ויגדורצ'יק: לא הייתה בעיטה, אין אצלי אלימות

זה כבר כמה חודשים שאירה ויגדורצ'יק ספגה אש ולא הגיבה. מאמנת נבחרת ההתעמלות האמנותית הפכה בשנה האחרונה לאחת מהנשים היותר בולטות וחזקות בספורט הישראלי, אבל רגע לפני שהגיעה למשחקים האולימפיים בריו התפוצצה "פרשת הבעיטה", בה עלו האשמות קשות לפיהן היא בעטה באחת מהמתעמלות בתחרות בקאזאן. הפרשה הזו זעזעה את הנבחרת, אבל ויגדורצ'יק עצמה עדיין לא התייחסה לכך.

האישה שהגיעה להישגים גדולים עם נבחרת ההתעמלות האמנותית, כולל זכייה במדליית כסף באליפות העולם ומדליית זהב באליפות אירופה, מצאה את עצמה פתאום בעין הסערה. הנבחרת הפסיקה לתפקד, האיגוד הקים ועדה ציבורית וחלום המדליה הלך והתרחק.

ויגדורצ'יק: לא בעטתי במתעמלת

בסופו של דבר ויגדורצ'יק חזרה לעמוד בראש הנבחרת והובילה אותה למקום השישי בתחרות האולימפית, אחרי עבודה קשה ומחויבות גדולה. אלא שמאותו הרגע היא סיימה את תפקידה ומאז אין מאמנת, אין נבחרת וכלום לא מתפקד לקראת המחזור האולימפי הבא. בפברואר יחלו התחרויות הראשונות, אבל עקב הבחירות והפוליטיקה שלא נפסקת באיגוד ההתעמלות, אין אפילו מקום להתאמן בו.

בתוך כל זה, לקראת השנה העברית החדשה, ויגדורצ'יק החליטה לפתוח את הלב, להגיב ראשונה לטענות נגדה ולחשוף מה קרה מאחורי הקלעים של הנבחרת. ליווינו אותה בשבוע האחרון ובראיון מיוחד ל-ONE היא מספרת על רגעי המשבר, האימונים הקשים שהעבירה, היחסים עם יתר המאמנות, החיים האישיים והתביעות שבדרך.

נבחרת ההתעמלות עם ויגדורצ´יק בריו (עמית שיסל)

אירה, בואי נחזור לעשרה ביולי. באותו היום יצאו הכותרות שאמרו שבעטת במתעמלת שלך. מה הרגשת כשזה קרה?
"לא קראתי ולא ראיתי את הכותרות. אני זוכרת רק את הנחיתה בשדה התעופה".

איפה מצאה אותך הסיטואציה הזאת?
"כבר עברתי את זה בכל רגע שיא בחיי. את אותו האירוע עברתי לפני שמונה שנים באולימפיאדת בייג'ין. זה עושה מאוד כואב ורע אבל לא מעבר לזה".

מה קרה שם בדיוק בקאזאן?
"לא קרה שם כלום".

הייתה בעיטה?
"מעולם לא הייתה בעיטה".

אירה ויגדורצ´יק. "לא הייתה בעיטה" (רדאד ג´בארה)

אז סתם אמרו שהייתה?
"אני לא דנה בזה. שמעתי על זה רק אחרי קאזאן והאנשים שאמרו את זה ישלמו. אם אותם אנשים לא ידאגו לנקות את שמי, אני אצטרך לעשות זאת בעצמי בדרכים המקובלות".

את מתכוונת לתבוע?
"כן".

אז הסיפור לא נגמר, זאת אומרת
"תראה, כשהפה נפתח ויוצא ממנו משהו שפוגע בבנאדם, אחד מוכן לספוג והשני לא. האפשרות להחזיר את זה היא לבקש סליחה באותם המקומות שבהם זה קרה".

"ככל שאני מצליחה יותר, ככה מחפשים אותי יותר"
היית עם המתעמלות האלה ימים שלמים, משש בבוקר ועד אמצע הלילה ונתת את החיים שלך. אז מה עבר עלייך כשקמת בוקר אחד וגילית שהמתעמלת הזו האשימה אותך שבעטת בה?
"אני עם הבנות האלה שלוש שנים וחצי ונתתי להן בזמן הזה את כל כולי. אני לא כועסת, זה מאוד כואב אבל הייתי מאוד פרקטית".

