הוועדה המיוחדת לענייני קורונה של הכנסת בראשות ח"כ עפר שלח ערכה היום (ראשון) דיון מיוחד בנושא גיבוש תכנית אסטרטגית להשבת הספורט האישי והתחרותי במדינת ישראל, לבקשתו של חבר הכנסת יואל רזבוזוב מיש עתיד, וזאת לאחר שהבוקר הממשלה אישרה את תקנות 500 המטר לפעילות ספורט אישית, ולא קבוצתית, בזוגות קבועים.
יואל רזבוזוב פתח את הדיון ואמר: “זה דיון חשוב מאוד. עדיין אין הוראות לגבי ספורט. זה כולל גם פעילות גופנית, גם ריצות מחוץ לבית, גם הספורט המקצועני, ליגות מקצועיות, ספורט אולימפי, והדברים לא זזים. פניתי ליו”ר הוועדה ואמרתי לעופר שצריך לעשות משהו, כי אנחנו מפקחים על אי פעילות הממשלה שלא עשתה כלום. הלחץ הפוליטי עבד וראינו שביום ראשון נקבע דיון, אבל שעה לפני כניסת השבת ראינו תוכנית אסטרטגית של השרה רגב לטובת הקלות בספורט. התוכנית נעשתה בחיפזון ומהירות, אנחנו רואים בה המון חורים, היא לא מתואמת עם אף גורם. בכל מה שקשור לספורט יש המון המון חורים, דברים לא מדוייקים, אין שום ודאות בשום נושא, לא לליגות המקצועיות, לא לספורטאים האולימפיים והלא אולימפיים. לא לספורט חובבני. לאף אחד. אנחנו יודעים שאת הדברים האלה צריכים לתאם. אם הייתי שר הספורט הייתי ישן במשרד הבריאות. השרה רגב בגלל לחץ פוליטי התחילה לעשות פעולות”.
לגבי הפעילות הגופנית אמר רזבוזוב: “ראינו בישיבת הממשלה בלילה שלמתפללים הרחיבו מ-10 ל-19 כי יש אנשים שמייצגים את הציבור הזה. צריך מישהו שידחוף לספורט, שיזוזו פה דברים, כי ספורט זה לא רק הבריאות, זה לא רק שאנשים השמינו ועלו במשקל, זה גם חוסן מנטלי. אנשים צריכים את הספורט, צריכים לצאת. מה זה 500 מטר מהבית? את מי האדם שהולך לרוץ בים מסכן? למה צריכים את זה? אם רואים שהבנאדם עושה פעילות ספורטיבית למה עושים לו את זה? צריכים לסמוך על אנשים, הוכחנו בישראל שהציבור מקשיב, הוא ממושמע. זה בקשר לפעילות הגופנית”.
עפר שלח (מערכת ONE)“אנחנו רוצים כתובת, גם במשרד הספורט, וחייבים גם שבמשרד הבריאות תהיה כתובת, מישהו שאחראי על תחום הספורט. כי מה הבעיה שאנשים ילכו לגלוש בים? הם לא מסכנים אף אחד. מה הבעיה לשחק טניס? יש ענפים שאפשר לשחרר, פשוט צריך לדבר על זה. שגורם ממשרד הספורט יישב עם גורם במשרד הבריאות. אנחנו מדברים על ספורט בלי צופים כמובן, מדברים על פעילות ספורטיבית. יש הרבה ענפים – סייף, פינג פונג”.
לגבי הענפים האולימפיים אמר רזבוזוב: “אי אפשר להפסיק אימונים לחודשיים-שלושה. צריך להכיר בהם כחיוניים, צריך לבנות להם תוכנית שתאושר על ידי נציג בר סמכא של משרד הבריאות. אנחנו מבינים שאין להם זמן וספורט לא בסדר העדיפויות שלהם, אבל יש מספיק מחקרים על למה ספורט חשוב אז צריך שיהיה נציג של משרד הבריאות שפנוי לזה מול משרד הספורט של 24/7”.
