התחפושות של הספורט הישראלי
לרגל חג הפורים, מערכת ONE הפשילה שרוולים ומצאה עשרה מקרים קלאסיים, בהם מיטב ספורטאינו עוטים על עצמם תחפושות ולא באמת מתפקדים
רועי גלדסטון
|
חג שמח
אני לא יודע מה אתכם, אבל חג פורים עושה לי הרגשה טובה. אני יכול אפילו להרחיק לכת ולומר שזה החג האהוב עליי. אני לא אשכח איך בתור ילד הייתי מחכה ליום הזה בבית הספר שבו כולם מגיעים מחופשים, ומחליפים משלוחי מנות. יום אחד בשנה, כל אחד יכול להיות מה שבא לו, ללא שום עכבות.
בהמשך לזה, לצערי, בביצת הספורט האהובה שלנו, יש אנשים שנוהגים בדיוק ההפך. כל השנה הם מתנהגים כמו מי שהם לא, ורק פעם אחת בשנה (וגם זה לא תמיד) מתנהגים כמו מי שהם אמורים להיות באמת, וגם זה לא תמיד. מבולבלים? גם אנחנו.
אני מתאר לעצמי שהמשותף לי ולכל מי שקורא את הכתבה הזו, הוא חיידק הספורט. אצלי זה התחיל בגיל 7, כששני האחים הגדולים שלי העירו אותי אי שם ב-4 בבוקר, כדי לראות את המשחק בין הלייקרס והבולס, או ליתר דיוק בין מייקל ג'ורדן למג'יק ג'ונסון, מאז נדבקתי. בכל מקרה, נחזור לענייננו, תחפושות. מערכת ONE אספה עבורכם עשרה מקרים שבהם היכולת האמיתית של ספורטאים/אנשי ספורט היא בעצם סוג של תחפושת ללא אחיזה במציאות.
1. אבי נמני
הקפטן האגדי של מכבי ת"א מזוהה עם הקבוצה מקרית-שלום אולי יותר מכל אחד אחר בהסטוריה שלה, ויסלח לי שייע גלזר הגדול. כולנו זוכרים איך בעידן שלמה שרף בחרו בו ושלחו את המאמן ואיך בתקופת קלינגר הוא נזרק וכמובן שלבסוף חזר לקרית-שלום.
 |
| אבי נמני. קפטן? סקאוט? ג'נרל-מנג'ר? (אור שפונדר) |
גם גיחות קצרות לדרבי קאונטי ואתלטיקו מדריד הבהירו דבר יחיד וברור - לנמני יש רק מקום אחד וזה מכבי ת"א, עם הסיפרה 8 על הגב. אז מה בעצם התפקיד של אבי נמני השנה? קשה לדעת, זה באמת מבלבל. קפטן? שחקן ספסל? גנ'רל מנג'ר? אולי סקאוט?... זה בעצם סופרמן מולטי-טאסק.
עונתו הראשונה כג'נרל-מנג'ר היא כמעט (או עדיין) עונת ירידה. מה שבטוח שצריך להיות סופרמן אמיתי כדי להחזיק בכל התפקידים האלה, ואני הייתי רוצה שיבחר לעצמו את התחפשות המתאימה ביותר לפחות לקראת סוף העונה, ופשוט ילבש רק אותה. תחפושת שכל ילד עדיין רוצה: נמני במדי מכבי ת"א על המגרש.
2. רודי חדד
הקשר היהודי-צרפתי בן ה-23, סומן ככישרון גדול עוד במולדתו כששיחק בפריס סן-ז'רמן ועבר לוולנסיאן. חדד הגיע ארצה בתחפושת של סופרמן, אורגניזטור. אנשי המקצוע התמוגגו מהגעתו אבל בקרית-שלום למדו מהר מאוד שאכן יש ניצוצות וכשרון גדול, אבל חסרים לו דברים נוספים.
 |
| רודי חדד. כישרון גדול אבל לא תכליתי (אור שפונדר) |
כך קרה שלפעמים הכדורים שהוא שולח הם לעבר שער 8 ולפעמים לשער 11 במקום לשער היריבה. הסיבה הגדולה שבעטייה הוא לא המריא באמת כששיחק בצרפת, היא יכולת הסיום שלו. למרות ניצוצות כדורגל מלהיב, הרגל המסיימת שלו, היא לא "משהו" וזה בלשון המעטה.
