"אין סיכוי שמכבי תל אביב תוכל לבנות אצטדיון"

הוא היה מראשוני האנשים שעבדו עם מיץ' גולדהאר, אך עוד לפני כן היה המנכ"ל בעידן אלכס שניידר. עוזי שעיה הגיע לכדורגל הישראלי כאוהד של מכבי תל אביב, אך עוד לפני כן כאדם שעשה רבות למען מדינת ישראל בתחום הביטחוני. הוא הכיר לא מעט אנשים חזקים מתוקף תפקידו, אך ספק אם נתקל לפני כן באדם כמו גולדהאר. הפרויקט לכבוד העשור לרכישתה של מכבי ת"א על ידי הקנדי נמשך והפעם, מהזווית של המנכ"ל הראשון שלו, דרך הסיפורים שמעולם לא הכרתם כולל תקרת הזכוכית שככל הנראה, לעולם לא תנופץ. 

אבל תחילה, הרגע המשמעותי ביותר שמתרחש בראיון עם ONE, הוא זה שמגיע ממש בשאלה האחרונה שלו. 

יש רגע שאתה זוכר מהיחסים ביניכם?
"חודש לפני שעזבתי הייתה לנו שיחה. היינו בתקופה מאוד קשה כמועדון, היה לו שלב שהוא בא ואמר לי 'בשביל מה אני צריך את כל זה, אני אלך'. עניתי לו באותו הרגע: 'אתה לא תלך. אתה תצליח, ואתה תירשם בתולדות הספורט הישראלי כמי שהצליח להוציא את מכבי ת"א ולהחזיר אותה לצמרת'. ידעתי שאני הולך, שאעזוב. שנינו בכינו בשיחה ההיא. לפני כמה שנים נפגשנו שוב אחרי האליפויות הרצופות. הוא הגיע לארץ, הקבוצה הצליחה, הוא היה מבסוט ואני גם מבסוט". 

אז אוהדי מכבי יכולים להיות רגועים?
"אני לא רואה מצב שבו הוא עוזב את מכבי ת"א. לא רואה את זה קורה".

פחות מ-100 יום לפתיחה: כך נראה בלומפילד

עסקת המכירה עם שניידר, והלקח שהוסבר לו עוד מראש

אתה היית מתקופת שניידר ואז היית חלק מחילופי הבעלות. איזה אדם אתה פוגש כאשר מיץ' מגיע למכבי ת"א?
"הכרנו אותו עוד לפני אוגוסט. מיץ' היה חלק ממכבי ת"א עוד בעיצומה של 2009, בזמן העונה בה הקבוצה הייתה בבעלות של אלכס שניידר, אנשים פשוט לא ידעו ולא שמו לב. במהלך העונה הוא היה כבר בארץ מספר רב של פעמים. זו הייתה תקופה שהוא התחבר מאוד לישראל, הוא עשה הרבה טיולים בארץ, הסתובב ואביב בושינסקי הביא אותו לקריית שלום. תוך כדי העונה. אני זוכר את זה עד היום. הוא ישב בחדר של אבנר טוויטו, הראינו לו את המתקנים המפוארים בקריית שלום, אחרי זה הוא היה במשחק בבלומפילד ועשינו לו כבוד והכרוז הודיע בתחילת המשחק שיש לנו אורח מיוחד מקנדה, מיץ' גולדהאר. זו הייתה תקופה שניסו לחבר אותו לכל מיני עסקים בארץ. אחרי המשבר הכלכלי עם אלכס שניידר חיפשנו מישהו שיחליף אותו. זו הייתה תקופה נוראית. מצד אחד אלכס היה בעלים, מצד שני היה משבר כלכלי ב-2008 והוא התרסק בו מבחינה כלכלית. הוא הפסיד הרבה מאוד כסף. כל עסקי הפלדה בעולם התרסקו באותה תקופה וכל מה שהיה חסר לו זה להזרים כסף למכבי ת"א, אז הוא אמר תמצאו מישהו שייקח את הקבוצה ממני".

