זהו תם לו עידן האמריקניזציה של מכבי תל אביב. זה החל לפני הרבה שנים, אבל השיא הגיע העונה והעובדות בשטח מראות ומוכיחות שזה פשוט לא עובד. בצל ההפסד לבאסקוניה אמש (חמישי) 83:72, לא באמת ניתן היה למצוא מישהו שחשב שהצהובים “יגנבו” משחק לקבוצה החמה ביבשת. ONE מצביע לכם על הבעיות המבניות של המועדון המפואר שממשיך לצלול בזירה האירופית.
לכל קבוצות הפלייאוף ביורוליג העונה יש בעל בית על המגרש. רמז הוא לא אמריקאי. צסק"א מוסקבה (סרחיו רודריגז, נאנדו דה קולו), פנרבחצ'ה (קוסטאס סלוקאס), אולימפיאקוס (ואסיליס ספאנוליס), ריאל מדריד (לוקה דונצ'יץ'), פנאתינייקוס (ניק קלאת'ס), באסקוניה (רודריק בובואה, ג'ייסון גריינג'ר, טוקו שונגלייה), חימקי מוסקבה (אלכסי שבד), ז'לגיריס קובנה (שארונאס יסיקביצ'יוס. סתם, לא באמת. קווין פאנגוס).
דשון תומאס עולה לסל (EUROLEAGUE) נבן ספאחיה נחת בישראל היישר מהספסל החמים של מייק בודנהולזר באטלנטה, ופסח על חוזה עד 2020 ב-NBA עם ‘ההוקס’ תמורת התענוג ללבוש שכפ”ץ כמעט בכל שבוע, לסבול מלחצים טורדניים, ולספוג המון ביקורות בת"א. ביקורות לא רק בתקשורת, אלא גם בתוך הקבוצה, בחדר ההלבשה, מהשחקנים ומההנהלה. אה, וגם בטוויטר. ד"ש לנוריס קול. המאמן הקרואטי (למה הוא נטש את ה-DNA שלו לטובת האמריקאים?) רצה לבנות שלד שחקנים שנראה כמו ב-NBA, מריח כמו NBA, ומתנהל כמו ב-NBA. אבל פה זה לא ה-NBA.
ביורוליג משחקים לא נגמרים בתוצאה 137:142. הגנות מנצחות משחקים. ולמכבי אין הגנה. היא מדורגת כמעט אחרונה ביורוליג בספיגת נקודות, ומאבדת מספר גבוה של כדורים. וזאת לא כתוצאה של עודף פרגון בין השחקנים; אלא “כדררת יתר”, קריאה לא נכונה של מצבים, ונפילה לשטחים מתים על המגרש שמזמינים דאבל-טים שנגמר בהתקפות מתפרצות והטבעות מלהיבות של פטריסיו גארינו הארגנטינאי.
שחקני באסקוניה חוגגים (EUROLEAGUE) נוריס קול, פייר ג'קסון, דיאנדרה קיין, מייקל רול, ד'שון תומאס, ג'ונה בולדן - אלכס טיוס, ג'ייק כהן, ג'ון דיברתולומאו (אל תתבלבלו עם החוק הרוסי. כל השלושה אמריקאים בדמם וביחד מחברים בקושי משפט וחצי בעברית). כמה יצא? תשעה אמריקאים פלוס אירופאי בודד ושלושה ישראלים, כולל קפטן לשעבר שבכלל לא התלבש אמש, אלא ישב מאחורי הספסל עם משקפיים והתפלל שיתמלאו אדים עד כדי שלא לראות את הסיוט שהתחולל על המגרש.
כל פעם שהצהובים הגיעו לוויטוריה היו אירועים פוליטיים עם המקומיים, שגם אמש היו חתומים על תקרית כאשר הניפו דגלי פלסטין והשליכו על הספסל הצהוב כדורי נייר מגולגלים.
בחדר ההלבשה בתום ההתמודדות וכאשר ההדחה מהיורוליג הפכה רשמית, אנשי הדוברות של הצהובים התייצבו לראיונות עם ד'שון תומאס ומייקל רול המנוסים והרגועים, ולא דחפו מיקרופונים לקול/קיין וג'קסון חמומי המוח עם הלשון החלקלקה שיכולה הייתה להביך את המועדון עם כמה אמירות אמיתיות. אבל למה בעצם? האמת כואבת. מי בכלל רוצה לשמוע את האמת?
ארטיום פרחובסקי חוסם (EUROLEAGUE) זו הייתה הפעם הראשונה העונה בכל קמפיין היורוליג, שג'קסון עלה מהספסל ולא פתח בחמישייה. דלקת בגיד אכילס? מנוחה? תקראו לזה איך שבא לכם. הגארד האמריקאי זעם על ההחלטה להשאיר אותו על הספסל במשחק הגורלי ביותר של מכבי העונה, וגורמים בקבוצה התאכזבו לראותו בתגובה משוטט על הפרקט באלגנטיות, בחוסר חשק ומוותר בכוח על זריקות (ארבעה איבודי כדור!) כאילו החל במיני מחאה יזומה.
גם דרכם של הצהובים חזרה ארצה הייתה מפרכת ומתסכלת כמו העונה כולה. זה התחיל בנסיעה לילית בשעה מאוחרת לבילבאו, משם טיסה בשעה 06:45 לבריסל, המתנה של כשעה בבלגיה ועלייה על עוד מטוס, הפעם לת"א. כשש שעות מאוחר יותר, בשעה 15:05 הצהובים ינחתו בנתב"ג וינסו לאגור כוחות ולהרים את הראש לקראת המפגש הכי גורלי שלהם בליגה עד כה - הדרבי נגד הפועל ת"א בהיכל קבוצת שלמה ביום שני.