הקשר המחונן עומד במקום של כבוד באיבודי כדור בליגה, אבל במקרה הזה, יש עוד תקווה ולראייה השינוי שהביא עם כניסתו לדרבי התל-אביבי האחרון בו ניצחה מכבי 1:2 את הפועל. אולי עד פורים הבא, האורגניזטור יוריד את התחפושת ויתן את מה שהוא יודע וצריך לתת.
3. היכל נוקיה
האולם שנבנה בשנת 1963 והכיל בתחילה כ-5,000 מקומות ללא קורת גג, היה הבית של מכבי תל-אביב ונבחרת ישראל מאז בנייתו. ניתן אפילו לומר שהוא המבצר של מכבי ת"א. אריות אירופה הגיעו להיכל והרבה פעמים (למרות שהיו גם אכזבות) קיבלו בראש ללא רחמים.
כנראה שהמשחק שנזכור יותר מכל הוא זה שהתקיים ב-1.5.04, גמר הפיינל-פור שנערך בתל-אביב, אז מכבי ת"א עשתה פירוק כללי לסקיפר בולוניה, 74:118, וזכתה בתואר היורוליג, במשחק החד-צדדי ביותר שנערך אי פעם בין כל משחקי הגמר.
אז מה קורה השנה למבצר המפורסם? שימו לב. זה התחיל כבר בשנה שעברה עם ההדחה בשלב חצי-גמר הגביע לבני-השרון. גם השנה זה כבר לא זה. בגביע המדינה עפולה/גלבוע עשתה צרות למכבי ת"א בהיכל נוקיה ומכבי ניצחה בקושי אחרי משחק צמוד לאורך כל חצי הגמר. במשחק הגמר כולנו זוכרים מה קרה. הצהובים קפאו ברבע האחרון, שמטו יתרון של 20 נקודות וראו את הגביע מתעטף בצעיף ירושלמי אדום זו השנה השניה ברציפות.
 |
| מרקוביץ', פניני וחג'ג' חוגגים עם הגביע (ניר בוקסנבאום) |
אחרי זה הגיע ההפסד לבני-השרון והניצחון הדחוק בנקודה על הפועל חולון אחרי קאמבק ממינוס של 14 נקודות. אני רק מזכיר, אנחנו מדברים על מכבי ת"א, בהיכל נוקיה. אני לא יודע מה הסיבה להתערערות הזו, אני רק יכול לנחש שהקבוצות כבר התרגלו למגרש במרכז תל-אביב.
אחרי כל-כך הרבה שנים שהוא מארח את מפעל הגביע ואחרי שסנסציות רבות התחוללו שם (והפסדים צורמים לצהובים), קבוצות הליגה מרגישות בכלל לא רע שם, ואולי אפילו בבית. תוסיפו את האפקט שגורם לקבוצות שמגיעות לשם להוציא מעצמן את המיטב והרי קיבלתם מבצר בתחפושת, עם סדקים שהולכים וגדלים.
4. צביקה שרף
מה כבר לא נאמר על הרס"ר? מאמן נבחרת ישראל הוא מאמן בכל רמ"ח איבריו והוא היה כזה מאז שהוא נשלח לקורס מאמנים עם חברו, פיני גרשון, בגיל 16. בין היתר הוא אימן את מכבי והפועל ת"א, הפועל ר"ג והפועל ירושלים, אריס סלוניקי היוונית (עם ינאקיס בעמדת הרכז) נבחרת ישראל ועוד.
 |
| צביקה שרף. חזר למכבי בתחפושת של מנהל (יעל מרגלית) |
אז מדוע בתחילת השנה הוא מונה למנכ"ל? שאלה טובה. המאמן הכי מאמן בארץ, חזר למכבי ת"א בתור מנהל, אבל כאמור, כל זה היה בתחפושת. באופן די צפוי (אל תגידו שלא ידעתם שזה יקרה) הרס"ר מצא את עצמו על הקווים בהיכל נוקיה, והוריד את תחפושת המנהל, שלא כ"כ התאימה לו.
5. עודד קטש
ה"נסיך" של מכבי ת"א הוא כנראה הרכז הכשרוני ביותר שנראה אי פעם במחוזותינו מאז ימיו של מיקי ברקוביץ', כאשר לדעתי היחיד שאולי מתקרב אליו הוא מאיר טפירו. הרבה רכזים טובים גדלו במחוזותינו אבל הנסיך הצהוב מעל כולם.
הוא גדל במכבי ת"א אליה עבר בגיל 10 ממכבי ר"ג, ולאורך שנים קור הרוח, הווינריות שלו והרצון שלו לקחת על עצמו את הקבוצה ברגעים המכריעים הם שהביאו לו את האהדה הגדולה לה זכה, זכורה במיוחד אליפות אירופה במדי פנאתינייקוס של ז'ליקו אוברדוביץ' שגם אותה, כמה אירוני - לקח ממכבי ת"א בשנת 2000.
