שמאילוב: בטי עצרה, אני ממשיך לטוקיו בשבילה

הג'ודאי בראיון ל-ONE על ההחלטה של אשתו, משבר המדליות שעבר, הטבעונות והחלום של טוקיו. בדרך לשם, בגראנד פרי המאבק בינו לבין פליקר יגיע לשיאו

אסי ממן | 18/01/2020 11:26

כמעט בכל קטגוריית משקל יש בנבחרת הגברים בג'ודו נציג יחיד ובולט שאמור לייצג את המדינה במשחקים האולימפיים הקרובים בטוקיו. ב-73 ק"ג זהו טוהר בוטבול, ב-81 ק"ג יש את שגיא מוקי, ב-90 ק"ג לי קוכמן, ב-100 ק"ג ניצב פיטר פלצ'יק ובמשקל הפתוח יש כמובן את אורי ששון. לאף אחד מהם אין יריב ישראלי מבית שמולו הם נאבקים על הכרטיס הבודד במשך ארבע שנים. לעומת זאת, רק בקטגוריית משקל אחת יש שני ג'ודאים אדירים וחזקים שנמצאים במרוץ ישיר זה מול זה על הקריטריון ליפן.

בשנים האחרונות נולדה תחרות מרתקת בין טל פליקר לברוך שמאילוב ב-66 ק"ג, וכעת היא מתקרבת לסיומה. אך עוד לפני כן - בגראנד פרי תל אביב 2020, שייפתח ביום חמישי הקרוב, היריבות הזו תגיע לשיאה.

מי שתופס את ההובלה כרגע הוא ברוך שמאילוב שנמצא במקום השישי בדירוג האולימפי. פליקר מדורג מאחוריו במקום ה-15, בהפרש של 1,066 נקודות ממנו. מי שידורג גבוה יותר יזכה כמובן לטוס למשחקים האולימפיים, כשההכרעה תוכל להגיע כבר בעוד כחודש ימים, בהנחה שהמצב יישאר כפי שהוא. בשביל להותיר את המאבק הזה בחיים לעוד חודש נוסף, פליקר יהיה חייב להיכנס בחזרה לטופ 12, לצמצם פערים ולשמור על מרחק של שלושה מקומות משמאילוב לכל היותר. כל מעידה של אחד מהם יכולה להשפיע על האחר, אבל אין ספק שאם הדברים יתחברו לשמאילוב והוא יזכה במדליה בתחרות הקרובה - הוא יעשה עוד צעד משמעותי לעבר ארץ השמש העולה.

באופן מדהים, גם בטינה טמלקובה, זו שעלתה לארץ מבולגריה כדי לחיות ולהתחתן עם שמאילוב, נקלעה לסיטואציה דומה בנבחרת הנשים, אי שם בתחילת הקמפיין האולימפי הנוכחי. היא הייתה באותה הקטגוריה יחד עם גילי כהן וגפן פרימו ב-52 ק"ג, במה שנראה כמו מאבק משולש ומדהים שעשוי להתפתח ביניהן, אך הדברים פחות הסתדרו לה, עד שהיא החליטה לוותר ולהפסיק להתחרות באמצע הקמפיין. בעלה ממשיך לבד כדי להגשים את החלום עבור שניהם, ורגע לפני שהוא נכנס לרגעים הגורליים בקמפיין האולימפי שלו, ברוך שמאילוב דיבר בראיון מיוחד ל-ONE על הזוגיות עם בטי, המאבק מול פליקר, החלומות, הכסף, השינוי שעשה בצלחת, הג'ודו המרהיב שלו והקהל הישראלי שהוא כל כך רוצה לשמח.

“מתכוון לתקן את מה שהיה בשנה שעברה”

לתחרות הקרובה שמאילוב יגיע כשהוא מדורג במקום הראשון מבין כל המשתתפים. זה אולי נותן לו הגרלה נוחה, אבל זה גם מסיט את כל המבטים אליו. הציפיות גבוהות וכולם רוצים שיצליח לממש את הפוטנציאל שלו, כך שבמובן מסוים, גראנד פרי תל אביב יהיה למעשה הזדמנות נהדרת עבורו להוכיח שהוא אכן ראוי לקבל את הכרטיס לטוקיו.

