אולימפיאדת בייג'ין עומדת לצאת לדרך, כאשר הסינים עושים את כל מה שצריך כדי להכין את העולם ל"אם כל האולימפיאדות". השלטון המקומי לא חסך במאמצים כדי להפיק אירוע על שיהווה קמפיין פרסומי לכל העולם: הענק הסיני כאן ואומר את דברו.
לשלטון גם לא היתה בעיה לפגוע בזכויות בסיסיות כאלה או אחרות בדרך למטרה, הכל קדוש בפני האולימפיאדה.
העיר בייג'ין, שתארח את המשחקים היא עיר מדהימה. אם לא הייתם בה כלל, כדאי לבוא עם ראש פתוח לגמרי – צפויה לכם חוויה תרבותית בלתי נשכחת. אם הייתם בעיר לפני יותר משלוש שנים – לא תכירו אותה. עיר חדשה, תוססת עוד יותר ענקית – שתגרום לכם להתפעל ולהגיד "יאללה מה הסינים האלה מסוגלים לעשות".
מבחינה טכנית מדובר בעיר בת 8.5 מיליון תושבים במרכזה, וכ-18 מיליון תושבים עם הפריפריה. פירוש השם שלה: "הבירה הצפונית" השטח שלה ענק: 16,800 ק"מר. כשני שליש ממדינת ישראל, אבל עם כמות כזו של אוכלוסיה מדובר על כמעט 1100 איש לקמ"ר. למי שאוהב טריויה: בייג'ין חתומה על ברית ערים תאומות עם תל אביב.
מארגני האולימפיאדה דאגו לאלפי דיילות וסייענים שידברו אנגלית ויסייעו לתיירים הרבים המגיעים לאירוע. בבתי המלון הגדולים גם ידברו אליכם אנגלית – אבל האדם הפשוט ברחוב בעיקר בשווקים ידבר איתכם בעיקר בפנטומימה. הסוחרים המקומיים יודעים היטב כי התיירים הם מקור פרנסה מצוין, והם גם למדו מהר מאוד מה רמת המחיר באירופה וארה"ב. המחירים בסין שנראים זולים בשווקים, עלו בצורה תלולה בשלוש השנים האחרונות, והתיירים המערביים משלמים.
המפגש הראשון הוא עם שדה התעופה הבינלאומי הענק והמבריק. השדה גדול בסין. התרשמות מצוינת מהיכולת הסינית. מכאן תתחילו להתרגל לממדי ענק. בחוץ תור מוניות אינסופי – שמתקדם היטב כמו עיר נמלים קטנה. הנציג המקומי מסדר את התור ונותן לכם קבלה למונית – רצוי לשמור אותה. הדרך לכיוון מרכז העיר רצופה כלי רכב, טוסטוסים, רחובות גדולים ושלטי פרסומת גדולים ומקושטים. אם המלון שלכם בדרגה ראשונה – בדרך כלל יש לו שירות שאטלים משדה התעופה, ומומלץ לבדוק אפשרות זו.
המטבע המקומי: הין. ערכו – כל ין שווה כחצי שקל. כל דולר שווה 6.89 ין. על מנת למנוע אי נעימות, החלפת כספים רק במקומות רשמיים.
כדאי לבוא מוכנים לענין האקלים המקומי. באוגוסט הטמפרטורה תהיה בסביבות 25-35 מעלות ביום. יהיה חם ולח. יתכנו גם ימי גשם לפתע. בנוסף – עיר כל כך גדולה מייצרת זיהום אויר מהגדולים בעולם. אתם תרגישו את זה היטב, ואם תרצו לנשום כמו המקומיים – שימו כיסוי פילטר לאזור הפה וקחו מטריה. אביזר שימושי כאן נגד השמש.
האתרים המרכזיים בעיר
כיכר טיאן-אן-מן היא ככר ע-נ-ק-י-ת שפרוש שמה הוא "שער השלום השמימי". כל התיירים מגיעים לכאן. ב-1989 הגיעו לכאן גם הסטודנטים שמחו נגד הממשל הקומוניסטי עם הצילום המפורסם של המפגין העומד בודד מול טור טנקי טי סינים. בצידי הכיכר מוצב בגאווה שעון ענק, המונה את הימים, השעות, הדקות ואף את השניות עד לטקס הפתיחה של האולימפיאדה.
 |
| הצצה אל העיר האסורה (רויטרס) |
העיר האסורה. מצפון לכיכר. נבנתה במאה ה-15, ככל הנראה 1406-1420. יש בה כ-800 מבנים רובם בצבעי חמרה, וכ-8000 חדרים. כאן התאכזנו שושלות המלוכה והיא קיבלה את השם כי לפשוטי העם אסור היה לבוא בשעריה. המתענינים יכולים לשכור בכניסה אוזניות וליהנות מההסברים המפורטים.
