בלות'נטאל עוזב את מכבי ת"א - איך זה קרה?

הפורוורד האמריקני-ישראלי לא הצליח ליישר קו עם הציפיות של הצהובים וינסה את מזלו בלה מאן הבינונית. איך הפך השחקן שב-2004 לא החטיא לפספוס?

ערן סלע | 09/07/2008 10:00

דייויד בלות'נטאל עוזב את מכבי ת"א. ואפשר לנסח זאת גם אחרת: מכבי ת"א מאפשרת לבלות'נטאל ללכת. לכאורה, פספוס גדול של שני הצדדים. מעשית, ברגע שמכבי הזדרזה להחתים את טריי סימונס וג'ייסון וויליאמס היה ברור, לצד הישארותו של עומרי כספי, שאין מקום לבלות'נטאל בסגל.

ונשאלת השאלה: למה? למה זה קורה לשחקן בעל אזרחות ישראלית, עם אוריינטציה אמריקנית, שאמור להוות יתרון בעמדה שלו על פני הרבה קבוצות ויריבות בישראל? איך קרה שבלות'נטל, שמכבי ת"א התעניינה בו מחדש בשנים האחרונות ומרגע שעזב רק חיכתה שיחזור כבר, לא מצליח ליישר קו עם הציפיות ויוצא מחדש לחפש את עתידו?

כשדייויד בלאט קיבל לידיים את מכבי ת"א בקיץ 2002 אחת ההחתמות המיידיות שלו במסגרת בניית מכבי ת"א מחדש היתה זו של דייויד בלות'נטאל. הפורוורד האמריקני-יהודי הגיע לישראל כשחקן נבחרת ארצות הברית למכבייה והותיר רושם מצוין, לפחות מבחינה התקפית. בגיל 22 הוא נחת בארץ שוב והפעם לא רק לחוויה קיצית אלא מתוך מטרה לשמש שחקן מוביל עם הזמן במכבי ת"א.

המחשבה היתה שיוכל להיות אחד מאותם שחקנים שמכבי ת"א תוכל לבנות עליהם לשנים רבות. בלאט לא מיהר איתו, בנה אותו לאט, השתמש בו כשחקן ספסל, נתן לו זמן ללמוד את הכדורסל האירופי רחוק-רחוק מקליפורניה.

הפריחה הגדולה היתה בחלק השני של העונה השנייה שלו, כשהמאמן היה פיני גרשון. בסוף אותה עונה בלות'נטאל הפך למכונת ירייה מדהימה וקלע באחוזים פנטסטיים. בחודשיים האחרונים של 2003/04 הוא כמעט לא החטיא: לא באימונים, לא במשחקי הליגה הישראלית ולא במסגרת האירופית. כשהכדור הגיע אליו ויצא מהיד לעבר החישוק, שחקנים כבר ירדו להגנה. גרשון כבר הסתובב והתכונן למהלך הבא במשחק. בשבועות שקדמו לפיינל פור של 2004 בתל-אביב, ובאירוע עצמו, הקליעה שלו היתה חלקה יותר מעור של תינוק. כשזה עובד, זה עובד: קשה שלא להתלהב.

דייויד בלאט. בלות'נטאל היה אחד השחקנים הראשונים שהחתים (אתר היורוליג)

העונה ההיא נפתחה עם 3.8 נקודות למשחק בשלב הראשון, 7.6 נקודות בשלב הטופ 16 ו-14.5 נקודות למשחק במהלך הפיינל פור. לא פלא שמכבי ת"א זכרה בעיקר את הרגעים האחרונים של התקופה שלו וניסתה להחזיר אותו שוב ושב עד שהסיטואציה והדרישות הכלכליות התאימו לשני הצדדים.

אבל בתום שתי עונות מהרגע שנחת כאן, בלות'נטאל כבר לא היה בישראל. גם בלאט לא. שניהם חשבו שמגיע להם יותר מזה. בזמן הזה, פחות או יותר, גם התברר לראשונה שבלות'נטל שם קצוץ על נבחרת ישראל. שלא מעניין אותו בכלל להיות חלק ממנה, ושהקריירה האישית וענייני המשפחה והחופשה קודמים לכל.

הזכייה בתואר היורוליג ב-2004 גרמה לבלות'נטאל, בוגר מכללת סאות'רן קליפורניה, לנסות ולהגשים חלום: לשחק קרוב לבית, בלוס אנג'לס לייקרס. במקום זה הוא נשאר באזור, ממש לא רחוק, הגיע לסקרמנטו קינגס והצליח לשרוד את אימוני הקיץ ומשחקי טרום העונה, אבל לא לאורך זמן. בנובמבר באותה שנה הוא נופה והחל את מסע הנדודים שלו באירופה החל מחזרה לחיקו של בלאט בדינמו סנט פטרסבורג בה לא התאקלם וביקש להשתחרר, דרך תקופה בבנטון טרוויזו אצל אטורה מסינה איתה זכה בגביע האיטלקי ועד תקופה אצל שתי הקבוצות מהעיר בולוניה. אחר כך הגיע הקאמבק למכבי ת"א מתוך אמונה שבמקום בו הכי הצליח, תשוב אליו ההצלחה בגדול. זה לא החזיק יותר מעונה.