על חדרי הכושר: “מתאמנים שם מעל מיליון איש, מועסקים מעל מאה אלף איש. יש מדינות שמתחילות להחזיר, עם המגבלות, עם הפיצויים. חדרי כושר בחודש מאבדים 10-15% מנויים. עוד חודשיים-שלושה הענף ייגמר. יש הרבה בניינים בשכונות חדשות עם חדרי כושר. אין שם יותר ממתאמן אחד-שניים ביום. אז למה לא לאפשר? זה החלטות שאפשר לקבל כבר עכשיו”.
ח"כ יואל רזבוזוב (נעם מורנו)בנושא חוגי ספורט של ילדים אמר רזבוזוב: “אנחנו מפקידים בידי מאמנים את הדבר הכי יקר לנו, את הילדים. אותם אנשים שצריכים לשלם משכנתא ואין להם הכנסה, אנחנו יכולים לסמוך עליהם שילמדו את הילדים מסירות בכדורגל מרחוק, יזרקו לסל. אם אפשר להחזיר את הילדים לבתי ספר אפשר גם להחזיר אותם לחוגים ולסמוך על המאמנים. אפשר לעשות ספורט תחת מגבלות”.
לגבי הספורט המקצועני אמר חבר הכנסת: “לגבי הליגות המקצועיות בכדורסל אני יודע שיש היום ישיבה והשחקנים הזרים כבר לא בארץ והם צריכים לקבל את ההחלטה. גם בכדורגל צריכים לקבל החלטה. צריכים לעשות כאן צעדים אמיצים. כמו שחוששים לקבל החלטה לפתוח את בתי הספר, גם בכדורגל אנחנו מבינים שיש זכויות שידור ורואים אנשים יושבים בבית ורואים ליגה בלארוסית ונמאס להם ורוצים לראות כדורגל. השחקנים מקצוענים, וצריך לקבל פה החלטה אמיצה”.
לסיום אמר: “דבר אחרון – לענפים המקצועיים יתייחס מנכ”ל הוועד האולימפי גילי לוסטיג בהמשך. אבל בסוף, אנחנו צריכים כתובת. השרה רגב עשתה את זה משיקולים פוליטיים, זה לא באמת מעניין אותה, ואי אפשר להגיש תוכניות שלא מחוברות למציאות. אני מקווה שכאן בוועדה נצליח להזיז את האבן הזאת כי הספורט נורא חשוב, גם הספורט המקצועי, גם החובבני, גם חוגי ילדים, גם חדרי כושר. זה מאות אלפי משרות שאפשר להחזיר גם במגבלות משרד הבריאות, פשוט צריכים אנשי מקצוע שישבו ויתכננו, ולא עוד חודשיים-שלושה, אלא לעשות את זה היום”.
יואל רזבוזוב ומירי רגב. הח"כ בביקותרת על משרד הספורט (נעם מורנו, חגי מיכאלי)לאחר מכן דיבר יורם מנחם, ראש עמותת 5 אצבעות שעוסקת בהנחלת ספורט לבני נוער, שאמר: “יושבים בארץ עכשיו מאות אלפי ילדים שבדרך כלל הולכים לחוגי ספורט. אנחנו פוגעים בגדילה שלהם, בהתפתחות המנטלית שלהם. לא מעניין אותי ברמה הכלכלית האישית אם 5 אצבעות נפגע, אני מדבר אידיאולוגית על ילדים – הם משמינים, לא מתפתחים. סגרנו את הילדים 40 יום בתוך הבתים. צריך למצוא פתרון איך לאפשר להם לצאת החוצה, צריך להפעיל את מערכת החוגים”
עפר שלח שאל: “איך בתוך המגבלות אפשר לעשות פעילות בחוגים ובצורה אחרת ולהחזיר את הילדים לפעולה”? מנחם ענה: “שהמאמנים יחלקו שטחים ל-7 או 8 ילדים. כמו שמתפללים 19 איש, אפשר להתאמן 7 או 8 ילדים. צריך גם לייצר חוסן גופני ונפשי וגם ספורט זה ההכנה להתמודדות אם הנגיף שוב יופיע בגל שני או שלישי. זה הדבר מספר 1 בחשיבותו. ברמה המקצוענית, לכל מועדון ספורט יש חדרי כושר, יש אולם קטן, כל אימון אפשר להזמין את הקבוצה, לחלק לתפקידים – קבוצה קטנה בחדר כושר, קבוצה קטנה במגרש, קבוצה בחדר וידאו, קבוצות קטנות של 6 אנשים. קל מאוד לארגן את הדבר הזה”.
