רבות דובר בימים האחרונים על המלצות ועדת האסדרה לקידום תזונה בריאה בישראל ועל המהלך האמיץ של שר הבריאות ליצמן, אך נראה שמרבית השיח התרכז במלחמה של יצרני המזון ובעלות יישום המסקנות.
מה שנדחק לשוליים הם הנתונים שהובילו למסקנות הוועדה, נתונים אשר מציבים לא פעם את מדינת ישראל במקומות ה”מובילים” והלא מחמיאים במדדי התזונה. בחינה לעומק של נתונים אלו לא רק שמצדיקה את סימון המוצרים, אלא גם נותנת משנה תוקף לשינויים כוללים מעבר לסימון המוצרים כמו פרסום מוצרי מזון לילדים, חינוך לתזונה נכונה וכיו”ב.
הנתון המדאיג הראשון עולה מהסיבות לתמותה בישראל. 1 מכל 7 מקרי מוות נובעים מתזונה לקויה, כאשר 1 מכל 12 מקרי מוות נובעים מהשמנה. בניגוד לסיבות אחרות לתמותה (מחלות סופניות למיניהן, מחלות תורשתיות וכו’), בתזונה ובמשקל שלנו אנו שולטים, ולכן מדובר בנתון מצער שיכול היה להיות נמוך בהרבה.
אם נעבור לצד השני של החיים, לתקופת הילדות, נראה נתונים מדאיגים לא פחות. 1 מכל 5 ילדים סובלים מעודף משקל או מהשמנת יתר כאשר בגיל 13 הנתון הזה כבר קופץ לכמעט 1 מכל 3 ילדים. מדובר במקרה זה באחריות הורית ולא רק באחריות אישית, שכן ההורים מבצעים את קניות המזון ואחראים למרבית הרכבי המזון של ילדיהם. אין ספק שחינוך תזונתי נכון בגיל זה, ישפיע גם על נתוני הגילים המאוחרים יותר של חייהם.
כאשר אנו מדברים על תזונה נכונה, יותר ויותר ברור היום שהמרכיב המסוכן ביותר מזון הנו הסוכר (כפי שפירטנו בכתבה קודמת לפני מספר שבועות). כאן לצערנו הרב אנו חוגגים את המקום הראשון (לא פחות), כאשר אנו המדינה היחידה שעוברת את רף 160 הגרמים ליום. אפילו ארה”ב, שצריכת הסוכר שלה מוכרת וידועה בכל העולם, נמצאת “רק” במקום הרביעי.
טריבונה של ווינר כתבות חיפה-בית"ר
מכאן עולה שלא פלא שאחד המדדים לסימון מוצרים הוא “גרם הסוכר למאה גרם במזון”, שכן צרכנים רבים נוטים לחשוב שרק כמות השומן היא הבעייתית. כפי שציינו פעמים רבות צריכה של סוכר מובילה להשמנת יתר, למחלות לב וכמובן גם למחלת הסכרת (הלבלב כבר לא עומד בכמויות הסוכר וייצור/תפקוד האינסולין נכנס לבעיה).
דוגמא לצריכת הסוכר ניתן לראות בצריכת משקאות ממותקים בקרב בני 15, נתון שגם בו אנו בין “המובילים” בעולם עם כ-50 אחוז שדיווחו על צריכת משקאות ממותקים על בסיס יומי. משקאות אלו מספקים סוכר נטו לגוף, ללא כל ערכים תזונתיים נוספים, דבר אשר מוביל כאמור להשמנת יתר ולמחלות (מכאן גם עלה עניין פרסום משקאות אלו לבני נוער).
מלח. לא רק הסוכר בעייתי (רויטרס)מעבר לסימון כמויות הסוכר במוצרי מזון, יסומנו גם מוצרים עם כמות נתרן (מלח) מעל למומלץ. גם כאן הנתונים לא מחמיאים וישראל מוצאת עצמה בקו אחד עם המדינות המובילות בעולם בצריכת מלח. אזרחי ישראל צורכים כמעט פי שניים נתרן ליום ממה שהם אמורים לצרוך, כאשר גם כאן, בדומה לצריכת הסוכר, אנו חשופים למחלות מסכנות חיים בעתיד.
ציינו בתחילת הכתבה כי לא נתייחס לעלויות סימון המוצרים עבור היצרנים הגדולים, אך יש לציין לפחות את העלות למדינה במצב הקיים – שישה מיליארד ש”ח בשנה הוצאות על השמנת יתר – סכום שכולנו היינו מעדיפים לראות מושקע בחינוך ובתשתיות.
זה הזמן שלכם לבדוק את עצמכם ואת התזונה שלכם, משום שברור לכולנו כי המצב הנוכחי הוא לא פחות מאסון. עם כל הכבוד לסימון המוצרים (המוצר יהיה עדיין על המדף רק עם אזהרה), מוצרים רבים (מסעדות למשל) לא יסומנו, מה שיטיל עליכם את האחריות לשמור על מה שאתם מכניסים לפה.
איך עושים זאת? מוותרים על שתייה ממותקת, אוכלים פחות אוכל מעובד ויותר אוכל טבעי, שמים לב לכמות הנתרן באוכל שלנו ומנסים לצרוך כמה שפחות אוכל מטוגן. אכלו רק שאתם באמת רעבים ונסו להימנע מאכילה רגשית (בדר”כ של פחמימות ריקות). זכרו שבקרוב מדבקות אדומות וירוקות יעשו לכם את החיים קלים יותר...
?