חשבת שתגיעי לסיטואציה כזאת?
"אותי מחפשים תמיד כל השנים. ככל שאני מצליחה יותר, ככה מחפשים יותר. זו לא הפעם הראשונה שזה קורה לי, ב-2008 עברתי בדיוק את אותו הדבר רק ששם הייתי טיפה יותר חלשה. ב-2008 תבעתי מיידית אנשים, כי אף אחד לא האמין לי. אני מודה לשופטת שבדקה לעומק והבינה שמה שרואים באימונים שלי זו לא אלימות אלא חלק מהאימון ושזכיתי במשפט".

נבחרת ההתעמלות האמנותית. "נתתי להן את כולי" (עמית שיסל)

כשהתפוצצה הפרשה, עורך דינך אמיר רוזנברג כתב ש'הפרובוקציה לצורך סילוקה של אירה הייתה ידועה זמן רב'. למה הוא התכוון?
"הוא לא דיבר איתי. אם אתם לא רוצים, אל תאמינו. בזמן תחרות אני לא עונה לטלפונים ככה שלא ידעתי מה התרחש".

אבל הוא גם ציין ש"ראשי הוועד האולימפי ידעו זה כמה זמן על כך שבמהלך האימונים מתרחשות כל מיני התנהגויות מוזרות".
"התככים בתוך הענף ידועים לכולם. הוויכוחים, המריבות, הקנאה והרצון לתהילה בין המאמנות זה דבר טבעי כמו שקיים בכל מקום שיש בו הישגים גדולים. לכן אין שום דבר חדש בדבר שהתרחש. זה נורמטיבי בין נשים חזקות שיהיו מאבקים ותככים".

מה זה אומר שיש מאבקים ותככים? במה נתקלת?
"כל הדרכים היו קדושות, אבל הדבר שהיחיד שלא היה לא קדוש זה שלא היו חוקים וכללים בתוך הנבחרת, כמו למשל, מה מעמד המאמן הראשי ומה מעמדן של המאמנות האחרות".

זאת אומרת שהמאמנות העוזרות התבלבלו וחשבו שהן המאמנות הראשיות לרגע?
"אני לא נכנסת לזה".

סמופלוב, ויגדורצ´יק ואירגו (יניב גונן)

קינאו בך?
"הקנאה קיימת כל הזמן".

אז מי עשה את כל הקנוניה הזאת בעצם?
"תבדקו".

תהיי פתוחה, מי מחפש אותך?
"כשאני אצטרך להגן על שמי, אני אעשה זאת במקומות שבהם עושים את זה ומחפשים צדק. לא אעשה זאת בתקשורת".

כן, אבל האשימו אותך בהאשמות קשות. איך הרגשת כשאמרו שאת אישה אלימה ומרביצה?
"חוץ מהתקשורת, לא שמעתי מאף אחד שאני אישה אלימה. כשזה יצא בתקשורת, קיבלתי כוח ופרגון גדול מהרחוב כמו שלא קיבלתי אף פעם. כל בר דעת מבין שיש משהו ברור מאחורי זה".

עצבן אותך לדעת שאת חוטפת?
"עכשיו כבר פחות מעצבן אותי. אני חיה את האימון והמחשבות הן על זה. כבר התרגלתי שזה מה שזה".

ויגדורצ´יק. "לא שמעתי מאף אחד שאני אישה אלימה" (רדאד ג´בארה)

ניסו לעשות לך סיכול ממוקד?
"תמיד מנסים לעשות סיכול ממוקד למישהו שתופס מקום של מישהו. אני הרגשתי שזה היה חיסול ממוקד כלפי המדינה, זו האמת".

את חושבת שמישהו רצה שלא תצאי למשחקים האולימפיים?
"מהרגע שקיבלתי את התפקיד היו כאלה שלא מעוניינים שאסע לאולימפיאדה".

והיה באמת סיכוי שלא תהיי שם עם איך שזה התפתח?
"אני בעצמי החלטתי שאם לא יבקשו ממני להמשיך ולא ינקו את שמי, אז לא אסע. אם זה לא היה קורה, לא הייתי נוסעת, אבל אז הייתי מנקה את שמי בשלב הרבה יותר מוקדם".