אחריו העלו לשיחה את ביתי דויטש. אישה חרדית, אמא לחמישה ילדים ואלופת ישראל במרתון לשנים 2019 ו-2020, שסיפרה: “אני מדברת עבור ספורטאים ואזרחים רבים שהיו רוצים להיות כאן ולהביע את הציפייה מההנהגה והצורך לביצוע פעילות גופנית בתקופה הזאת. אני גרה בנוה מיכאל, מאחורי הבית שלי יש המון שבילים, אי אפשר לראות שום אדם. אבל לא רציתי להיות פושעת שעוברת על החוק”.
ביתי דויטש (חגי מיכאלי)שלח שאל: “פנית לקבל אישור מיוחד? כי ביערות כשאתה רץ אין אף אחד לידך”. דויטש ענתה: “כן, ניסיתי לקבל, גם המאמן שלי, אבל לא קיבלנו שום אישור, שום עזרה. הם בינתיים לא מדברים על זה. זה מוזר”.
רזבוזוב הוסיף: “ביתי את מייצגת את ישראל. הספורטאים הבכירים מייצגים את המדינה. הריצה שלך לא תזיק לאף אחד. לינוי אשרם לא מפריעה לאף אחד. ושחר צוברי יכול להיכנס לים ולא להדביק אף אחד. יש ספורטאים שצריכים לקבל את האישורים האלה”. דויטש הגיבה: “אני מסכימה עם זה. אני לא יודעת. צריך לעשות אישורים ולתמוך בספורטאים המקצועיים. זה לא יכול להמשיך ככה. אי אפשר”.
מנכ”ל הוועד האולימפי גילי לוסטיג הצטרף לשיחה ואמר: “אני מייצג פה לא רק את הוועד האולימפי. הקמנו צוות חשיבה שמורכב גם מהספורט הפראלימפי ומהתאחדות “אילת”, כדי להבין ולראות מה אפשר לעשות ואיך אפשר להפריד ולהבדיל בין הענפים השונים. אנחנו יודעים שדחיית המשחקים האולימפיים, שזה צעד שלא נעשה לעולם, וגם ביטול כל התחרויות הבינלאומיות והלאומיות בכל המסגרות, גרמו לשיתוק מוחלט של הספורט הישראלי. חודש ימים הספורט הישראלי מובטל. למשחקים האולימפיים והפראלימפיים לפחות נקבעו תאריכים עתידיים, אבל עדיין יש חוסר ודאות לגבי מה יהיה בדרך. ספורטאי הצמרת לא יודעים מה יהיה בדרך, מתי עוד אפשר יהיה לעשות קריטריונים, והספורטאים צריכים לעבוד ללא מטרות ברורות וידועות מראש”.
גילי לוסטיג (רדאד ג'בארה)“פנינו למשרד הבריאות בנושא לונה צ’מטאי והספורטאים האחרים, כי אם לונה תרוץ ביער בן שמן מה זה מפריע למישהו? גם את האישור הזה לא הצלחנו להשיג. פנינו למשרד הספורט שניסו לעזור וקיבלנו תשובה שלילית. הספורט הישראלי שיתף פעולה באופן מלא עם כל ההנחיות שהיו. הבנו שזה אירוע בינלאומי, מיליון מובטלים, לא רק הספורט בראש מעיינינו. אבל זהו, חודש ימים, הספורטאים האלה מצויינים בתחומם, מודלים לחיקוי. כל האומה הזו גאה באנשים האלה שמייצגים אותנו, ועכשיו חודש ימים ספורט הצמרת לא מתאמן. אנחנו צריכים להחזירם מיידית, לעשות תוכנית סדורה שאומרת שכל איגוד יעשה את מתודת החזרה שלו. נכון שזה יותר קל במרתון, אופניים, שייט, קיאקים, גלישת גלים. אבל גם משחקי כדור יכולים לחזור במתודות אימון אחרות כמו שיורם מנחם הזכיר, כמו יכולת אירובית, גמישות, מהירות, כוח מתפרץ. ספורטאי הצמרת צריכים להיות מוכרים כעובדים חיוניים”.