בלות'נטאל. יפגוש את מכבי העונה כיריב (תומר גבאי)

עכשיו הוא בדרכו ללה מאן מצרפת, וכמו ניקולה וויצ'יץ' ויותם הלפרין שיגיעו לכאן עם אולימפיאקוס, גם הוא צפוי לנחות בהיכל נוקיה ולשחק נגד מכבי ת"א. הפעם כיריב.

דברים מתחילים ביכולת המקצועית שלו, שאולי לא יהיה נכון להגדיר אותה כמאכזבת, אבל היא בהחלט הזכירה לכל מי ששכח שבלות'נטאל הוא שחקן מוגבל יחסית. ההגנה שלו בינונית ומטה, הוא לא מוסר וכמעט לא מעורב במשחק הקבוצתי אלא כמבצע בלבד. מסיים התקפות. מבחינתו, הזריקה משלוש היא כמעט חזות הכל. בכל פעם ששילב אלמנט אחר כמו כדרור וחדירה לסל, או מסירה לשחקן על הלואו-פוסט תוך כדי תנועה, או ניצול עמדה נוחה לריבאונד התקפה וסל - הדבר התקבל בהפתעה.

רק אז התברר כמה גדול הוא הפספוס, ואיך הכדורסל של מכבי ת"א כולה ושל בלות'נטאל בפרט יכול היה להיות שונה, אילו רק היה חושב קבוצתי יותר ואנוכי פחות.

כספי. תפס את מקומו של בלות'נטאל (תומר גבאי)

אבל לא רק יכולתו המקצועית גרמה לשחקן המוכשר הזה לעבור מקבוצה לקבוצה לאורך השנים. גם יחסיו עם השחקנים גרמו לאי נוחות שהורגשה מדי יום, אם זה באימונים, במשחקים, על הספסל או בחדר ההלבשה אחרי משחק.

"הוא אגואיסט", אמרו עליו רוב השחקנים לאורך העונה בהזדמנויות כאלה ואחרות, אם כי לא גילו את אמריקה. הדברים היו ידועים ואנוכיות היא כמעט שמו השני של השחקן. יש קבוצות שביקשו את זה ממנו וגם במכבי ת"א, שלפעמים נראתה תקועה במשחק ההתקפי שלה, ביקשו וציפו מבלות'נטאל לזרוק, אבל רק לעיתים נדירות באמת שיחקו בשבילו וזה קרה בעיקר תחת לחץ של צורך בסל מיידי, ורוב הזמן לא כחלק משיטת משחק.

בבולוניה, למשל, אחת התחנות שלו באיטליה, הוא הסתבך עם מרקו בלינלי וחיכוך בין השניים הוביל לניפויו מהקבוצה למרות שבלות'נטאל היה אחד הקלעים המרכזיים של הקבוצה באותו זמן. בבחירה בין הצלף המקומי לבין הצלף המיובא, בולוניה הלכה עם השחקן שלה. קצת דומה למה שהתפתח במכבי ת"א עם הזמן, כשבלות'נטאל מצא עצמו מסופסל לטובת ילד בן 19. עומרי כספי.

בלות'נטאל מעולם לא ידע לפרגן למחליפו בעמדת הסמול פורוורד, שהפך בחלק מהזמן לשחקן חמישייה. ספק אם שחקן שעבר בשלוש קבוצות איטלקיות, זכה בתואר אירופי עם מכבי ת"א כבר לפני מספר שנים ורואה בעצמו פוטנציאל NBA בלתי ממומש, ראה עצמו בסיטואציה בה הוא משמש כמחליפו של שחקן מתחיל. הוא לא חי עם זה בשלום מהרגע הראשון ואכל את עצמו.

כאשר מכבי הפסידה בבית לריטאס וילנה ובלות'נטאל צוטט כאומר: "אם אגיד מה שאני חושב אסתבך", הגיב מאוחר יותר אחד השחקנים וסיפר: "הוא אמר לנו בחדר הלבשה שלא עשינו הגנה. מה הוא בכלל מדבר, הוא לא עושה הגנה ואחר-כך טוען שאחרים לא שומרים". ובכלל, כל השחקנים תמיד הסכימו פה אחד שבלות'נטל לא משקיע בצד ההגנתי ורובם לא הבינו מדוע הוא עולה בהרכב ולא כספי.

אחד השחקנים אמר עליו: "הוא בא בטענות לכולם, במקום לבוא בטענות אל עצמו וזה קרה יותר מפעם אחת. הוא לא שומר וזה משהו שמפריע לשחקנים שאוהבים לשחק קבוצתי. אני גם חושב שהוא שחקן לא מגוון. נכון שיש לו יד נפלאה, ובימים שהוא חם הוא פשוט לא מחטיא, אבל חוץ מזה אין לו הרבה".

ה-"אין הרבה" הזה מביא עכשיו את בלות'נטל אל לה מאן. בליגה הצרפתית הבינונית ובקבוצת יורוליג חלשה למדי, סביר להניח שהוא יצליח הרבה יותר. אלא אם כן שוב יעלה לו הבלות'נטאל לראש ואחרי עונה אחת, או לפני כן, הוא ינסה להגשים את החלום הגדול שלו ולהראות לכולם מי היה צריך להיות דייויד בלות'נטאל באמת: קלע למשימות נקודתיות ב-NBA שעולה מהספסל, פותח הגנות בשתי שלשות ויורד לנוח עד להזדמנות הבאה.

הוספת תגובה

טוען תגובות...