נדב הנפלד: רלף נגע עמוק בכל אחד מאיתנו

אנשי הספורט הגיעו לעבור על פני ארונו של רלף קליין. ברודי: "הוא לימד אותנו לשחק עבור המדינה". מוני פנאן: "איבדנו אדם ענק, חבר. משכמו ומעלה"

מערכת ONE | 08/08/2008 11:10

חולקים כבוד אחרון בהיכל הספורט (איתי חסיד)

יום קשה לספורט הישראלי בכלל ולענף הכדורסל בפרט. מאמן הכדורסל האגדי רלף קליין, הובא הבוקר (שישי) למנוחת עולמים, לאחר שנכנע למחלת הסרטן.

רבים מאנשי הספורט הישראלי הגיעו לחלוק לקליין ז"ל כבוד אחרון ולעבור על פני ארונו שהוצב בהיכל נוקיה, אולם בו עשה קליין את שנותיו היפות.

נדב הנפלד, ששיחק תחת הדרכתו של קליין במכבי תל אביב, סיפר על היממה האחרונה: "מעלים את כל הזכרונות, מריצים את כל הרגעים".

"שמעתי את האנשים שעשו איתו דרך ארוכה ואתה רואה את כל האהבה, אהבה וקירבה שלא היתה - אני לא ראיתי כזה דבר".

"אני מבין מאיפה זה בא. אתה רואה ברלף את הביישנות עד הרגע האחרון. למרות כל מה שעבר - להישמר ולשמור על עצמך, זה משהו נדיר - והוא בהחלט נדיר".

"הוא נגע בכל אחד מאיתנו מאוד עמוק, האפשרות ליצור את הקשר העמוק פנימה, לא משנה אם זה שחקן בעייתי או נוח. זו החוכמה שלו, הניקיון והשקט שאיתו הוא בא".

צפו באירועים המרכזיים מהטקס בנוקיה

שחקנית נבחרת ישראל ובת טיפוחיו של רלף קליין, קטיה אברמזון: "רלף היה מאמן באבן יהודה, אימן אותי בבי"ס הדסים וגם את אחותי. יצא לי להיות איתו הרבה זמן, על המגרש ומחוצה לו".

ארונו של קליין, היום בהיכל הספורט (איתי חסיד)

על הרגע שתזכור מרלף: "האמת שהוא אמר כל כך הרבה דברים שאין משהו ספציפי. הוא תמיד אמר דברים חכמים ומאוד תמך - יש כל כך הרבה דברים לזכור".

טפירו לא יודע את נפשו מרוב עצב (איתי חסיד)

"אתה לא יכול להיות מוכן אף פעם, אתה יודע שזה יבוא, אבל אתה לא יודע מתי. הכנתי את עצמי, ניסיתי לא לבכות, אבל אתה לא יכול, זה נורא קשה לאבד אדם כזה", סיימה אברמזון בהתרגשות את דבריה.

מנהלה המיתולוגי של מכבי תל אביב, שמלוק מחרובסקי: "החבר'ה הצעירים שואלים את השאלות - ואני צריך לענות. חבר טוב שלי, איננו, וזה דבר הכי רע שיכול להיות לאנשים שחברים כבר 50 שנה. את כל הסיפורים הפיקנטיים כבר סיפרתי".

שמלוק מחרובסקי. עצב גדול (איתי חסיד)

טל ברודי, האיש שטבע את משפט "המפה" הידוע, סיפר: "רלף ידע איך לעשות את זה קל יותר לאנשים, הכין אותנו טוב - כל מה שקורה פה היום, אנשים זוכרים את בלגראד, וירטון, יודעים למה אנו פה - לתת את הכבוד לרלף, בן אדם שמגיע לו".

"הוא ידע לגבש את הקבוצה שעשתה היסטוריה ב-77', מול צסק"א של אז, וארזה. האושר של המאמן, שחקנים הנהלה, כולנו עשינו לטובת המדינה ואלו המסרים שהוא אהב להעביר לנו, שאנו לא משחקים לעצמנו, אלא למועדון, למדינה".

"היום זה מקצועי נטו, יש שוני. הנאמנות למועדונים זה לא אותו דבר, הזיקה לאוהדים לא אותו דבר, אבל נבחרת זה נבחרת ואני רוצה להאמין שאנשים שכן באים כדי לשחק בנבחרת זה חשוב למדינה ולכבודנו, לעשות הישגים".

רלף קליין. אבידה גדולה (איתי חסיד)

"לפני המשחק הוא דיבר מה הגמר הזה יעשה, שהניצחון על וארזה, זה ניצחון של כל המדינה. הוא הכניס את העניין הלאומי לכולם, ככה ניצחנו קבוצות שנחשבו לטובות יותר מאיתנו".

האיש שעד לפני שבועות ספורים עמד על הקווים בנוקיה, מוני פנאן: "קשה להאמין שהוא שוכב שם, מאוד כואב לי. איבדנו בן אדם ענק, חבר, איש עם חוש הומור. לא זוכר אותו כמעט מתעצבן, בן אדם משכמו למעלה. היה ממה ללמוד - הרבה מה ללמוד. ליבי עליו, על המשפחה ועל מכבי".