אחרי פרישה בעקבות פציעה בשנת 2004, קטש החל את קריירת האימון שלו לאחר פסק זמן שלקח. בקיץ האחרון הוא הוחתם במכבי ת"א כ"אס" של ההנהלה וכחביבו של דייויד פדרמן. הכל היה נראה ורוד. מכירת המנויים היתה בשמיים ונבעה בעיקר מחזרתו של הנסיך ליד אליהו, האכזבה מנבן ספאחיה שאימן שנה קודם לכן וכמעט איבד גם את האליפות אחרי שאיבד את הגביע, והקבוצה שנסגרה בשלב מוקדם יחסית.
אבל אז משהו השתבש. או ליתר דיוק הכל השתבש. קטש לא הצליח להוביל את הקבוצה להישגים, וקיבל בראש הפסדים שכלל לא היו בלקסיקון של מכבי ת"א לבני השרון והפועל חולון. הקש ששבר את גב הגמל היה תבוסה מול עירוני ר"ג שסימנה את דרכו של הנסיך המודח הביתה. עכשיו בגליל עליון הוא יוכל לשקם את קריירת האימון שלו.
 |
| עודד קטש מנסה להבין מה השתבש |
אז איזו תחפושת עטה על עצמו עודד קטש המאמן? הפוכה מכל מה שהכרנו ממנו. הווינר הגדול, נראה המום והלום על הספסל כשהקבוצה הצהובה שלו חפרה לעצמה בור אחרי בור, משחק אחרי משחק. עדר ללא רועה. אין ספק, לפחות כרגע ועד שיוכח אחרת, עודד השחקן הוא כל מה שעודד המאמן – לא.
6. יוסי אבוקסיס
סקאוט? הצחקתם את הלוזונים. הרשו לי להחזיר אתכם לפגרה בתחילת העונה. יוסי אבוקסיס, אחד הסמלים היותר מובהקים של הפועל ת"א יושב באוטו שלו, רגע לפני מסיבת העיתונאים שבה הוא יודיע על פרישה מכדורגל, ופורץ בבכי. הוא פשוט לא מסוגל להודיע על פרישה.
גיא לוזון שהודיע לקשר שהוא לא בתוכניות של הקבוצה לעונה הקרובה, השאיר אותו בתור סקאוט במועדון. יותר תחפושת מזה אין. סקאוט? אבוקסיס הוא טיפוס דומיננטי. אם הוא לא שחקן מוביל על המגרש, הוא דמות מובילה על הספסל, וזה היה עניין של זמן עד שתרד תחפושת הסקאוט והקשר יגיע לעמדת עוזר המאמן, וגם זה רק בינתיים. מישהו אמר גילי לנדאו?
 |
| יוסי אבוקסיס. מסקאוט לעוזר מאמן (ניר בוקסנבאום) |
7. שלומי ארבייטמן
החלוץ הירושלמי שגדל בבית"ר נס טוברוק, תוייג כברדקיסט של הליגה. גם בתקופתו בבית"ר ירושלים, וגם במכבי חיפה (ואפילו בהפועל פ"ת), ארבייטמן לא הירבה לקבל כבוד מהשופטים וראה לא מעט כרטיסים אדומים. אז מה קורה לו מאז שהוא עבר להפועל ת"א, בחלון ההעברות האחרון?
הקהל אוהב אותו וקורא בשמו, הוא משקיע באימונים ומוערך ע"י המאמן אלי גוטמן ואפילו הספיק כבר לכבוש שלושה שערים בליגה, כולל שער ניצחון גדול ב"מאני טיים" מול הפועל ב"ש, בדרך לרבע-גמר גביע המדינה. ממש מישהו שאפשר לסמוך עליו. אז איפה הילד הברדקיסט שהבטיחו לנו? הפרובוקטור שרב עם שופטים ומתגרה ביריבים? כנראה שגם שלומי הוריד את התחפושת וסיפור האהבה עם הקהל האדום בשערים 4-5, הולך ותופס תאוצה.