הוא לא משחרר אותה כל כך מהר למיץ' גולדהאר לפי מה שהבנו. יש פה גם עניין של שני אנשים שהם מתחרים בפן העסקי.
"צריך להיות הגון לגבי שניהם. צריך להיות הגון לגבי אלכס שניידר ששם הרבה מאוד כסף במכבי ת"א. בשורה התחתונה זה קצת התפספס. מי שהציל את מכבי ת"א מגורל זהה לזה של הפועל ת"א, בית"ר ירושלים, מכבי נתניה שירדה בזמנו ליגה, גורל הפועל פ"ת - קבוצות מהסוג הזה - הוא אלכס שניידר. הקבוצה הייתה על סף פשיטת רגל. לוני הרציקוביץ' נכנס לבעיות כלכליות, אותו סיפור כמו היום עם הפועל ת"א. חובות, מישכון כרטיסים עתידיים, קטסטרופה גדולה. בלי אלכס שניידר לא הייתה מכבי ת"א של היום. הוא כיסה את כל החובות שלה".

אז איך מתנהלים חילופי הבעלות?
"אנחנו חיפשנו מישהו שיחליף את אלכס. עשינו פגישות עם הרבה מאוד אנשים, הגענו גם למיץ' גולדהאר. מיץ' לא השקיע מעולם בשום עסק מחוץ לגבולות קנדה. אין לו, הוא חד פס בעניינים האלה. כדורגל זה לא משהו שהוא היה מחובר אליו. לספורט כן, לטניס, לסקווש, יש לו חולצה של שחקן הוקי מפורסם שהוא שילם עליה מיליון דולר וחצי, שם אותה על איזה משאית ונסע עם המשאית הזאת בכל רחבי קנדה. אבל כדורגל זה לא התחום שהוא אהב מהבית. אביב בושינסקי עבד קשה מאוד כדי לשכנע אותו, אני הייתי בלונדון בזמנו בחופשה עם אשתי לרגל יום הנישואין שלנו. אביב התקשר אליי ואמר לי "חייבים לנסוע לפגישה בקנדה עם מיץ' ואלכס ביחד", ונסעתי. אשתי חזרה לארץ ואני ישר טסתי לקנדה, פגשנו את שניהם וזה לא היה פשוט".

למה זה לא היה פשוט?
"הם הכירו אחד את השני, היו ביניהם ניסיונות עסקיים בעבר שלא צלחו, היה שם הרבה אגו. זה שני אנשי עסקי מאוד דומיננטיים וחזקים. עם אלכס זה לא היה פשוט וגם עם מיץ' לא".

אלכס שניידר בישראל. לא היה מו"מ פשוט (אור שפונדר)

איזה דמות אתם פוגשים כאדם?
"הרושם שנותר ממנו הוא אותו הרושם שמלווה את מיץ' עד היום. איש עסקים שעושה המון, הוא מגיע מאוד מוכן לפגישה, הייתה לו חוברת כזו על מכבי ת"א, הוא עשה עבודה. הוא ידע והכיר".

אתה איש שקולט אנשים ויודע לאבחן אותם מניסיונך בעבר, מה אתה קולט ממנו?
"לא היינו מופתעים מכך שהוא הגיע עם חוברת. גם אלכס הגיע מוכן בזמנו, אבל מה שלמדנו מהקטע עם אלכס זה שצריך להבהיר לאנשים האלה מההתחלה ולהיות הגונים איתם - אין כאן ביזנס. קבוצת כדורגל בישראל זה לא עסק, לא מרוויחים פה כסף ואנחנו מעבירים את זה למיץ' שיידע מראש".

אז למה הוא נכנס לזה אם אין פה כסף?
"כי זה לא עניין אותו הכדורגל, זו לא הסיבה שהוא רכש את מכבי. היו המון סיבות אחרות. באותה התקופה הקשר לישראל הוביל אותו, זה דבר ראשון. שנית הייתה ההבנה שהוא יוכל לתרום בצורה מאוד משמעותית לקהילה ולעולם הספורט הישראלי. שלוש - האתגר. האתגר לקחת משהו שהוא מותג ושם אבל בעצם להפוך אותו בחזרה למותג בעל משמעות. לקחת פרויקט. בעצם, לעלות אותו למעלה".

אתה אומר להשפיע על החברה הישראלית, אך בסוף הוא משפיע על חברה מאוד נקודתית, אוהדי מכבי ת"א. למה הוא לא הולך ומשקיע בספורט אולימפי אם הוא מחפש להשקיע בספורט הישראלי לדוגמה?
"אתה טועה כי הוא כן משפיע כך על החברה הישראלית. מכבי ת"א - זה מותג עם קהל אדיר של אנשים, של 150 אלף אוהדים שממלאים את כיכר רבין בחגיגות אליפות. ובסוף, אנחנו באנו למכור לו את מכבי ת"א בכדורגל, לא משהו אחר". 