"כמעט בכל פעם שהגעתי לתחרויות בארץ הייתי במצב מעולה עם סיכוי להביא מדליה, אבל לצערי זה לא קרה עדיין", אמר שמאילוב. "האמת שזה לא מעניין מה היה בעבר, עכשיו אני מרגיש הרבה יותר טוב ואני מחכה מאוד לתחרות הזו. אני מת להתפוצץ מול הקהל הישראלי".

בשנה שעברה לא ממש הצלחת לבוא לידי ביטוי מול הקהל הזה. כמה היית מאוכזב מזה?
"הייתי מאוד מאוכזב מההפסד שלי בגראנד פרי תל אביב האחרון. באתי אחרי תקופה טובה עם זכייה במדליה בטורניר המאסטרס, הייתי בהרגשה טובה וציפיתי לטוב, אבל הפסדתי בניקוד זהב בקרב השני שלי. יכול להיות שרצף ההצלחות עלה לי קצת לראש, שלא במודע, כך שלא באתי מספיק מוכן ודרוך. הפעם אני חזק בעניינים ואני יודע שזו שנה קריטית עבורי. אני מתכוון לתקן את זה".

כמה לחץ יש על ג'ודאי ישראלי שעולה להופיע מול קהל ישראלי?
"לא בהרבה מקומות בעולם אתה רואה עידוד כזה. הקהל פה מבין ג'ודו והוא מאוד מחובר. כשעליתי לקרבות בשנה שעברה, אמרתי לעצמי 'אם תשמע קולות מהיציע, תנסה להימנע מלהתייחס לזה'. ניסיתי לשכנע את עצמי שאני לא שומע את אלפי האנשים שקוראים מהיציע בשם שלי, רציתי להתנתק אבל זה לא עבד. אולי נתתי לזה יותר מידי משקל במקום להתלהב מזה ולתת לזה לקחת אותי קדימה. הפעם אני אגיע כדי לגרום לקהל ליהנות ולהתלהב ממני. יש לי עוד הרבה לתת והג'ודו עבורי זה לא רק לבוא ולנצח. אני רוצה לנצח ולעשות איפונים גדולים. לא להסתפק בבינוניות, זה לא בשבילי. אני רוצה לעשות הכל ברמה הגבוהה ביותר".

משבר המדליות

שמאילוב בן ה-25 גדל בחדרה. בצעירותו הוא נחשב לעילוי וזכה באליפויות אירופה עד גיל 21 ועד גיל 23, כמו גם במדליית ארד באליפות העולם עד גיל 21. יש לו מגוון רחב של יכולות, בראשן כוח מרשים ועוצמה מתפרצת. במשך שנים חיכו גם לפריצה הגדולה שתבוא בבוגרים, והוא אכן הרשים עם ניצחונות גדולים על יריבים חזקים - אך לצד זאת, הרבה פעמים שמאילוב מעד דווקא בקרבות החשובים על המדליות. וזה היה מוזר, בהתחשב בעובדה שבנוער הוא סיפק מדליות בקצב מסחרר.

בקריירת הבוגרים שלו שמאילוב סיים לא פחות מעשר תחרויות במקום החמישי, רובן היו בשנת 2017. זה קרה לו בבודפשט, בדיסלדורף, בוורשה, בקנקון, בטשקנט ובטוקיו. משבר המדליות הזה היה ברצף ארוך ומתמשך, והוא קרא לתקופה הזו דווקא "משבר המקום החמישי", אבל הרצף הזה נעצר בתחרות האחרונה של אותה השנה, בטורניר המאסטרס 2017, עם זכייה במדליית הארד.

עד אז, המשבר הזה העסיק אותו מאוד. "עשיתי שמונה תחרויות וסיימתי שש פעמים במקום החמישי, במרחק של נגיעה ממדליה, אז ברור שחשבתי על זה כל הזמן. זה מאוד מתסכל לדעת שאתה מנצח ספורטאים מהטובים בעולם אבל לא זוכה במדליות, אלא מסיים מקום אחד מתחת".

