באבין: אמרתי לג'ורדי - מיכה צריך לשחק בספרד

“מה זה, איך עוברים את הדבר הזה?”, תהו שחקני מכבי תל אביב בינם לבין עצמם אי שם בתחילת חודש ספטמבר כאשר ז’אן סילבן באבין עלה לאימון הבכורה שלו בקריית שלום. “מסביב”, זרק אחד מהם. מאז, לא מעט חלוצים בליגת העל שואלים את אותה השאלה – איך עוברים את הדבר הזה? חלקם גילו שהדרך היחידה היא באמת, מסביב. 

באבין היה הבלם הכי טוב בליגה הספרדית השנייה במשך שלוש עונות ברציפות, מ-2011 ועד סוף 2014. הוא שיחק אז באלקורקון, אליה הגיעה כבר ב-2010 אחרי שפילס את דרכו בעצמו דרך הליגות הנמוכות בספרד וזאת לאחר שלא ממש נספר בצרפת. הממדים הגדולים שלו, כמו גם היכולת שלו להניע כדור בחלק האחורי – השתלבו היטב עם הדרישות בליגה הספרדית השנייה והקידום לליגה הבכירה לא איחר להגיע.

באבין הגשים חלום. שיחק מול ברצלונה, הקבוצה אותה הוא אוהד, חווה שתי עונות לא רעות בכלל במאבקי התחתית של גרנאדה ובעונה שעברה הצטרף לספורטינג חיחון. לכאורה, זה היה אמור להיות שידוך טוב, אך חיחון סבלה מעונה רעה, ירדה ליגה ובאבין נדרש להחליט לגבי עתידו. עימות מתוקשר עם המנהל הספורטיבי מיגל טורסיה, והמאמן דאז, פאקו הררה, נוכח יציאתו למשחקי נבחרתו מרטיניק, גרר החלטה ברורה של השחקן רגע לפני סגירת החלון – אני עוזב, בכל מצב. 

ז'אן סילבן באבין בראיון נדיר

הטלפון מסוכנו לא איחר להגיע. דרך הפלאפון שלו שמע שמכבי תל אביב רוצה. באבין לא חשב פעמיים. מהר מאוד הוא נזכר במשחקים של הקבוצה כשפאולו סוזה, פאקו אייסטרן וסלבישה יוקאנוביץ’ הדריכו אותה, כי עוד מאז הוא עקב אחרי הצהובים. את הכדורגל הישראלי הכיר גם דרך דודו ביטון ששיחק איתו ב-2013 באלקורקון, אך בעיקר בזכות הערצתו הגדולה לברצלונה. ככל שג’ורדי קרויף הצליח יותר כמנהל ספורטיבי, כך מכבי ת”א קיבלה יותר ויותר כתבות בתקשורת הספרדית.

באבין קרא, עקב והחליט להתחיל לצפות במשחקים שלה. “אני אוהד כדורגל וזה פשוט סיקרן אותי. אני זוכר את קרלוס גארסיה מהקריירה שלו בספרד וסקרן אותי לראות משחקים שלו אז הייתי רואה מדי פעם באינטרנט משחקים של מכבי”, וכך כשהאופציה להגיע לאותה מכבי ת”א, ועוד תחת ג’ורדי קרויף (עוד נגיע בהמשך להערכה העצומה שבאבין רוכש למאמנו), הוא לא היסס לעזוב את ספרד ואת הליגה השנייה בה הוא הצטיין במשך מספר שנים. 

“לא חששתי לרגע להגיע לישראל. בהתחלה בגלל מה שאומרים בטלוויזיה, אמא שלי כמו כל אמא דאגה אבל הסברתי לה שאין לזה קשר למציאות. אמא שלי ביקרה פה לפני שבוע, נסענו לטיילת בתל אביב וקצת לירושלים היא התאהבה במדינה ואפילו באוכל. כרגע היא פנסיונרית וגם ככה אין לה מה לעשות אז היא מדברת כבר על להגיע לכאן שוב”, הוא מספר בראיון בלעדי ונדיר ל-ONE, כך העיד בעצמו עם סיום הראיון: “לא זוכר שהיה לי כל הקריירה ראיון כזה ארוך”. וזהו אכן ראיון שאוהדי מכבי ת”א, שלא ממש מכירים את הבלם שלהם, לא יכולים להרשות לעצמם לפספס. 

