הרפורמה חושפת את הבעיות במשרד הספורט

בכנסת ניבאו את העתיד, החששות התממשו בהמשך והמדינה לא הייתה ערוכה לזה: הפרוטוקולים חושפים איך נעשתה רפורמת התקציבים המקרטעת. תחקיר

אסי ממן | 17/07/2020 20:00

השינויים שביצעה המדינה במסגרת רפורמת חלוקת הכספים לספורט הופכים את אופן החלוקה למסורבל ולנטל גדול יותר עבור קבוצות הספורט בישראל, גם כשנתיים אחרי שהיא יצאה לדרכה, שכן הכסף עובר דרך האוצר ובכל פעם בכירי הספורט בישראל נאלצים לעלות לרגל למשרדי הממשלה כדי להתחנן לקבל את הכסף בזמן במקום שהכספים יגיעו ישירות מקופת הטוטו באופן קל ויעיל כמו בעבר.

בעקבות הרפורמה הזו, הספורט הפך תלוי במדינה הרבה יותר מבעבר והוא נתקע עם רפורמה שנפתחה בצורה מקרטעת, בעיקר בגלל ההיערכות של משרד הספורט והעובדה שהוא לא נוקט בפעולות כדי להקל על הקבוצות. כעת, נחשף בפרוטוקולים שהגיעו ל-ONE כיצד משרד הספורט נערך בצורה לקויה לצעד כל כך משמעותי כמו הרפורמה, איך בכנסת ניבאו את העתיד, איך החששות התממשו בהמשך - ועד כמה המשרד לא נוקט בשום פעולה כדי להקל על הקבוצות גם כיום תחת השר חילי טרופר.

כבר בשנה הראשונה לרפורמה גורמים רבים בספורט הישראלי הבינו שהם בבעיה. הכספים לא עברו בזמן, בניגוד להבטחות, ולכולם היה ברור כי משרד התרבות והספורט לא היה ערוך לרפורמה בצורה מלאה. אומנם בסופו של דבר הכספים הגיעו בחלקם לאיגודים ולאגודות, אבל לא בזמן ובקצב שהובטחו להם מראש. מעבר לזה, הקבוצות קיבלו דרישות חדשות כתנאי לקבלת הכספים, אך הן מתקשות לעמוד בהן. הכסף ממשיך להתעכב בגלגלי הבירוקרטיה ובקרוב הוא עלול להתעכב עוד יותר, כאשר אנשי הספורט נתונים לחסדיהם של אנשי האוצר בזמן שהמדינה נקלעה למשבר כלכלי חמור בעקבות מגיפת הקורונה.

אז איך למעשה המדינה נתקעה עם הרפורמה הזו? ובכן, הרפורמה בתקציבי הספורט התקבלה בחוק ההסדרים. בגלל הזריזות החקיקתית שבחוק, ולאור החששות הכבדים שעלו בוועדה לפגיעה הצפויה בספורט, נקבע "מנגנון של לאחר מעשה". כלומר, בוועדה שדנה בהצעת חוק ההסדרים הוחלט כי החוק יאושר, ורק אחר כך תתכנס ועדת יישום שתדון איך נכון ליישם אותו מבלי לפגוע בספורט, כאשר משרד הספורט יחזור וידווח לוועדת מעקב על ההחלטות שהתקבלו ועל ההתקדמות בעבודה. אלא שבמשך חודשים רבים כל ההליך הזה תקוע ונמצא באותו המצב בדיוק.

בוועדת המעקב בכנסת דנו ביישום הרפורמה על ידי המשרדים הממשלתיים וקבעו כי משרד התרבות והספורט לא היה ערוך לרפורמה, כי אין ולא היה כל תכנון ארוך טווח מבחינתו כיצד הוא יכול לחלק את הכספים בעצמו לכל הקבוצות בארץ, וכי במתכונת המוצעת הספורט יפגע מיישום הרפורמה. לפיכך החליטה הוועדה כי תגיש הצעת חוק לדחיית הרפורמה בארבע שנים, כדי לבחון אותה מחדש, אבל קרוב להחלטת הוועדה פוזרה הכנסת והליך החקיקה לא הושלם - וכך נשארה המדינה עם רפורמה, שלפי הגורמים שבדקו אותה נקבע כי לא יהיה נכון ליישם אותה.

