עטר מצחך: עטר - הבסיס למכבי חיפה החדשה

1. אלירן עטר. מה משותף לערן זהבי, גילי ורמוט, איתי שכטר, מאור מליקסון, גל אלברמן, רוברטו קולאוטי ובן שהר? כולם היו ליגיונרים בכירים שחוו תקופת הסתגלות לא פשוטה עם החזרה לליגת העל.

ההסבר לתופעה די פשוט. כששחקן חוזר מאירופה, הציפיות ממנו עולות אוטומטית, הלחץ גדל ולפעמים מדובר בסיטואציה כמעט בלתי אפשרית עבור אחד שעוד חש אכזבה מהקדנציה האירופית, מרגיש את הפער ברמת המתקנים, האימונים והאווירה במגרשים וצריך לחזור לכושר משחק. 

ללא מעט ליגיונרים לקח זמן לחזור לעניינים ולהראות את היכולת שלהם. סופרסטארים כמו אייל ברקוביץ', חיים רביבו ויוסי בניון, שחזרו לסיים את הקריירה בישראל, חוו את תופעת הציפיות והלחץ בעוצמה גדולה הרבה יותר ולשניים הראשונים זה הספיק כדי לפרוש אחרי עונה אחת. אלירן עטר הוא סיפור אחר. החלוץ, ששב מצרפת, לא היה זקוק להתאקלמות. בחמישה משחקים במכבי חיפה הוא סיפק ארבעה שערים ובישול וגם נבחר לשחקן חודש פברואר של גולשי ONE. שלא תטעו, מדובר בנתונים מרשימים עבור שחקן שרשם בחצי עונה בריימס 10 דקות ליגה ולא הבקיע שער ב-2014. 

אלירן עטר. מביא משהו אחר למכבי חיפה (נעם מורנו)

ומה גרם לעטר לדלג על תקופת ההסתגלות? רעב, התנהלות שקטה, צנועה ונכונה, היעדר תחרות על מקום בהרכב ובעיקר רף ציפיות נמוך יותר שנובע ממצבה המקצועי של מכבי חיפה טרם הגעתו.

עטר קיבל מתנה. ארבעה חודשים נטולי לחץ במועדון גדול שהכישלון שלו העונה רשום על אנשים אחרים. אם היה חותם במכבי תל אביב או הפועל באר שבע, סביר שהיו מסתכלים עליו בזכוכית מגדלת. הבחירה (המצויינת) בחיפה סידרה לו מעין תקופת הרצה ארוכה לקראת המטרות האמיתיות בעונה הבאה - אורך נשימה. ועטר נושם בימים אלו לרווחה. 

עטר. השפיע המון מאז הגיע לירוקים (רדאד ג´בארה)

עטר הוא שחקן התקפה מגוון שמוסיף לחלק הקדמי הירוק אלמנטים שהיו חסרים: קריאת משחק, תנועה בלי כדור, חדות וקילריות מול השער. עם כל הכבוד לשמעון אבוחצירה, וויאם עמאשה ואלון תורג'מן, עטר עולה עליהם גם בזכות היכולת שלו לייצר לעצמו את המצבים ולסיים אותם. הגיוון שלו והיכולת לשחק באגף, כחלוץ שני או בשפיץ, הופכים אותו לשחקן שמאמנים וחברים לקבוצה אוהבים. 

קל לשחק עם עטר. ובדיוק כמו ששיתוף הפעולה עם זהבי וראדה פריצה בצהוב הניב פירות באופן מיידי, גם השילוב עם בניון ושכטר במכבי חיפה נראה טוב מאוד.  

2. מרקו בלבול. הנה כמה דברים שאולי יפתיעו אתכם. למכבי חיפה יש אחוזי הצלחה גבוהים יותר בתשעה מחזורי ליגה עם בלבול מאשר היו לה ב-15 עם אלכסנדר סטנוייביץ'. תחת בלבול ההגנה סופגת הרבה פחות (0.88 למשחק לעומת 1.4) וההתקפה מבקיעה קצת פחות (1.33 לעומת 1.53). אלא שהנתון המרכזי שעומד לרעת בלבול הוא כמובן הירידה מהמקום הרביעי לשביעי. 

אם הירוקים לא יהיו בפלייאוף העליון (המיקום הנמוך ביותר שלהם מאז 1988), זה יהיה קטסטרופה. כישלון מחפיר של כל המערכת. גם של בלבול. ובכל זאת, התחושה היא שבפברואר 2015 משהו התחיל לזוז במכבי חיפה. שחקני הרכש שהביא המאמן בינואר שינו את הקבוצה ובעיקר ייצבו אותה. עטר ושכטר הם נכס להרבה שנים, מדו קמארה הברקה ואברהם פאס, שההבאה שלו גררה ביקורת כאן במדור, הוסיף רוגע וניסיון ונראה כמו מי שאפשר יהיה להפיק ממנו תמורה גם בעונה הבאה. 