8. גל פרידמן
גל פרידמן הביא ערימות של כבוד למדינתנו הגאה כאשר באולימפיאדת אתונה 2004, עמד על הפודיום (יחד עם שרת החינוך דאז לימור לבנת), קיבל את מדליית הזהב לראשונה בהיסטוריה, ונתן את האות לניגונו של ההמנון הלאומי לראשונה באולימפיאדה אי פעם. פרידמן זכה בתואר כשייט דגם המיסטרל, שהשתדרג כיום לניל פרייד.
 |
| גל פרידמן. זכה בזהב באתונה 2004 |
פרידמן גם זכה במדליית ארד אולימפית 8 שנים קודם לכם באטלנטה 1996 והוכתר פעמיים כאלוף עולם, אין ספק רקורד אדיר של הישגים בקנה מידה עולמי. הבעיה היא שאחרי הזכיה במדליית הזהב כשהציפיות ממנו היו גבוהות והוא גם קיבל את התמיכה הראויה מספונסרים שונים ומהוועד האולימפי, חלה דעיכה שלא מתאימה לאלוף אולימפי.
פרידמן, בן 32 כיום וכוחו אמור להיות עדיין במותניו, אבל מאז אותה אולימפיאדה לפני כמעט 4 שנים, הוא אינו מצליח לשחזר את היכולת הנהדרת שלו כאשר שחר צוברי עקף אותו בסיבוב וסומן כתקווה הבאה לקראת האולימפיאדה בבייג'ין. לנו נותר רק לקוות שפרידמן עוד יזכה ללבוש שוב את הילת הניצחון ולחזור להציג את היכולת, שהוא הוכיח בעבר שיש לו.
9. גיא פניני
הילד הרע של ליגת העל בכדורסל. אם תשאלו כל אחד שקצת רואה כדורסל ישראלי מיהו הילד הרע של הליגה, כולם יגידו שפניני הוא האיש. כולנו זוכרים את העבירה המכוערת על ליאור אליהו, את ה"טראש טוק" שהוא מנהל עם שחקני הליגה וגם דריק שארפ ומרכוס פייזר כבר איבדו את שלוותם בגלל הפורוורד שגדל במכבי ת"א ואחר כך עבר לשחק במכבי רעננה, בני-השרון (איחוד של מכבי רעננה ובני הרצליה) וכיום הפועל ירושלים.
 |
| גיא פניני. הילד הרע של ליגת העל (ניר בוקסנבאום) |
אז אחרי כל ההקדמה הזאת, יש לי חדשות בשבילכם. אמנם כל זה עדיין נכון, אבל פניני עבר שינוי רציני מאוד בקיץ, כשהיה פקטור משמעותי במערך של צביקה שרף בנבחרת ישראל, שנכנסה לאליפות אירופה דרך הדלת האחורית בטורניר ההזדמנות האחרונה ועשתה אליפות טובה מאוד. הנבחרת גילתה מנהיג שלא רק נלחם בהגנה, אלא יש לו גם הרבה מאוד כדורסל מגוון שרק מתחיל בהגנה, אבל נמשך בגיוון של חדירות לסל ויד נהדרת מקו ה-3.
פניני משחק כמעט 30 דקות בממוצע בליגה במדי מחזיקת הגביע מירושלים ומעמיד ממוצע של 13.3 נקודות ו-60 אחוזים מעבר לקשת. אז כדאי שתדעו שהגב של פניני מתרחב מיום ליום והוא מסוגל לסחוב אפילו קבוצה גדולה כמו הפועל ירושלים. תשאלו את דן שמיר.
10. פרופ' תמר רפפורט
אני מאמין שרובכם לא שמעתם עליה, אז הנה הפרטים. פרופ' רפפורט נדלקה על הרעיון של הפועל קטמון ודי בצדק. זה ממש מגניב. קבוצת ששייכת לאוהדים שלה, הפועל ירושלים המקורית. באופן טבעי אנשי אקדמיה ובוודאי פרופסורים נתפסים בעיני הציבור כמורמים מהעם ואם הם הולכים לראות ספורט, זה ביציע הכבוד באצטדיון ר"ג, או אולי בתאי הצפייה בהיכל נוקיה.
פרופ' רפפורט, חוקרת הסוציולוגיה, היא האנטי תיזה לכל זה. מדובר באוהדת שרופה במלוא מובן המילה. היא נוסעת למשחקי חוץ, הולכת כמובן לכל משחקי הבית ושותפה פעילה בפורום של הקבוצה. רק תבדקו ותראו שאת כל השירים היא יודעת בעל פה. תודו שזה מגניב. גם באקדמיה יודעים לאכול גרעינים ולקנות כוס קולה ב-10 שקלים.
חג שמח!
כל הזכויות שמורות 2025-1999 © סיטינט בע"מ
/* LAST / NEXT ROUNDs */