איך אתם מתנהלים בעצם מולו בזמן שמגבשים את הסכם המכירה?
"אני הייתי יותר בצד, את העסקה עושה אביב בושינסקי והוא מתנהל מול גולדהאר ומשכנע אות לבוא ולקחת את מכבי ת"א. הוא עשה את זה בכישרון רב וזה עבד. הוא קנה קבוצה בלי חובות מאלכס שניידר, נקייה ונכנס לאתגר הזה". 

בושינסקי. הצליח לעשות קסמים (חגי ניזרי)

נתן אמון בחומר הקיים, אך לא היסס לשנות ברגע בו נכשל

מה הצעדים הראשונים שהוא מבקש ממך לעשות?
"המנטרה של מיץ' גולדהאר הייתה ונשארה אותה מנטרה שהוא משמיע כבר עשר שנים. לבנות ארגון, לבנות תרבות. זה לא השתנה. זאת אמרת, זה מה ששמענו ממנו כבר אז. לבנות ארגון מנצח, אך גם ארגון עם תרבות אחרת, התנהלות אחרת. אחת הבעיות שהוא היה צריך להיות פה הרבה מאוד זמן והוא הבין את זה מהר, זאת גם הייתה אחת ההתלבטויות היותר גדולות שלו - האם הוא באמת יכול להקדיש את זמנו למכבי ת"א, ובאותה התקופה הוא גם לימד באוניברסיטה בטורונטו, בסוף הוא השתכנע שהוא יכול".

הוא לא משנה את עמדות המפתח של המועדון ובהתחלה אתה ואביב ממשיכים. 
"הוא לא משנה, הוא ממשיך באותו הקו. אחד הדברים הראשונים שעשינו היה לנסוע לגרמניה, למינכן ולהופנהיים כדי לראות איך מועדונים מתנהלים. שם פגשנו את ג'ק אנגלידיס בפעם הראשונה. הוא לא הוצג בפנינו כנציג הבעלים או משהו, אלא אנחנו פוגשים בו כחבר של מיץ' שעוסק בעריכת דין ובבנקאות. זה היה בתחילת הדרך והוא רצה ללמוד איך מתנהלים המועדונים הגדולים. כבר מהתקופה של אלכס שניידר היה ברור שצריך לפתח את הנוער, שזה חיוני וחשוב ואחרי הנסיעה לגרמניה זו הייתה גם המסקנה של מיץ'". 

באיזה שלב ג'ק נהיה חלק פעיל מהארגון?
"אחרי שנה הוא קודם כל הוגדר כיועץ הבעלים, נציג הבעלים ואחרי שאני עזבתי הוא הפך להיות המנכ"ל. היחסים בינינו היו תקינים. הוא היה איש של הבעלים". 

הרגשתם שאתם תחת מבחן, חקירה תמידית כזו שבכל רגע בודקים אתכם?
"כן. בטח. זו תרבות של ניהול של עבוד תחת מנהלים צפון אמריקאים. תרבות אחרת לגמרי. ממש לא ישראלית. כל מחלקת הכספים אצלו שימשה כבקרת על, ומחלקת משאבי אנוש והמנכ"ל של החברה שלו בקנדה - כולם היו מעורבים בדבר הזה. זה רק לא רק אנחנו ובעלים וזהו. זה היה משהו אחר לגמרי".

ג'ק אנגלידיס, מיץ' גולדהאר ובן מנספורד. נציג הבעלים הוכנס לאט לאט לארגון (רדאד ג'בארה)

למה הוא נותן לכם צ'אנס בהתחלה ולא מביא את אנשיו?
"אין לי מושג. א - לי היה חוזה. ב - אביב הביא אותו. זאת אמרת, זה לא שהביא אותו מישהו אחר. אנחנו בגדול האנשים שהביאו אותו למכבי ת"א. אנחנו שכנענו אותו לבוא". 