“אני אומר לא נדבר על העבר אלא על העתיד. אנחנו מציעים להפוך את מכון וינגייט, המכון הלאומי למצויינות, למתחם אימונים אולימפי ייחודי, כולל פעולות שיבטיחו שהמקום יהיה שטח סטרילי. משרד הספורט בתוך העניין הזה, הם מאוד בעד ובשת”פ מלא אפשר לעשות את זה מיידית, מחר בבוקר. רק צריך לקבל את ההחלטה. אני מקווה שהוועדה תקבל את ההחלטה הכל-כך חשובה הזאת. יש ספורטאים שמוכנים לגור בווינגייט, להתאמן בווינגייט, לא לצאת משם. ספורטאי שלא מתאמן חודש ימים זה יכול לגרום נזק בלתי הפיך. אין אח”כ דרך חזרה”.
גילי לוסטיג (נעם מורנו)במהלך הדיון הועלתה גם ד”ר אפרת אפללו מנהלת המחלקה לקידום בריאות הציבור במשרד הבריאות. שלח אמר לה: “הציג פה מנכ”ל משרד הספורט דבר חמור. אמר שהיה הסכם בכתב כבר באמצע מרץ, שהוא לא קוים. היו הנחיות מסוימות, אבל עכשיו גם לא ברור אם הוא יחזור. מי האיש שמקבל את ההחלטה אם פותחים את הספורט העממי, מה עושים עם הספורט האולימפי? מי מקבל את זה?”.
ד”ר אפללו ענתה: כרגע פרופ’ גרוטו מטפל בזה ובקרוב הוא יימנה רפרנט. אתם שוכחים שספורט ופעילות גופנית זה לא רק ספורט תחרותי. רוב האנשים הם לא ספורטאים אולימפיים ולא ספורטאים מצטיינים. פעילות גופנית ותזונה בריאה וחוסן נפשי הם עקרונות שמשרד הבריאות שם דגש עליו. יש המון הסברה שנעשית בנושא. זה קצת מוקדם, בואו נחכה. כמו שאמר יורם מנחם, רדיוס של 500 מטר זה משהו אפשרי. גם בבית יש המון המלצות. אם נסתכל על חדרי כושר, כרגע זה מאוד בעייתי מבחינת שמירה על הגיינה, אנחנו יודעים שמעבר הנגיף זה מעבר טיפתי. אם נגיד על כל אחד כשלעצמו לצאת לספורט בפארקים ובשטחים הפתוחים, כל אחד כשלעצמו זה בסדר. אבל המצב שנוצר הוא לא בסדר. כי למשל בטיילת בת”א כל אחד אנחנו רוצים שייצא לפעילות, אבל הרבה האנשים ביחד זה התקהלות עם חשש להדבקה”.
קבוצת רצים על החוף. במשרד הבריאות מודאגים מהמוני רצים בטיילת (יואב לביא)שלח ענה: “זו הדוגמה שאני רוצה להיתלות בה. בגלל שאתם רואים את התמונה של הטיילת אז ביתי דויטש לא יכולה לרוץ ליד המושב שלה או לונה צ’מטאי או אני ביער בן שמן. במקום לטפל בטיילת בת”א אתם אוסרים את זה לפי המצב הכי חמור”. אפללו בתגובה: “אתם רואים בעצמכם, כולנו רואים את נתוני התחלואה היומיים. זה צעד-צעד, שלב-שלב. קשה מאוד לפקח על גלישה בים. יש דברים שאפשר לפקח עליהם ויש דברים שצריכים לקרות בצעדים משמעותיים. הספורט לא קורה היום, אבל זה יקרה.