אולסי פרי. זכה עם קליין בגביע אירופה (איתי חסיד)

"אני חושב שאם נבחן את רלף לגבי עיתונאים, אני לא חושב שיש מישהו שיכול להגיד שהוא כועס על רלף. אני זוכר באימון הראשון שבאתי, ישבתי בשער 9. הוא איחר, וישר היה לי את הקליק איתו. איבדנו משהו ענק, חבל".

אילן השועל, האוהד שאירגן את ערב ההוקרה לרלף קליין על התחושה שלו: "חרא, זבל. לא תיכננו שערב ההוקרה תהיה פרידה. רק רצינו שכל החברים יחזקו אותו. כשהוא עמד על הבמה, וגביע אירופה חזר אליו הביתה. הוא נתן לי את המעיל שהוא לבש בווירטון".

אילן השועל. 46 שנים של אהבה (איתי חסיד)

"46 שנה אני הולך אחרי מכבי, הזכות להיות עם רלף ברגעים הקשים, כשהוא סבל ונלחם, היתה גדולה. האושר שלו היה כדורסל, האוהדים והאנשים. בתקופה האחרונה אנשים לא ראו אהבה ענקית בין האנשים האלה. שמעון כל הזמן התקשר וביקש שנשמור עליו. ורלף בצוואה ביקש שנשמור על שמעון. בביקור האחרון של שמעון זזתי הצידה, הם נפרדו. הוא מת לידנו, מאושר".

שמעון מזרחי: קליין שם אותנו על המפה
שמעון מזרחי, יו"ר מכבי תל אביב, עלה לנאום ראשון בטקס לכבוד רלף: "על גופיית המשחק שלך, התנוססו הספרות 11, בה שיחקת בשנת ה-50 על המגרשים של מכבי. הבאת למדינת ישראל ולמכבים את הגביע הראשון, וכפי שאמר טל ברודי: שמת אותנו על המפה".

"אבן דרך נוספת, היא היום בו בחרת להיפרד מאיתנו, 7.8, בגיל 77, התוצאה בה ניצחנו את וארזה. קשה להתייחס לדברים כצירוף מקרים. ביקרתי אותך ביום ראשון בבית החולים, כשהשיחה נסבה על כדורסל, דאגת לקבוצה האהובה עליך, דרשת ממני הבטחה או אפילו נדר, להביא רכז גדול למכבי תל אביב".

שמעון מזרחי. "זכורות לי הפגישות איתך" (איתי חסיד)

"הכרתי אותך עוד משנות ה-50 המוקדמות, כאוהד הקבוצה מימי שישי בערב ברחוב מכבי. זכורות לי היטב הישיבות בביתך, הובלת את המועדון ל-12 זכיות באליפות, הובלת את נבחרת ישראל וזכית בטורינו במקום השני באליפות אירופה. היה לי הכבוד להדליק איתך משואה, כששנה לאחר מכן הוענק לך פרס ישראל".

דורון ג'מצי מתקשה לעכל (איתי חסיד)

מיקי ברקוביץ', עלה שני: "עומד אני פה ומייצג את עולם הכדורסל שהיה כל עולמך. קשה לי להאמין שאני עומד מול ארונך בהיכל בו עברנו כברת דרך ארוכה, מקום בו צברנו חוויות, ניצחונות. כבר בגיל צעיר הזדמן לי להיפגש איתך, קשר שילווה אותנו עשרות שנים. היה לך חלק בעיצוב האישיות שלי".

"היינו הקבוצה של המדינה. מצב הרוח של אנשי המדינה היה תלוי בניצחון. מאמן ענק, מחנך, פסיכולוג דגול, תמיד היה לך את הכישרון להגיד את המילה האחרונה ברגע הנכון".

מיקי ברקוביץ', טל ברודי. היום הכי עצוב בהיכל הספורט (איתי חסיד)

"ללא כל המוטיבציה שלך לנצח, לא היינו מגיעים להישגים שהגענו אליהם. התפעלתי כיצד אתה חווה דרך המרקע את המשחקים. הכדורסל היה תמיד כל חייך וזרם בדמך עד הרגע האחרון. שידרת שאתה משלים עם הגורל, זו הפעם הראשונה שהרגשתי שאתה מרים ידיים. תמיד תישאר חקוק בזכרוני לעד - אוהב אותך".

בנו של רלף קליין: "אני רוצה להגיד תודה לכל האנשים שבאו. זה קשה, אני יודע, אני רוצה להגיד תודה לכל השחקנים, ובמיוחד לשמעון שהיה תמיד במרחק שיחת טלפון. עשינו את הטקס כדי שכולם יוכלו להיפרד - אנחנו גרים באבן יהודה, זה מקום קטן, ואנחנו לא רוצים שיהיה שם בלאגן, מבקשים לעשות את הטקס בפרטיות".

בנו ונכדו של קליין נפרדים (איתי חסיד)

"כולם מוזמנים לשבעה. עצוב, אבל אבא שלי עשה כל מה שהוא רוצה, הוא ניצח את החיים, היה בשואה, ניצח ונותן להמון אנשים. הוא עשה את שלו, קיבל את המוות, היה מוכן אליו, נמשיך לעשות דברים ככה". נכדו: "היו מלא אנשים שתמכו והיה מגיע לו עוד שנים לחיות".

הוספת תגובה

טוען תגובות...