חילי טרופר כותב בספר האורחים (באדיבות הוועד האולימפי בישראל)

ומה עשתה המדינה? החלה ליישם אותה בכל זאת, ובעת בה נכנסה הרפורמה לפועל, גורמים רבים בספורט הישראלי התלוננו על כך שהכספים לא עוברים בזמן, עד כדי כך שספורטאים לא זכו במשך חודשים למלגות שהגיעו להם על הצלחותיהם, ומשרד הספורט לא הצליח לחלק באופן ישיר כספים לקבוצות.

"לא ערוכים לזה": הכתובת הייתה על הקיר

הפרוטוקולים של ועדות הכנסות חושפים את הלך הרוח בדיונים, את הבעייתיות שבחלוקת הכספים החדשה, את הוויכוחים, החששות והדיווחים על ההכנות. הם גם חושפים כיצד חברי הכנסת ובכירי הספורט בישראל התנגדו למהלך של שינוי חלוקת הכספים עוד לפני שעברו מהטוטו למשרדי הממשלה, ומה היה המצב בנקודת הפתיחה של הרפורמה.

בתחילת הדרך התכנסה הוועדה לחוק ההסדרים. בפברואר 2018, הגיעו בכירים מהספורט הישראלי לכנסת ושמעו את בכירי משרד הספורט מפזרים הבטחות בדיונים: "אנחנו כמשרד יודעים להתמודד עם כל מגבלות הבירוקרטיה למיניהן בצורה כזו שבסוף הקבוצה בקצה, המועדון בקצה, מקבל את הכספים בזמן עם מינימום חסמים, מינימום בירוקרטיות, לא פחות טוב ממה שנעשה בטוטו".

נמרוד לוי, בר טימור, ג'ון הולנד ותמיר בלאט (אורן בן חקון)

במשרד הספורט טענו כי הם ראו ברפורמה הזדמנות גדולה לספורט הישראלי, לראשונה אחרי 70 שנה, כדי לייצב אותו ולהבטיח עבורו ודאות כלכלית ויציבות. בנוסף, הם דיברו על שיפור איכות השירות, כאשר גיא אטיאס, מנהל אגף התקציבים במשרד הספורט, תיאר זאת כך: "מה שאנחנו מביאים לשולחן זה תזרים שבינואר אנחנו יודעים להעביר לגוף 50 אחוז מהכסף. ביולי אנחנו יודעים להעביר 90 אחוז. עשרת האחוזים הנוספים באוקטובר. אנחנו יודעים לייצר תזרים שהוא הרבה יותר טוב".

בפועל, התקציב לא תמיד הושלם בזמן ולא עבר בצורה תקינה וחלקה כפי שהבטיח. גם כיום, חודשים רבים אחרי שהרפורמה יצאה לדרכה - הקבוצות קיבלו רק כ-50% מהתקציב השנתי שהן אמורות לקבל, בעוד שבעבר הטוטו היה מחלק להן בתחילת חודש יולי כבר 75%. העיקר שהבטיחו.

גם כיום, כמעט שנתיים אחרי, יש תקלות רבות בעניינים הללו. "הרגולציה מאוד קשה", טען בייאוש בכיר בספורט הישראלי. "יש קבוצות שבשנה שעברה לא קיבלה שקל מכספי התמיכה שמגיעים להם בגלל שלא הצליחו להסדיר בזמן אישור ניהול תקין, ובגלל שהן לא קיבלו כספים בשנה שעברה הן גם לא מקבלות עכשיו בטענה שאין תקציב מדינה. גם קבוצות שאיחרו ביומיים בהגשת הטפסים, לא מקבלות את כל הכסף שמגיע להן".