רזבוזוב אמר: “אנחנו רוצים לתת לספורטאים ודאות. הוודאות היא אצלכם, לא אצלנו”. אפללו: “הוודאות היחידה כרגע היא האפשרות לבצע פעילות של עד 500 מ’. בואו נראה את ההיענות של הציבור”. רזבוזוב: “אנחנו רוצים יוזמה”. אפללו: “אנחנו לא מכינים תוכנית. היום נשב מול משרד הספורט, יוסי מנכ”ל משרד הספורט אומר שהוגש פירוט. אני פעלתי לקידום והנגשה של הרבה תכנים שמאפשרים לאנשים לעשות בביתם. זה אירוע מתגלגל, חייבים לחשוב מחוץ לקופסה, אנחנו עובדים על הרבה מאוד דברים. ואנחנו לא מדברים על אוכלוסיות בסיכון שבשלב הבא לא יוכלו עדיין לצאת”.
מנכ”ל משרד הספורט יוסי שרעבי עלה לדיון ואמר: “אני מסכים עם כל הדוברים. המשרד נמצא בדיונים עם משה בר סימן טוב ומגיע איתם להבנות כל יום, כולל פתרונות נקודתיים. אנחנו לא מפסיקים את הדיון בין משרד הבריאות והספורט. המדיניות של הממשלה הייתה לייצר סגר ולהשטיח את העקומה. התחלנו להיערך לתוכנית היציאה. באמצע חודש מרץ כבר היה הסכם עם משרד הבריאות שאמור היה להיכנס לתוקף, אבל אז ב-21 למרץ הודיעו על שינוי ההנחיות וההסכם לא מומש. ב-30 במרץ הוצאתי הנחיה לכל הגופים שאנחנו רוצים להתחיל להיערך ליום שאחרי וביקשנו תוכניות מכל אחד. התוכנית שלנו לא נעשתה כלאחר יד, גילי לוסטיג עשה עבודת מטה אצלו, גם המרכזים התבקשו להציג את המתווה על פי הבנתם. המסמך שהצגנו היה כדי להתכתב עם מציאות הממשלה. אנחנו כתבנו במסמך באופן מפורש את המשמעות הכלכלית של החזרת הפעילות, וכל הדברים שהעליתם”.
יוסי שרעבי (רדאד ג'בארה)עפר שלח הגיב: “גם לנו יש תוכנית וגם ליורם מנחם וגם לגילי לוסטיג, אבל לכם יש מקום בשולחן הממשלה. איך הדבר הזה שאתה אומר מתיישב עם ההנחיות ששמענו היום בלילה”?
שרעבי ענה: “השרה שוחחה עם ראש הממשלה. אני שוחחתי עם מרכז הוועדה, גם עם שי באב”ד ובר סימן טוב. כל מי שרלוונטי לדיונים. מה שנאמר לנו ברגע זה שהם ערוכים לשוחח איתנו על שינויים מיד אחרי יום העצמאות. כלומר המאמץ שלנו הוא לשלב את התוכנית מיד עם השלב הראשון של חזרה לשגרה, כלומר מ-29 באפריל. אנחנו לא רואים מניעה לממש את התוכנית שהגשנו, בטח את התוכנית של הספורט העממי. כלומר החזרת ההבנות מ-15 במרץ. צריך להחזיר את ההבנות למימוש, כל הדברים שמדברים עליהם עכשיו - האימונים, הספורט היחידני, הריצות במרחב הפתוח, אנחנו לא רואים שום סיבה שבעולם שלא להחזיר את ההבנות האלה החל ב-1 במאי לכל המאוחר. אני מבין שנכון לכרגע רוצים לראות איך הציבור מגיב ולכן כרגע עושים את זה בהדרגה. לכן גם שלב א’ כפי שהוגדר לא מתחיל כרגע אלא ב-30 באפריל. אנחנו מקווים שנקבל את ההיתר לפעול החל ב-1 במאי”.
עם זאת שרעבי הוסיף: “אני כן רוצה לומר שבמשרד הבריאות מאוד חוששים, המחלוקות שלנו איתם מאוד גדולות. אבל אנחנו לא רואים שום מניעה לעשות את זה, אנחנו מודים על התכנסות הוועדה, היא מאוד חשובה וככל שהנושא נמצא בסדר היום הציבורי ככה עוסקים בו יותר וזה מאוד חשוב. אני מברך על כינוס הוועדה הזאת. זה עוזר”.
