זוכרים את רויסטון דרנטה? יותר מ-10 שנים אחרי שאחד הכישרונות הגדולים של הכדורגל ההולנדי חתם בריאל מדריד כהבטחה אדירה תמורת 14 מיליון יורו, שחקן הכנף, כיום בן 30, כבר הספיק לפרוש מכדורגל ולעבוד על אוטוביוגרפיה שתתפרסם בקרוב. כעת, לפני יציאת הספר שמסכם את 30 השנים הראשונות לחייו, דרנטה התפנה לראיון מיוחד ב’מארקה’, בו הוא חושף מה הוביל לפרישתו המוקדמת ומסכם את התקופה שלו כשחקן הבלאנקוס.
“הגעתי לריאל מדריד בגיל 20 כשחקן הטוב ביותר עד גיל 21 וכבר במשחק הראשון שלי כבשתי שער משוגע מול סביליה בסופרקאפ הספרדי”, פתח דרנטה את דבריו והוסיף: “אנשים ציפו ממני להמון, המשחק הראשון שלי גרם לכולם להציב לי רף ציפיות גבוה מאוד. זה לא דבר קל לילד בן 20. מילד שגר בבית קטן עם אימא שלו, הפכתי לכוכב שגר בווילה ששווה מיליונים, החיים שלי השתנו לחלוטין בין לילה”.
“לשחק עם אגדות כמו פאביו קנבארו, רוד ואן ניסטלרוי, סרחיו ראמוס, מרסלו, ראול, גוטי, ווסלי סניידר, איקר קסיאס, כריסטיאנו רונאלדו וקארים בנזמה זה חלום שהתגשם בשבילי. הסיפור במדריד התחיל טוב מבחינתי, הייתי שחקן הרכב אצל ברנד שוסטר והייתי ביחסים מצוינים איתו. הבעיות התחילו כשז’וזה מוריניו הגיע, הוא הסיבה שעזבתי את ריאל מדריד. היו לי כמה חילופי מילים קשים איתו, לא הסכמתי עם מה שהוא עשה לי”.
“בקדם עונה של 2010 עבדתי קשה מאוד כדי להרשים ולרצות את מוריניו, הייתי מצוין ובריכוז שיא. מרסלו היה פצוע כך שחשבתי שאני הולך לשחק. יום לפני סיום חלון ההעברות, מוריניו קרא לי ואמר לי שאני חייב לעזוב, היו לי 24 שעות בלבד לבחור קבוצה. לא האמנתי שזה קורה לי, זה עצבן אותי מאוד. אמרתי לו כמה מילים קשות והוא אמר לי שאין לו מה לעשות בנדון ושמדובר בהחלטת הנהלה. כל מה שניסיתי לא עזר ובסוף יצאתי בהשאלה להרקולס”.
“הייתי טוב בהרקולס ואפילו ניצחנו בבכורה שלי 0:2 את ברצלונה בקאמפ נואו וזומנתי לנבחרת והכל היה נראה טוב. הבעיה הייתה שהרקולס הפסיקה לשלם לנו משכורות ואני הפסקתי ללכת לאימונים. כשזה קרה מוריניו התקשר אליי לי ונתן לי ‘נאום נפלא’. הוא אמר לי שאני שחקן של ריאל מדריד ואני לא יכול להחרים את האימונים של הרקולס. אבל לעזאזל, אני לא אמור לשחק בחינם. זה היה רגע מפנה שהרס מבחינתי את הכל”.
“אחרי שחזרתי מוריניו דחק אותי לפינה, הוא הרחיק אותי מהקבוצה בגלל מה שעשיתי בהרקולס. נאלצתי להתאמן לבד, זו הייתה הרגשה מזעזעת. זה היה רגע קשה מאוד כי ידעתי שהקריירה שלי בריאל מדריד מסתיימת. נדפקתי לחלוטין, אבל לא הרשיתי לעצמי להתפרק. מאותו רגע דברים לא הלכו לי כמו שצריך, שיחקתי באנגליה, רוסיה, טורקיה ואיחוד האמירויות, עד שהחלטתי שנמאס לי. הייתי לא שמח, הייתי עייף והייתי מאוכזב מאוד, מעצמי ומההתנהלות בעולם הכדורגל, אז החלטתי לפרוש בגיל 29”.