ל-ONE נודע כי המרכזים מחלקים הלוואות לקבוצות שנקלעו למשברים בהיקף מצטבר שלפי ההערכות מגיע לסכום של כחמישה מיליון שקלים. גורם בספורט הישראלי אמר על כך: "הסיפור מורכב יותר עכשיו. פעם, כשהכסף עבר דרך הטוטו, הכל היה בזמן ובלי בעיות כך שמיד עם פתיחת הרבעון השלישי היו לך בחשבון כבר 75% מסך התקציב השנתי שמגיע לקבוצה שלך. לצערי, כיום אנחנו תלויים בממשלה ובתקציב המדינה. אם התקציב הבא של המדינה יקטן ויקחו מהספורט בגלל הגרעון והמשבר הכלכלי שאנחנו חווים עכשיו? זו תהיה מכת מוות לקבוצות, שבזכותן אגב יש למדינה עוד הכנסות מהימורים. זה אבסורד ויש חשש כבד לספורט הישראלי".

אבל למה להתעסק במה שקורה בדיעבד? עוד כשהדיונים עברו לוועדת המעקב, שהתכנסה לקראת סיום שנת 2018 לדון ברפורמה, החששות הלכו וגברו, לא רק בקרב עסקני הספורט הישראלי שדאגו מכך שמשרד הספורט יצטרך לקבל כסף מהאוצר ולחלק אותו בעצמו לאלפי קבוצות ואגודות. ככל שהתקדמו הדיונים בוועדה הזו, אפילו נציגי משרד הספורט הביעו חשש מהמהלך והבעיות החלו לצוץ.

זה התחיל כאשר מנכ"ל המשרד לשעבר, יוסי שרעבי, דרש כי הכספים שמיועדים לקבוצות יועברו דרך הטוטו ולא דרך משרד הספורט, לפחות בשנה הראשונה, מחשש שהעסק הזה לא יעבוד. "בטוטו היה להם הרבה יותר קל להגיש בקשות", אמר שרעבי בזמנו. "אנחנו לא נסכים לקלוט את האגודות האלה במשרד אם יתברר לנו שמדינת ישראל לא יודעת לקלוט אותם. אנחנו לא מוכנים לקלוט את האגודות במשרד התרבות והספורט בשנה הקרובה".

בדיון שעסק בהיערכות המדינה לרפורמה הודה שרעבי: "אנחנו גם, אני חייב להודות, קצת מוטרדים", אך ציין כי המשרד החל בגיוס עובדים וניסה לסגור פערים על מנת לעמוד במשימה.

"אתה מעט מוטרד, יוסי?", שאל ח"כ עודד פורר שניהל את הישיבה והוסיף: "אנחנו מאוד מוטרדים, ואנחנו לא מרגישים שיש פתיחות ואנחנו לא מרגישים שיש שקיפות. האיגודים והקבוצות לא מרגישים את אותו הביטחון שאתם מנסים לשדר. אני חייב לומר, אתם הרבה פחות בטוחים ממה שהייתם פה לפני".

בשלב זה ח"כ פורר יישר קו עם המתנגדים ואף הוסיף כי הוועדה בראשותו תקדם הצעת חוק פרטית לביטול הרפורמה. "כשם אמר מנכ"ל המשרד, שהוא מוטרד קצת, לסיכום הדיון ניתן לומר שהוועדה מוטרדת הרבה לגבי היישום של הרפורמה. אין תמונה ברורה לגבי מה המטרה ולאן רוצים להגיע בעוד שנתיים שלוש. הוועדה מבקשת מהמשרדים לייצר ודאות גם לאיגודים, גם למרכזים, גם לאגודות ובוודאי שגם לקבוצות. ישנה תחושה שמשרד הספורט ומשרד האוצר לא יודעים בכלל לאן הם רוצים להגיע ואיך העסק יפעל כשכל התקציב יישב בתוך המשרדים. קבוצות לא יודעות לעבוד מול משרדי הממשלה. כנראה שהקבוצות האלה, בעיקר בפריפריה, לא יידעו גם, ותהליך הלימוד שלהן הוא כזה שבדרך הוא יהרוג אותן. פשוט לא יהיו קבוצות", אמר ח"כ פורר.