המקום הוא אתר מורשת של אונס"קו ומהווה ביקור חובה. במבנים הרבים והמרשימים עדויות לגדולתה של האימפריה הסינית הקדומה אוצרות, חפצים, כלים שונים ועוד. אם יש לכם כושר אולימפי - ביציאה מהעיר האסורה, מתגלית לעין גבעת הפחם. 300 מדרגות טיפוס עד פסגתה שם מחכה לכם נוף מרהיב על כל העיר. (פארק ג'ינג שאן)
מקדש השמיים המרשים שנבנה ב-1420. ממוקם דרומית לכיכר טיאן-אן-מן אחד מאתרי העיר שהוכרז כאתר מורשת אונס"קו. לאחר ביקור במקום כדאי לשלב כניסה לשוק הפנינים – מין קניון מקורה, אבל נח מאוד ולא פחות חשוב - ממוזג.
המבנה הוא המבנה הרוחני הגדול בסין ויושב על 2670 דונם. גם אם כרגע אין לכם מושג איך הוא נראה, ראיתם אותו באינסוף תמונות, גלויות וסרטים על סין. כאן התקשרו הקיסרים עם השמים, לבקשת טובות מהאלים, יבולים מוצלחים ומחילה לעמם. בשעות הבוקר תוכלו לראות כאן סינים במיטבם: כיתות המתרגלות טאי צ'י בפארק, אנשים העושים יוגה, רוקדים, ועוד.
מקדש הלאמה – אי אפשר להשלים ביקור בעיר בלי לראות את המקדש הטיבטי הגדול בעיר. כאן תראו מקרוב את המסורת, המנחות, הטכסים הדתיים והאוירה המכשפת. אל תופתעו אם כאן תקבלו החלטה לנסוע לחופשת התנתקות באשרם או במנזר בטיבט.
ארמון הקיץ – עוד אחד מאתרי החובה של העיר והאתר השלישי במורשת אונסק"ו (לצד העיר האסורה ומקדש השמיים). כאן היו מגורי הקיץ של הקיסרים בעבר הרבה לפני האולימפיאדה. (ביניהם של הנסיכה שישי ומשפחתה, אותם רצחה - סיפור מעניין). מקום פסטורלי המאפשר ביקור של שעות בארמון, בפארק היפה או ליד האגם והגן המרהיב. ניתן גם לשוט כאן או לשבת באחד מפינות הקפה הרומנטיות. כשתראו את מבנה הספינה מקרמיקה, תדעו שהסינים מאינים כי זו ספינת היציבות של מדינתם. ימים יגידו.
סיורים מחוץ לבייג'ין
החומה הסינית – האטרקציה שאין לה מתחרים, אתר מדהים שאורכו 6400 ק"מ, שנאמר עליו כי הוא היחיד על כדור הארץ שניתן לראות בעין מהירח, אבל לא בדקנו את הענין הזה עדיין. כך או כך, מדובר באחד משבעת פלאי תבל. זו בעצם מערכת ביצורים שנבנתה כדי להגן על האימפריה הסינית במאה השלישית לפני הספירה נגד פשיטות של "ברברים" ממונגוליה ומנצ'וריה.
 |
| החומה הסינית. אטרקציה ללא מתחרים (רויטרס) |
לחומה מוצעים מספר רב של סיורים, ויש עליה מספר נקודות תצפית. הפופולרית ביותר נחשבת תצפית באדלינג. קברי שושלת מינג - (13 הקברים): כשעה וחצי נסיעה צפונה מבייג`ין, ליד צ'אנגפינג, נמצא אתר קברי בני שושלת מינג (1368-1644). אתר ארכיאולוגי יוצא מגדר הרגיל בו קברי 13 קיסרי מינג הידועים יחד עם השפחות שלהם שהיו גם המאהבות. האתר צופה לנוף יפהפה.תחבורה בבייגי'ן
למרות העומס האדיר לרשותכם כמעט כל כלי התחבורה שתרצו. המוניות הן אמצעי פופולרי והמחירים סבירים (אם לא יהיו הפקעות מחיר בגלל המשחקים). רוב הנהגים מקבלים גם דולרים.
הכלי הדומיננטי הן כמובן זוגות האופניים האינסופיים (שמזכירים את החלומות שלנו להתעשר על ידי מכירת וינטיל אחד לכל סיני). ב-20 שקלים ליום תוכלו לזכור זוג אופניים ולדווש לכם במרכז העיר. ביציאה מהמלון כדאי מאוד שיהיה לכם כרטיס באנגלית וסינית עם הכתובת המודיקת.
 |
| רק אל תשכחו איפה שמתם אותם. אופניים בבייג'ין (רויטרס) |
עוד המלצה – יש חניונים לאופניים. כדאי לכם לסמן את הזוג שלכם או לזכור איפה בדיוק חניתם כי אחרי כמה שעות החניון מתמלא בכמויות אופניים שהעין הישראלית לא ראתה בחיים – אפילו לא באמסטרדם.
