, ששם בצד את ההתעסקות בעונה ההיסטורית של בארסה ושלח את אוהדיה לתהות: האם ייתכן שבשבועיים בלבד, כל העונה והתצוגות המלהיבות של מסי וחבריו, יירדו לטמיון.
ההימור של קרויף
פפ גוארדיולה מונה למאמן ברצלונה בקיץ הקודם במקומו של פרנק רייקארד אחרי שנתיים נטולות תארים, למרות חוסר ניסיונו (הדריך רק את קבוצת המילואים בליגה הרביעית בספרד), בעיקר בשל המלצתו של יוהאן קרויף האגדי, שלא מחזיק באף תפקיד רשמי בבלאוגראנה, אבל נחשב כמי שמושך בחוטים ומשמש כיועץ לנשיא, ז'ואן לאפורטה.
 |
| לאפורטה מציג את גוארדיולה - בהמלצתו של יוהן קרויף (רויטרס) |
|
כבר בהתחלה, במסיבת העיתונאים הראשונה, הסמל הקטאלוני סימן לסמואל אטו, דקו ורונאלדיניו את הדלת החוצה וכנראה בלי לשים לב, גם הוריד את מחיריהם לרצפה. איכשהו צ'יקי בגיריסטיין – המנהל הטכני של בארסה ואחד שלא הייתם מפקידים בידיו את חשבון הבנק שלכם - הצליח למכור את הפורטוגלי לצ'לסי ושלח את הברזילאי למילאן.
מלך האריות נשאר בבארסה, בעיקר בגלל שלא נמצא לו מחליף ראוי, אבל הפך לשחקן ספסל. הוא נכנס כמחליף ב-4 מ-5 משחקי ההכנה, אבל עלה בטירוף בכל פעם במטרה להעמיד את גוארדיולה על טעותו ואחרי 5 שערים בטרום העונה, גם חזר למקומו הטבעי בהרכב.
פפ ויתר על רעיון שחרורו של אטו, שכבש צמד ב-0:4 על ויסלה קראקוב במוקדמות ליגת האלופות והוציא את כל הרגשות החוצה במשחק החגיגי מול בוקה ג'וניורס בגביע גאמפר. אחרי שהבקיע את שער הניצחון הדרמטי ב-1:2 על הארגנטינים בדקה ה-95, הוא הוריד את החולצה ורץ לקהל כאילו שמדובר בגמר ליגת האלופות.
 |
| אטו ורונאלדיניו. זה שנשאר וזה שהלך (רויטרס) |
|
הכושר המטורף של אטו המשיך גם לתוך העונה ועד עכשיו יש לו במדי בארסה 30 שערים, 27 מתוכם נכבשו בליגה – שיא הבקעות אישי שנשבר רק בשבוע שעבר במהלך ה-0:4 על סביליה. אגב, השיא הקודם היה במהלך עונת 2005/06 שבסיומה בארסה זכתה ב...אליפות אירופה.
אתם יכולים לקרוא לזה מזל, אפשר להגיד שזו מקריות, אבל המהלך שעשה גוארדיולה באותה מסיבת עיתונאים, החזיר לכושר שיא את מלך האריות, שכבש בכל השנתיים הקודמות 27 שערי ליגה, בעיקר בגלל פציעות.
המפעל של פפ
בארסה מודל 2008/09 אמנם קירטעה בתחילת דרכה (הפסד לנומאנסיה כבר במחזור הראשון, תיקו עם סנטאנדר בשני), אבל בסך-הכל לא נתקלה ביותר מדי קשיים. די מהר גוארדיולה הפך קבוצה, שרוב הסגל שלה נותר מהשנה שעברה, למכונה דורסת תוך כדי שהוא מקנה לבארסה משהו שהיה לה בקושי בתקופת רייקארד, אם בכלל: רב-גוניות טקטית.
 |
| גוארדיולה. גדל במשתלת ברסה (רויטרס) |
|
כקטאלוני שגדל במשתלה של בארסה, שיחק בקבוצת המילואים, כיכב בקבוצה הבוגרת והפך למאמן במועדון, גם פפ חונך על יסודות ה-4:3:3. כשאימן את בארסה אתלטיק בעונה שעברה הוא השתמש לרוב באותו מערך, אבל בלא מעט משחקי בית הפך את זה ל-3:4:3 והנחיל את זה גם לצ'אבי וחבריו.