"בשנייה אחת הרסו את כל מה שעבדנו עליו"
כשאת עומדת מול כל הסערה הזו, מה את חושבת על מה שקורה עם הנבחרת?
"ידעתי דבר אחד בוודאות, שאם יעברו עוד כמה ימים לא יהיה לי לאן לחזור כי כבר אין נבחרת. בזמן שזה קרה, האנשים שגרמו לזה גרמו בעצם לרצח של התוצאה שהמדינה הייתה אמורה לקבל. הכנתי את הנבחרת להגיע להישג והיא הייתה הכי קרובה מבין כל הנבחרות שלנו לאפשרות להגיע למדליה. כל מה שחשבתי לעצמי זה 'אלוהים, איך אנחנו כמדינה לא מצליחים להגן על זה'. בשנייה אחת הרסו את כל מה שעבדנו עליו במשך שלוש שנים וחצי".

כמה כוחות זה לקח ממך?
"כלום. אתה יודע שעד עכשיו לא ראיתי שום כתבה?"

זה לא עניין אותך?
"לא".

הסיפור הזה פגע בסיכויים של הנבחרת לזכות במדליה?
"לחלוטין. הן עשרה ימים לא התאמנו והמוח שלהן התעסק בדברים אחרים. גם כשחזרתי לאימון, לקח לי זמן להחזיר אותן לכושר, להוריד להן את המשקל ולרכוש להן את האמון שוב. היו לנו הרבה בעיות משמעת בקבוצה כי לא היו נהלים וחוקים".

המתעמלת שהתלוננה, קטי לבינה...
"לא הייתה מתעמלת שהתלוננה".

קטרינה לבינה (נעם מורנו)

אז מי התלונן?
"לא יודעת".

אחת מהמאמנות האחרות עומדת מאחורי זה?
"לא רוצה לדון בזה".

אוקיי. האשימו אותך שבעטת בה, אבל מערכת היחסים שלך עם המתעמלת הזו הייתה כמו של אם ובת.
"תראה, לכל מתעמלת הייתה מאמנת אישית והיא היחידה שלא הייתה לה. נתתי לה המון גב כי היא הייתה גם בלי הורים".

כמה ימים לפני האירוע הזה גם היית איתה בבית חולים.
"נכון, היינו בבית חולים אני והפסיכולוג. גם דאגתי לנסיעות שלה בעצמי ושילמתי עליהן מכיוון שהאיגוד לא ראה לנכון לשלם על זה כי היא היחידה שנסעה עד לכפר סבא. היא גם גרה בבית שלי שבוע".

אז היית המומה שזו הייתה דווקא היא?
"לא הייתי המומה מכלום".

אז יש את הגרסה ההיא ויש את הגרסה שלך, אבל עדיין לא ניקית את השם שלך ועדיין לא התנצלו בפנייך.
"אני מאוד מרוצה שעברנו את האולימפיאדה ונכנסנו לגמר, יש לי סיפוק אדיר מזה כי חששתי שגם זה לא יקרה. אני מעריכה את הוועדה ואת השופטת (נילי ארד - א.מ, ג.ל) שצריכים לפרסם את המסקנות שלהם. אחרי שזה יקרה, אני אחליט מה לעשות ואיך".

אופיר פינס והשופטת בדימוס נילי ארד (מוחמד מוררה)

"הורה שיתערב, הילדה שלו תלך הביתה"
היו הורים שהרחיקו לכת וטענו שאת שותה באימונים ובתחרויות. מה את אומרת על זה?
"זה שקר ומרמה".

אבל יש לך מנהג לשתות כוסית, לא?
"יש מנהג שקיים 30 שנה. אני מתפללת לפני כל משימה ולוקחת לגימה אחת. זה לא מצריך שום דאגה או מחשבה על זה".

כמה את מאוכזבת מההורים של המתעמלות?
"למה שאני אהיה מאוכזבת מההורים? זה כישלון של המדינה שהגענו לזה. אני לא גידלתי את ההורים האלה. הסברתי את המעמד שלי כלפי כל ההורים בכל מקום שבו אימנתי. כולם יודעים שכל הורה שיתקרב, הילדה שלו צריכה ללכת הביתה. כל הורה שיבוא ויגיד את דעתו, יקבל את הצ'קים וילך הביתה. אני לא חושבת שזה נכון להתייחס לזה, גם לומר שאני מאוכזבת מהם זה יותר מידי כבוד. כשנכנסתי לתפקיד, אחד מהתנאים שהעמדתי לאיגוד ולמתעמלות הוא שההורים לא מתערבים בכלום. הורה שיתערב, הילדה שלו תלך הביתה".