איך אתה מסביר את זה?
"אני לא יודע למה זה יצא ככה. אף פעם אני לא יוצא לקרב או לתחרות אם אני לא מתכוון לסיים אותה במיקום הכי גבוה שיש. אני תמיד מנסה להתרכז בדברים הטובים ובמה שאני צריך לעשות. היו רגעים שאמרתי לעצמי 'אוקיי, אם אני עובד כמו שצריך מול ספורטאי חזק ומנצח אותו, למה אני לא יכול להתמודד איתו גם כשזה מגיע לקרב של מדליה?'. עבדתי על זה הרבה עם עצמי ולשמחתי הסכר הזה נפרץ בסופו של דבר. ב-2018 הגיע רצף טוב של מדליות במאסטרס, בתחרויות גראנד סלאם ובתחרויות גראנד פרי, וזה הולך ונעשה טוב יותר".

כן, אבל ממה זה נבע לדעתך, זה היה משבר מנטלי של פחד מהפסד בקרב על מדליה, זה היה משבר פיזי של עייפות בקרבות האחרונים בתחרות, או שזה היה בכלל משהו אחר?
"תמיד הגעתי מאוד מוכן לתחרויות האלה אבל תמיד גם הרגשתי שהיה חסר לי עוד משהו קטן כדי להצליח. היו רגעים שרציתי להתפרץ ולהוציא מעצמי יותר, אבל נשארתי מכונס בתוך עצמי. לפעמים ידעתי שאני טוב אבל נתתי למחשבות להסיט אותי מהקרב. עכשיו אני במקום אחר, בניתי את עצמי מחדש שלב אחרי שלב ואני יודע שאני בין החזקים בעולם. אחרי המשבר הזה זכיתי במדליות ארד, אחר כך הגעתי לגמרים וזכיתי במדליות כסף - וברור לי שבשנה הקרובה אני גם אזכה במדליות זהב בגמרים, ולא רק במקום השני או השלישי. אני מאמין שהכול נעשה כדי שאגיע לשנה האולימפית בכושר הטוב ביותר שלי".

“הפסקתי לאכול בשר וחלב. אני טבעוני”

מבין חבריו לנבחרת, שמאילוב הוא לא אחד שנמצא בכותרות באופן קבוע. לשם מגיעים בדרך כלל רק אלה שזכו במדליות באליפויות עולם או באליפויות אירופה. גם הספונסרים הגדולים נמשכים לספורטאים הללו, כי זה טבעי להימשך להצלחה ולרצות את החשיפה. בעידן של היום, לרבים מחבריו לנבחרת יש כבר ארבע או חמש חברות ענק שמלוות אותם עם תמיכה כלכלית נדיבה, אבל ברוך עדיין לא נמצא שם. כרגע, בעיצומו של הקמפיין האולימפי, יש לו שני ספונסרים מקומיים מחדרה שמלווים אותו - חברת הנדל"ן אסיה וחברת נחלים העירונית שהוקמה לפיתוח התיירות בעיר - ביחד עם המלגות שהוא מקבל מהוועד האולימפי. הם אומנם עוזרים לו מאוד, אבל הראש שלו עדיין לא שקט בסוף החודש. זה לא תמיד מספיק.

כבר שנתיים שהוא נמצא גבוה בדירוג של קטגוריית המשקל שלו ואין ספק שמגיע לו לעבוד בנחת. "יש לי ספונסרים שתומכים בי ותמיד עוקבים אחריי. זה מחזק אותי מאוד, אבל לצערי אני עוד לא במקום כזה שאני יכול להתמקד רק בספורט. בעבר זה היה בלתי נמנע ונאלצתי לעבוד תוך כדי, אבל אם עכשיו אני אצא לעבוד זה יפגע לי בג'ודו באופן ברור ואני לא יכול להרשות לעצמי לעשות את זה. אני צריך להיות ממוקד במשחקים האולימפיים ובהצלחה שלי. אני מאמין שאם ההצלחה תקרה, גם דברים אחרים יקרו. כבר כבשתי כמה במות, עשיתי דברים יפים ואני מקווה שהדברים האלה יסתדרו גם כן".

