1. בדקה ה-45 ירד איציק ניסנוב לחדר ההלבשה במבט פנים חשוב יותר מהרגיל כי זה בדיוק מה שאופיר חיים היה צריך עכשיו, להרגיש כמורה צעיר שהמפקח (ועוד זה עגום המבט) ממשרד החינוך בא לבחון את עבודתו. "עוד שלושה שבועות", הבטיח חיים וספק אם האמין לעצמו, "נהיה במקום אחר”. בעזרת השם אופיר ידידי, כי כמו שזה נראה עכשיו, אנחנו נהיה באותו המקום, אתה זה שתהיה במקום אחר.
ואופיר חיים, בטח לא אשם במצבה של הפועל, אם כבר, הניסנובים אשמים הרבה יותר. במהלך המפתיע והמאוחר שלהם (רציתם לזרוק את רפואה, למה לא שבועיים קודם) סימנו את עצמם הניסנובים כאחראים, כי אם עד לא מכבר זו הייתה הקבוצה של רפואה, עכשיו זו הקבוצה שלהם, לרע ולרע. וכן, אני יודע שהצלתם אותנו לפני כשנתיים מפירוק, אבל את זה כמעט שכחנו. עוד ירידה לליגה הלאומית הנחמדה, לא נשכח לעולם.
איציק ניסנוב. הבעלים הם האשמים במצב (איציק בלניצקי)2. ויש גם נקודת אור במשחק של היום, לא החמצנו. ולא שרק שלא החמצנו, אפילו לא היינו קרובים לשער, ועל מנת לכבוש אחד כזה, היה צריך להגביה את המשקוף במטר או לאסור על בית"ר לשחק עם שוער. שישה שערים בסיבוב שלם, עם מאמן לחוץ ושחקנים שלא מורגלים בקרבות תחתית, הם מתכון די בטוח לירידה. ואם מקבוצת תחתית כמו בית"ר ירושלים חטפנו היום שלישייה, מה יהיה בשבוע הבא מול קבוצת הצמרת של חדרה.
3. וניר קלינגר לא חגג באמת את הניצחון בסיום. כי גם הוא יודע, שעד לפני כחודש, כשעוד היה מאמן הפועל חיפה, היה בוודאי מצנן את ההתלהבות של בית"ר, מספר שהמחצית הראשונה שלהם הייתה איומה אף משלנו, ושלנצח בגארבג' טיים את הקבוצה במקום האחרון, זה לא שוס כזה גדול. אז תסלחו לי ידידי אוהדי בית"ר, כשיתפוגגו אדי הניצחון, תבינו גם אתם, ששתי הקבוצות ששיחקו היום במושבה הם העתקים דהויים ומביכים של שני מועדוני הפאר האלו. וגם ניסנוב יודע את זה, הוא הרי הבן של ניסן ז"ל, שבתקופתו אגב היה נוהג לרדת לחדר ההלבשה במחצית.
ניר קלינגר. מה היה אומר על בית"ר לפני חודש? (רדאד ג'בארה)4. ואם חזרנו לניסנובים, הגיע הזמן לבשר להם שהגיע הרגע הזה בחייו של בעלי קבוצה אמידים, שבה הם נדרשים להרים בלטה בווילה, להכניס יד לכיס, ולחולל מהפך בינואר. וכן, אנחנו יודעים שבפגרה קשה להביא מציאות, ושאף אם ירימו ארבע בלטות ויביאו "תותחים", אין ערובה שהמהלך יצלח. מצד שני איציק היקר (סליחה ששכחתי את שרון, הוא לא ירד לחדר ההלבשה בפנים של מנג'ר) אתה בטח לא רוצה לרשום על שמך הישג נדיר של ירידת ליגה שניה תוך שנתיים. אז תודה שהצלתם אותנו חברים, זה הזמן להבין שקבוצת כדורגל זה לא רק פרסום ואופציה לאקזיט.
5. ולזכרו של האוהד יגאל בשן, נבקש להעיר שהשיר הקלאסי למילותיו של עלי מוהר ז"ל וללחנו של צ'רצ'יל יבדל"א, אינו כפי שרבים נוהגים לסבור, שיר האליפות של שמונים ואחת. השיר הושמע לראשונה בעיצומה של אותה עונה, בערב מרגש שנערך באוסישקין, כשהאוהד חנן יובל מצטרף לקלפטר ולבשן בבמה מאולתרת שהוקמה ליד הסל הדרומי. ניסנוב, ניסן ניסנוב, גם היה שם. הוא בטח היה מרים בלטה עכשיו.