נתחיל מהסוף. תמוה מבחינתי, איך עד היום אין מאמן לנבחרת ישראל. חלפו חמישה חודשים מאז שאלישע לוי סיים את הקדנציה שלו ולכולם בהתאחדות לכדורגל יש זמן. נדלג בזמן לעתיד, למאמן שיקבל את הנבחרת תהיה בעיה ואין לו מה לקחת מהמשחק הזה. לכן, בשל העובדה שיש עבודה כה רבה, בהתאחדות היו חייבים למנות מאמן שיבנה את הסגל ויבחר את השחקנים שהוא מאמין בהם.
הכדורגל הישראלי נמצא בבעיה ושאף אחד לא יצפה לשינוי בשנים הקרובות. אני לא רואה את הדור הבא ככזה שיכול להתחיל להביא תוצאות. חייבים לעשות חריש עמוק, להעמיד צוות של אנשי מקצוע ישראלים ולתת להם את המפתחות לתקופה של חמש שנים לפחות. אני הייתי מעניק לצוות שיוביל את המהפכה שקט לתקופה של עשר שנים. אי אפשר לצפות לראות תוצאות בעוד שנתיים, צריך להתחיל לעבוד מהשורש, עם גילאי 9-10 ורק אז נוכל לראות את הפירות, אולי בעוד עשר שנים.
אולי זה לא נשמע סקסי ולא מיוחד, אבל צריך להתחיל מלמטה במחלקות הנוער. אין דרך אחרת ואין קיצורי דרך, אי אפשר לקבל תוצאות בלי עבודה נכונה. אי אפשר לקבל שחקנים מוכנים מבלי לבנות אותם בצורה יסודית מגיל 10. הכדורגל הישראלי זקוק לטיפול שורש ויפה שעה אחת קודם. לא מדובר רק בלבחור מאמן נבחרת, צריך לבחור צוות שלם, לבנות דרך חדשה, יסודית ועמוקה, וליישם אותה בתוכנית ארוכת טווח. צריך לבחור יו"ר התאחדות מעולם הכדורגל ולא איזה עסקן.
ערן לוי, אלמוג כהן, ביטון וטאהא מאוכזבים (נעם מורנו)אין ברירה, צריך סבלנות. הקודקודים שמנהלים את הנבחרת צריכים להיות אמיצים, לקבל החלטות גם אם הן לא פופולריות. אצלנו בארץ, אין סובלנות ורוצים תוצאות מידיות, אבל כולם צריכים להבין שאי אפשר להשיג תוצאות בתקופה הקרובה. הסיכוי של כל מאמן שיגיע ליצור הצלחות יהיה קטן. צריך כאמור, להתחיל מהיסודות, לאט לאט. לא יכול להיות שרוב הנבחרות האירופיות הולכות קדימה, שחקנים צומחים, יש דור עתיד מלא בכישרונות ואצלנו הולכים אחורה.
מבחינת כדורגל, קיבלנו מחצית ראשונה די משעממת ולא ראינו יותר מדי כדורגל מצד נבחרת ישראל. אצל הרומנים דווקא כן ראינו ניצוצות, לחץ על מובילי הכדור בשטח היריב, ארגון וסדר של קבוצה מאומנת בכל פרמטר. בצד של נבחרת ישראל, לא הייתה הנעת כדור, ישראל לא שלטה, כשמרכז השדה כמעט ולא היה קיים. גם בחלק ההתקפי, הנבחרת לא באה לידי ביטוי ולא הגיעה למצבי הבקעה כמעט ליד השער הרומני. חוץ מבירם כיאל, שעשה עבודה טובה במרכז השדה, ואריאל הרוש, שעשה עבודה מצוינת בשער, לא ראינו יותר מדי מהנבחרת שלנו.
במחצית השנייה, אלון חזן, מאמנה הזמני של הנבחרת, שהבטיח שהצופים בבית ייהנו גם בבית וגם במגרש, הוכיח שהוא צדק, אבל התוצאה בסיום הייתה מאכזבת. ראינו מחצית אחרת לגמרי, עם חילופים התקפיים שהביאו את השחקנים של חזן למספר מצבים קורצים. החיבור ההתקפי של ערן לוי ודיא סבע עשה את שלו. כל הנבחרת יצאה קדימה ותקפה עם הרבה שחקנים והשער היה באוויר. חייבים לציין את המבצע של קפטן הנבחרת ביברס נאתכו, שהכניס כדור נהדר לתומר חמד, והאחרון, בצורה טכנית גבוהה, העלה את הנבחרת ליתרון מוצדק.
אלון חזן. הבטיח וקיים (נעם מורנו)אבל אז, גם המאמן הרומני ביצע שלושה חילופים התקפיים ותוך דקה קיבל את הבונוס מהשחקן מספר אחד במגרש, סטאנצ'יו, שבעט כדור אדיר מ-25 מטר והשווה. משם הדרך למהפך הייתה קצרה. אין ספק שהנבחרת הרומנית טובה יותר מהישראלית, ולא בכדי היא מדורגת מעלינו כיום בדירוג העולמי בהפרש כל כך גדול.
ישראל הציגה משחק הגנה לא טוב שצריך להדאיג מאוד את המאמן הבא של הנבחרת, כי יש לנו בעיה חמורה מאוד. לסיכום, מדובר בעוד משחק אימון, שלא יתרום כלום לכדורגל הישראלי, מפני שאין לנו מה לקחת ממנו. ככה זה כשעדיין אין לנו מאמן ויש כל כך הרבה עבודה מלמטה.