נופלת, ותמיד קמה

יש קבוצות מיוחדות, כאלו שלא משנה כמו נוק-אאוטים הן יחטפו, הן תמיד יצליחו לחזור, לעמוד על הרגליים ולתת נוק-אאוט כדי לצאת הווינריות הכי גדולות. כזאת היא מכבי תל אביב, נופלת וקמה אין ספור פעמים. אלא שברגע האמת הקבוצה של דייויד בלאט ריחפה אל עבר הפיינל-פור.

שעה לפני המשחק הרחבה מחוץ להיכל נוקיה הייתה די ריקה, טיפטופים של אוהדים. כל מי שעבר מחוץ להיכל לא יכול היה לדמיין מה קורה בפנים. קרוב ל-1,000 אוהדים התהלכו בין השערים בתהלוכה שכללה את כל רפרטואר שירי העידוד. ההרגשה לפני הייתה שונה, ריח של משהו מיוחד באוויר. הרגשה שמכאן אף אחד לא לוקח למכבי את הניצחון. 

היקמן וסמית´ מול קרטיס ג´רלס (משה חרמון)

אמרו על נוקיה שהוא אולם מנוכר, שהקהל של מכבי זה לא אותו קהל מלפני עשר שנים, שהאוהדים התבגרו. אז אמרו. האוהדים של מכבי שרים "אם אתה לא חלק מזה, אתה לעולם לא תבין", ואין משפט נכון יותר לכל מי שלא נכח אמש בנוקיה. "אם למכבי יילך טוב הקהל יהיה בטירוף, אם לא - מצבנו יהיה רע", אמר אחד האוהדים רגע לפני הג'אמפ-בול.

ההתחלה היתה כאמור טובה, ההתרגשות התחלפה בזכרונות ממשחק מספר שלוש, אלא שאז יצא קית' לנגפורד כמו מלוע של תותח. כבר בחימום היה אפשר לראות שהגארד, שלא החטיא זריקה אחת, פשוט בטירוף. "כנראה שבלאט ידע טוב מאוד מה הוא אומר כשאמר שהוא יכול להתפוצץ בכל רגע", אמר לי אוהד אחר. ואז אתה נזכר בכל החסרונות של מכבי. אתה רואה את דיויד מוס והידיים הארוכות שלו ואומר לעצמך "כמה אנחנו צריכים בדיוק שחקן כזה". אח"כ מגיע הבאזר של המחצית, ואתה נרגע קצת.

דייויד בלו זורק (חגי ניזרי)

"הדבר הכי רע שקרה למכבי היה שהיקמן קלע את שתי השלשות בהתחלה, הוא פשוט התאהב בזה", מילמל לו מישהו בחדר ה-VIP במחצית. "זה נראה רע, מתי הטיסה למילאנו מחר בבוקר?", הוסיף עוד אוהד. ואתה מרגיש שכמה שזה קרוב, זה הכי רחוק בעולם כי אתה יודע, שאם מכבי תחזור למשחק חמישי היא תזדקק, לנס נוסף כדי להגיע לפיינל-פור.

דווין סמית´ מרוצה (משה חרמון)

בחזרה למשחק. שי סידי הטריף את הקהל כמו שרק הוא יודע, יכולתי להישבע באותם הרגעים שהרצפה בנוקיה רועדת. פניני קולע שלשה, הקאמבק הושלם, אנשים מחבקים אנשים שהם לא מכירים לידם, "היית פעם במילאנו?", שואל אוהד את חבר שלו.

שריקת הסיום. במכבי הקדימו את יום העצמאות בשבועיים, כובעים כחול-לבן, משקפיים עם אורות, מה לא היה שם. הקהל חוגג, זר שהיה מגיע במקרה היה חושב שמכבי זכתה בגביע, אבל כזאת היא מכבי, נופלת וקמה, שוב ושוב, וכשמגיעים לטופ אחרי הנפילה - זה הכי מתוק שיש.

שחקני מכבי ת"א חוגגים. הקדימו את יום העצמאות (חגי ניזרי)

חצות. חדר ההלבשה בנוקיה. "תנו לי קודם לשבת", מפציר סופו בעיתונאים וצולע לכיסא שלו בחדר ההלבשה. "אתם יכולים לזכות בגביע אירופה?", שואלים את הסנטר של מכבי והוא, כמו שרק הוא יודע, מוריד את הראש ומחייך. וכשסופו מחייך, הכל כנראה אפשרי.

סופו מרוצה. כשהוא מחייך, הכל אפשרי (חגי ניזרי)

הכתוב הינו טור דעה