מגיעה לאוסטרליה עם בטחון

"הכי כיף כשהגיעו למשחקים נגד שניידר וקלייסטרס ישראלים עם דגלים, מקווה שזה יימשך", שחר פאר מסכמת שבועיים בטור מיוחד ב-ONE ומוכנה לגראנד-סלאם

זהו, נפתחה עונת 2007. יותר מדי תלונות אין לי כרגע, אוסטרליה יפה, השמש זורחת, אמא שלי איתי והטניס נראה ומרגיש במגמת השתפרות ויציבות.

טוב, נו, אם חייבים לציין משהו שלילי אז איך אפשר שלא לזכור את ההפסד לדינארה סאפינה בחצי-הגמר בגולד-קוסט. התחלתי את הטורניר מצוין עם ניצחונות על מייגן שונסי, מקום 37 בעולם, ולאחריו ניצחון במשחק קשה ששוחק ברמה גבוהה מאוד נגד איבנוביץ' - מקום 14 בעולם.

הגעתי למשחק נגד סאפינה עם ביטחון ושיחקתי טניס פשוט מושלם. הרגשתי טוב על המגרש הובלתי סט ו-1:5. סאפינה לקחה את הגיים סרב שלה ל-5:2 וירדנו למנוחה. בזמן המנוחה ירד מבול ל-2 דקות שהרטיב את המגרש וחיכינו 10 דקות.

הייתי עם מגבת עלי, קפצתי במקום והייתי בטוחה שאני הולכת לסגור את המשחק. אבל מה לעשות - זה ספורט ובשניה אחת התחלף המומנטום. פתאום לי הדברים הלכו קשה והיא העלתה את הרמה. לצערי לא הצלחתי לעצור את המומנטום והפסדתי את המערכה 7:6. בין המערכות הלכתי להחליף בגדים וחזרתי באמונה שאני חוזרת למשחק אבל היא כבר נכנסה חזק למשחק ולא הצלחתי לעצור את המפולת.

בסוף המשחק הייתי ממש עצובה, מבואסת ועצבנית. לרוב אחרי כשאני מפסידה או מנצחת, שעה שעתיים אחר-כך אני כבר מתאוששת אבל הפעם זה ממש כאב לי. בלילה לא ישנתי כמעט ושיחזרתי את המשחק. למזלי יש לי את עמוס מיתר (הפסיכולוג שלי) שעוזר לי מאוד וגם אני בעצמי עבדתי על עצמי מנטלית. ידעתי שאיך שאני אעלה למשחק חדש, הדברים יישכחו ואני אקח איתי רק את החיובי.

כאן מתבטא היתרון (ואולי גם החסרון בטניס). כל יום הוא יום חדש, כל משחק שונה מהאחר וכל טורניר טומן בחובו משהו שונה וחדש. עובדה שסאפינה ומרטינס הינגיס, שהגיעו לגמר בטורניר הראשון, הפסידו בסידני בסיבוב הראשון.

שחר פאר. המחמאות עזרו לי

אחד הדברים שעזרו לי היו המחמאות הרבות שקיבלתי על המשחק - הן מהמאמן של סאפינה, הן ממארגני התחרות וגם משחקנית העבר הובר. אבל עם מחמאות לא מנצחים משחקים.

יום אחרי, כבר טסתי לסידני. לא היה לי כמעט זמן לנוח וכבר למחרת היה לי משחק נגד אנה-לנה גרונפלד, 18 בעולם. הייתי עייפה אבל הגעתי מרוכזת. הסרבים היו טובים, עשיתי מה שצריך והצלחתי לנצח כשאני יודעת שלמחרת יש לי יום מנוחה.

אני שמחה מאוד על הרמה והניצחונות שאני משיגה נגד שחקניות שמדורגות כמוני, ברור לי שכדי להתקדם אני צריכה להיות יציבה במשחקים הללו - למרות שברור לי שגם הפסדים הם חלק בלתי נפרד.

ביום המנוחה התאמנתי קצת, עשיתי תרגילי כוח וריצה בהנחיית מולי אפשטיין (מאמן הכושר שלי). פגשנו גם את יוני ארליך והוא העביר איתנו כמה שעות. תמיד כיף לפגוש ישראלים.

שחר פאר. תמיד כיף לפגוש ישראלים

לקראת המשחק שלי נגד פטי שניידר, מקום 9 בעולם, הכנתי את עצמי בצורה הטובה ביותר. כידוע, שנה שעברה הפסדתי לה פעמיים אך הרגשתי שהפעם אני יכולה וצריכה לנצח.