אתה נמצא בשנים מאוד לא פשוטות, מכבי ת"א הייתה מועדון פרוץ תקשורתית, אוהדים שחיים בתוך קריית שלום, עובדי מועדון ואנשי צוות מקצועי שאי אפשר להפריד ביניהם. איך הוא מתייחס לזה בהתחלה?
"אני לא חושב שהוא הבין את הדברים האלה בהתחלה. כל הזמן דיברנו בתקופה של שניידר על להפוך את מכבי לארגון יותר מסודר, הבעיה שלא יישמנו את זה. למה? כי קשה ליישם כזה דבר כאשר קבוצה לא מצליחה. בסוף שקובע לטוב או לרע זה תוצאות במגרש. אתה לא יכול ליישם שינוי ארגוני מאוד משמעותי כאשר א - אין אנשים. צריך להבין שכל האימפריה שקיימת היום לא הייתה. שיווק? לא היה גורם כזה. כוח אדם? לא היו אנשים כאלה. זה השקעות כספיות לא מבוטלות ואתה לא יכול לעשות דבר כזה כאשר הקבוצה לא מצליחה. זה גם לא מעניין אף אחד, גם היום. אותך מעניין מי עובד בשיווק של מכבי? מה קורה שם, אתה יודע? לא - כי זה בשוליים". 

אחרי מה שקרה עם שניידר ואחרי שמיץ' מתחיל לעבוד, אתה מרגיש שזה שידוך שיכול לעבוד זמן רב?
"לאורך זמן זה תמיד מצליח. בסוף זה עניין של איך אתה מקצר את כמות הזמן ולא גורם לבעלים להתעייף כי אתה משקיע כסף, אתה משקיע במחלקת הנוער, בצוות מקצועי, בשחקנים הנכונים, לאורך זמן זה תמיד מצליח. בטח בישראל. בסוף הכסף מדבר. לא היה לי ספק שהוא מגיע להמון שנים. הבנתי שמכבי מסודרת להרבה זמן. זה אפילו לא היה קשור לעסקיו האישיים. מיץ' הוא איש שברגע שהוא נכנס למשהו, הוא נכנס מוכוון מטרה. זה אדם עם אמביציה בלתי רגילה, הוא יודע לאיפה הוא רוצה להגיע. הוא לא רואה ולא סופר אם דרך אחת כשלה, אז הוא הולך בדרך אחרת עד שהוא יצליח. אין סנטימנטים אצלו גם. הוא בסוף יגיע למה שהוא רוצה".

הדרך להצלחה: כוורת זרה בלבד וניתוק מוחלט מהתקשורת

מכבי הייתה צריכה כוורת זרה כדי להצליח? כי אביב בושינסקי אמר שאתם לא הייתם מוסמכים מספיק לתפקיד הזה. לא האנשים להוביל את השינוי, בדיעבד. גם אתה חשבת ככה?
"קודם כל אין לי ספק לגבי כך שמכבי הייתה חייבת כוורת זרה. לגבי האם חשבתי כך? כן. כי בסוף, אנחנו ישראלים אשר חיים בביצה המקומית וקשה לנתק אותנו ממנה. בעלים זר שיושב חו"ל וישראלים שמנהלים מכאן, זו בעיה. אתה צריך להתנתק ממה שאתה מרגיש, ממה שאתה חי ולעשות מה שאתה חושב שהכי נכון למועדון".

אתה בעצם המנכ"ל של מכבי, המנהל הארגוני שלה בפועל, איך היחסים ביניכם?
"היחסים היו מעולים, עד היום אגב. עד השעות הקטנות של הלילה. המון שיחות. האם זה שובר אותי? לא, גם עם אלכס שניידר היו לי המון שיחות. הם לא חיים פה ורוצים לדעת כל דבר שקורה. זה לא שובר, להפך, הייתי רגיל לכך שיש לי סדר יום הפוך. זה אנשים שדורשים לדעת כל מה שקורה וגם מתרגשים. למשל מיץ' ותקשורת זה משהו שהוציא אותו מדעתו".

דרור קשטן. המאמן האחרון שנפגש איתו על אדמת ישראל (איציק בלניצקי)

למה?
"הדלפות. הטריף אותו. זה מטריף אותו".

היו שקרים או שהכל היה נכון?
"בין אם הדלפות נכונות או לא, זה הטריף אותו. הוא גם נלחם בזה. הוא תבע גם עיתון על הוצאת דיבה. הרצון שלו היה ליצור ארגון שאף אחד לא יודע מה קורה בו ובצורה מסודרת להוציא הודעות מסודרות, מסיבות עיתונאים מסודרות. באותה התקופה ולא משנה כמה ניסינו להילחם בהדלפות - זה לא הצליח. אתם מכירים הרי מי מדליף ואיך. ההוא נותן לך סיפור אז אתה תשמור עליו. כשיש צוות ישראלי ושחקנים ישראלים, כל אחד והאינטרסים שלו, זה עובד עם זה וזה עובד עם ההוא, זה דברים שהוא לא הצליח לקבל". 