מבין הג'ודאים הבכירים, שמאילוב עדיין נחשב ל"צעיר שבחבורה". הוא בן 25, בעוד שהרוב המוחלט כבר בגיל 27 פלוס. זה אומר שיש לו לפחות עוד קמפיין אחד בדרך ושיש לו עוד לאן להתפתח, למרות שכבר עכשיו הוא נחשב לאחד מהחזקים ביותר בעולם. "אני מרגיש שאני יכול להוציא מעצמי יותר ממה שהוצאתי עד עכשיו. עוד לא מיציתי כלום מהיכולות שלי", ציין שמאילוב. "אני תמיד חושב איך להשתפר, מנסה לא להתמקד רק בביצוע אלא גם בצד המנטלי ואיפה אפשר ללמוד על עצמי עוד משהו חדש".

מה למשל?
"לאחרונה התחלתי להתעסק יותר בתזונה. עקבתי אחרי עניין הטבעונות במשך הרבה זמן, קראתי מאמרים, ראיתי כתבות ואפילו ציפיתי בסדרה על זה בנטפליקס. ג'ודאי תמיד צריך להמציא את עצמו מחדש וזה סקרן אותי. דווקא במאני טיים החלטתי ללכת על זה, רגע לפני טורניר המאסטרס האחרון. הלכתי על זה כי רציתי לראות מה זה עושה לגוף שלי".

ומה גילית?
"גיליתי שיש בזה הרבה דברים טובים. אני מרגיש טוב יותר כשאני לא אוכל מוצרי חלב ובשר, כי לגוף שלי קשה לעכל מוצרים מהחי מאכלים שלא טבעי לו לאכול. כשזה בא ממוצרים מהצומח, הגוף מעכל את זה יותר בקלות, הוא צורך פחות אנרגיה בעיכול ואז יש לי יותר אנרגיה לתת. אני מתאושש מהר יותר, זה עוזר לי להרגיש הרבה יותר חי וקליל, וזה עוזר לי מאוד על המזרן כי אני יכול להפיק מעצמי יותר באימונים".

זה חתיכת שינוי. הפסקת לאכול בשר לגמרי, או שהורדת במינון?
"הפסקתי לגמרי. אין חזה עוף, אין משקאות עם חלב, הורדתי הכל. אומנם זה מצריך ממני להיות יותר יצירתי, אומנם זה גורם לי להתעסק בתחליפים ואומנם אני אוכל אולי יותר ממה שאכלתי פעם, אבל זה משפיע טוב מאוד גם על המשקל שלי כי אני הרבה יותר יציב. האמת שלא ציפיתי שזה ישפיע עליי ככה. הייתי מאוד סקפטי לגבי זה, אבל עכשיו אני מרגיש הרבה יותר טוב ושלם עם זה. אכלתי הרבה בשר בחיי ואמא שלי תמיד צוחקת על זה שהפכתי לטבעוני עם עקיצות קטנות על זה שהאוכל לא טעים בלי בשר, אבל גם מבחינה אידאולוגית אני חושב שזה הרבה יותר בריא לכדור הארץ".

“רוצה להגיע לטוקיו ולזכות במדליה”

ככל שהזמן עובר, שמאילוב כאמור מתקרב יותר ויותר לעבר הופעה ראשונה במשחקים האולימפיים. הוא רואה את טל פליקר במראה האחורית, אבל הוא לא מתמקד בה. המבט שלו מופנה קדימה, למה שצפוי לו בדרך אל היעד הסופי - טוקיו. לאחרונה הוא אפילו קעקע על ידו דמות של סמוראי, אבל כזה שרואים רק את הגב שלו. "הקעקוע הזה מסמל עבורי את הדרך שעברתי", הוא מסביר. "תמיד כשהיה לי משהו ביד, פחדתי לאבד אותו. סמוראי מאוד בטוח בעצמו, הוא לומד על עצמו דברים חדשים והוא אף פעם לא מסתפק רק בניצחון, הוא תמיד חייב לוודא שהיריב שלו נכנע. זה בדיוק הסיפור שלי. אני אוודא שעשיתי הכל כמו שצריך, בדרך שלי, כדי להביא את עצמי להיות הלוחם המושלם. להיות זה שמגיע לו להיות שם".

