אל תסתנוורו

תוצאת ה-0:0 של נבחרת ישראל נגד וויילס במשחק החוץ בקארדיף היא טובה. התוצאה מרשימה בעיקר אם אתם לא גרים בארץ, לא ראיתם את המשחק ואתם לא עוקבים אחרי הכדורגל הישראלי. ההרגשה, אף על פי שהנבחרת יכולה לעשות הישג היסטורי ולהעפיל ליורו בצרפת, היא שהכדורגל בישראל לא באמת התקדם. למה? כי כמו בהעפלה של מכבי תל אביב לליגת האלופות, גם הפעם השיטה עשתה עבורנו את העבודה.

אל תסתנוורו, גם אם נסיים במקום השלישי ונעפיל לאליפות אירופה, ההישג לא גדול כפי שעושים ממנו. שינוי השיטה, לפיה הוגדל הטורניר מ-16 ל-24 נבחרות, תגרום לירידה באיכותה של האליפות, ומן הסתם, עצם ההעפלה לטורניר נעשתה קלה הרבה יותר.

נבחרת ישראל. אין באמת התקדמות (רויטרס)

53 נבחרות משחקות במוקדמות, כשצרפת המארחת העפילה באופן אוטומטי. בסופם של המשחקים, 24 נבחרות יעפילו וישחקו בקיץ הבא בצרפת. רק 29 מתוכן, לא יצליחו לסיים בשלושת המקומות הראשונים ולהעפיל לאליפות או לשלב הפלייאוף. המתמטיקה פשוטה, חלק נכבד מהנבחרות יעברו את שלב המוקדמות בהצלחה וקחו בחשבון את נמושות היבשת, דוגמת: אנדורה, לוקסמבורג, גיברלטר, סן מרינו וארמניה שתופסות מקום במוקדמות.

אם נעפיל ליורו, אנחנו לא נפגוש נבחרות כמו אנדורה. הערב (ראשון) לא שיחקנו נגד אחת מאריות היבשת, ובכל זאת דף הסטטיסטיקה לא נראה מעודד. 58 אחוזי שליטה למארחת, 17 איומים על שערו של אופיר מרציאנו לעומת איום בודד של תומר חמד, ו-11 קרנות לזכות הוולשים לעומת אחת לזכות הכחולים-לבנים.

למרות זאת, הנבחרת כבר הגיעה לבאר, השחקנים של אלי גוטמן פשוט חייבים לנצח בעוד חודש את קפריסין בטדי ולקוות לקבל הגרלה בשלב הפלייאוף נגד נבחרת בגודל שלנו. אם וכאשר נגיע לצרפת, מעבר לעשרות אלפי האוהדים שיגיעו מהארץ, אין הרבה סיבות לאופטימיות, לפחות בצד המקצועי.

גארת´ בייל וניר ביטון. חייבים לנצח את קפריסין (רויטרס)

ועוד מילה על הנושא החם של התקופה האחרונה - קיום המשחקים בימי שבת. עצם הדיון ובזבוז הזמן על הנושא הוא מבזה, השיטה הנוכחית חייבת להישאר והכפייה הדתית חייבת להיפסק. אם יש שחקן שלא רוצה לשחק בשבת - שלא ישחק, אף אחד לא מכריח אותו להיות כדורגלן. ניתן להבין דחיית משחקים שנופלים על חגים ויום כיפור לדוגמא, אבל השבת היא האופציה המעשית הטובה ביותר לקיום משחקי ספורט.

זכותם של החיילים ששומרים עלינו להגיע למשחקים, כמו גם זכותם של הורים להגיע יחד עם ילדיהם הקטנים. אם המשחקים יערכו באמצע השבוע, הם יתקיימו בשעות מאוחרות, אנשים ייאלצו לצאת מהעבודה ולהיתקע בפקקים של אמצ"ש והילדים לא יוכלו להגיע בעקבות בית הספר למחרת.

תחשבו על זה. אם קבוצה אירופית תציע לאחד מהשחקנים שחתמו על המסמכים לשחק בשורותיה, הוא גם לא יסכים? בדיוק ככה. אם בסופו של דבר כן ישתנה הסטטוס קוו, למה לא לשנות אותו לגבי תחבורה ציבורית למשל?

הכתוב הינו טור דעה