עד היום זה מפריע לו? גם היום יש הדלפות הרי.
"ביחס לאז? היום יוצאים מעט מאוד, קטנים. למשל, לא ידעת מי הולך להיות המאמן של מכבי ת"א עד שזה ממש קרוב לכך. זה מטריף אותו גם היום, זה מוציא אותו מדעתו. הוא לא מבין למה זה קורה". 

זאת אמרת, אין תסריט שבעסקים שלו בקנדה, הוא קם בבוקר פותח עיתון כלכלי ויש הדלפה על משהו שקורה בעסקיו?
"אין תסריט כזה. אין. משהו שהוא לא מתוכנן מבחינתו, שזה חלק מהאסטרטגיה שלו, לא קורה".

והוא לא מוכן לקבל שככה זה בספורט והדלפות הן חלק מהעולם הזה?
"לא. הוא לא מוכן לקבל".

היה לפניו לוני הרציקוביץ' שכל השנים אמר שהוא הגיע לשנות תרבות. וזה לא הצליח וצחקו עליו. מיץ' מגיע ושוב מדבר על תרבות. האמנת שהוא יצליח?
"בהתחלה, לא. אח"כ לאט לאט - כן, כי הוא היה מאוד נוקשה לגבי הדברים. עד כדי אי נעימות. זה גם יצר דברים לא נעימים". 

לוני הרציקוביץ'. מה שהוא לא הצליח לעשות, מיץ' יישם מהר (שי לוי)

היה מקרה בתקופת ג'ורדי קרויף שבו עלינו על החתמה של אחד השחקנים, ביררנו מתי הוא נוחת ואחרי כמה דקות פתאום מכבי ת"א מוציאה הודעה רשמית על הגעתו של השחקן וכעסנו, כי אם אני פונה אליכם ואתם מאשרים לי סיפור, למה אתם עכשיו הולכים ומגלים לכולם? אז ג'ורדי קרויף התקשר ואמר לי "עכשיו התוצאה היא 1:2. אתה הוצאת את השוער, אבל אני רציתי לבדוק מי מדליף אצלי את הפרטים. עשינו תרגיל אבל אין לכם מה לכעוס את הידיעה הבאת". זה היה הוראות מלמעלה? לעשות תרגילים כדי לזהות הדלפות?
"הם עשו את זה הרבה, כן. ביקשו לאתר מדליפים. זאת אמרת, זה דברים שאני מבין. כישראלי, שלא בא מהכדורגל, חשבתי שהוא צודק אבל זה היה כמעט בלתי אפשרי. אני אתן לך דוגמה שלי אישית. הייתה תקופה בה אבי נמני התנדנד. מיץ' חיפש מאמן חדש. מישהו אמר לו - לך תבדוק את דרור קשטן, הוא מאמן עם אישיות, סמכות. מיץ' מבקש ממני לארגן לו פגישה עם דרור קשטן ואל תספר לאף אחד, רק שלושתנו. ארגנתי את הפגישה במלון, בחדר כמו זה שאנחנו יושבים בו עכשיו, וישבנו אני, הוא וקשטן. אני חוזר לקריית שלום ופתאום יש ידיעה - גולדהאר נפגש עם דרור קשטן. אני זוכר את נמני בא אליי כולו כועס כי היינו חברים. מיץ' השתגע. איך זה יכול לקרות? ומאותו מקרה ועד היום הוא מעולם לא נפגש עם מאמן או איש מקצוע בישראל. הוא הבין שישראל מקום בעייתי, שהוא לא יכול לעשות פה כלום בלי שיראו. זה הוציא אותו מדעתו שהוא לא יכול לעשות כאן דברים בלי שזה ישר בחוץ כי הוא הבין שלא משנה מה הוא ינסה לעשות, הוא חסום". 