כרגע אתה זה שאמור לייצג את המדינה בטוקיו במשקל שלך, בזכות היתרון שיש לך על פליקר. מה זה יעשה לך להגיע לשם?
"טוקיו זו המטרה הגדולה שלי. יש הרבה תחרויות בדרך לשם, אבל אני משתדל להסתכל רק על המטרה הזו, להתעסק בדבר הכי גדול שיש וללכת לקראתו בכל הכוח. בדרך הזו, ההצלחות לא עולות לראש יותר מידי ואתה לא מתאכזב מהפסדים יותר מדי. להיות בטוקיו זה לא יעשה לי כלום, להצליח שם זה משהו שיעשה לי הרבה. אם אני אגיע לשם, אני לא מתכנן לנסוע רק כדי לחוות את החוויה. אני מגיע במטרה ברורה לזכות במדליה".

כמה המאבק עם טל משפיע עליך?
"זה סוג של קונפליקט. זה משהו שאני לא צריך לחשוב עליו, אבל המאבק הזה תמיד נמצא שם. זה בעיקר אומר שאני לא יכול להוריד את הרגל מהגז. וזה שוחק. אני לא חושב על מה שיכול לקרות, אני מתעסק במטרה הגדולה שלי. מעבר לזה, אני וטל ביחסים מעולים ולא נותנים לזה להשפיע על החברות שלנו. הוא ספורטאי גדול וחבר טוב".

ממשיך גם בשביל בטי

גם זוגתו בטינה טמלקובה נאלצה להתמודד עם תחרות שכזאת, כאמור. עד לא מזמן הם היו שני ג'ודאים שחיו את הלחץ הזה באותו הבית. בגראנד פרי תל אביב הקודם, זה שנערך לפני שנה, שמאילוב הודח כבר בשלב מוקדם. זה קרה במקביל להודעה של האיגוד, שבישרה כי טמלקובה לא תתחרה עוד במשקל של עד 52 ק"ג, אלא תעבור ל-57 ק"ג. האיגוד רצה שהיא תרוץ לבד לטוקיו במשקל אחר, במקום לאבד שתיים מתוך שלוש ספורטאיות במאבק אחד. ובגלל שההרשמה לתחרות כבר הסתיימה במועד פרסום ההודעה, טמלקובה לא הופיעה בגראנד פרי תל אביב ונאלצה לצבור מחדש ניקוד לדירוג העולמי בקטגוריה החדשה שלה. הסיטואציה המורכבת הזו השפיעה כנראה גם על היכולת של ברוך.

"בשנה האחרונה בטי הורידה הילוך והיא פחות מתאמנת", סיפר שמאילוב. "הרבה פעמים שאלו אותי למה היא לא מתחרה, אבל אני לא יודע להגיד למה כי זו פשוט הייתה החלטה שהיא לקחה בעצמה. זו הייתה תקופה כזאת של דעיכה, היא פחות ופחות יצאה להתחרות, עד שבסוף היא לא רצתה להמשיך. לא הייתה לה בעיה מסוימת והיא לא פחדה מתחרות, פשוט לפעמים קשה להתחבר למשהו חדש כשאתה בא ממקום אחר".

איך הרגשת כשהבנת שלא הולך לה?
"כשהיא סיפרה לי על ההחלטה שלה להוריד הילוך, כמובן שלא הרגשתי טוב עם זה מהצד שלי. הרי הכרנו ב-2015, התחלנו ביחד את הקמפיין ב-2016, היא באה לארץ בגללי ולא ממש ידעתי מה לעשות. שנינו רצינו שלצד השני יהיה את הטוב ביותר. היא הייתה איתי במסע הזה, היא עדיין מחזקת אותי במסע הזה, מאוד אכפת לה ממני, וזה טבעי והדדי. עבורי זה היה עצוב לשמוע שהיא לא יודעת אם היא רוצה להמשיך, כי היא ספורטאית מאוד מוכשרת וצעירה, וחשבתי שיש לה עוד עתיד גדול מאוד בג'ודו. יש לה אישיות נדירה, היא חזקה וקשוחה, ובתור ג'ודאי התלהבתי לראות אותה כי היה לה גם ג'ודו חכם ומפתיע".