אירה ויגדורצ´יק (רדאד ג´בארה)

כמה ההתערבות של ההורים גרמה לנזק?
"זה פגע בסיכויים למדליה, זה ברור. זה ספורט וספורט זה מדע. ההורים פגעו במדינה וגרמו לפגיעה נפשית בבנותיהן".

זאת אומרת, כשנסעת ידעת שכבר אין סיכוי למדליה.
"נכון. התרכזתי להוציא מהן את המקסימום".

כן, אבל באמת היה לנו סיכוי בכלל למדליה? יש הרבה פוליטיקה בספורט הזה ואין לנו קשרים.
"קודם כל, יש לנו קשרים אדירים. זה שאירחנו את אליפות אירופה בחולון זה אומר שאנחנו מעצמה. זה חלום שהגשמתי. לפני שאליפות אירופה נפתחה היה פיגוע בשרונה בתל אביב, אז יו"ר האיגוד אופיר פינס צלצל אליי ואמר לי בלחץ 'אירה בכזה מצב נבחרות אחרות לא יגיעו'. אמרתי לו שנותנים לו כבוד וכולם יגיעו בזכות זה".

אבל כשזה מגיע למשחקים האולימפיים, זה לא קורה.
"נכון שיש לנו בעיה בגלל המדינות הערביות, אבל הכבוד שאנחנו מקבלים בענף הזה הוא מאוד גדול. אנחנו לא מתביישים בהיותנו יהודים. לא זכינו במדליה לאו דווקא בגלל השיפוט. קודם כל, פתחנו ראשונות את התחרות האולימפית ככה שיש בזה בעייתיות. אז כן, אנחנו, אוקראינה ובלארוס לא היינו עם נציגים בשיפוט. אני יודעת שאופיר פינס דיבר עם האיגוד העולמי ודיבר על זה שהוא הרגיש שיש פגיעה בציונים, והייתה פגיעה בציונים, אבל לא היינו גם במיטבנו באותו היום".

היית מרוצה מהמקום השישי?
"כן, כי התנאים היו קשים ולא שווים. אני מודה לאלוהים שהבנות התמודדו ועשו את מה שהיה צריך לעשות למרות מה שעברנו. זה מראה עד כמה היינו קבוצה חזקה".

נבחרת ההתעמלות האמנותית בריו "לא היינו במיטבנו" (עמית שיסל)

זה הגיוני שכיום אין נבחרת שמתאמנת ואין מאמנת בגלל שמחכים שאיגוד ההתעמלות יסיים את הבחירות?
"לא. וזו הבעיה, שלשרת הספורט אין מספיק כוח לקבוע דברים בענפים האולימפיים, כמו להחליט מי יהיו המאמנים הלאומיים. היא מעבירה כסף בשביל הישגים ובזה נגמרת השליטה".

אבל אסור לאף שרה להתערב, יכולים להעיף אותנו מכל מסגרת בינלאומית.
"לא, לא. בכל המדינות השרה מתערבת וקובעת מי יהיו המאמנים הלאומיים בענף ההתעמלות והשכר של המאמן בא ישירות מהשרה. האיגוד הוא הגוף הכי פוליטי, נבחרים אליו הורים ועסקנים. במדינות אחרות כבר עובדים ויש נבחרת עכשיו".

כשהתחילה כל הפרשה הזו, אלה סמופלוב הגיבה ואמרה "ברגע הכי חשוב של המתעמלת שלי, נטע ריבקין, ושלי, רגע לפני המשחקים האולימפיים בריו, נקלעתי לפרשה שלא קשורה אליי. גיליתי שאני 'אחראית' לניסיון מתוכנן להחליף את מאמנת נבחרת ההתעמלות. בכל מקום תקפו אותי שעשיתי יד אחת עם המתעמלות ממכבי תל אביב על מנת להדיח את המאמנת".
"פעם ראשונה שאני שומעת את זה. אני לא שמעתי אף אחד שאמר שזו היא. זה מוזר שבנאדם צריך להתגונן ולהגיד שהוא לא אשם. היא הייתה צריכה להיות, וגם הייתה, יד ימיני בנבחרת ומוזר שהמשימה הכי חשובה שלה הייתה נטע. משימה לא פחות חשובה היא ההתחייבות שלה להתעמלות הקבוצתית. מעבר לזה, אני לא יודעת למה היא הייתה צריכה להגיב".