ז'אן סילבן באבין. האופי הקאריבי עזר לו להשתלב מהר (איציק בלניצקי)

“80% מהשיקול שלי לבוא למכבי ת”א היה ג’ורדי קרויף”

ז'אן, אתה נמצא בישראל כבר חצי שנה אך עד עכשיו לא שמענו ממך יותר מדי זמן - איך אתה מסכם את המעבר שלך למכבי תל אביב?
”אני חושב שהגעתי לכאן אחרי סיטואציה לא פשוטה שעברה בספורטינג חיחון. לא הסתדרתי עם המנהל המקצועי, אבל ברגע שהאנשים שלי קיבלו שיחה מג’ורדי קרויף, לא חשבתי לרגע. ידעתי שמכבי ת”א זה המועדון הכי גדול בישראל. מאז שאני קטן אני רואה כדורגל ומחפש סיפורים שקשורים לכדורגל בכל העולם, כך שידעתי מי זאת מכבי. ידעתי שזה יהיה בשבילי כבוד גדול לבוא ולשחק בקבוצה כזאת ובמועדון כזה, ואני שמח שעשיתי את זה”. 

אנחנו נמצאים אחרי המשחק הגדול מול הפועל באר שבע שהעלה אתכם למקום הראשון בטבלה, תחזיר אותנו קצת לערב הזה שהיה לא רק ניצחון גדול אלא גם תצוגה הגנתית נפלאה של כולם.
”היה לנו משחק הגנתי טוב מול ב"ש וכמובן גם המוטיבציה שיש לנו נגד הקבוצה הזו היא משהו שאי אפשר להתעלם ממנו. האוהדים הגיעו כמה ימים לפני כן ועודדו אותנו וזה היה יפה לראות. אין ספק שהמפתח למשחק הזה היה הדרך בה כל הקבוצה עשתה הגנה. שיחקנו עם שלושה בלמים ושני שחקנים ששיחקו בכנפיים, שהם מיכה ודוידזאדה, הצלחנו להגן על השער, נראינו טוב ואנחנו צריכים להמשיך כך”.

אתם חווים סיבוב שני טוב עד כה, בו ניצחתם את שתי היריבות שמתמודדות אתכם על האליפות - באר שבע ובית"ר ירושלים, בשני המשחקים הראיתם עליונות. אתה חושב שהוכחתם שאתם הקבוצה בכושר הכי טוב בישראל?
“אני חושב שכן, אנחנו במצב הכי טוב שלנו העונה. הוכחנו גם בליגה נגד ב"ש וגם בגביע הטוטו שאנחנו ברמה מאוד גבוהה במובן הפיזי, וגם נגד בית"ר במחצית הראשונה היינו יותר טובים מהם ולא בכדי ניצחנו בכל המשחקים האלה”.

שכטר מול באבין וטיבי. "ניצחנו בצדק את ב"ש ואת בית"ר" (איציק בלניצקי)

אתה שייך למעשה לספורטינג חיחון, שמשחקי הבית שלה נחשבים לחמים מאוד מבחינת הקהל. ובכל זאת, במשחק של מכבי ת”א נגד ב”ש היה באמת משהו מיוחד גם מבחינת הקהל. איפה מצאת קהל תומך יותר?
“הקהל פה פשוט מדהים. האוהדים רואים וחיים פה את הכדורגל בצורה מאוד שונה מבספרד למרות שזו הליגה הטובה בעולם עם השחקנים הטובים בעולם, אבל מה שקורה פה, לא ראיתי בשום מקום. לא בצרפת, לא בספרד ולא באף מקום אחר. זה מדהים שהאוהדים מלווים אותנו לכל מקום ואפילו אני זוכר שגם בתקופה הקשה, באוקטובר שהיו משחקים פחות טובים, הם תמיד עודדו אותנו וזה לא מובן מאליו. אני שם לב להכל, בכל פעם שהכדור אצלי, הם קוראים בשמי ותומכים בי וזה מחזק. אם להשוות לקהל של ספורטינג, זה נכון שיש אצטדיון מאוד ביתי, אל מולינון, אבל האוהדים שם גם יורדים הרבה על השחקנים. אני מעדיף את הקהל של מכבי, הם תמיד מגבים אותנו”.  