"מאז שהרפורמה התחילה אני הייתי נגדה"

בדיונים הללו, ראשי המרכזים, שמייצגים גם את המועדונים, התרעמו. מנכ"ל מרכז הפועל, יורם אורנשטיין, אמר: "בעצם לא פתרו שום בעיה. אותנו מעניינות הקבוצות הקטנות. יש אנשים שלא מסוגלים לעשות, ויש אנשים שלא כדאי להם לעשות (הכוונה היא שראשי הקבוצות לא ירצו להגיש בקשות לקבלת כספי תמיכה בגלל הדרישות החדשות של המדינה, שיגרמו להם להשקיע משאבים גדולים יותר כדי שיוכלו לקבל את הכסף, א.מ). קבוצות קטנות, עם הקצבות של מאות שקלים, או אלפי שקלים, לא יבזבזו - ואני יכול לומר לכם, זה לבזבז כסף".

גם מנכ"ל מרכז מכבי, נאור גלילי, רתח: "זה התחיל בחוק שבכלל היה רפורמה בשוק ההימורים והפכו את זה לרפורמה בספורט. כשהחלוקה בטוטו, זה עבד מצוין, אף אחד לא התלונן".

בדיון אחר בכנסת, בדצמבר 2018, ח"כ עיסאוי פריג' טען בישיבה שעסקה בנושא: "מאז שהרפורמה התחילה אני הייתי נגדה. זה שוד כספי הטוטו, חד וחלק, אין לזה הגדרה אחרת. לא ניתן יהיה ליישם את הרפורמה הזו, לא במשרד התרבות והספורט ולא במשרד האוצר. משרד האוצר לקח את הכסף, משרד הספורט רצה את השליטה. את השליטה צריך לתרגם לעשייה, ואיך הכסף הזה יגיע לשטח? זה היה ברור שיהיה כישלון, וכישלון מהדהד, ועובדה שזה מה שאנחנו רואים".

באותה התקופה ח"כ עודד פורר קבע כי הרפורמה "תקועה ולא מיושמת. אני אומר את זה בצער, אף אחד מאיתנו לא מחפש מצב שקבוצות הספורט יקרסו והתקציב לא יגיע. למה אני אומר בצער? כשישבנו בוועדת הרפורמות אמרנו 'חברים, הכספים לא יגיעו לקבוצות, חבל על הזמן, המודל שמציגים פה לא יעבוד. הם לא יידעו איך לעבוד עם כל ערימת הגופים האלה. ועובדה היא שזה באמת לא עובד. זה לא עובד, למרות כל הרצון הטוב. הבירוקרטיה הממשלתית שלנו בהרבה מאוד תחומים היא מסורבלת וכבדה מידי".

בתקופה ההיא, בימי סוף שנת 2018, ראשי משרד הספורט התייצבו לוועדה והודו: "אנחנו מאוד מוטרדים מהסיפור של האגודות. אמרנו מהיום הראשון שאנחנו לא יכולים כמדינה לקלוט את האגודות, בטח לא מיידית. יש כאן תהליך שצריך לעשות. צריך לייצר מנגנון מקל. האגודות הקטנות לא מסוגלות לעבוד מול המדינה, פשוט לא מסוגלות. נעשה מאמץ גדול לעשות נוהל שר אוצר אחר, שונה, מקל, יותר ידידותי".