סמופלוב. "מוזר שהמשימה החשובה שלה הייתה נטע" (משה חרמון)

מה את חשה כלפיה?
"היא מאמנת טובה".

אתן חברות?
"אני לא צריכה להיות חברה של אף אחת. גם של מאמנות אחרות אני לא חברה. זה לא טוב להיות חברה, אבל אני בחרתי אותה שתעבוד לידי כי היא מאמנת טובה שהאמנתי בה". 

ואת ממשיכה להאמין בה?
"כמאמנת? בוודאי".

מה את חושבת שצריך לשנות?
"אם יש מאמן ראשי הוא חייב להיות כל יכול. הוא חייב להביא הישגים, חייב לקבל חופש פעולה והוא זה שיוצא לתקשורת, ככה שלא תהיה קנאה בו. זה לא מאבק, צריך לעבוד תחתיו ולדעת את ההיררכיה בדיוק כמו שהספורטאי וההורים ידעו אותה. זה צריך להיות חתום, כתוב וחוקתי. אין את זה פה וכשאין את זה פה, אתה לא מסוגל לנהל את המערך".

את החלטת שלא לאמן את הנבחרת בזמן הפרשה?
"כן. אני התנתקתי והודעתי: 'רק כשתודיעו שאתם צריכים אותי, אני אחזור'. הייתי במנוחה. הייתי כל כך עייפה מהעבודה שנכנסתי למצב של מנוחה. לא זוכרת מה עשיתי, רק זוכרת שאתם הצקתם לי".

אירה ויגדורצ´יק. "התנתקתי מהנבחרת" (רדאד ג´בארה)

וכשחזרת, איך הבנות קיבלו את זה? איך הקרח נשבר?
"שום דבר לא נשבר ולא היה קרח. אני התייחסתי אליהן כרגיל והן אליי כרגיל".

דיברת איתן על זה?
"מעולם לא ולעולם לא. זה לא תפקידי. תפקידי כמאמנת היה להרים אותן ולהביא הישגים. אימנתי, נתתי כל מה שהיה לי ויותר מזה כי הן היו במצב פיזי ומנטלי לא טוב אחרי עשרה ימים בלי אימונים".

"המאמנים בישראל עצלנים"
את חושבת שאת קשוחה מידי? שמפחדים ממך?
"לא, אני לא יודעת. אני פשוט נטולת רחמנות כלפיהן. אני יודעת שצריך להביא הישג, אני יודעת מה צריך לעשות וזה שהן אומרות שזה כואב זה לא מעניין. ברגע שמתעמלת אומרת שזה כואב ברמה כזאת שהיא לא יכולה להתמודד, אני אומרת לה 'תודה רבה, לכי הביתה'. ככה זה כל אימון ולעשות תרגיל בפעם ה-40 כשהן כבר בוכות זה תפקידו של המאמן".

איך את מסבירה את זה לציבור?
"אין פה מה להסביר. הישגיות דורשת השקעה. בענף הספורט הזה יש חולשה, יש זריקות, יש יופי. וצריך כזו השקעה כדי להניף את הדגל. זה כמו להתאמן על כלי מיתר. עד שאתה לא נפצע ויורד לך דם מהאצבעות, אתה לא יודע לנגן. וצריך להקדיש לזה שעות. מי שלא יכול לעמוד בכאב, לא יכול לעמוד בזה".

אידה מיירין ואירה ויגדורצ´יק. "הישגיות דורשת השקעה" (מוחמד מוררה)

בעבר היו מקרים שקיללו מתעמלות.
"אני לא צריכה לקלל מתעמלות. יש הבדל מאוד גדול בין להגיד משהו גס להשפלה. ב-12 שעות של נתינה יש רגעים קשים שבהם גם הספורטאי מקלל, זה יוצא לו החוצה בטבעיות ולא מתוך רצון להשפיל. קללה זה לא מצב רגיל, אבל זה קורה, גם בכדורגל, גם בכדורסל וגם בהתעמלות האמנותית. אין טוהר מידות אבל אוי ואבוי אם מאמן ישתמש בזה באימון עם מתעמלות צעירות".

ואם יכניסו הנחיות שלמאמנת אסור לקלל?
"הספורט ההישגי ייסגר".

המאמנים בישראל רחמניים מידי? בגלל זה אין פה הישגים?
"עצלנים אולי. רוצים להרוויח כסף יותר מאשר לעבוד. זו צריכה להיות נתינה אבסולוטית".