בניצחון הדרמטי ההוא על בוקה, הוא ניסה לראשונה להחליף בין המערכים. מאז בארסה הפכה למכונה שמסוגלת לשנות בין 2 השיטות תוך כדי משחק: ה-4:3:3 הקלאסי, וה-3:4:3 שבו המגן השמאלי (בדרך כלל אבידאל או פויול) משמש כבלם נוסף ומאפשר לדני אלבס, מגן ימני כביכול, להפוך לשחקן אגף לכל דבר שחובר לקישור.
זה גם הגורם העיקרי ללחץ הבלתי פוסק על היריבות, שמאפשר לקטאלונים להפוך לקבוצת התקפה רצחנית. בריטואל כמעט קבוע – ושינוי נוסף מעידן רייקארד – רוב המשחקים של הבלאוגראנה העונה היו גמורים אחרי המחצית הראשונה, כי פפ שינה את הגישה של חניכיו: כבשתם? תלחצו על הגז כדי לשים את השני. והשלישי. והרביעי. והחמישי. והשישי. כך נראית העונה של ברצלונה: אף פעם לא שבעה, כדי לא לתת ליריב אפילו שבב של הזדמנות לחזור לתמונה.
כך מצאו את עצמן ספורטינג גיחון, אתלטיקו מדריד, ויאדוליד ומלאגה חוטפות שישיות. פ.צ באזל, אלמריה, דפורטיבו לה-קורוניה וליון ספגו "רק" חמישיות. ולנסיה, נומאנסיה, באיירן מינכן וסביליה הוציאו 4 פעמים את הכדורים מהרשת ושחטאר דונייצק, מיורקה, אוסאסונה ואספניול יצאו בנזק של שלישיות.
הקרקס הנודד של פפ, שנראה ברוב הפעמים כמו משחק פלייסטיישן יותר מאשר כמו משחק כדורגל, עזר לבארסה לשבור לא מעט שיאים, אבל, אתגר אחד עדיין עומד בפניה: לשבור את שיא ההבקעות לעונה בליגה הספרדית, 107, שנקבע על-ידי ריאל מדריד ב-1989/90. כרגע יש לבלאוגראנה 94 שערי זכות ב-33 משחקים וכדי לסמן עוד וי, אינייסטה, הנרי, אטו ושות' צריכים פשוט לשמור על ממוצע הכיבושים (2.84) שלהם ב-5 המחזורים הנותרים.
 |
| הנרי, אלבס, מסי ואינייסטה. חלק מהקרקס הנודד של פפ (רויטרס) |
|
ואם התצוגות המלהיבות של בארסה לא מספיקות, העונה היא מגלה גם אופי. תשאלו את אספניול שראתה את מסי מנצח אותה במונז'ואיק עם שער בדקה ה-100. אם אתם ממש מתעקשים, גם בדונייצק יסכימו לתת לכם חוות-דעת על הווינריות של הכוכב הארגנטיני, שהשחיל צמד דרמטי (87 ו-92) לרשת של האוקראינים ואפילו ב-ולנסיה יוכלו לספר על ספיגת שערים בדקות האחרונות.
פפ, מאחוריך
אז איך בכל זאת ריאל מדריד נמצאת עדיין במרחק סביר מבארסה, דווקא בעיתוי המושלם מבחינתה ורגע לפני שהן נפגשות לסופר-קלאסיקו הלוהט על האליפות? היכולת האדירה של היריבה מקטאלוניה הסיטה את תשומת הלב מהעובדה שגם הבלאנקוס מציגים עונה טובה. אבל לא מצוינת.
 |
| ראמוס וראול. 17 ניצחונות ב-18 משחקים (GettyImages) |
|
אחרי 2 הפסדים רצופים לחטאפה וסביליה אי שם בסוף נובמבר, רמון קלדרון החליט שהוא לא העיף אף מאמן כבר הרבה זמן, אז הוא בעט את ברנד שוסטר ממדרגות הברנבאו. חואנדה ראמוס מונה למחליפו של הגרמני וקיבל את ריאל כשהיא מפגרת ב-9 נקודות אחרי המכונה הקטאלונית, אותה הוא פגש במשחק הבכורה.
משחק בונקריסטי לא עזר לבלאנקוס שהפסידו 2:0 בקאמפ-נואו והתרחקו עד כדי 12 הפרש מהפסגה. מאז? ראול, גונזאלו היגוואין ושאר החבר'ה בלבן סופרים כבר 17 ניצחונות ליגה ב-18 המשחקים האחרונים. מדי שבוע ראמוס חזרה על המנטרה הקבועה של "נמשיך לנצח ונקווה למעידה של ברצלונה", וזה הצליח.