הרכבת התחתית – אמצעי נח ומהיר. אם יש לכם את מפת העיר וקווי הרכבת לא צריכה להיות בעיה להסתדר. כרטיסים קונים בתחנה לפני העליה לרכבת. השירות מתחיל עם זריחה ומסתיים לפי סוג הקו מ-22:00. תדירות הרכבות נוחה וגבוהה. אם אפשר רצוי להימנע משעות העומס בבוקר ואחה"צ כשכל הסינים בדרך אל ומ-העבודה.
בילויי לילה בארים ומסעדות
אזור הבארים הוא בסאן לי טון. מסעדות מגוונות, בארים הופעות וכל מה שתרצו. המלצה: ללכת למקומות המרכזיים, להמנע מסימטאות חשוכות ולא להכנס לעימותים עם המקומיים. דבר נוסף: ההערכה היא כי לעיר יזרמו אינסוף נערות ליווי ולכן כאשר סינית נחמדה עושה לכם עיניים – תזהרו מעוקץ במיוחד בכל הקשור להזמנת משקאות עבורה ועל חשבונכם.
עקרונית אין בעיה של אוכל בייגי'ן אם זוכרים שתי הערות חשובות.
א. הסינים אוכלים כל דבר – גם אם לנו זה נראה מחריד או דמיוני.
ב. אין קשר בין המסעדות הסיניות בהן ביקרתם בישראל לבין האוכל הסיני בביג'ין.
הסינים משתמשים בהמון שמן, גריל תבלינים, שום, ג`ינג`ר ועוד – ואזורי האוכל שלהם מרחים היטב מענני הטיגון ומשפע תיבול. מנה אופינית למקומיים שהתפרסמה ברחבי העום היא "פקין דאק" - מנת בשר ברווז צלוי, הכוללת בעיקר את העור (עור פריך) ומעט בשר. יש מסעדות המציעות את המנה הזו בערב בילוי לצד מופע פולקלור.
 |
| הסינים אוכלים הכל. גם נודלס (רויטרס) |
מנות דומיננטיות אחרות הם סרטנים ופירות ים, מנות עוף "מונגוליאן הוט פוט" ברצועות עם ירקות מוקפצים, ומאכלים חריפים הבנויים על בסיס סוגי בשר שונים.
מבחינת פאבים – בעיר החלה סצינה חזקה של פאבים בסגנון בריטי ההומים תיירים וכן מקומות בהם שולטת מוסיקת הג'ז שהפכה למרבית ההפתעה די פופולרית. פאבים רבים יציעו שידורי אולימפיאדה בצוותא והאוירה שם מבטיחה להיות מענינת. ביג-איזי-באר נחשב למקום איני וממוקם בצ'אויאנג-פארק.
בילוי מסוג אחר מצפה לתיירים במופעים השונים בעיר. מופע מסוג אחד הוא קרבות קונג פו – מיועד במיוחד לחובבי הז'אנר אך גם לסתם סקרנים שמסוגלים לראות את הקרב האלים ולהתרגש מצרחות הקהל.
 |
| מופע אופרה אטרקטיבי. מומלץ (רויטרס) |
מופע מדהים ומומלץ הוא מופע הלולינות הסיני. אלה מופעים שנחשבים יקרים מהממוצע (כ-60 ש"ח כרטיס). מדובר בחלק משימור המסורת הסינית העתיקה, אבל יותר חשוב מזה: האקרובטים מבצעים תרגילים מדהימים – שוודאי יגרמו לחלקכם לשאול למה הם מופיעים לתיירים ולא מתחרים באולם האולימפי. חלק מהלהקות עורכות סיבובי הופעות מוצלחים ברחבי העולם.
חובבי המוסיקה חייבים לצאת ערב אחד לאופרה הסינית. ההפקות פשוט מהיבות, סאונד משובח, תלבושות מרהיבות ובדרך כלל עלילות נוגעות ללב. דרמטי, בומבסטי גדול מהחיים.
שווקים וקניות
קניות יהיו לכם בכל פינה ובכל מקום וככל הנראה בצורה בולטת מהרגיל בגלל האולימפיאדה. יש את רחובות הקניות, את מרכזי הקניות המקורים ואת השווקים וכדאי לבקר בכולם.