אם יציעו לך לאמן במדינה אחרת תמורת הרבה כסף, מה תעשי?
"זה לא מעניין אותי. הוכחתי כבר שאני יודעת לאמן ואני טובה בזה, אז אני לא חושבת על זה. טוב לי פה במדינה שלי".

את מרגישה מספיק מוערכת פה?
"מהרחוב כן. שמחתי כשאמרו לי תודה על זה שאני מעבירה את ערכי היהדות והציונות בעבודה שלי. כל עם זקוק למקור של גאווה, אנחנו עם שעבר הרבה והוא רוצה להיות חזק. זה עושה לי המון אושר".

ויגדורצ´יק. "לא מעניין אותי לאמן במדינה אחרת" (איציק בלניצקי)

יש סיכוי שעוד ארבע או שמונה שנים תהיה לישראל מדליה אולימפית מהענף הזה?
"יש. אנחנו מאוד קרובים למדליה. רק צריך לקבוע מעמד למאמן ולעשות דברים בסיסיים".

ויש לך עוד כוח להוביל את הדבר הזה?
"בטח. אבל בתנאים שאני אגיד. אני לא חוזרת על הטעויות שעשיתי".

והצוות המקצועי יהיה אחר?
"לא יודעת. קודם שיציעו".

"אין בארץ חוקים ונהלים ששומרים על מעמד המאמן"
ויגדורצ'יק היא דמות צבעונית, אבל כזו שסולדת מהצבע הצהוב ("הוא תמיד הביא לי מזל רע, גם בתלבושות אני לא מרשה צהוב"). בתיק שאיתו היא מסתובבת בכל מקום יש לדבריה "בית כנסת קטן", מברשת שיניים, לבנים וכובע רחצה, לכל מקרה שלא יהיה. על הצוואר יש לה תליון עם 72 השמות של הקדוש ברוך הוא והיא מאמינה גדולה בדת וביהדות.

בזמנה הפנוי היא אוהבת לקרוא וללמוד היסטוריה. היא סולדת ממנהיגים, אבל הדמות שאיתה היא הכי מזדהה זו הורם סולטאן, אשתו של שליט האימפריה העותמאנית שנולדה בחצי האי קרים והפכה לאישה החזקה ביותר בעולם ("היא אישה שבאה מעבדות וניהלה את כולם"). זו הסיבה שבגללה היא גם חולמת לנסוע לטייל בטורקיה בעתיד ("הייתי רוצה לבקר בקבר שלה"). בינתיים, היא מסננת הצעות מתכניות ריאליטי ועובדת עם ילדות בחולון כדי להקנות להן את הבסיס להתעמלות. בכל זאת, היא לא אחת שתשב בבית. ובאולם הזה, כך נראה, חזר לה החיוך אל הפנים.

אירה ויגדורצ´יק עם התיק המפורסם (מוחמד מוררה)

איך זה לעבוד שוב עם ילדות צעירות?
"לעבוד עם הצעירות זה מדהים. זה מה שנותן לי אנרגיה".

לא מפריע לך לחזור אחורה?
"לא, למה? התגעגעתי לזה. זו מהות היצירה ופה היא הכי נקייה".

הרבה אנשים לא באמת מכירים אותך. מה התכונות הבולטות שלך?
"הישרדות ונתינה".

למה את מרגישה בהישרדות?
"בגלל שאין בארץ חוקים ונהלים ששומרים על מעמד המאמן. הכל היה יכול להיות הרבה יותר רגוע לפעמים, אבל כן, אני כל הזמן מרגישה בהישרדות".

"אי אפשר להתפרנס בכבוד מאימון הנבחרת"
אם יציעו לך חוזה חדש, תבואי ותגידי 'זה צריך להתנהל כמו שאני חושבת או שאני לא המאמנת'?
"בהחלט. החוזה ייכתב אחרת, הספורטאים יחתמו עליו ולא משנה מה הגיל, גם ההורים יחתמו על החוזה וזה יחולק לקנסות ודרכי אכיפה כדי שלא נחכה לוועדת משמעת שתקום. מאמן יוכל להגיד איזה עונש יהיה במקרה של עבירת משמעת ועוד שש בנות יתאמנו במקביל לנבחרת כך שיוכלו להחליף כל אחת מהבנות בכל רגע נתון, מכיוון שהטבע של האדם זה לחשוב שהוא כוכב ברגע שהוא מגיע להישגים. ולא, הוא לא. בחירת הצוות תהיה שלי באופן מוחלט, וזה לא אומר שאני אחליף את הצוות".