מרקו בלבול. אחוזי הצלחה טובים משל סטנוייביץ´ (עמית מצפה)

בכלל, קל מדי לסנוט בבלבול. יש לו חזות משעממת ואישיות נטולת כריזמה ובכדורגל הישראלי, אתה מתקדם גם לפי התדמית שלך. כאן בלבול בבעיה. הוא קיבל הזדמנות שאף אחד לא היה מסרב לה בסיטואציה שהיה לו בעיקר מה להפסיד (וספק אם תחזור). הוא ידע שהצלחה בכל מקרה תהיה חלקית וכישלון יידבק בו. זה בדיוק מה שקרה. הרי גם אם יוביל את הירוקים לאירופה, הוא לא יישאר וכנראה יצטרך לחזור שוב לרוטציה של הקטנות בתקווה ששוב תיפול בחלקו הזדמנות למשרה גדולה יותר. 

והכישלון בהחלט דבק בו. יש שכינו אותו בחודשים האחרונים כמאמן הגרוע ביותר בהיסטוריה של מכבי חיפה. אמרו שאין לו שום השפעה על השחקנים, שהוא ממלא מקום זמני ולא מוצלח. חלק מהביקורות היו מוגזמות וייתכן וההתעוררות של החודש האחרון מעט מאוחרת, אבל בלבול הצליח לפחות במשימה אחת שהטיל עליו הבעלים יעקב שחר - הרכש. למעשה, הוא קיצר את תהליך הבנייה בעונה הבאה. 

מרקו בלבול. הרכש שביצע יכול לעשות את ההבדל (עמית מצפה)

מכבי חיפה של אברהם גרנט שברה שבע שנים שחונות בזכות פעולות בנייה שעשו דושאן אוהרין (הבאת בניון למשל) והשריף (ז'וטאוטאס וקלשצ'נקו). מכבי חיפה של אלישע לוי זכתה באליפויות גם בזכות שחקנים שהשתפשפו בשתי העונות האחרונות והפחות מוצלחות של רוני לוי. כלומר, אפשר להרוויח ולנצל גם משבר. 

מכבי חיפה תצטרך להמשיך להתחזק בעונה הבאה. להביא עוד בלם וקשר במרכז השדה, לחזק את האגפים בשחקני כנף, להוסיף עומק ואיכות כדי שתוכל לחזור ולהיאבק על האליפות. וכן, יהיה לה מאמן חדש. וכן, אולי השובע במכבי ת"א ישחק לטובתה (הרי גרנט ואלישע זכו באליפויות גם בזכות נפילת האימפריות של רובי שפירא ז"ל וארקדי גאידמק). אבל אם הצלחה אכן תגיע, תאריך הייצור שלה יהיה פברואר 2015 ולבלבול יהיה בה חלק. 

3. לאומית ב'. כמה שהכדורגל אוהב סיפורי סינדרלה כמו הפועל עפולה. קבוצת פריפריה עם תקציב נמוך, קהילה תומכת - רצוי ממעמד סוציו אקונומי נמוך - וכוכב מסקרן בהתהוות, שפורצת את הגבולות ומגיעה להישג בניגוד לכל התחזיות. עפולה היא באמת סיפור גדול, ירון הוכנבוים עושה קסמים במשאבים נמוכים ואחרי ההצלחה שלו עם שחר הירש אשתקד, העונה הוא גידל את הכוכב הבא, לנרי קהינדה. אבל דווקא סיפור ההצלחה של עפולה ממחיש את המצב העגום בלאומית. 

ליגת המשנה הפכה בשנים האחרונות לליגה כמעט חסרת עניין. יש בה בדרך כלל עולה תורנית שדורסת את הליגה, כמה קבוצות שעלייה עבורן היא מטרה משנית, הרבה שחקנים מזדקנים שמעדיפים עבודה קלה ודקות משחק על פני מאמץ בליגת העל ושלל מועדונים מיותרים שמעבירים את הזמן. מעט מדי קהל, מעט מדי שחקנים שמתבשלים לרמות הגבוהות, מעט כסף וכדורגל באיכות ירודה. 

קהינדה מרים את הוכנבוים על הכתפיים. סיפור סינדרלה אמיתי (נעם מורנו)

שימו לב לנתון הבא: רק קבוצה אחת בלאומית - בני יהודה - לא מחזיקה שחקנים מושאלים. בשאר אפשר למצוא בין מושאל בודד (הפועל כפר סבא ועירוני ראשל"צ) ועד 11 (עירוני טבריה) ו-15 (הכח עמידר/ר"ג). המשמעות ברורה. כשמחצית משחקני הסגל בקבוצה מושאלים זה מעיד על עבודה לא נכונה במחלקת הנוער ומשאבים נמוכים, על יותר מדי קבוצות בלי נכסים, בלי קהל ובלי זהות ומכאן בלי זכות קיום. כשקבוצות ליגת העל זורקות מושאלים ללאומית ולא מקבלות חזרה שחקן משופר, משהו לא בסדר בשיטה.  

עכשיו בואו נשים קבוצות פריפריה כמו עפולה בצד ונשאל את עצמנו שאלה: האם במקום עוד קבוצה ברמת גן, רמת השרון או הרצליה היו משחקות בלאומית מכבי תל אביב ב' או מכבי חיפה ב', מישהו היה סובל? הרי השתיים ממילא משאילות כ-20 שחקנים מדי עונה ו-ודאי שהיו מעדיפות לדאוג לאותם שחקנים בעצמן, לעקוב אחר טיפוחם מקרוב במסגרת תחרותית ולא לשלוח אותם אל הלא נודע. 