מיקי חיימוביץ' (צילום: אתר הכנסת)שלח לא התרצה: “זה נשמע לי חסר אונים” ומיקי חיימוביץ’ הוסיפה: “למה החלטתם שגם הספורט צריך להיכנס לסגר? למה לא בדקתם את האופציה להכניס את ספורטאי העילית לרשימת העובדים החיוניים?”. שרעבי בתגובה: “ההחלטה של משרד הבריאות הייתה גורפת”.
רזבוזוב טען: “אני יודע שהשיחות שלכם מול משרד הבריאות הן שיחות טלפוניות ברמה חברית” ושלח הוסיף: “אם אתם לא תגישו לאיתמר גרוטו את התוכנית של הספורט ולא תפעילו את הלחץ הפוליטי שידעו להפעיל בשביל 19 איש לתפילה, אם לא יהיה לחץ פוליטי כזה, יקרה מה שקרה במרץ וזה שהבטיחו לכם בכתב ולא קורה”. על כך אמר שרעבי: “מה שאני אומר זה שכל ההבנות היו והכל עבד ועולם הספורט קיים פעילויות עד ל-21 במרץ, אבל אז התקבלה החלטת ממשלה”.
רזבוזוב לא התרצה: “אנחנו עכשיו במציאות אחרת. על זה צריכה להיות ישיבה רצינית, אמיתית, מול גורמי מקצוע, לא שיחת טלפון”. שרעבי ענה: “עשינו רשימה פרטנית עם כל הענפים שצריכים לצאת לפעילות. זה עקב ההסכמה שלי עם איתמר גרוטו שלא יהיה עקרון גנרי אלא פתרון ספציפי. אני יכול להביא את הדוגמה של המתעמל מדבדב והנסיעה שלו לבאקו כדי שיוכל לעמוד בקריטריונים האולימפיים וזה היה חריג כי היה כבר סגר. גם הפועל ירושלים נשלחה ליוון ובנינו מתווה מיוחד, וגם במקרה של באסקוניה. אני יכול להביא המון נקודות של פתרונות כאלה. יש קשב. אבל הייתה מציאות של חוסר קשב כשרצו לשטח את העקומה. כרגע היעד שלנו, אם באמת המחשבה על החזרה ההדרגתית למסלול היא שהספורט ייכנס יחד עם כולם, יש מאמצים, השרה מול הממשלה, אני מול הדרגים המקצועיים, יש תוכנית על השולחן, אנחנו דוחפים אותה.
שחקני באסקוניה מגיעים למלון בת"א. קיבלו אישור מיוחד (חגי מיכאלי)רזבוזוב עדיין לא התרצה: “אני רוצה לעזור וזה לא מרגיע אותי. אנחנו רוצים לדחוף את זה. איך קבעתם טורניר כדורגל לסיים את הליגה עם 4 קבוצות? זה לא רציני. זה לא התנהל מול מנהלת הליגה. הקרן של 200 מיליון מאיפה הבאתם? כל המשק הולך להיות במשבר”. ושלח הוסיף לדבריו: “אתה יכול לתת איזושהי בשורה או איזשהו איום? בסוף כוח פוליטי צריך לפעול פה. אם לא יקרה, בגלל שההנחיות האלה לא ברורות, ב-1 במאי יגידו לך ולי - ‘הציבור לא עומד בהנחיות אז לא ניתן ליוסי שרעבי את מה שהבטחנו בנוגע לספורט’. איפה משרד הספורט נמצא מבחינה זו שהוא הקצה של השאיפות שלנו שכולנו שותפים להן”?