עם כל הפוליטיקה שהתעסקת בה לאחרונה, היית רוצה להגיע לכנסת?
"אתם לא תאמינו אבל אני רוצה רק לאמן. אני חיה את זה. אני צריכה ליצור. אני לא יכולה בלי ליצור".

נבחרת ההתעמלות האמנותית (הוועד האולימפי)

מאמנת נבחרת ישראל יכולה להתפרנס מהמקצוע שלה בכבוד?
"לא, אי אפשר להתפרנס מזה בכבוד אבל לא עשיתי את זה בשביל פרנסה. אפשר להתפרנס מחוגים לילדים וביומיים עבודה בשבוע לעשות 30 אלף שקל בחודש, במיוחד עם שם כמו שלי. כל המאמנים הלאומיים מרוויחים 15 אלף שקל ברוטו שזה 11 אלף שקל נטו, זה לא מוסתר, אלה הסכומים".

תמורת כמה שעות עבודה?
"זה כל החיים. אין שעות. קמים ב-6 בבוקר לאימון של 12 שעות. ואתה לא חוזר הביתה כי אתה במחנות אימונים וגם שם אתה דואג לראות שהן לא ברחו, שהן אכלו, שהן הלכו לישון. זה התפקיד. אתה לא נמצא ככה אפילו עם המשפחה שלך".

המקצוע הזה פגע בך בחיים האישיים?
"לא, זה לא פוגע כשיש יחסים נורמליים. בשביל שזה לא יפגע בחיים האישיים צריך שיהיה עניין, ככה שאם לבן זוג אחד יש עניין ולשני לא - זה מה שפוגע. במקרה שלי, המקצוע שמר עלינו 30 שנה בגלל שהייתי פחות בבית. חיבור קורה מהשמיים ולא לכולם מגיע את זה. אני מודה לאלוהים שיש לי משפחה, ילדים ונכדה, ושהגשמתי את כל חלומותיי בספורט".

כמה הופתעת שבן זוגך לשעבר, אייזיק, יצא להגנתך בחירוף נפש?
"שאלה הבאה. הגנה היא לא אהבה".

וכיום יש לך אהבה חדשה?
"זה קודם כל אסור לפי היהדות, אני נשואה לפי כתובה ואני חיה באושר".

מי היה לצידך בתקופה הקשה?
"הייתי עם עצמי ועם המשפחה. לא ראיתי בזה תקופה קשה".

כן אבל כשהגעת לוועדה למשל נראית נסערת.
"ברור. הרגשתי שאני צריכה להיאבק על זה שהן צריכות להתאמן ואני להביא הישגים".

ויגדורצ´יק ואופיר פינס במהלך הסערה (אסי ממן)

"אני לא מסתירה כלום. האימון הוא אימון"
הוועדה החליטה שלא תהיי במגע ישיר עם מתעמלות וזה לא רציני, הרי מאמנת לא יכולה שלא להיות איתן במגע.
"נכון".

והיית איתן במגע בסופו של דבר.
"בוודאי".

זאת אומרת, לא התייחסת לכללים שנקבעו, רק רצית שהנבחרת תהיה מוכנה.
"התייחסתי רק לדבר אחד, איך להביא את הנבחרת הזו לתוצאה הכי טובה שהיא יכולה להביא. לא באתי במגע עם אלימות, אין אלימות או מכות באימון. יש צעקות, יש גסויות, יש מגע למען תחושה, אבל אלימות מעולם לא הייתה".

מה זה עשה לך ששמו את אלכס אברבוך כמי שיפקח עלייך? 
"לא התייחסתי לזה, זה לא הפריע לי. אצלי כל אחד יכול להגיע לאימון ולראות מה נעשה, אני לא מסתירה כלום. האימון הוא אימון והוא לא ישתנה בגלל מישהו שרואה אותו".

אברבוך הגיע בכלל? כי זה לשבת 12 שעות באימון.
"הוא לא ישב 12 שעות, אף אחד לא יכול להתמודד עם זה. אבל הוא היה, כן".