העומס על בארסה, שמגיעה לשלהי העונה כשהיא מתמודדת עדיין בליגת האלופות ובגביע (תפגוש את אתלטיק בילבאו בגמר ב-13 במאי), עשה את שלו מול ריאל, שכל מה שנותר לה זו הליגה.
אין ויכוח על כך שפפ ולהקתו מציגים את הכדורגל הכי יפה באירופה, על התצוגות של מסי וחבריו עוד ידובר רבות, אבל היעילות של ריאל וצ'לסי והרצון של הבאסקים לזכות בתואר ראשון מזה 25 שנה, עוד עשויים להשאיר את הבלאוגראנה בידיים ריקות. אם זה יקרה, אף אחד לא יזכור את הלהטוטים של הקוסם הארגנטיני.
יהיה חם ומגניב
כדי שזה לא יקרה, לבארסה אסור להפסיד בסופר-קלאסיקו השני של העונה, אבל כמובן שגוארדיולה לא ישחק על תיקו, דבר שאף מאמן בלאוגראנה לא עשה/יעשה אי פעם.
 |
| אטו חוגג את השער שכבש בסופר קלאסיקו הקודם (GettyImages) |
|
למעשה אם ריאל היתה מפסידה לסביליה והקטאלונים לא היו מאבדים נקודות במסטאייה, ניצחון בברנבאו היה מבטיח להם את האליפות באופן סופי ורשמי – נקמה מושלמת ביריבה השנואה, כשנה אחרי הפאסיו (הטקס המסורתי בו שחקני היריבה מקבלים את האלופה הטרייה במחיאות הכפיים).
אבל קרה בדיוק ההיפך, הפער קוזז ל-4 נקודות בלבד וגוארדיולה יצטרך להתמודד מול קבוצה שתעלה בטירוף כדי לנצח ולפתוח מחדש את סיפור האליפות – שהיה גמור בחודש דצמבר בערך כמו הקריירה של רונאלדיניו.
הוא ייאלץ לעשות את זה בלי רפא מארקז שגמר את העונה, ועם פויול ופיקה במרכז ההגנה, ששיתוף הפעולה ביניהם – הרבה פחות טוב מזה של הספרדי הצעיר עם המקסיקני – החסיר לא מעט פעימות מפפ במהלך במשחק ב-ולנסיה.
 |
| מארקז ופויול. הראשון פצוע וייעדר, השני ישתף פעולה עם פיקה (GettyImages) |
|
המשחק בברנבאו יהיה מבחן לא רק עבור המאמן הקטאלוני, בשנת האימון השניה שלו בלבד, אלא גם – ובעיקר – עבור הכוכב שלו. יש ויכוח בנוגע לזהות השחקן הטוב בעולם כיום, אבל כדי שליאו מסי יוכל להציג את הטיעון שלו, הוא חייב סוף סוף להופיע למשחק גדול ולסחוב את בארסה לזכיה באליפות.
צ'אבי אולי נהדר, אינייסטה מבריק ואטו הוא מכונת שערים, אבל ברגע האמת הבלאוגראנה תלויים בסופרסטאר שלהם. מוריניו אמר פעם שמסי הוא שחקן שאפשר להפחיד אותו והוא שלח אליו את אסייר דל הורנו במפגש המפורסם ההוא בין צ'לסי לברצלונה בליגת האלופות.
אז זה לא הצליח בגלל הכרטיס האדום שחטף המגן האנגלי, אבל מאמן אינטר צודק. גם חואנדה ראמוס יודע את זה ובסופר-קלאסיקו הראשון הוא שלח כבר על ההתחלה את סרחיו ראמוס, כסחן עם קבלות, כדי להיכנס בארגנטיני.
 |
| מסי אחרי השער במפגש הקודם מול ריאל. יעשה זאת גם הפעם? (GettyImages) |
|
בכך ראמוס השיג את מטרתו, שכן מסי נוטרל במשך רוב המשחק, והסיפור חזר על עצמו גם במשחק מול צ'לסי, רק שהפעם המחסל היה ז'וזה בוסינגווה, עוד מגן ימני שעבר אגף בשביל המשימה. למעשה עד היום כוכב בארסה לא מצליח להתמודד עם משחק אגרסיבי וחזק של השומר שלו.
פעם זה לא היה כל-כך משמעותי כי היה את רונאלדיניו שסחב את בארסה על הגב, אבל מול ריאל מסי צריך להוכיח שהוא התבגר ולקחת את המשחק עליו. "נבוא לברנבאו, ננצח את ריאל וניקח את האליפות", אמר הקוסם הארגנטיני בביטחון לקראת הסופר-קלאסיקו. מה שבטוח, יהיה חם.