אתה משחק כבר הרבה שנים מחוץ למולדתך, השנים המשמעותיות ביותר שלך היו כמובן בספרד במספר קבוצות שונות, כשהגיעה בקיץ ההצעה ממכבי תל אביב מה חשבת לעצמך?
”הופתעתי לטובה מהחיים בישראל. לא אשקר, כשהייתי בספרד או כשאני מבקר את ההורים שלי, אני תמיד שומע דברים רעים על המדינה הזו בחדשות. כששאלתי חברים שהיו בחופשה בתל אביב איך החיים כאן, הם סיפרו לי שזה שונה מאוד והפוך לגמרי ממה שמספרים, אנשים חמים, חוף מדהים, כדורגל ואוכל טוב”.

איזה שם יש למכבי ת"א בספרד?
”הכרתי את מכבי וידעתי שזה מועדון טוב, ידעתי גם שהם לא לקחו אליפות שנתיים אבל גם שג'ורדי נמצא כאן ושהשיטה מאוד דומה לזו של בארסה, ובשבילי בארסה זו אגדה אז לא היו לי ספקות כשההצעה באה”.

אוהדי מכבי תל אביב. באבין: "מעדיף אותם על האוהדים של ספורטינג" (איציק בלניצקי)

בזכות מכבי ת"א יצא לך בפעם הראשונה בקריירה לשחק בליגה האירופית. תספר קצת על החוויה הראשונה הזאת עבורך.
”חוויה מאוד טובה, זו הייתה הפעם הראשונה שלי. המשחק הראשון שלי היה בפראג, בגלל הבלאגן שהיה לי בספורטינג לא התאמנתי מספיק בתקופת קדם העונה ולא הייתי 100 אחוז. אבל האמת שאני זוכר את המשחק הזה לטובה כי בכל זאת הוא היה במסגרת אירופה והלוואי ויהיו עוד כאלה”.

איך אתה מסכם את הקמפיין שחוויתם? יש תחושה שהייתם יכולים לעשות יותר?
“כן. אני חושב שהיינו יכולים לעשות יותר, היו משחקים שלא הצלחנו בהם. כמו למשל המשחק בבית מול פראג ומול אסטנה שהיו לנו כמה מצבים אך עדיין לא הצלחנו ובסוף הפסדנו”.

הייתה עוד מסגרת אחת שהודחתם ממנה וזה גביע המדינה... כאב לכולכם אחרי ההפסד בחיפה, מה קרה באותו משחק לדעתך?
”אני פשוט חושב שלא היה לנו משחק טוב, גם בגללי. לפני כן בליגה ניצחנו אותם 1:3 והאמנו שננצח אותם שוב אבל יצא לנו הכל הפוך. היו לנו כמה פאשלות בהגנה, גם שלי, פשוט לא הלך לנו. אבל צריך לשכוח מהמשחק הזה, ביקשנו סליחה מהאוהדים כי זה הקלאסיקו של ישראל והמשכנו הלאה כי חייבים”.

ז'אן סילבן באבין. "היינו בטוחים שאחרי ה-1:3 בליגה, ננצח גם בגביע" (עמרי שטיין)

לומד עברית, רוצה להישאר עוד עונה: “זה לא תלוי בי אך אשמח להמשיך”

אומרים תמיד שלשחקנים זרים לוקח זמן להתאקלם בישראל, אבל אתה מהבודדים שהגיעו ומהר מאוד תפסו מקום בהרכב ונראה שגם עשית את זה בצורה נוחה.
”לימדו אותי להיות פתוח בראש כי אני קאריבי, בהתחלה היה לי את מחסום השפה כי אפילו אנגלית לא ידעתי. עכשיו יש לי שיעורים באנגלית ואני גם לומד עברית. זה היה קל להתחבר כאן יותר ממה שדמיינתי כי החברים הם באמת מעולים ונותר לי רק להודות להם על כך”.