בו במקום, מנכ"ל מרכז הפועל, יורם אורנשטיין, ביקש: "תשאירו את המתכונת שקיימת במשך ארבע שנים נוספות. בארבע השנים האלה נלמד, נעשה את כל הדברים בצורה מסודרת, נקים צוותים משותפים. רוצים לעשות שינוי שלטעמי יהרוס את הספורט. האיגודים לא מקבלים פתאום ספורטאים מהשמיים, הם מקבלים ספורטאים שגדלו באגודות ושם יושבים עשרות אלפי מתנדבים. ככל שחותמים על רגולציה, ככה הספורט יורד".

בסופו של הדיון הזה, אגב, נקבע כי הנוהל של חלוקת הכספים לקבוצות יהיה מותאם לנוהל שהיה בטוטו, אך בנקודה זו התעוררה מחלוקת באשר לניסוח. אף אחד לא רצה ליפול בלשונו ולומר למעשה שהכסף יחולק שוב דרך הטוטו באופן מלא ועצמאי.

נציגי המרכזים ביקשו: "אנחנו מבקשים שיהיה תיקון לפרוטוקול, הנוהל לא מותאם לטוטו אלא תואם את הטוטו", אך ח"כ מיקי זוהר התנגד לכך והשיב: "לפרוטוקול יש משמעות בכנסת. זאת גם עילה משפטית אחר כך, אני אומר לך... ירמו אותם, לא יתנו להם את הכסף, אז שתהיה המילה תואם, לא מותאם".

נאור גלילי התערב: "אבל הנהלים של הטוטו תואמים, לא מותאמים".

ח"כ זוהר הגיב: "דיברנו על זה".

גיא אטיאס ממשרד הספורט התפרץ: "לא תואם, מותאם".

גלילי הגיב: "תואם".

אטיאס: "מותאם".

גלילי: "תואם".

אטיאס: "לא תואם".

בסוף הוויכוח, ח"כ זוהר נעל את הדיון כשאמר: "הנוהל בלבד תואם, נוהל תואם". ונעל את הישיבה ב-15:49, כך על פי הפרוטוקול. בשעה 16:30 נפתחה ישיבה נוספת של אותה הוועדה, שם ח"כ זוהר ניסה לעשות סדר: "טוב, בסדר. טוב, אז מתואם... אני רק אומר את זה לפרוטוקול... גם יגיד את זה ברשותכם היועץ המשפטי של משרד האוצר, שהמטרה היא נוהל תואם".

נוהל תואם או מותאם, בסופו של דבר הרפורמה עצמה לא נעצרה כאמור - והקבוצות נקלעו לבעיה משום שהן נדרשות מעתה לעמוד בדרישות נוספות מהמדינה כדי לקבל את כספי התמיכה הציבוריים שמגיעים להן ממשרד הספורט. אלה שמועברים אליהן עדיין באמצעות הטוטו, אך לרוב באופן מסורבל ואיטי יותר בגלל שמי שיושב בפועל על הברז הם משרד האוצר ומשרד הספורט, שכאמור לא נערך כראוי לרפורמה הזו. אנשיו אפילו הודו בכך בעצמם הרי, וגם היום המשרד אחראי על העברת הכספים רק לאיגודים.

רבים מראשי הקבוצות והאיגודים בארץ כבר הרימו ידיים בניסיונותיהם לרדוף אחר נציגי משרד התרבות והספורט בשאלות מתי הכסף ייכנס. גם כעת, רבים מהם טוענים: "המשרד מעביר חלקים מהכסף, אבל זה לא תמיד בזמן ואנחנו לפעמים חיים בלחץ ובתחושה שבקרוב נמצא את עצמנו בלי כלום. הסוגיה הזו עדיין לא נפתרה במלואה וכרגע המדינה לא מסוגלת עדיין להעביר כסף לקבוצות באופן ישיר ובלי בעיות, גם שנתיים אחרי. העיקר שעשו רפורמה".

הוספת תגובה