"תקשורת זה דבר שמטריד אותו. אתם תסלחו לי, אבל אתם יודעים. פייק ניוז לא נולד אצל דונלד טראמפ. הוא נולד הרבה לפני כן בתקשורת הספורט הישראלית. לפעמים אומרים וזורקים בלון לאוויר ועניינים של בין ובין, וזה נותן לך ידיעה אז תקדם אותו וכו'. הוא לא מבין את השפה הזאת. גם היום הוא לא מבין את השפה הזאת. הוא בן אדם שאוהב לשלוט בעסקיו. מאמן אחרי משחק היה צריך לקבל הנחיה מה להגיד ומה לא להגיד. אין מצב שמאמן ייצא לדבר אחרי משחק והמסר שהוא יעביר לא יהיה מתואם. זה מה שהוא דרש למשל. אני לא יודע אם גם היום, אבל אז בזמנו כן. עכשיו, מאמנים ישראלים.... זה לא פשוט הדבר הזה. הוא אדם שרוצה לשלוט בעסקיו. אנשים שחושבים שהוא יושב בקנדה והוא מנותק - אין להם מושג. הוא מעורב בהכל". 

איך הוא מגיב בכל פעם שדבר כזה קורה (הדלפה), ואיך תרבות הניהול שלו מתכתבת עם כך שבקריית שלום יושבים לו מהבוקר עד הערב אוהדים שלכל אחד יש דעה ומשהו להגיד?
"הוא מגיב בכעס, תשמע היו לו הנחיות מאוד ברורות. אין דבר כזה שלא עונים למישהו אם הוא מתקשר אליך תוך 24 שעות. עם האוהדים הוא ניסה בהתחלה לעבוד איתם. גם ישבו עליו כל הזמן. הוא שכר דירה כאן, החבר'ה האלה לא עזבו אותו. הם ישבו לו חזק על הראש. הוא מנסה לעבוד איתם בהתחלה ואז הוא מבין שזה לא אפשרי".

עוזי שעיה. כבר לא נערכו פגישות בבתי מלון עם גולדהאר (רדאד ג'בארה)

מתי הוא סוגר את קריית שלום?
"הוא דיבר כל הזמן שקריית שלום צריך להיות מקום סגור, עם שומרים אבל ג'ורדי קרויף היה זה שנתן לו את ההמלצה הסופית שחייבים להפוך אותו למקום סטרילי לגמרי. הוא לא אהב את כל הצורה של קריית שלום. היה צריך לשפץ, לעשות מתקני אימונים סגורים כמו בחו"ל שאין בא ואין נכנס. הוא רצה דובר מסודר, מערך מסודר". 

“אם אירופה היא תקרת הזכוכית, הוא יעשה הכל כדי לנפץ אותה”

אמרת שעד היום אתה מדבר איתו, מה הוא מרגיש היום, האם הוא הצליח בתהליך שלו?
"במבחן התוצאה אי אפשר להתווכח. התוצאות שהוא משיג הן חלק מתהליך שמצליח. אם הקבוצה בעשר שנים האלה לא הייתה זוכה באליפויות, זה משהו אחר. אבל היא זוכה, היא בצמרת הכדורגל הישראלי ואין ויכוח על זה בעצם, היא משאירה אבק".

הישגיות באירופה מתסכלת אותו?
"הוא איש מאוד מוכוון משימה ואם זו תקרת זכוכית, אירופה, הוא יעשה הכל כדי לשבור את תקרת הזכוכית הזו. הוא איש מאוד תחרותי, מאוד משימתי. בסוף הוא רוצה הלאה, אתה מכיר אנשים עשירים וגם אם לא - אז זה עובד ככה. כשהרווחתי את האלף הראשון שלי, רציתי 10,000. כשהגעתי לשם, רציתי 100,000. אח"כ רציתי את המיליון הראשון, אחריו להגיע ל-10 מיליון, משם ל-100 מיליון וככה זה ממשיך וממשיך". 

איך היית מגדיר את ההגעה שלו למכבי במשפט?
"ברכה לכדורגל הישראלי והלוואי והיו עוד".

למה אתה חושב שזו ברכה לכדורגל הישראלי? הרי מיץ' עושה למען מכבי ת"א. זו הקבוצה שלו, לא כל הכדורגל הישראלי.
"אתה טועה. תסתכל היום על שחקנים בנבחרת ישראל, על הדור הבא שיגיע לנבחרת ישראל, חלק גדול יהיו ממכבי ת"א".