איזה מילים הספקת ללמוד בעברית?
”בוקר טוב, תודה רבה, שבת שלום”…

קללות לא לימדו אותך?
(צוחק) “לא אגיד את הקללות, אבל את זה תמיד הכי קל ללמוד”. 

ז'אן סילבן באבין. שומר את הקללות לעצמו (איציק בלניצקי)

ספר לנו קצת על החברים במכבי ת"א, מי הכי קרוב אליך, איזה חדר הלבשה מצאת במכבי?
”הראשון שהתחברתי איתו הוא כריסטיאן באטוקיו כי הוא דיבר אנגלית, צרפתית, ספרדית ואיטלקית והוא עזר לי בהתחלה. גם עם חוסה כי ישנו במלון ביחד במשך שלושה שבועות. ועכשיו אני מאוד קרוב לניק בלקמן כי הוא יושב לידי בחדר הלבשה, אבל אני גם חבר מאוד טוב של דסה, ברק יצחקי, מיכה, דור פרץ, גולסה ואבי ריקן וכולם מדהימים”.

איך עברתם ביחד את התקופה הקשה של חודשים אוקטובר-נובמבר, שהיה כבר נראה שהסיכוי להתמודד על האליפות קטן?
”מבחוץ זה היה נראה שהליגה נגמרה. אבל אני ידעתי שהעונה ארוכה ושצריך להיות מוכן למשחקים הבאים. ידעתי שנשתפר ובסוף זה מה שקרה. יש לנו עוד משחקים לפנינו כי המפגשים מול ב"ש למשל הם אף פעם לא פשוטים אז צריך להישאר מרוכזים”.

עבור אחד שהגיע מספרד, מה חשבת על כל אלה שמיהרו לשלוח את ג'ורדי קרויף הביתה?
”אני לא כל כך מבין עברית אז הביקורות לא הגיעו אליי אבל זה חלק מהכדורגל. המאמנים חיים מהתוצאות ואם הן לא טובות, הם מקבלים על הראש. ג'ורדי הוכיח שהוא מאמן טוב ויש לו רעיונות מאוד ברורים. אני מקווה שהוא יישאר פה עוד הרבה זמן”.

ג'ורדי קרויף וקרלוס גארסיה. באבין מעריץ (עמית מצפה)

איזה מאמן ג'ורדי? איפה אתה מדרג אותו בין שלל המאמנים שעברת בקריירה?
”ג'ורדי הוא המאמן הכי טוב שהיה לי. לא אשקר, מאז שאני קטן אני עוקב אחרי בארסה בספרד ואנחנו חולקים את אותם מחשבות לגבי הכדורגל, ומאוד קל להתחבר לג'ורדי. הוא מאמן גדול”.

האם העובדה שג'ורדי מאמן מכבי זה מה ששכנע אותך להגיע?
”בטח. זה לחלוטין היה שיקול משמעותי, לפחות 80%. השאר זה בגלל המצב הרע שהיה לי בספורטינג ורציתי לצאת משם בכל מחיר. ג'ורדי בעולם הכדורגל הוא איש מאוד חשוב ורציתי לבדוק אם יש לי כאן מקום ואני עדיין מוכיח זאת”.

מה הוא עשה אחרת מאז אותו משחק מול ויאריאל בחוץ שגרם לכך שגם אתם התחלתם להיראות טוב יותר?
“שיטת המשחק השפיעה מאוד, לפני כן שיחקנו עם ארבעה מאחור וסבלנו מהרבה מתפרצות כשאיבדנו את הכדור, כי שני המגנים שיחקו מאוד גבוה ורחב ונשארנו רק שניים בהגנה. לא היה לנו זמן להגיב כמו שצריך. עכשיו עם שלושה בלמים תמיד נשאר איתנו עוד אחד מאחור, המבנה ההגנתי שונה ולכן נוח לנו יותר”.

ז'אן סילבן באבין. "המעבר לשלושה בלמים נתן לנו איזון" (איציק בלניצקי)

היו לכם לא מעט משחקים קשים בתקופה האחרונה, אחרי המשחק נגד בני יהודה ראינו אותך יורד מאוד מאוד מאוכזב מהדשא, אולי אפילו על סף דמעות, למה הרגשת ככה?
”כשרוצים לקחת אליפות צריך לנצח את הקבוצות הקטנות וידעתי שהמשחק הזה מאוד חשוב. בואו לא נשקר, המטרה של כל המועדון הזה כולל השחקנים והצוות הטכני היא אליפות. אני לא באתי לפה כדי להעביר את הזמן, אני רוצה לזכות בתארים. לכן הרגשתי ככה, כי זה כואב לא לקחת את כל הנקודות כשזה מגיע לך”.