במילים אחרות, זה אומר שהיא החליטה לסיים את הקריירה שלה?
"אני לא יודע להגיד אם הקריירה שלה הסתיימה לגמרי או לא. זו החלטה שלה בסופו של דבר וצריך לשמוע את זה ממנה. כשהיא סיפרה לי על ההחלטה שלה לקחת פסק זמן אז תמכתי בה, אמרתי לה 'קחי את הזמן, תחשבי על זה ותראי מה את רוצה לעשות'. בטוקיו היא כבר לא תהיה. אחרי טוקיו? אני לא יודע מה היא תחליט לעשות, אולי פתאום האש תבער בה מחדש והיא תחזור, אי אפשר לדעת. אני רק מקווה שהיא לא תצטער על זה בעתיד כי היא הפסיקה להתחרות לפניי ועדיין יש לה יותר מדליות ממני. היא כבשה כל כך הרבה פסגות ואני בטוח שהיא עוד תכבוש".

בתקופה האחרונה, בטינה החלה ללמוד באוניברסיטה בבולגריה אבל היא עדיין גרה בישראל ביחד עם ברוך, שניהם אימצו כלב קטן העונה לשם ברונו והם חיים בשלווה. "בטי לומדת לתואר בניהול מערכות ספורט. היא הלכה על זה כי היא אמרה שהיא לא רוצה להישאר מחוץ לספורט ואני מקווה שהיא תצליח בכל מה שהיא תבחר לעשות בעתיד. החיים שלנו מדהימים ביחד. אנחנו גרים וחיים בחדרה, היא לומדת מהארץ אבל מידי פעם טסה לעשות את המבחנים שלה ולהשלים חומר שם. עכשיו היא בדיוק טסה לשם לכמה ימים, ותכף היא תחזור לארץ עם אמא שלה והן יהיו בגראנד פרי. גם המשפחות שלנו ביחסים מאוד טובים. מידי פעם המשפחה שלה מגיעה, ולפעמים אנחנו טסים אליהם. לאחרונה חגגנו את השנה החדשה בבולגריה עם כל המשפחה שלי. זה כיף".

בתקופה האחרונה הקשר שלכם התמסד ובשקט בשקט גם התחתנתם.
"כן, אני ובטי רשומים כנשואים. התחתנו בחתונה אזרחית בבולגריה. זה עבר די בשקט כי אנחנו רוצים עוד לעשות מסיבה גדולה עם כל הקרובים שלנו בהמשך, משהו שלא כל כך מתאפשר כרגע, אבל זה יגיע אחרי טוקיו. היה לנו מאוד ברור שאנחנו רוצים לחיות ביחד ולחוות ביחד את החיים. אני רוצה להיות איתה בכל צעד שנעשה וזה אומר שאני רוצה להיות שותף גם בהכנות לאירוע שלנו, שזו תהיה חוויה שנעבור ביחד בכיף".

אפשר לומר שעכשיו אתה נלחם להגיע לטוקיו בעצם גם כדי להגשים את החלום שלה?
"ללא ספק. בטי עצרה, אבל אני ממשיך לטוקיו גם בשבילה כי אנחנו קודם כל משפחה. כל דבר שאני עושה, אני עושה בשביל שנינו, בשביל העתיד שלנו וההצלחה המשותפת שלנו".

לסיום, שנה חדשה מתחילה. איזה ברוך נקבל ב-2020?
"ג'ודאי שלא מתפשר על כלום. זה המאני טיים, התקופה החשובה ביותר שלי ואני אוציא מעצמי מאה אחוז. אני ללא ספק בכיוון הנכון. אני מחזק את מה שחלש, מוסיף לארסנל שלי עוד כלים, עובד חזק על טקטיקה ותכנון נכון - ובסוף אני צריך להיות מוצר מוגמר בטוקיו. אני רוצה להגיע לשם, לזכות במדליה ולהגיד לעצמי - עברתי דרך ארוכה, מגיע לי להיות פה".

הוספת תגובה