חובבי השווקים, המוצרים הזולים והאוירה הלא מכופתרת – ימצאו את מבוקשם בשלל השווקים בעיר. רחובות השווקים נמצאים באזורי: Panjiayuan, Xiushui ורחוב Liulichang
 |
| שוק האומנות, תכשיטים ופסלים בבייג'ין (רויטרס) |
שוק יום א – הוא ביקור מתאים מהבחינה הזו. כל המוצרים שרק יכולתם לחלום עליהם. שוק המשי- קיושואי סטריט. מכיל אינסוף פריטים, לא רק משי. יש יותר זיופים כאן מאשר סינים אבל זה חלק מהמשחק. להתמקח חובה – לא משנה באיזו שפה אתם מדברים.
שימו לב: לקוח שיודע להתמקח מגיע לחצי המחיר הנקוב הראשון. רק זהירות: כייסים.
שוק Panjiayuan: שוק פתוח הכולל מוצרי אמנות עתיקים ועבודות יד, ספרים, חפצים, קישוטים, פסלים תכשיטים ועוד.
סיפורים ומנהגים מקומיים
חלק המנהגים הסיניים ייראו לרובנו מוזרים עד אימה בתחילה. למבקרים בסין כדאי להתרגל לענין שבהתחלה עלול להיראות הזוי. הסינים יורקים ברחוב ללא סוף. השלטונות ניסו לחנך, להסביר ולקנוס – אבל הסינים מתקשים להשתחרר מהמנהג הקבוע הזה. אפילו יצא חוק נגד יריקות לקראת האולימפיאדה ההשקפה המקומית בענין הזה מאוד מענינת. שימו לב איך זה נראה בעיניים סיניות.
פעם כשניסיתי לברר עם זקן מקומי מה פשר הרעיון לירוק את כל הליחה בקול גדול, הוא שאל בשיא הפשטות: "מה הבעיה?"
"- זה לא אסתטי. זה מגעיל" טענתי.
"אה. זה מגעיל" אמר הזקן, "ואנחנו לא בסדר? זה מגעיל ואתם המערביים מרשים לעצמכם לבלוע את הדבר המגעיל הזה חזרה לקיבה שלכם?"
עוד דבר שהסינים אוהבים – לאכול נודלס, ביניקה בקולי קולות. כמה יותר טעים, ככה יותר רועש. התייר מהמערב משתנק בפעם הראשונה שהוא רואה את זה.
 |
| חגיגות שנת הדרקון בסין (רויטרס) |
שירותים ציבוריים או מסרותיים – יהיו תמיד שירותי בול פגיעה. הסיני הצוי חושב שאנחנו מטורפים כשאנחנו יושבים על אסלה, שמישהו אחר הניח עליה את ישבנו המזוהם כמה דקות קודם לכן. וענין נוסף – כבר לא רואים בתדירות גבוהה בערים הגדולות אבל עדיין קיים – אבל התינוקות המקומיים מסתובבים ללא חיתול. יש להם פתח גדול במכנסים מאחורה והם עושים את צרכיהם בפינות, בשקט וללא היסטריה.הסינים הם עם של מיתולוגיות, סיפורים, אגדות ואמונות. יש להם שור של אלים ויש להם גם כמה מיתוסים הדומים לסיפורי המקרא שלנו. לדוגמה: מיתוס המבול הגדול שירד על הארץ. בריאת העולם להשקפתם התקיימה על ידי האלה נו-וא בעלת גוף האישה וזנב הנחש.
היא פיסלה את האנשים הראשונים מבוץ צהוב והביאה אותם לעולם. כשראתה שהעבודה רבה מדי – לקחה חבל ענק טבלה אותו בבוץ ומתחה אותו. מטיפות הבוץ שנטפו מהחבל נוצרו מיליוני אנשי נוספים. לכן – האנשים היפים הם אלה שהאלה ישבה השקיעה זמן ופיסלה אותם. האנשים המכוערים הם הצאצאים של אנשי טיפות הבוץ.
לוח השנה הסיני מאופין בחיה לכל שנה. האגדה מספרת ש–12 החיות המופיעות בלוח, היו נוהגות לריב ביניהן מי תתחיל את המעגל ראשונה. האלים החליטו על פתרון וקבעו כי החיה שתגיע לגדה השניה של הנהר תתחיל את לוח השנה.
השור קפץ מיד למים ראשון אבל החולדה קפצה על גבו ובהתקרבם לגדה קפצה ראשונה על הקרקע. החזיר העצל הגיע אחרון. וכך נקבע סדר מחזוריות החיות אשר חוזר על עצמו כל 12 שנה: חולדה, שור, נמר, ארנב, דרקון, נחש, סוס, עז, קוף, תרנגול, כלב ואחרון החזיר. הסינים מאמינים שלפי החיה של השנה בה נולד בן אדם ניתן לאפיין אותו ולצפות את עתידו.