אלכס אברבוך. "לא ישב 12 שעות באימון" (מוחמד מוררה)

מבחינתך כבר הסקת מסקנות אישיות ואם יציעו לך חוזה את כבר יודעת מה השינויים שצריכים להיות שזה מקביל למה שהוועדה כביכול הייתה אמורה לייצר, הוועדה אמרה שלא תהיי במגע ישיר עם הבנות וכן היית איתן במגע ישיר כי אין ברירה, כשהציבו לך את אלכס אברבוך אז אמרת שאין בעיה מבחינתך שיבוא לפקח - אז השאלה היא, מה הוועדה הזו תרמה בעצם?
"הוועדה הזו תרמה המון. אני המאמנת וגם אני מלאת אגו ותהילה, אבל השופטת של הוועדה הייתה אחת מהנשים המדהימות שפגשתי ואני חושבת שהיא נתנה למדינה את הצ'אנס להצליח. אם היא לא הייתה, הבנות לא היו יוצאות לריו. היא נתנה לי את כל הכוח שיש כי היא האמינה בי ובדרך שלנו".

"זה היה מיוחד כשהנשיא התקשר אליי"
אם לא הייתן יוצאות לריו, מה היית מרגישה?
"אני לא יודעת לנבא. בגדול, זה היה פספוס מטורף. קרה אסון והיינו קרובים לזה. העם חיכה והאמין בנו, היינו חייבות להילחם".

ואיך האגו שלך בא לידי ביטוי?
"בעבודת פרך וברצון להצליח תמיד".

היית מאוד מאופקת בריו אבל היה שם רגע אחד שנפתחת וחייכת. זה היה אחרי התחרות כשהנשיא ראובן ריבלין התקשר אלייך.
"כן, זה היה מיוחד כי הוא התקשר אליי אישית ובדרך כלל הוא מתקשר רק כשיש מדליות. התרגשתי כי אני ציונית מאוד והוא הטופ של המדינה. הוא לא צלצל בגלל ההישג אלא בגלל הדרך שעברתי, אז זה מאוד ריגש אותי".

אמרת שלא קראת שום דבר, אבל הבנת בכלל את גודל האירוע?
"הבנתי שלקחתי קצת אש מביבי". 

רובי ריבלין. "השיחה ממנו הייתה מיוחדת" (אורן בן חקון)

ומה את חושבת על בנימין נתניהו כראש הממשלה?
"הוא נתן לי גב. תראה, לכל בנאדם חזק יש הרבה שיהיו נגדו. בשלב הזה אני לא רואה מישהו שיכול לקחת את המדינה על הכתפיים שלו חוץ ממנו. זה לא משנה מה אני חושבת עליו, זה מה יש. פגשתי אותו וגם את שרה".

ומה את חושבת על שרה?
"היא האישה מספר אחת במדינה וצריך לדעת להתייחס אליה ככה כי היא אשתו של ראש הממשלה".

אפרופו פוליטיקה, נבנה אולם בחולון שהיה אמור לשמש את ההתעמלות האמנותית אבל לא תמיד הוא היה זמין. מתי יהיה בית נורמלי להתעמלות האמנותית?
"את זה אתם צריכים לבדוק. תשאלו מי לא מעביר כסף, למה לא מעביר כסף, כמה כסף ולמה זה הכל סובב סביב הכסף? אם נבנה אולם ואין כסף להשתמש בו, בשביל מה הוא נבנה?"

איך יכול להיות שבסוף הלכתן להתאמן בכלל בווינגייט לפני ריו?
"הלכתי לשם מבחירה, כי ידעתי שזה מקום שתואם את התנאים של ריו. הם נורא נעלבו כשאמרתי את זה אבל הוא באמת הכין אותי לזה".

האולם בחולון. "בשביל מה הוא נבנה?" (רדאד ג´בארה)

יש סיכוי שנראה בעתיד הישגים טובים יותר מהנבחרת שהייתה לך?
"הספורטאיות האלה הן לא עילוי-על כמו שחושבים. התחלתי עם 12 ספורטאיות ובדרך ויתרתי על בנות מוכשרות יותר מהן כי מה שרציתי שיהיה אצל בנות בנבחרת קבוצתית היה רק בהן. עברנו שלוש שנים וחצי של עבודת פרך".

אנחנו לקראת ראש השנה ויום הכיפורים. את מצפה להתנצלות מכמה אנשים?
"אני מחכה להחלטות הוועדה ולאחר מכן אני אנקה את שמי".

וממי את הולכת לבקש סליחה?
"מהמשפחה שלי ומילדיי. אתנצל אם פגעתי בהם, בתקווה שיידעו שאני לא כל יכולה