מערכת ONE
|
אחרי הסכם השלום שסוכם בין מדינת ישראל לאיחוד האמירויות, גם הג’ודאים שלנו חזרו אחורה לאותה תחרות היסטורית באבו דאבי בה נוגנה לראשונה התקווה במדינה. פיטר פלצ’יק, שזכה במדליית הזהב באותה תחרות, כתב בחשבון האינסטגרם שלו.
“מחלום למציאות. ב-2018 זכינו שגיא מוקי ואני במדליות זהב בגראנד אבו דאבי ובפעם הראשונה כשהדגל הונף לאוויר בצבעי כחול-לבן והמגן דוד באמצע, ניגנו לראשונה את התקווה על אדמה ערבית וההיסטוריה נכתבה בדקות האלה”, כתב פלצ’יק. “הלב מתפוצץ מאושר והתרגשות, ולא רק בגלל הניצחון המקצועי, אלא גם כי הספורט ניצח את הפוליטיקה. והכי אני מאושר לדעת שהיום הפוליטיקה יישרה קו עם הספורט והג'ודו בפרט. מגיע לכולנו לחיות זה עם זה בשלום”.
פלצ’יק המשיך: “אני כל כך מתרגש שבפעם הבאה שנגיע לאבו דאבי (אמן שבקרוב), כנבחרת ישראל בג׳ודו, נוכל להיכנס בדלת הראשית של איחוד האמירויות עם דרכון ישראלי ועם סמל המדינה בתוכו. בהתחלה זה היה חלום שנשתתף בתחרות שם בכלל, שנה לאחר מכן ללא הסמלים ולבסוף הודות לאיגוד הג'ודו העולמי בראשותו של מריוס ויזר ויו״ר האיגוד הישראלי משה פונטי התאפשר לכולנו לעלות למזרן עם הדגל הסמלים. עכשיו שהדבר הפך לרישמי זה מוכיח לכולנו שחלומות כן הופכים למציאות. שמח שאוכל להגשים עוד חלום שלי ולקחת את דניאל אישתי לחופשה בדובאי”.
גם טל פליקר נזכר: “3 שנים לרגע שלא אשכח כל החיים. לאורך השנים נבחרת ישראל לא הורשתה להתחרות באיחוד האמירויות עם סממנים ישראליים ובתור ספורטאים רק רצינו לצאת לעשות את מה שמוטל עלינו, להתחרות ולזכות במדליות. איגוד הג’ודו התעקש שנתחרה כדי להראות נכונות. השינוי הגדול היה, כשלראשונה ישראלי זוכה במדליית זהב, וכראוי למדליית זהב ההמנון הלאומי של אותה מדינה מתנגן אל מול הדגל שמונף בראש הפודיום”.
“אז לא שמו לי את התקווה ולא ראיתי את הדגל אבל בתוכי התחושה הייתה ברורה וחד משמעית, אני ישראלי. הרעש הגדול בא אחרי, ומאז לשמחתי השינוי הגיע, והאיגוד העולמי קבע שכל תחרות חייבת להתקיים בשוויון מלא. שנה לאחר מכן שגיא ופיטר כבר יכלו לעמוד בראש הפודיום וליהנות מצלילי התקווה. וכעת בדיוק 3 שנים מאותו רגע נחתם הסכם בין המדינות שטענו “הכל התחיל בזכות הג׳ודו”. אני יכול להגיד בגאווה שעשינו היסטוריה ושוב הוכחנו שג׳ודו הוא הרבה יותר מרק ספורט”.
אורי ששון התייחס גם הוא בפוסט כשצירף תמונה עם טוהר בוטבול ופלצ’יק באותה התחרות ב-2017: “זה תמיד היה מסובך להגיע למקום הכל כך מיוחד הזה. תחקירים בטחוניים, אבטחה, דגל ישראל שהוסר מחליפות התחרות שלנו, המנון התקווה שמנעו מאיתנו לשמוע אותו על הפודיום ונאלצנו לשיר אותו לבד כל המשלחת הישראלית. משמח אותי לדעת שעכשיו הדברים האלה הולכים להשתנות”.