בבוקר המשחק, כשהשעון צלצל, הרגשתי ממש עייפה אז אמרתי לאמא שלי שאני אישן עוד קצת ואני אעשה חימום קצת קצר יותר. זה טוב שאני מתחילה להכיר את הגוף שלי ולהבין מה טוב לי ומה לא. במקום חימום טניס ארוך, ערכתי ריצת חימום יחסית ארוכה, אחריה הרגשתי הרבה יותר טוב.

לפני המשחק כל שחקן מקבל ל-30 דקות את האצטדיון לחימום. שניידר היתה שם לפני ובעלה/המאמן שלה ניסה לגנוב לנו 5 דקות, זה היה מצחיק אבל בסוף הכל הסתדר והיה לי חימום טוב. אני מתחממת עם עודד טייג, הוא המאמן הצמוד שלי ויש לנו קשר טוב מאוד.

שחר פאר. "הבאנו שחר עליכם"

המשחק עצמו נפתח יחסית לא טוב והיא עלתה ליתרון 1:4. אמרתי לעצמי שאני מפספסת הזדמנות ושיותר גרוע מזה אני לא יכולה לשחק. מה גם שבדיוק ראיתי את אנדי רם מגיע למשחק והוא עזב ב-6:7 לזכותי, אז כנראה שהוא העביר לי אנרגיות חיוביות. שיחקתי משחק טוב מאוד - במיוחד בסט השני. כשהובלתי סט ו-2:5 (מצלצל לכם מוכר?!) אמרתי לעצמי שאני עולה עכשיו וסוגרת את המשחק ואכן כך היה. מבחינתי זה היה מבחן פסיכולוגי חשוב שעברתי אחרי ההפסד לסאפינה.

זה אומנם ניצחון טוב מאוד בשבילי (פעם שנייה שניצחתי מישהי מהעשירייה הראשונה), אבל ברור לי שיש עוד הרבה על מה לעבוד ולשפר. את ההוכחה לכך קיבלתי במשחק הבא נגד קים קלייסטרס.

הגעתי מוכנה למשחק אבל כנראה שעוד חסר לי ניסיון ברמות האלה. שתינו שיחקנו יחסית לא טוב אבל היא לקחה את הנקודות החשובות כל פעם ואילו אני עשיתי קצת יותר מדי שטויות. אמנם התוצאה מאוד דומה לתוצאה נגד ז'וסטין הנין משנה שעברה, אבל הרגשתי שמבחינת טניס אני מתקרבת לרמה הזו. עם עוד קצת ניסיון, ריכוז, יציבות ועבודה קשה אני אתמודד טוב יותר ברמות הללו.

קים היא אחת הטניסאיות הנחמדות בסבב. דיברנו לפני ואחרי המשחק, הכרתי לה את אמא שלי, היא אמרה שפעם ראשונה שהיא פוגשת אותה אז השווינו את לוחות הזמנים שלה ושל אמא שלי משנה שעברה ובדקנו איפה הן פספסו אחת את השניה.

בסך הכל היו לי שבועיים טובים מאוד של תחילת השנה, אני מרוצה מהניסיון שצברתי ומהתוצאות שהשגתי. יום חמישי היה יום החופש הראשון שלי אחרי שבועיים רצופים וקשים. הסתובבנו בסידני שהיא עיר יפה מאוד עם אנשים נחמדים.

אחד הדברים הכי כיפים ומרגשים היה שהגיעו למשחקים נגד שניידר וקלייסטרס ישראלים עם דגלים ואפילו שלט של "קדימה שחר". ובנוסף הם שרו "הבאנו שחר עליכם" כמו כן אנדי רם, יוני ארליך, נועם בר ואפילו מירי נבו באו לצפות בי ביום החופשי שלהם ואני ממש מעריכה את זה.

אני מקווה שגם באוסטרליה, בכל אופן, יגיעו הרבה ישראלים, זה כיף לשחק מול ישראלים.

לקראת האליפות אני מגיעה עם ביטחון ואמונה בטניס שאני מציגה. אני אקח כל משחק בפני עצמו כי אני יודעת שיש עוד 127 בנות שרוצות להצליח וזה חשוב להן בדיוק כמוני. בשנה שעברה הפסדתי בסיבוב הראשון אז אני מקווה שהפעם התוצאות יהיו יותר טובות.

נקווה לראות הרבה ישראלים ביציע ובהצלחה לכל הישראלים במוקדמות - ביחידים ובזוגות.
תודה לכולם על התמיכה שאני מקבלת מישראל. אני מרגישה את החום כל הזמן וזה מרגש אותי.
שלכם שחר.