ב-5 במאי התקיימה תחרות הגלישה הרשמית הראשונה בבריכה של קלי סלייטר בלמור, קליפורניה. התחרות היתה בין נבחרות עם הגולשים מהטופ העולמי מסבב ה-CT של ליגת הגלישה העולמית/מקצוענית ה-WSL. דעות רבות לכאן ולכאן היו ועדיין נשמעות מכל עבר בנוגע לאופי התחרות ועליהן נדבר ונעסוק בכתבה הבאה.
הרקע והרעיון
התחרות התקיימה תחת השם: "founders cup of surfing" , זאת כמחווה למייסדי הגלישה המקצוענית בתחום. כחלק משינוי מבנה התחרויות במסגרת הסבב העולמי של הגלישה המקצוענית לשנת 2018, הוחלט השנה לשנות את מיקומי התחרויות בעולם שהיו עד כה. בין היתר הבריכה של קלי הוכרזה השנה כיעד חלופי לתחרות שהתקיימה עד כה מדיי שנה בטרסלס, קליפורניה.
ייתכן ואחת הסיבות היא שאופי הגל מבחינת המבנה וגובה הגל בחוף הנ"ל היה לרוב בטווח של 0.5-1 מטר הזהה לגובה הממוצע של הגל בבריכה. מבנה הגל היה פתוח למדיי ומאפשר לגולש/ת לרוץ/לרכב (ride) על "קיר" הגל ולבצע כאוות נפשו על גל קטן יחסית.
הסיפתח
כחלק מהמחווה למייסדי הענף, את יום התחרות פתח טום קארן – אלוף עולם לשעבר 3 פעמים. אגב, קארן הוא ידיד ישראל שרק לאחרונה ביקר בארץ הקודש מספר פעמים וזכה לאירוח חם במיוחד מצד קהילת הגולשים המקומית. טום עם סגנון הגלישה הסופר אלגנטי שלו, תפס 3 גלים בין היתר לכייל את הגל למצב האופטימלי שבו יהיה ניתן לגלוש בבריכה. בזמן שהוא על הגל, טום זכה לתשואות רבות מהקהל שידע להוקיר אותו כגולש שלא נס לחו ואדם צנוע משכמו ומעלה.
התחרות
התחרות מורכבת מ-5 נבחרות מעורבות, גברים ונשים זה לצד זו (3 גברים ו2 נשים) – מימד חדש בתחרויות הגלישה המקצועניות, חידוש מעניין לכשעצמו. כל נבחרת מונה כ-5 גולשים, סה"כ 25 גולשות וגולשים מהטופ העולמי של סבב ה-CT מליגת הגלישה העולמית WSL. התחרות התקיימה על פני יומיים הפסטיבל גלישה שכלל: ספונסרים, מוזיקה, מזון ומשקאות ואפילו אומנות הקשורה לתרבות הגלישה לדורותיה. הנבחרות הן:
- ארה"ב
- אוסטרליה
- ברזיל
- אירופה
- שאר העולם (נבחרת שהורכבה מגולשים ממספר מדינות: דרא"פ, יפן ועוד)
בתחרות היו 3 מקצי מוקדמות ולאחר מכן הזוכים עולים לשלב הגמר.כל נבחרת הייתה צריכה לבחור נציג ונציגה שכ"א מהם היה צריך לתפוס גל לימין וגל לשמאל. הקומבינציה של ניקוד הגלים של שניהם הביאה את אותה נבחרת לשלב הגמר.
יחי ההבדל (הקטן גדול) משאר התחרויות.
בעד בריכת גלים
ג'רי לופז, אחד מהאגדות החיות של עולם הגלישה בשנות ה 70-80 אמר: "זה העתיד חבר". המצדדים בזכות התחרות או ליתר דיוק בזכות הגל "המושלם" בבריכה של קלי טוענים למספר יתרונות בולטים:
1. יחסי אהבה - שנאה עם האוקיינוס
בטני המילטון, הלא היא אחת הגולשות המפורסמות בעולם בעיקר בשל העובדה שהותקפה ע"י כריש מסוג עמלץ לבן בחופי הוואי – החוף הביתי שלה. המילטון איבדה את יד שמאל שלה כתוצאה מתקיפת הכריש ולמרות הכל וכנגד כל הסיכויים חזרה לגלוש ולהתחרות בסבב המקצועני והגיעה עם יד אחת להישגים יוצאי דופן. במקרה מהסוג הזה, גלישה במרחב בטוח כמו בריכת גלים הוא ניתוק מוחלט מהסכנות האורבות באוקיינוס והגולש/ת יכול להתרכז אך ורק בגל ולמקסם את היכולת האישית.