אפשר להגיד שאתה שחקן שלוקח ללב?
”כן אני מאוד רגיש למרות שזה לא נראה לפי החזות החיצונית שלי. אני לוקח הרבה ללב כי זו המנטליות הקאריבית שלי, אנחנו כאלה, יש לנו לב גדול. אני לא בן אדם רע אבל אני פשוט אוהב לנצח, שונא להפסיד”.

איך נראה יום רגיל שלך בתל אביב מאז שהגעת? מה אתה אוהב יותר לעשות?
”אני בן אדם מאוד ביתי, אני בן 30 ואמנם אין לי ילדים אבל עם בת הזוג שלי אני מטייל הרבה בחוף או במרכז העיר. לפעמים עוצרים אותנו ברחוב. יש לי גם חבר שגר פה ברעננה ואני נפגש איתו הרבה, ואם לא, אז אני נשאר בבית וצופה בטלוויזיה. למסיבות אני לא יוצא, רק כשאנחנו מנצחים ויוצאים לחגוג ביחד אח"כ”.

ז'אן סילבן באבין. "החזות שלי אולי לא משדרת את זה, אבל אני בחור מאוד רגיש" (איציק בלניצקי)

מה הדבר שהכי מפריע לך בישראל?
“מה שמפריע לי האמת זה משהו קצת אישי, כשבת הזוג שלי נכנסת ויוצאת מישראל תמיד אנשי הביטחון שואלים אותה המון שאלות בשדה התעופה ומעכבים אותה לפני העלייה למטוס, אבל אני יודע שזה דבר נורמלי פה”.

אני רוצה להחזיר אותך קצת לספרד. לפני שעברת למכבי ת"א, היה סיפור די גדול סביב המעבר שלך, המנהל הספורטיבי של ספורטינג תקף אותך בתקשורת, היה כתוב שבת הזוג שלך החזירה לו ברשתות החברתיות... מה היה שם?
“זה סיפור מאוד ארוך. בעונה הקודמת היה לי מאמן אחר ומנהל ספורטיבי אחר, לאחר ירידת הליגה שניהם עזבו. הקבוצה כאמור ירדה לליגה השנייה, בה שיחקתי ארבע שנים, הכרתי שם את הרמה והקבוצות כך שלא הייתה לי בעיה באותו הזמן להמשיך בחיחון. קצת אח”כ קיבלתי זימון לנבחרת שלי, מרטיניק. זו נבחרת שלא שייכת לפיפ"א אלא לקונקאקאף, מה שמקנה לה זכות להשתתף בגביע הזהב. באותו זמן גם המאמן וגם המנהל הספורטיבי נתנו לי אישור להשתתף, אבל שבוע לפני היציאה למשחקים בגביע הזהב, המנהל הספורטיבי החדש לא נתן לי ללכת ולדעתי זה היה מעשה מכוער מאוד”.

“בנוסף, היה להם חוב כספי שהם היו אמורים לשלם לי עקב סעיף בחוזה ולא קיבלתי את הכסף. התלוננתי על כך, המנהל הספורטיבי הזמין אותי לארוחה יחד עם בנות הזוג שלנו, הוא הבטיח לי שם שיחדש לי את החוזה, סיפרתי את זה לאנשים שלי (סוכניו) וכשהם התקשרו אליו, הוא אמר להם שהוא לא אמר דבר כזה מעולם. ואז היה הקטע עם בת הזוג שלי, שכתבה ברשת החברתית שהוא שקרן והסיפור רק הסתבך. הם רצו שאמשיך בספורטינג, גם המנהל הספורטיבי וגם המאמן. בהתחלה רציתי להישאר, הכסף לא עניין אותי כאחד ששיחק בליגה השנייה ארבע שנים, אבל בגלל סיפור הנבחרת, הכסף שלא שולם ומה שקרה אחרי הארוחה עם בנות הזוג, החלטתי שאני לא יכול להמשיך שם וביקשתי לעזוב”.