לנרי קהינדה. הכוכב הגדול של הפועל עפולה (חגי ניזרי)

זה עובד מצוין בספרד ובגרמניה, זה מתגמל מועדונים על השקעה במחלקת נוער, יגביר את העניין והקהל בלאומית ואמור להקטין את מספר הכישרונות הפוטנציאליים שנעלמים בגלל טיפול לא נכון. הגיע הזמן לאמץ את השיטה. 
 

4. מאבקי מיקום. לידיעת קבוצות התחתית. בחמש העונות האחרונות רק קבוצה אחת שפתחה את הפלייאוף התחתון מתחת לקו האדום נשארה בסופו ליגה - הפועל עכו בעונת 2012/13. וכך באופן טבעי, שני המחזורים האחרונים של העונה הסדירה יהיו קריטיים לא רק לצבירת נקודות להמשך, אלא למאבקי מיקום. הנה דוגמה להמחשה: בפלייאוף התחתון, ההבדל בין מקום 10 ל-11 הוא משחק בית אחד יותר, ואילו לקבוצה שתסיים במקום ה-13 צפויים משחקי חוץ קשים מול היריבות הישירות שיסיימו במקומות 10, 11 ו-12. 

שלומי דורה. יצליח להשאיר את הפועל עכו בליגה? (מרטין גוטדאמק)

גם בפלייאוף העליון יש על מה לשחק ובוודאי שיש חשיבות לסדר המשחקים. תיאורטית, עירוני קריית שמונה יכולה לעבור את מכבי ת"א והפועל ב"ש יכולה לסיים שנייה. שלוש המוליכות יפגשו אחת את רעותה במחזורים 28-30, שיכולים להכריע את העונה כולה או לשלוח אותה לפוטו פיניש מרתק. גם הקרב על המקום הרביעי (שיכול לארח משחק הכתרה במחזור ה-35) בשיאו. ולמרות הכל, במנהלת הליגה לא חשבו שכל המאבקים הללו מצדיקים שעה אחידה למחזור האחרון של העונה הסדירה בשבוע הבא. מוצדק? תשפטו בעצמכם. 

5. במחזור ה-25 בעונה שעברה: ארבעה מפגשים זהים לזה של השנה. מכבי ת"א גברה 0:1 על בית"ר ירושלים (פריצה), הפועל ב"ש ניצחה 0:1 את הפועל חיפה (ניקוליץ' עצמי), הפועל ת"א ניצחה 4:5 באשדוד וסכנין גברה 0:2 על רעננה (כליבאת וגדיר). רובן ראיוס גמר לרפי דהן את הקריירה במשחק המפורסם, ק"ש עלתה למקום השלישי אחרי 0:2 על הפועל עכו ואילו רמה"ש סחטה 3:3 דרמטי ממכבי פ"ת בקרב התחתית. 

6. קטנות לשבת: 

הפועל חיפה - הפועל באר שבע: שלוש שנים עברו מאז ניצחה הפועל חיפה את הפועל באר שבע בליגה. מאז המאזן עומד על תיקו וחמישה ניצחונות לדרומיים בהפרש שערים 2:12. 

במשפט: שבוע לפני הדרבי, בנין לא יכול להסתמך שוב על מתנות מהיריבות. 

בני סכנין - הפועל רעננה: האורחת מהשרון מעולם לא ניצחה את סכנין במסגרת ליגת העל או הליגה הלאומית. 

טל בנין. קבוצתו תנצח את ב"ש אחרי 3 שנים? (עמית מצפה)

במשפט: המשחק חשוב יותר לסכנין וניצחון ביתי (אחרי כמה פאשלות במשחקי בית מול קבוצות החלק התחתון) ישלח אותה שקטה לפלייאוף התחתון. 

מכבי נתניה - הפועל עכו: זהו המפגש הראשון אי פעם בין השתיים באצטדיון החדש בנתניה. הצהובים לא רשמו ניצחון בית על עכו מאז ינואר 2010. 

במשפט: שבע עד תשע נקודות נקודות יספיקו לנתניה כדי לשרוד. כמה מהיר היא תשיג אותן? זה בעיקר תלוי בה. 

הפועל פ"ת - מכבי פ"ת: איתמר ניצן ספג שני שערי ליגה בלבד בתשעת המחזורים האחרונים. 

איתמר ניצן. בכושר מצוין (יניב גונן)

במשפט: הפועל פצועה וחסרה, מכבי בטראומת עפולה. דרבי של עונה שלמה. 

הפועל ת"א - מ.ס אשדוד: מפגש בין שתי קבוצות במומנטום הגרוע בליגה. האדומים עם ניצחון אחד מעשרת המשחקים האחרונים. אשדוד עם אחד משמונה. 

במשפט: הקרב שיוכיח מי מהשתיים פחות מודעת למצבה הקטסטרופלי.