2. אימון
במקרים של אימוני נבחרות או ילדים הבריכה היא כלי חשוב נוסף שהגולש יכול להתאמן בסביבה "סטרילית" במטרה לחזק מספר אלמנטים: סגנון, ביצועים, איירים וצינורות. זאת פעם אחר פעם בזמן שבים הפתוח לא תמיד התנאים לכך הם אידיאליים, הן מבחינת מצב הים והן מבחינת עומס הגולשים בפיק ולעיתים אף חוסר הכבוד והפרגון מצד הגולשים האחרים בליינאפ.
3. אין גלים (ים "פלטה")
כן כן.. לא רק אצלנו יש ימים כאלה, גם מעבר לים שלנו זה קורה ועדיין הרצון והצורך לגלוש קיימים בעוצמות גבוהות למכורים בעיקר ולאוהבי הז'אנר בכלל. בריכת גלים במקרה כזה היא פתרון אידיאלי במצב של אין גלים בים. היא תמיד פתוחה וזמינה והגל כמו שזה נראה מפתה מאוד לקפוץ למים ו"לשחוט" את הגל.
4. גלישת גלים = ספורט אולימפי
בכפוף להחלטת הוועד האולימפי העולמי שהתקבלה בשנתיים האחרונות, גלישת הגלים הופכת להיות ענף אולימפי החל מהמשחקים האולימפיים בטוקיו 2020. אי לכך, יתכן מאוד ובריכת גלים זו או אחרת תיקח חלק חשוב ומשמעותי במסגרת התחרות אם לא הקרובה אז בזו שאחריה (2024). פרננדו אקאוור, יו"ר ISA העולמי אמר השבוע בטקס הנעילה של התחרות שבריכת הגלים מספקת מימד חדש שלא הכרנו קודם בענף ואף השווה זאת ל "סנדוויץ'" חדש שעוד לא הכרנו והטעם שלו מסקרן...
פרננדו היו"ר, זכה אף הוא להוקרה מיוחדת מצד מארגני התחרות על פועלו בכלל לטובת קידום הענף בהיבט התחרותי לאורך כל שנות פעילותו ובפרט על פועלו מול הוועד האולימפי לטובת הכנסת הענף למשחקים האולימפיים.
נגד בריכת הגלים
אחת הטענות המרכזיות של המקטרגים הייתה שהגל צפוי וידוע מראש כך שהפתעות לא יהיו בתחרות הזו – רק סגנון הגלישה ישתנה מגולש לגולש כמובן. לאן נעלמו הריגוש, התעוזה, ההשראה..?
1 . הגל לימין והגל לשמאל אינם זהים
בזמן שלצד אחד (לימין) יש גל איכותי יותר, הגל שנשבר לשמאל – פחות, כתוצאה מכיוון הרוח אם היא פותחת או סוגרת את הגל (OFF/ON SHORE). פתרון אופציונאלי: כל גולש ינוקד ע"פ גל אחד לשמאל וגל אחד לימין, כך ייוצר איזון בין כולם.
2. שיפוט וניקוד
בשל חוסר זהות בין הגלים – שבירה לימין/לשמאל כתוצאה מכיוון הרוח (OFF/ON SHORE), מתעוררת בעיית ניקוד המפלה גולשים שתופסים גל לימין לטובה לעומת הגולשים שתפסו גל לשמאל. מכאן שגם בריכת גלים, איכותית ככל שתהיה, לעיתים התנאים בה אינם זהים.
מעבר לזה התעוררה בעיה נוספת בנושא השיפוט – ניקוד יתר. דוגמה לכך היה ניתן לראות בגל של פליפה טולדו, הברזילאי המעופף.