שרעבי ענה: “הנייר הזה הוא תוכנית העבודה שלנו. הוא מדבר על השלב המיידי הזה, יש לנו תוכנית עבודה מפורטת וברורה, שהתגבשה לפי דברים שקיבלנו מגופים שונים. החומר נאסף מ-19 במרץ להיערך ליום הזה. לשאלת ח”כ שלח – אם זה יקרה, יהיה קריסה של הספורט הישראלי ולא נוכל לאפשר את זה. נעמוד על הרגליים האחוריות. עד עכשיו היה חוסר קשב והיה החלטה של ראש הממשלה, כל המדינה שילמה מחיר כבד ולא רק הספורט. ברגע הזה המחיר של אי החזרת הפעילות הספורטיבית למסלול הוא דרמטי. ואני עוד לא מדבר על הצד הכספי. גם השרה וגם אני נכנסים לדיונים אינטנסיביים כבר היום ומחר ומחרתיים ונמצאים על זה כל אחד בזירה שלו כדי לאשר את הדברים. גם מול משרד הבריאות, מול המשטרה, מול מל”ל, ראש הממשלה. עובדים בכל הערוצים”.
בהמשך חזר שרעבי לשיחה ואמר: “עד סוף אפריל תחילת מאי הם לא מפעילים את תוכנית השלבים ליציאה. יש כאן הרחבה מסויימת, אבל לא יציאה לתוכנית הדרגתית. התוכנית ההדרגתית תהיה בתחילת מאי ואנחנו אמורים להיות חלק ממנה. הנייר שעשינו נמצא שם ועל זה ננהל את הדיון. תוך כדי שאתם מדברים איתי אני מקבל טלפונים על מתי יושבים איתי היום”.
לאחר מכן הצטרף לדיון איתמר גרוטו, שביקש בעצמו להצטרף ולהגיב. שלח שאל: “מי יכול להגיד לנו איזה דיונים התקיימו?” וגרוטו ענה: “בני דרייפוס הרפרנט לענייני ספורט היה בקשר עם משרד הספורט וגם אני הייתי בקשר רציף איתם כי הספורט חשוב לי גם כמי שעושה ספורט וגם כמי שצופה בספורט, לכן הייתי בצמוד ליוסי שרעבי גם במנהלת הליגות. בדקה ה-90 קיבלתי את התוכנית של משרד הספורט, יותר דרך התקשורת ולא באופן ישיר, אבל אחרי זה יוסי שלח לי אותה ואני חושב שרוב הדברים שם עושים שכל ואפשר להתקדם. אני חושב שכן תהיה לנו בעיה כי בכל המקומות שאנחנו נותנים אישורים צריך לשמור על 2 מטר ומסכות. שאר הדברים שקשורים בספורט עממי כבר בשלב הבא נוכל להעריך את המרחקים, ולהגביר את הפעילות. בנושא האימונים של קבוצות מקצועיות אפשר להתייחס אליהן כמקומות עבודה”.
פרופסור איתמר גרוטו (נעם מורנו)שלח: “אם תוכל להיות קונקרטי, הדבר היחיד שהבנו מיוסי שרעבי לגבי משרד הבריאות זה שאתם אומרים שעכשיו לא, אמרתם עכשיו פעילות ספורטיבית זה רק 2 אנשים ו-500 מטר, חדרי כושר לא. מתי כן? ומתי יהיו החלטות יותר ספציפיות ואינדיבידואליות לגבי ענפי ספורט שונים שאנשים עוסקים בהם? וגם מה לגבי נקודת חדרי הכושר?”. גרוטו ענה: “אני מניח שבתוך כשבועיים נוכל להגדיר הגדרות הרבה יותר ברורות ופתוחות במידה והכל יתקדם כמו שמצפים ולא תהיה קפיצה גדולה בתחלואה ואז נוכל להתקדם בדברים של ספורט יחידני, גם בריצות מחוץ לבית למרחקים יותר גדולים”.
רזבוזוב לא היה מרוצה מהתשובה שלו: “שבועיים זה הרבה זמן. למה אי אפשר עכשיו לשבת כל יום? שבני יישב מול משרד הספורט מול נציגים מקצועיים מכל ענף עד שייצא עשן. כל יום אפשר לקבל החלטות, אפשר להחריג”. גרוטו בתגובה: “אני לא מחכה שבועיים בגלל שקשה לי לעשות דיונים, הסיבה לכך היא שאנחנו רוצים לראות את מצב התחלואה. אם נראה התפרצות בתחלואה עוד שבועיים, זה בעיה. לוקח לזה זמן לעלות. ושבועיים זה המינימום”.