אלברו מוראטה מקדים את ז'אן סילביאן באבין. טלנבולה בחיחון (La Liga)

אנחנו יודעים שהחוזה שלך במכבי ת"א הוא עם אופציה לעוד עונה, אתה חושב שתישאר כאן גם בקיץ?
”זה לא תלוי בי אני מקווה להישאר. אני עכשיו מתרכז בלהשתתף בכמה שיותר משחקים ולקחת אליפות”.

סיפור הקריירה שלך הוא מרתק, התחלת בצרפת אבל פילסת את הדרך שלך לליגה הטובה בעולם דרך מקומות קטנים, לאט לאט, מאיפה הגיע כוח הרצון הזה?
“יש לי מנטליות חזקה, זה לא היה קל. התחלתי בליגה השנייה בצרפת ולא השתתפתי בהרבה משחקים ובדיוק כשלא רציתי להמשיך שם, הסוכנים שלי קיבלו טלפון מהליגה השנייה בספרד וידעתי שבספרד מקדמים שחקנים צעירים, כי לא משנה אם אתה בן 15 או 18, אם אתה טוב אתה תשחק, לא כמו בצרפת”.

תספר קצת על החיים שלך במרטיניק והדרך לליגה הספרדית.
”מרטיניק זה אי ששייך לצרפת ונמצא בקאריביים, אי לא עשיר במיוחד ויש קשיים, לא כמו בישראל או צרפת וספרד. רוב המשפחה שלי גרה בפאריס ומבחינתי אני מקצוען ובגלל זה בלטתי והצלחתי לצאת החוצה. אבל יש הרבה שחקנים איכותיים שהשורשים שלהם ממרטיניק והאנשים פשוט לא יודעים כמו ניקולס אנלקה שהוריו משם, גם תיירי הנרי וז’וליאן פאובר ששיחק בריאל מדריד לפני כמה שנים”.

הליצן: דור מיכה. המנהיג: שרן ייני

אבל ההגעה ממרטיניק כללה גם קצת קשיים אחרים, כמו בעיות עם משקל, כפי שסיפרת בעבר בראיון שקראנו.
”כשהתחלתי עם הכדורגל המקצועי בצרפת בגיל 18 סבלתי מהרגלי התזונה שלי. הרגלי האכילה והשינה שלי היו רעים. הייתי רגיל לאכול אוכל מהיר, אבל האוכל המהיר הוא לא טוב והיום אני לא נוגע בזה וגם ישן הרבה יותר טוב. בהתחלה זה היה מסובך כי דרך החיים הקאריבית שלי היא כזו, אבל עכשיו אני בסדר ואני במצב טוב”.

אנחנו בישראל רגישים מאוד לכל הנושא של גזענות, יצא לך לחוות גזענות במגרשים בישראל או בספרד?
”הרגשתי את זה קצת בספרד אבל מזמן, בעונה הראשונה שלי בליגה השנייה כי באותה תקופה לא היו הרבה שחקנים שחורים בספרד. אבל לא משהו חמור. פה לא הרגשתי את זה מעולם”.

נגד בית"ר ירושלים היו קללות מאוד חריפות נגד אלי דסה, איך היית מגיב אם דבר כזה היה מופנה גם אליך רק בגלל צבע העור שלך?
”לא יודע איך הייתי מגיב. במחשבה קרה קל לדבר אבל אדע בוודאות רק ברגע החם וברגע המשחק. אני חושב שדסה הגיב יפה באותו רגע ופשוט בישל את הגול לניק בלקמן והיה מאוד טוב במשחק הזה ספציפית. הקהל צריך לדעת שכשהוא מציק לשחקן ומקלל אותו, זה גורם לו לשחק יותר טוב. ראינו את זה גם בברצלונה שבמשחק נגד אספניול קיללו את זוגתו וילדיו של ג’רארד פיקה ואחרי הגול שהוא כבש הוא השתיק אותם ובצדק. העלבונות האלה לא צריכים להיאמר ואנחנו בני אדם, אנחנו טועים אבל אנחנו גם מגיבים לפעמים”.