מיץ' גולדהאר ובן מנספורד. הבין שצריך כוורת זרה (רדאד ג'בארה)

נכון, אבל אני מתכוון שהכדורגל הישראלי לא לומד ממיץ' גולדהאר, או אולי מנסה ולא מצליח כי הוא לא יכול. 
"הוא לא רוצה ללמוד ממיץ'. זה משהו אחר. לא למדו להכיל אותו. הוא אאוטסיידר, הוא תמיד יהיה כזה. הוא לא מסתחבק, הוא לא מלקק, זה לא בעלים מכאן. הוא בא לארץ, זורק לך עצם באיזה ראיון וזהו. אני זוכר שגם אז להביא אותו לראיון בתקשורת זה היה קריעת ים סוף בעוד לנו היה ברור שזה חשוב. בגלל זה הכל אצלו רק מסודר, רק במסיבת עיתונאים. מיץ' גולדהאר איש מאוד מסודר וקר". 

ביחסים ביניכם הכל תמיד היה תקין? כי אם עושים חיפוש קצר בגוגל, הכתבות הראשונות שעולות הן סביב עניין עם ליאור ז'אן, שאתה רצית להתפטר כי מיץ' רצה שהוא יהיה במכבי ואתה לא.
"לא לא, ליאור ז'אן זו דוגמה רעה מאוד. היו שני שחקני בית, שרן ייני וליאור ז'אן. שניהם סיימו חוזה וצריכים לחתום על חוזה חדש. מיץ' גולדהאר מתייעץ, שואל, מציע לשניהם חוזה בסכום מסוים (160 אלף דולר לעונה). הם הולכים ונותנים הצעה נגדית והוא אומר - בשום פנים ואופן לא. בינתיים מתחילים האימונים. שרן ייני, שאין לו חוזה, מתייצב לאימונים. ז'אן, בעצת אחיתופל שאין לי מושג מי נתן לו - לא מגיע. בא הסוכן שלו ואומר שיש לו הצעות מהשד יודע איפה. ייני מתאמן בלי חוזה, בלי שום דבר ובסוף סוגרים על חוזה באמת צנוע. העובדה שהוא התאמן בלי שום פוזות, זה קנה את מיץ' גולדהאר. ליאור ז'אן? הוא טס לבאקו, לאזרייבג'ן, קיבל שם חוזה ומגיע לקבוצה שלו ומבין לאיפה הוא נפל. הוא מתקשר אליי למחנה בהולנד ואומר אני רוצה להגיע לסגור על החוזה שדיברנו, מיץ' לא הסכים בשום פנים ואופן. זה סיפור ליאור ז'אן. עכשיו תראה איפה ייני היום ואיפה ז'אן". 

היום מיץ' חוזר לחוזים האלה לשחקני הבית, לא חוזים גבוהים, אבל שומר על שחקני הבית. 
"זה עניין של תקופות בסוף. זה תלוי במצב הקבוצה וכו'. מכבי זה מותג כולם רוצים לבוא אליה. באותה תקופה, לא רצו לבוא לשחק בה. למה רצו להגיע? כי יש כסף. אבל היום אני גאה מאוד בקבוצה הזו. אני מסתכל על דור מיכה שאני החתמתי על חוזה. אני מסתכל על מונס דאבור, שחקן שאנחנו הבאנו מאחי נצרת. אני מסתכל על רוסלן ברסקי שאני הבטחתי לאביו לפני שהוא נפטר שהבן שלו יהיה שחקן בוגרים במכבי ת"א. זו גאווה גדולה. בסוף אתה רואה שהשיטה לאורך זמן הצליחה". 

רוסלן ברסקי, דן גלזר, יונתן כהן, נדב נידם ודור פרץ. הגאווה של גולדהאר (צלמי ONE)

“כבר לפני שבע 7 הייתי אומר לך שאין סיכוי שלמכבי יהיה אצטדיון משלה”

עניין המתקנים זה משהו שמפריע לו מאוד, אבל את זה למשל הוא לא הצליח לנפץ. רק השנה הצליחו לבנות חדר כושר מסודר ומושקע על הדשא.
"קריית שלום היא בעייתית כי היא יושבת על אדמה חכורה של עיריית ת"א. אתה לא יכול לעשות פסיק בלי לקבל אישור מהעירייה. אני זוכר שכביש הגישה לשם היה דרך אפר ואז סללנו כביש והיינו צריכים לפרק אותו ולסלול מחדש. זה היה גיהינום. כל מה שאתה עושה בקריית שלום כמקום, זה בעייתי. זה לא מקום של מכבי ת"א. זה מקום שאתה צריך כל דבר להשיג דרך מאבק". 