רזבוזוב הקשה עליו ואמר: “במדינות אחרות קבעו תאריכים לחזרה, הבונדסליגה חוזרת ב-9 במאי. אם תהיה התפרצות נבטל, אבל אם נקבע יעדים יהיה לנו יותר קל”. גרוטו: “אפשר לקבוע יעדים ולשנות. יש דברים שכבר עכשיו היעד שלהם הוא לחודשים קדימה כמו תחרויות של קבוצות, אבל יש דברים שכבר עכשיו אפשר לעשות שזה למשל ה-500 מטר ואני חושב שאפשר להאריך את זה ליותר. אבל יש דברים שהם תלויים במצב . אני מסכים שהתוכנית של משרד הספורט צריך לעשות לה שינויים. אני מסכים שיש ענפים שאפשר להתחיל, אבל אני לא חושב שנכון, וזה גם המדיניות של הממשלה, לעבור מ-0 ל-100 בבת אחת. צריך לעשות את זה בשלבים, תוך בקרה. אנחנו לא רוצים לראות עוד שבועיים שוב אנשים חולים.
אוהדי בית"ר ירושלים. לכולם ברור שחזרה תהיה בלי קהל (אורן בן חקון)לגבי השאלה למה לא לקיים משחקים בלי קהל אמר גרוטו: “כי הספורטאים ידביקו זה את זה. על כללי שני המטר והמסכות אנחנו לא נתפשר. עמדתי האישית היא שלפחות חצי שנה קדימה אי אפשר יהיה לעשות ספורט תחרותי. הספורט שיש בו מגע שזה ספורט קבוצתי, לא כדאי לבנות על זה שיהיה בחצי השנה הקרובה שינוי משמעותי”.
רזבוזוב שאל: “אם מכניסים תלמידים לבית הספר, למה לא לתת לאנשים שהם חזקים ויש להם מערכת חיסון חזקה?”. וגרוטו ענה: “כי אז הם יחזרו הביתה וידביקו את ההורים שלהם”.
שלח קטע את הדיון ואמר: “אני מודה שכרגע הכדורגל המקצועני הוא לא בראש מעייני כי אפשר להבין בכדורגל המקצועני את המגבלות, למרות שזה ענף כלכלי גדול. אבל אני חושב איתמר שבספורט העממי אתם מגבילים מדי, והנזק הבריאותי והנפשי גדול. ועד עכשיו הפתרונות שניתנו לא טובים”. מיקי חיימוביץ’ הוסיפה: “יש מקום להחריג כעובדים חיוניים את אלה שכן יכולים להתאמן, כמו מרתון, התעמלות קרקע”, וגם רזבוזוב נרתם לדיון: “גם בספורט אפשר לעשות טיפול נקודתי כמו בתחומים אחרים ואפשר להתחיל לשחרר”. גרוטו אמר בתגובה לדבריהם: “המסר עבר”.
רזבוזוב סיכם את טענתו: “הכי חשוב זה כתובת ולעבוד מול נציגים של חדרי כושר, ענפים שונים, כל יום ישיבות. צריכים להיערך לעתיד. אם מצב התחלואה יורד, צריך לשחרר מיידית. בכדורגל בסוף צריך לקבוע תאריך, לקבל החלטה. אני תמיד אומר בואו ננסה לקבל החלטה למה כן ולמה לא”.
שלח סיכם את הדיון: “לא קיבלנו שום הסבר לזה שבמסגרת המגבלות הקיימות לא יאפשרו לאנשים להתאמן בשטחים הפתוחים. אם חוששים מהטיילת בת”א, אז שבטיילת בת”א לא יוכלו לעשות פעילויות ספורט. הדבר הזה צריך לקרות ומהר, הקונצנזוס ששמענו צריך לבוא לידי ביטוי גם בפעילות, כל אחד במקום בו הוא נמצא. מרכז השלטון המקומי ובוודאי משרד הספורט וגופי הספורט לא יכול להיות שכולם ישימו את זה אצל מישהו אחר”.