אלי דסה ובלקמן. התמודדו יפה בטדי (איציק בלניצקי)

אתה חושב שבכדורגל האירופאי עושים מספיק כדי להילחם בנושא הזה?
”כשהייתי קטן ברחוב ובבית הספר סבלתי קצת מגזענות, זה קשה, אפשר לעשות יותר נגד זה, לא יודע איך אבל אפשר. אם הייתי יודע מה לעשות ואיך לעזור עם זה הייתי עושה זאת אבל אני לא יודע איך. אפשר להשתפר בהכל”.

נחזור רגע למכבי ת"א. לאחרונה צירף ג'ורדי קרויף את קרלוס גארסיה, שכמוך גם הגיע לישראל  אחרי כמה קבוצות בספרד, הכרת את קרלוס כבלם לפני שהוא בא לעבוד כעוזר מאמן?
”כן הכרתי אותו בליגה השנייה בספרד והוא מקצוען מאוד, בן אדם טוב והוא עוזר לנו המון”.

איך התרומה שלו מאז הצטרף?
”תרומה ענקית. הוא אגדה כאן במועדון, הוא שיחק כאן ארבע שנים ואפילו עקבתי אחריו באינטרנט אחרי שהוא עבר למכבי תל אביב כי הכדורגל תמיד עניין אותי, ובגלל שהוא בלם כמוני, הוא מבין מה אני עובר ומה כולנו עוברים ככדורגלנים. הוא עוזר לנו להשתפר. זה מאוד חשוב שהוא איתנו”.

דור מיכה. מתאים לליגה הספרדית (רדאד ג'בארה)

אנחנו יודעים שיש אווירה טוב מאוד באימונים של מכבי, מי הליצן של הקבוצה?
”האימונים גם אינטנסיביים לא רק מהנים, אבל ללא ספק הליצן הוא דור מיכה”.

מי המנהיג של מכבי ת"א מבחינתך?
”המנהיג לדעתי הוא שרן. כי כולם מקשיבים לו כשהוא מדבר והוא גם מנהיג מנטלי”.

מי השחקנים שלדעתך יש להם את הפוטנציאל להצליח מחוץ לישראל?
“בתחילת הדרך שלי במכבי ת”א, ג'ורדי היה עושה הרבה תרגולים של הגנה מול התקפה. באחד האימונים האלה פניתי לג'ורדי ואמרתי לו שיש פה שחקן שממש מתאים ביכולות שלו לשחק בספרד, וזה דור מיכה. אני חושב שהוא טכני עם מסירות טובות, והיתרון שלו זה שהוא יכול לשחק במגוון תפקידים. הוא מתאים לספרד. כמובן שיהיה לו אתגר אם באמת יגיע לשם, לעבור למקום חדש ולהתנתק מהבית שלו, אבל מבחינת איכות הכדורגל שלו – הוא מתאים לשם”.

ז'אן סילבן באבין. בא לקחת תארים, לא לבזבז את הזמן (איציק בלניצקי)

איפה אתה מדרג את מכבי ת"א בהתאם לקבוצות אחרות בספרד?
”אם נהיה כנים, מכבי לא הייתה מצליחה להילחם על אחד מהמקומות הראשונים בספרד, אבל לאמצע הטבלה היא ממש מתאימה”.

שתי שאלות לסיכום. אתם בעיצומו של מאבק האליפות. איך העונה הזאת הולכת להסתיים עבורכם?
”אני חושב שהיא תיגמר טוב כי היריבות עדיין בגביע וזה גוזל להן מהכוח, אנחנו ננסה לעשות הכל כדי לקחת אליפות”.

אז העונה באמת ארוכה, אבל מהו הרגע הכי גדול שאתה לוקח לעצמך בינתיים מהעונה הזאת?
”הרגע שאני לוקח איתי הוא ללא ספק גמר גביע הטוטו כי זה התואר הראשון שלי בקריירה ולנצח אזכור אותו בחיבה גדולה. באנו הרבה שחקנים שלא זכו בתואר בקריירה והכל התחבר לנו במשחק הזה. זה היה רגע משמח”.

ניק בלקמן עם הגביע לצד באבין. רגע מתוק (רדאד ג'בארה)