אז למה הוא לא מצליח להוציא לפועל את המהלך הזה של האצטדיון והמתחם הפרטי?
"תראה כל הנושא של מגרש, רצתי ותיזזתי ברחבי הארץ. הייתי בראשל"צ, במודיעין, אחרי רצו גם אחרים ועוד רצים. אין בישראל מצב שאצטדיון הוא בבעלות הקבוצה, זה לא חו"ל. בישראל זה הרשות המקומית. אתה רוצה? תחכור את האצטדיון. זה לא יהיה בבעלות שלו. זה מתחיל בזה. מה ייצא לו מזה שהוא יבנה אצטדיון, ישקיע כסף וזה לא יהיה שלו בכלל?".

אז מדבריך אין סיכוי שיהיה למכבי ת"א אצטדיון משלה.
"אם אתה שואל אותי, כבר לפני שבע שנים הייתי אומר לך שאין סיכוי כזה. אלא אם יבוא מישהו וייתן לו אדמה ויגיד לו מר גולדהאר, זה שלך, תבנה מה שאתה רוצה ולעשות מה שבא לך. זה התרחיש היחיד שבו זה יכול לקרות. אבל בארץ, זה לא יקרה. סמי עופר? הוא של העירייה. בלומפילד? של העירייה. אתה חושב שהוא שמח שבלומפילד משמש גם את הפועל ת"א ובני יהודה? אני חושב שלא. גם בלומפילד לפני השיפוץ, לא התאים לנו הרי. תראו את ליגת האלופות, הם שיחקו בסמי עופר. זה אומר הכל". 

אצטדיון בלומפילד, מאי 2019. מכבי ת"א תצטרך להסתפק בו בלבד (רדאד ג'בארה)

למה התפטרת ממכבי ת"א ב-2011?
"אני לא התפטרתי. סיימתי חוזה. למה עזבתי? כי אני לא האיש שלו ולעולם לא אהיה איש שלו. אני חושב שהוא הבין שהוא צריך אנשים זרים, שהם מאה אחוז שלו, וברגע ואתה במקום שבו אתה לא יכול להשפיע, לי לפחות בגיל שלי, לא היה טעם להישאר. ומאוד רציתי שלא תבין. מכבי ת"א היא בבת עיניי. לא היה לי ספק שהיא תצליח". 

כל מי שבא אחריך לשמש כמנכ"ל אלו גם לא אנשים שלו. מרטין ביין, בן מנספורד, אלו אנשים שהוא שכר דרך איתור בחו"ל, אבל הם לא אנשיו. 
"יש בזה יתרון. האנשים האלה שבאים לפה, באים כי זה מקום עבודה ותחנת מעבר. אני לא ראיתי את מכבי כמקום עבודה או כתחנת מעבר. היו מתקשרים אליי אוהדים ב-4 לפנות בוקר. היו מציירים לי גרפיטי על קירות הבית. מתישהו הבנתי שזה כבר חורג מגבולות זה שכמעט הלכתי מכות עם אוהדים ביציע, מה שלא מתאים לי, ואני פה, אני ישראלי, אני חי. אני לא בא, עושה כאן את התפקיד לכמה זמן וחוזר למדינה שלי. זה קשה מאוד. יש בעלים שמחליט החלטות ואתה צריך לפעמים לעמוד במצבים מאוד לא נעימים. הוא למשל מאוד כעס עליי בסיפור של אבי נמני. הייתה תקופה אחרי הסיפור עם קשטן שאני אמרתי שאם נמני הולך, אני אלך איתו. והוא (מיץ') אמר לי מה זה הדבר הזה? אני מפטר אנשים, אנשים באים ואנשים הולכים. מה זה אתה הולך איתו? הוא הסתכל על זה בצורה מאוד קרה ושקולה. לפטר אנשים בטלפון זה דברים שקשה לי בבית שלי להסביר את הדברים האלה אח"כ. הוא היה צריך מישהו חיצוני, אין לי ספק. הוא יכול להיות חבר שלך, אבל ביזנס זה ביזנס, אין רגשות. זה מיץ’ גולדהאר". 

עוזי שעיה. בביזנס, אין מקום לרגש (רדאד ג'בארה)