הקטע שבו הגל הופך לצינור מתוזמן וקבוע מראש. רמת הקושי והמיומנות הנדרשת מהגולש/ת לא מהגבוהות שיש, לפחות לא כמו בים פתוח שהצינור נסגר ולעיתים הרבה יותר "קשוח".
פתרון אופציונאלי: ניקוד לגולש עד לסקשן מסוים שיקבע מראש. מעבר לזה תלוי אם הגולש/ת נכנס לצינור ומיד אחריו עולה לביצוע (אייר) כן או לא ובמיוחד בסקשן האחרון של הגל שהקיר כבר כמעט ולא קיים פשוט יהיה מחוץ לתחום השיפוט.
בנוסף, גולש/ת שיכנס לצינור יצריך תמרון מורכב יותר במטרה לזכות בניקוד גבוה יותר ולכל היותר הניקוד עבור הקטע הצינורי בגל לא יעלה על 25% מסך הניקוד על אותו גל: עלול להיות מורכב מדיי.
זאת ועוד תלונות שנשמעו מבאי התחרות לאורח האירוע: שדה ראייה מוגבל מאוד של השופטים, ניקוד עבור ביצועים לגולש/ת שהולכים על הצד הבטוח ולא לוקחים סיכונים מיותרים, קצב האירוע שנסחב ולא "תקתק", בלבול מוחלט על פורמט התחרות ומבנה המקצים. יש עוד אבל בשלב זה נעצור כיוון שיש הרבה מה ללמוד ולשפר לפעמים הבאות…
3. מסחריות יתר
אמריקאי מדיי, פסטיבל בירה ונקניקיות עם מוזיקה שנויה במחלוקת, פלקט אחד גדול למשווקים ומפרסמים באשר הם ועוד ועוד. עצם הנוכחות של סופי גולדשמיט מנכ"לית ה-WSL ו פרננדו אקאוור יו"ר ISA העולמי, אותתה לוועד האולימפי – יש לכם פה עניין חברים... והעניין הוא ללא ספק מסחרי בראש ובראשונה ,כיוון שקלי וחבורתו עשויים לשלשל לא מעט כסף לכיסם אם וכאשר הבריכה תקבל את הכשר "הבד"ץ" לתחרויות אולימפיות.
במהלך השבוע לפני תחילת התחרות כשהבריכה הייתה פתוחה לקהל הרחב, ההכנסות הגיעו לשיא – לא היה מקום פנוי, המכירה נסגרה מבעוד מועד
4 . "סירוס" הגלישה המקצוענית ובכלל
יש הטוענים שממילא תחרויות גלישה מוציאות את הטעם האמיתי מחוויית הגלישה הטבעית. המתחרים נצמדים למוכר ולבטוח והולכים פחות על הקצה במטרה לזכות בכמה שיותר ניקוד, על אחת כמה במקרה של בריכות גלים.
לסיכום, יש שאומרים שהתחרות בבריכה של קלי היא פתח לעידן חדש בעולם הגלישה המקצוענית ובכלל (אי אפשר להתעלם מכך). בעידן של ימינו עם האצה טכנולוגית מטורפת חסרת גבולות ומעצורים בכל תחום (כמעט) בחיינו, בעולמות של מציאות רבודה, משקפי VR ועוד מיני תחליפים כאלה ואחרים ל"דבר האמיתי", בריכת גלים הייתה רק עניין של זמן רק שכמו תמיד השאלה הייתה – מתי זה יקרה?
למזלו של קלי, גם הפעם האל היה אתו וכפי שקיבל משמיים את הכישרון והיכולת להיות אלוף עולם (11 פעמים!) ואחד הספורטאים הגדולים בכל הזמנים שבגיל 46 עדיין מתחרה כמקצוען לכל דבר ועניין.. גם כאן זכה להיות ראשון, לא מעט בזכות החיבור לאנשים והמוחות הנכונים בתחום, שכולם יחד הגו, יזמו והקימו את בריכת הגלים עם הגל "המושלם" , לפחות נכון להיום.
מה זה אומר בעצם? ש "החיפוש the search" אחר הגל המושלם נגמר?? אין מצב, מיק פנינג מוכיח לנו שהחיפוש (והוא עצמו) לא הולכים בינתיים לשומקום. העסק עדיין לא נגמר….
לכתבות נוספות בנושא גלישה www.getx.co.il